נסיעה באוטובוס מעורב, וישיבה מעורבת באוטובוסים

שאלה:

ראיתי כתבה באתר שלכם, על הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א, שהוא אמר שאסור לכפות על אנשים את ההפרדה באוטובוסים. מה דעת ההלכה בנדון זה, האם מותר לעלות לאוטובוס שאין בו הפרדה בין גברים לנשים, ואני עלול להתחכך בנשים בגלל הצפיפות?

בתודה, מיכאל רייזמן.

תשובת הרב שליט"א:

אכשר דרא ויש אוטובוסים המכונים "קוי מהדרין" עם הפרדה בין גברים לנשים. אך יש לדעת שאין זו אלא חומרה בעלמא, ולהעיר לגברים ולנשים בדרך ארץ, בנימוס ובכבוד, שלא יצא שכרו בהפסדו, כאותם המטרידים נשים באוטובוסים ויוצרים מהומות, מחללים שם שמים ברבים ולא מועילים מאומה.

והרה"ג רבי אברהם יוסף, רב העיר חולון, תקף בחריפות [בראיון לרדיו קול ברמה] את אותם הצעירים המעירים לנשים בקווי המהדרין. "באישה זרה אין שום הרחקה", אמר ביחס לעצם ההפרדה, "חוץ מנגיעה, חוץ מהסתכלות, חוץ מלהריח בריח טוב שאולי היא שמה על עצמה - שום דבר אחר לא אמור לעניין אותנו".

והדגיש שבמפגש עם אישה במרחב הציבורי "אנחנו אמורים להתעלם, להוריד את המשקפיים, להוריד את העיניים".

המראיין, מרדכי לביא, סיפר בשידור על אדם חרדי שגער באישה עיוורת שישבה בחלקו הקדמי של האוטובוס, והרב הגיב: "הוא טיפש, וטיפשים יש לצערנו הרב בערימות... אם לא נוח לו - שיקום ויילך... זו חוצפה, זה חוסר הבנה מינימאלי... זו טיפשות, זה לא נובע מתוך יראת שמים... על עודף יראת שמים נאמר 'אל תהי חסיד הרבה'".

ובספר 'שאלת רב' (ח"א, פרק טז אות יג, עמ' יח) שאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א 'האם אסור לשבת באוטובוס אחורי אשה, דבגמ' רק הוזכר הליכה. תשובה: מותר'.

וכן בספר 'מפי האיש' (פרק טו; עמ' קנו) שאל את הגרי"ש אלישיב: "כשנוסעים באוטובוס האם יש בעיה לשבת אחורי אשה". והשיב: "לא, כי רק 'ללכת' כתוב שאסור".

ובספר 'אלא ד' אמות של הלכה' (פרק פו ס"ב) כתב 'יכול לשבת אחרי אשה (באוטובוס וכדו') ובלבד שלא יביט בה', והעיד שכן פסק מרן החזו"א.

וכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סימן נ), וע"ש מה שכתב לו מרן הגרש"ז אוירבעאך זצ"ל דיש להקל קצת.

ובספר "שיח חיים" העיד המחבר, "והנה בהיותי אצל הגה"צ רבי שריה דבילצקי זצ"ל (יום ד' כ"ו חשוון תשע"ח), שאלתיו בזה"ל 'האם אפשר לשבת באוטובוס מאחורי אשה'. והשיבני: 'לשבת כן'.

ובספר 'לקט יושר' (לתלמיד התרומת הדשן, יו"ד סי' שע"ו, הביא דבריו מרן הגרש"ז אוירבעאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' צ"ג אות כ"ג, והגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סימן י"ג) הביא להקל בזה הזמן באיסור הליכה אחר אשה, דדוקא בזמן חז"ל שלא היו נשים מצויות ברשות הרבים, דכל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה, יד), וכדמוכחא מילתא כו"כ בש"ס, וכדדייקא לשון 'פגע באישה בשוק וכו", דכ"ה לשון הרמב"ם שם והשו"ע. אבל האידנא דרוב נשים מהלכות ברה"ר, יש להקל קצת כיון דגם אם יעקוף אשה אחת שוב ימצא עצמו מאחורי אישה נוספת, ואין לדבר סוף.

והוסיף שם גם דברי הלבוש (סוף או"ח, מנהגים, סעיף לו) שכ' ע"ד הספר חסידים (סימן שצג) בעניין ברכת 'השמחה במעונו' דכ' הספ"ח דאין לברכה במקום שאנשים ונשים רואים זה את זה. וכתב ע"ז הלבוש, דמה שאין נזהרין בזה עכשיו משום דמורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ, ודמיין כקאקי חיורי (עי' ברכות כ, א וגיטין עג, א וברש"י שם) מתוך רוב הרגלן בינינו, וכיון דדשו דשו. עכת"ד.

וכן הגר"מ קליין בשו"ת משנה הלכות (חלק יד סימן לד) כתב, "וזכורני כשבאנו מהמחנות לפני כחמשים שנה לאמעריקה, והיו כל החתונות אז בתערובות נשים ואנשים, והיו הרבנים ואפילו מראשי ישיבות יושבים באולמות יחד עם התערובות, ואין פוצה פה ומצפצף. ואדרבה פעם היינו כמה ידידים וחברים מהחתן, ובקשנו מגדולים שישבו שם שיתנו לנו רשות לעשות מחיצה לשני שלחנות לכל הפחות, שנוכל להשתתף בשמחת חתן, ושחקו מאתנו, וחזרנו הביתה בלי ליכנס להחתונה. וב"ה אכשר דרא".

