שבוע הספר: שמואל ארגמן מספר על עצמו

אין כמעט נער חרדי שלא התוודע אליו. את "הילדה שברחה מהמנזר" הוא חיבר לפני כארבעים שנה ● הסופר שמואל ארגמן מחדיר אמונה בספריו ומשתמש בהם ככלי להפצת יהדות: "אנחנו מתמודדים כיום עם דעות והשקפות שאינן לפי התורה ולכן מוטלת עלינו החובה לתרום בכלי הזה שהקב"ה העניק לנו ליעוד זה"

השם "שמואל ארגמן" מוכר לכל ילד וילדה חרדיים. גם אלה שהתבגרו בינתיים, נזכרים בו בנוסטלגיה. לרגל שבוע הספר, התראיין הסופר הותיק ל'כיכר השבת' וסיפר מעט על עצמו.

-מה הספר הראשון שכתבת?

"הילדה שברחה מהמנזר" הוא הספר הראשון שכתבתי. כתבתי אותו לפני ארבעים ואחת שנים", מספר ארגמן בחיוך.

-מה ההבדל בין שוק הספרים החרדי לשוק הכללי, ומה אומרת אצלנו תרבות הספר?

"בשוק החרדי קוראים הרבה יותר, גם ילדים, גם נוער וגם מבוגרים. וזה משום שהציבור החרדי אינו צופה בטלוויזיה, וגם באמצעי צפייה אחרים אינו צופה כבציבור החילוני".

"האידיאל אצלנו (אצל הבנים) שיעסקו בתורה. כל רגע פנוי יש לנצל ללימוד תורה. אין אצלנו מושג כזה "תרבות הספר". הספר משמש רק כאמצעי. אצל ילדים קריאת הספר נותנת אפשרות להפוגה ונופש וכן לפיתוח הלשון. ספר טוב הכתוב בלשון טובה מסייע לפיתוח הלשון".

"גם אצל בנות - קריאת ספרים טובים היא דרך טובה לניצול הזמן הפנוי, וכן למנוחה וליציאה מהמתח השוטף של לימודים ועיסוקי חובה אחרים. גם לנשים מבוגרות קריאת ספר טוב הוא אמצעי למנוחה ועיסוק טוב בניצול הזמן".

-בציבור החילוני נחשבים הסופרים להוגי דעות, כעמוס עוז וא. ב. יהושע. איך נחשבים סופרים בציבור החרדי?

"בציבור החרדי אין הסופרים נחשבים להוגי דעות. אמנם יתכן שירצו לשמוע את דעתם, אבל לא כהוגי דעות. כי רק על פי גדולי התורה ישק כל דבר".

-האם יש תפקיד ויעוד לסופר חרדי?

"לדעתי על הסופר החרדי להשתמש בכישרון הכתיבה והסיפור שהקב"ה חנן אותו לחשל את ההכרה היהודית של הקורא. אנחנו מתמודדים כיום עם דעות והשקפות שאינן לפי התורה ולכן מוטלת עלינו החובה לתרום בכלי הזה שהקב"ה העניק לנו ליעוד זה. אבל לעשות זאת בהשכל. לא כמיסיונריות..." אומר ארגמן.

"הנני עושה זאת בספריי. פועל אנוכי בספריי לחזק את האמונה והביטחון של הקורא, ולחשל את ההכרה היהודית של הקורא. והנני עושה זאת בתוך העלילה, בדברי הדמויות ובדרכים ספרותיות אחרות, ובלבד שלא ייראה כמיסיונריות. וזה לא פוגם לא בעלילה ולא ברצף הסיפור".