ו. הנהגת כל אחד מישראל בכל חודש וחודש לפי המזלות.
בחודש ניסן התחיל בנינו של עם ישראל שהיה עדיין במצרים, והגיע לשלמותו בזמן מתן תורה, בחודש השלישי, בסיון. התפתחות עם ישראל מתגלה לפי האבני נזר (שם משמואל פרשת אמור) בסימני המזלות.
· מזל טלה – מרמז על אחדות, כאותם טלאים שֶקוֹלם שווה, וכן שה קרבן הפסח היה מאחד את ישראל.
טלה יש בו יסוד ההתבטלות לרועה, כשם שישראל בניסן קבלו את הנהגתו של בורא עולם ושל משה רבינו.
בחודש ניסן מתמזגים החסד (טלה) והדין (מאדים). במצרים דין על אויבי ישראל, וחסד לישראל; ואף לעתיד לבא בחודש ניסן יגאלו ישראל, ויתגלה הדין באומות העולם המצירות לישראל. ע"י ההכרה במציאות הרועה המנהיג, ובמיוחד ביסוד האמונה בהשגחה ובבורא עולם - בפסח, אפשר לבטל את השליליות שבגאוה שביסוד מזל טלה.
השבט המתייחס לחודש ניסן הוא שבט יהודה שממנו יצא דוד המלך. מלכות היא יסוד מהותו של חודש ניסן. מידת המלכות קשורה במידת הענווה, כפי שאומרים הקדמונים על משמעות אותיות השם דוד דלת ודלת, ענוה וענוה.
האבר המיוחס לחודש ניסן לפי ספר יצירה הוא רגל ימין, ומרמז על תחילת ההילוך וההתפתחות של ישראל. עבודת חודש ניסן, שתכונתו דיבור ושיחה, הוא תיקון הדיבור, שהוא השלב הראשון בהתפתחותו של האדם, והוא המאפשר לתקן את המחשבה וההרהור – בחודש אייר, ועל ידם להיות מוכשר לקבלת התורה שבמזל תאומים המתקרב.
· מזל שור של חודש אייר – מרמז על פרטיות, כאופי השור החי בנפרד. אייר הוא זמן של התרצות מצד הפרט. תכונת החודש – הרהור. אות החודש – ו – לפי הזוהר (בראשית דף רמ"א) אות האמת. שילוב של תכונת ההרהור של החודש עם אות החודש, מרמז על כח האמת שעל ידו ינצל האדם מהרהורים רעים (ר' צדוק הכהן, פרי צדיק, במדבר ראש חודש אייר). חודש אייר נועד להחדיר בכח הרהור הלב שבקדושה, את השגי חודש ניסן, ולהביא לחיזוק ביראת ד' ולהתגברות על היצר.
עבודה זו של חיזוק מידת האמת ותיקון המחשבה, היא עבודת ספירת העומר, כפי שנאמר בתפילת רבונו של עולם לספירת העומר "לטהרנו מקליפותינו ומטומאותנו".
עבודה היראה היא בעיקר בחודש אייר שבו על האדם להיות ירא שמים (ירא אותיות איר) כהכנה לקבלת התורה, בבחינת "ראשית חכמה יראת ד'" (משלי ט, י). מידת היראה קשורה במידת הגבורה (גבורה=יראה בגימטריה). אחר שלמות מידת האהבה והחסד של חודש ניסן, מתפתחת מידת היראה ומשלימה אותה. ביחד מהוות הן את היסוד לתורה ולמצוות, ששלמותן תלויה באהבת ד' ויראת ד' (אין מזל לישראל, עמ' 78).
חודש אייר, מקובל במקורות כחודש המסוגל לרפואה (בני יששכר מאמר חודש אייר) כפי שאותיות אייר מרמזות "אני יי רופאך" (שמות טו, ו). היות והחולאים והחולשות של האדם באים כתוצאה ממאכלים, הרי שהסיבה לסגולתו הרפואית המיוחדת של חודש אייר, היא כי בחודש אייר התחיל המן לרדת שהוא לחם אבירים של מלאכים שאין בו פסולת, וכן באר המים ניתנה לישראל בחודש זה. (בני יששכר שם). המן האיר את השכל, ושתיית מי הבאר טיהרה את הלב ואפשרה את השגת אור האמת.
יסוד האדמה, הבא לאחר יסוד האש של ניסן, מלמד על עבודת האדם בחודש אייר, שעיקרה גיבוש וחיזוק עצמי במידת הגבורה, כהאחזות באדמה, כנגד יסוד האש המתפשט של ניסן בו מתגלה מידת החסד על האדם.
· מזל תאומים בחודש סיון –מרמז על אחדות הפרט והכלל, אחדות הנצרכת לקבלת התורה.
