דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "תרומה"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "תרומה", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (כה, ב).

מדרש: בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע, אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה". ולא מובן.

ואפשר לבאר, בהקדים הגמ' במסכת קידושין (מ"א), שהתורם את שאינו שלו, אין תרומתו תרומה.

ועוד יש להקדים, שאמרו בגמ', נאמר "לה' הארץ ומלואה", ונאמר "הארץ לבני אדם", ושני הפוסקים סותרים זה את זה. ותירצו, שבזמן שעושים ישראל רצונו של הקב"ה, שייכת הארץ להם.

וזהו ביאור המדרש, "בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע", ממילא עושים הם רצונו של מקום, ולכן "אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה", שהרי הארץ שלהם ויכולים הם לתרום תרומה...

"ויקחו לי תרומה" (שם).

מדרש: "הדא הוא דכתיב, לך ה' הגדולה והגבורה". ולא מובן.

ואפשר לבאר, בהקדים דברי חז"ל, שהקב"ה קידש את ישראל בשלושה דברים, בכסף בשטר ובביאה. "כסף, הוא כסף המשכן שתרמו ישראל, "בשטר", היא התורה הקדושה, ובביאה לעתיד לבוא, כמו שנאמר "כי בועליך עושיך".

ועוד יש להקדים, הגמרא במסכת קידושין (נ"ז), שאשה יכולה להתקדש גם ע"י שהיא עצמה תתן כסף לאדם המקדש, אם הוא אדם חשוב. וזה מפני שהאשה נקנית בנתינה זו, ובהנאה זו יכול לקדשה.

וזהו ביאור המדרש, "ויקחו לי תרומה", זהו כסף הקידושין שמקדש בו הקב"ה את ישראל. ואם תקשה, כיצד ניתן לקדש בכסף שנותן המתקדש, והרי המקדש הוא זה שצריך ליתן, ע"ז עונה "הדא הוא דכתיב לך ה' הגדולה", ובאדם חשוב אפשר להתקדש באופן זה, וקל וחומר הקב"ה..."ויקחו לי תרומה" (שם).

רש"י : "לי לשמי". יבואר בהקדם דברי הגמרא במסכת ברכות (פג'), שפרשת סוטה נסמכה לפרשת תרומה, לומר לך שהמעקב את תרומותיו ואינו מעבירם לכהן, סופו שמגיע לכהן בעל כרחו, עם אשתו הסוטה. וזהו ביאור הרש"י, "לי לשמי", שיביאו ישראל את תרומותיהם מהר, ולא יעכבום אצלם, כדי שלא יוצרכו להגיע לכהן עם הסוטה, וימחה שמי על המים... 

ויקחו לי תרומה" (שם).

אפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת ברכות (ו'), שעיקר  מעלת התענית הוא כשנותנים צדקה באותו היום. וזהו ביאור הפס', "ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה", ולא אכל ושתה, וכך גם המתענה, צריך הוא להתענות, ונוסף על כך "ויקחו לי תרומה", שיתן צדקה בתוך התענית ואז תהיה מעלתו גדולה...

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (כה, ח). 

יש להקשות, מדוע לא אמר "בתוכו", והרי מקדש הוא לשון יחיד. ויבואר בהקדם דברי הגמ', שמיום חורבן בית המקדש אמר הקב"ה, לא אכנס לבית המקדש של מעלה עד שיכנס לבית המקדש של מטה. וזהו ביאור הפס', "ועשו לי מקדש", ע"י שיתקנו את מעשיהם וייטיבו את דרכיהם ויהיו ראויים לבניינו שוב, וממילא "ושכנתי בתוכם" בשני המקדשות, מטה ומעלה יחדיו...