והגר"נ קרליץ בספרו חוט שני כתב: 'ובזמנינו שיש נשים רבות ברחובות, ואף אם יסלקנה לצדדין ימצא עצמו אחורי אישה אחרת, מ"מ יש עדיפות לילך במהירות באופן שאינו הולך כל הזמן אחורי אותה אישה. אבל לכבוש פניו בקרקע [ולילך כרגיל] כתב הרדב"ז דהיתר זה הוא רק בשעת הדחק שממהר לדבר מצווה', עכ"ל.

וגם אין איסור לגבר ואשה לשבת זה לצד זה באוטובוס, אלא שיש להם להשמר לכתחילה מנגיעה, אף שהיא אינה נגיעה של חיבה, כדי שלא יבואו חלילה להרהור עבירה.

וכן פסק הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אה"ע חלק ב, סימן יד) שאין להימנע מלנסוע באוטובוס צפוף בשל חשש נגיעה, וז"ל:

“בדבר הליכה בסאבוויי (רכבת תחתית) ובבאסעס (אוטובוסים) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם. הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אז ליכא שום איסור משום דאין זה דרך תאוה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות הוא אף להרמב”ם שסובר שהוא בלאו דלא תקרבו דאורייתא דוקא דרך תאוה כמפורש בדבריו ריש פכ”א מאיסורי ביאה, ומשמע שבלא דרך תאוה ליכא אף איסור מדרבנן, שלא הזכיר זה.”

מתוקף אותו עיקרון, פסק שם שאין איסור לשבת ליד אישה באוטובוס: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה, כשליכא מקום אחר, דג”כ אין זה דרך תאוה וחבה". גם אם יבוא לידי נגיעה, הרי שאין זו נגיעה של חיבה, ולכן אין בכך איסור.

וכן פסק להיתר הרב בנימין זילבר בשו”ת אז נדברו (ח"ה, סימן מ"ח), והדגיש שחשוב להבחין בין איסור והיתר לבין חומרות שמחמירים מפני ענייני צניעות, כי מעיקר הדין אין שום איסור בישיבה באוטובוס איש ליד אישה. גם אם יבואו לידי נגיעה בסיבוב וכדומה, כתב שם ש"אין בכך כלום". עוד הוסיף לבאר שייתכן שיעלה קלקול ממה שחושבים המון העם שיש איסור בישיבה ליד האישה, כלשונו שם:

"וזה נוגע בעיקר מה שנהוג יום יומית שיש שירות מוניות בין בני ברק לירושלים, ולפעמים נוסעים גם נשים, דנעשה כבר לדבר פשוט גם אצל הנהגים, וגם הנשים תובעות בפה לשבת אצל הנהג, גם כשכבר יושב שם איש זקן אומרים לו לרדת כדי שלא יצטרכו לשבת בספסל אחר עם גבר. ואני כמה פעמים התנגדתי לזה, וטענתי כשהאשה יושבת ראשונה קשה להזהר מאיסור הסתכלות יותר… ועל זה יצאתי בכוחא דהיתרא דמותר לשבת בספסל אחד עם גבר במונית, ואפשר להיזהר מנגיעה ממש ואפשר לשבת באופן שקל להיזהר מהסתכלות ומנגיעה".

ושוב ראיתי בשו"ת שלמת יוסף (סימן ט') שמובאת תשובת הרב יוסף חיים זוננפלד שנשאל אודות "העגלות הציבוריות" אם יש פגם בכך שישב איש ליד אישה, והשיב שאין בזה איסור ואין בכך אפילו "מכוער הדבר". ועיין גם בשו"ת בית יחזקאל (צוריאל, ח"א עמ’ רמ"ח), ובספר מקור הלכה (ח"ב, סימן י"ז, סעיף כ"ג).

נמצא שאין איסור בישיבת איש ליד אישה באוטובוס ובשאר תחבורה ציבורית, מפני שגם אם יבואו לנגוע זה בזה הרי אין זו נגיעת חיבה, ובלאו הכי הרי שבדרך כלל אין שום נגיעה אחד בשני, ולכן אין מקום לאסור מדינא.

יתרה מזו, גם מי שמבקש להחמיר על עצמו ממידת חסידות וממידת הצניעות, לפעמים חומרתו תביאהו לידי קולא, כגון אם יקום כשאישה מתיישבת לידו ויגרום לה בושה ומבוכה, או באופן שהובא לעיל משו"ת "אז נדברו". אמנם במקום שיש מקומות פנויים בשפע, משונה יהיה הדבר להתיישב דווקא איש ליד אישה, ולמה יכניס אדם את עצמו לכך במקום שאין שום צורך. אבל במקום הצורך וכשאין מקומות פנויים, אין בכך איסור ופגם.

עם כל זאת, יש להעיר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי הרהורים אסורים, ובעניין זה צריך האדם להכיר בעצמו אם ישיבתו ליד האישה תביאהו לידי כך או לא. עניין זה עולה ביתר תוקף בדורנו, כאשר נשים רבות אינן לבושות בצניעות, וישיבה ליד אישה יכולה להביא לידי איסור הסתכלות והרהורים. כבר העיר בעניין זה בשו"ת אגרות משה הנ"ל, וכתב להורות שעל האדם להימנע מכל מה שיביאהו לידי הרהור, ואם נמצא במקום צפוף ואינו יכול להיזהר אזי שיהרהר בתורה ויכפה את יצרו, ע"ש.