תכונת החודש היא הילוך. הילוך הוא הגילוי המעשי של התפתחות כח הדיבור והשיחה של ניסן – "בהתהלכך היא תשיחך", וכח הרהור המחשבה של אייר. במשך שלשה חדשים אלו משלים האדם עצמו במחשבה, דיבור ומעשה, שהם יסודות שלמות האדם, שבהם תלויים קיומם של תורה ומצוות.
חודש ניסן - כנגד חסד מידתו של אברהם, חודש אייר – כנגד הגבורה מידתו של יצחק, ואילו חודש סיון – כנגד תפארת מידתו של יעקב.
הכוכב המשפיע על חודש סיון הוא כוכב, המרמז על תקשורת תעבורה ושכליות. תכונות אלו מאפיינות את מאורעות עם ישראל בחודש זה, בו קיבל את התורה מן השמים שהשלימה את שכלו. התורה היא זו שעל ידה מתקשר האדם אל בוראו, והיא המכוונת את דרך חייו.
למזל תאומים יש משמעות של שניות ואי יציבות. במסגרת חייהם של עם ישראל שהם למעלה מן המזל, קבלו כוחות אלו משמעות חיובית בהסתגלותם למצב החדש בקבלת התורה, עִם הפיכתם מעבדי פרעה – סמל החומר, לעבדי ד'. בני מזלות הכפולים – תאומים ודגים, יש בהם נטיות לחיים כפולים שיש בהם שתי דמויות, אחת המשתקפת כלפי חוץ, ואחת המשתקפת כלפי פנים. בדרך התורה, בחודש סיון היתה מצד ישראל קבלת התורה שבכתב, ובחודש אדר – עיקר קבלת התורה שבעל פה. ביהדות, שתי הפנים הן: פני פשט התורה, ופני העומק והסוד. בדרך התורה והמצוות מאַחד האדם בעצמו את מעשיו ועומק רגשות נפשו. (אין מזל לישראל, עמ' 91).
· מזל סרטן בחודש תמוז – מזל תמוז מושך לחמימות ותאוה, וכפי שמתגלה בפירוש המילה תמוז – מלשון חום, כפי פירושו בארמית: הסקה באש, כפי שנאמר בספר דניאל (ג, יט). כמו כן אליל התמוז אותו היו הנשים מבכות, כפי שכתוב ביחזקאל (ח, יד), שמו תמוז לפי רש"י (שם) מלשון הסקה. מכאן שחודש זה מושך לחמימות חיצונית. סרטן, מזל החודש, הינו מאכל של בעלי זימה ואנשים פרוצים, בהיותו בנוי מיסוד המים – יסוד התאוה.
כוחו השלילי של הסרטן, מתגלה מאותיות סטן שבו. חודש תמוז מושפע מהירח, שלו השפעה גדולה על יסוד המים שבעולם. חמימות זו, נהפכת לחמימות של קדושה, ע"י תשובתו של האדם. התהפכות זו נתגלתה בראובן שהוא המתייחס לחודש תמוז, ועליו נאמר במדרש שפתח בתשובה תחילה, בבחינת תשובה מאהבה. וכמו כן לעתיד לבוא, חודש זה השייך לחודשי עשו, יהפך לששון ושמחה (שם משמואל במדבר, קרח, ראש חודש תמוז). לכן תמו"ז – ראשי תיבות זמני תשובה משמשמים ובאים.
תאוה ששורשה מים, ומתפתחת בחודש תמוז, באה לתיקונה השלם המתגלה בחודש אדר, שאף הוא שייך ליסוד המים. בחג הפורים מתקדש כח התאוה, באכילה ושתיה של קדושה וטהרה. אות ח' המתייחסת לחודש, מסמלת בחיוב חיים חיטוי וטוהר, ובשלילה חטא וחורבן, ותלויה במעשי האדם.
· מזל אריה בחודש אב – אותיות חט של תמוז ואב, מרמזות על תקופה זו שעל פי הטבע מסוגלת לחטאים, כפי שאירע לעם ישראל בזמן הזה (בני יששכר חודשי תמוז אב). אותיות חט אינן מצויות בשמות השבטים, לרמז על שורש נפשם הטהור. ראשי התיבות של תכונות החודש - ראיה ושמיעה, ושבטי החודש – ראובן ושמעון, שהם רש, מרמזות על היות חודשים אלו בבחינת דלים ורשים (בני יששכר שם). לפי האר"י הקדוש אותיות חדשי תמוז אב הן דל. משמעות דל היא גם הרמה, מלשון דלה דיליתני, ומרמז שלעתיד יזכו ישראל להתנשא ולהתעלות בחודשים אלו (שם). חודש אלול, אות – ת, משלים את דל ל- דלת, ומרמז על דלת התשובה הפתוחה בחודש אלול, חודש התשובה.
כוכבו של חודש אב – חמה, מרמז גם הוא על עצמותו של חודש זה, בדומה למזלו – האריה. החמה מסמלת את אומות העולם לפי חז"ל, ומזלם חזק בחדש זה עצמת חודש זה. מבחינתה השלילית היתה ביסוד חטא המרגלים, כפי שאומרים המפרשים, חטא של גאוה הקשורה ליסוד האש, ורדיפת שררה אותה מסמל האריה, מלך החיות.
חודש אב כחודש אֵבל מחד גיסא, ומאידך גיסא כחודש שמחה לעתיד, מתגלה גם מאות החודש ט – טית, שבשלילה מרמזת על חומר וטיט ומיתה (אותיות דר' עקיבא אות ט), ואילו בחיוב מרמזת על הטוב הצפון, כפי שאומרת הגמרא (בבא קמא נ"ה, א'): הרואה ט בחלומו סימן יפה הוא לו, הואיל ופתח בו הכתוב תחילה (בראשית א, ד) "וירא אלקים את האור כי טוב".
תכונת חודש אב – שמיעה, משתלבת עם אות החודש ט, לרמז על כח השמיעה שבחיוב מביא טובה, ובשלילה מביא טומאה וחורבן. מכאן שעיקר עבודת חודש אב לזכות לשמיעה עמוקה החודרת ללב (אין מזל לישראל, 105).
ט' באב קשור לאות ט, אות חודש אב, שתי אותיות טט מרמזות לפי הגמרא (בבא קמא דף נ"ה עמ' א') על השמדה ומות כפי שאומר הפסוק (ישעיה פרק י"ד פסוק כ"ג) "וטאטתיה במטאטא השמד". גזרות רבות ארעו לישראל ביום זה חוץ מחורבנות בתי המקדש וביניהם גלות ספרד, וכן בתקופתינו: מלחמת העולם הראשונה שהיתה תחילת הצרות לישראל פרצה בתשעה באב, וכן הרכבת הראשונה של יהודים שנשלחו למחנות ההשמדה יצאה בתשעה באב. כפל אותיות ט מרמז להתחזקות יסוד החומר אותו מסמלת האות ט, מלשון טיט, טט, בערך המספרי שווה שמנה עשרה כערך המילה חטא ללמד על כח החטא של השטן המביא שמד וצרות על ישראל. בתשעה באב לפי חז"ל (ירושלמי ברכות, מדרש איכה) נולד המשיח; קדושת האות ט המסמלת את הטוב הצפון תתגלה בביאת המשיח שיסודו בקדוש אותיות ט, וכן טט = 18, חי, יסוד החיים בקדושה.
משיח בן דוד, בן לשבט יהודה נולד בחודש אב שמזלו אריה, והענין מרומז בברכת יעקב ליהודה (בראשית מ"ט, ט') "גור אריה יהודה", מלכות יהודה, אריה, תבטל את כוחות הרע המשולות לאריה שהביאו צרות ורעות על ישראל. בחינת לידת משיח בתשעה באב קיימת לפי ר' צדוק הכהן (פרי צדיק, במדבר, ראש חודש מנחם אב) בכל דור ודור. לפי תורת האסטרולוגיה מזל אריה הוא מזלם של מנהיגים גדולים כפי שמרמז יסוד חודש זה, האש, וכן כוכב החודש, חמה. הנהגה זו תהיה של מלך המשיח, שעם גילויו תאיר החמה באור חזק אחר שיוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, ויתגלה כח אש חזק שישרוף את הרשעים ויביא מרפא לצדיקים.
· מזל בתולה בחודש אלול – כוכב משפיע גם על מזל בתולה, וכמזל תאומים בחודש סיון, איכות אלול היא משתנה. דמיון חודשים אלו ביהדות מתבטא בהיות חודש אלול חודש המיועד לתשובה ושינוי במעשי האדם. כמו כן מזל תאומים ומזל בתולה, בשניהם עיקר המזל הוא דמות האדם, לרמז על חשיבות זמנים אלו בבנין מהותו של האדם.
מזל החודש, בתולה, בא לרמז כי על האדם לחדש עצמו בחודש זה כבתולה, וזאת על ידי ביטול מעשיו הרעים שבעבר. משמעות המילה אלול בארמית – חיפוש, כפי שאומר התרגום על הפסוק (במדבר יג, ב) "ויתורו את ארץ כנען" – "ויאללון את ארעא כנען", הדבר מצביע על חודש אלול כזמן המתאים לחיפוש במעשי האדם ועשית תשובה. וכמו כן, הערך המספרי של המלה אלול, השווה לערך המילה בינה (67), מרמז על ההתבוננות הנדרשת בחודש זה לשם עשיית תשובה (אין מזל לישראל, עמ' 111).
הכוכב המשפיע על מזל בתולה הוא כוכב, המסמל שכליות, תכונה הנדרשת במיוחד בחודש זה. כוכב גם משפיע על מזל תאומים, זמן מתן תורה.
יסוד חודש אלול, אדמה, מרמז על מעשיות, בדומה לתכונת החודש שהיא מעשה. מחשבה מפותחת וביקורתית ומעשיות הן התכונות הנדרשות בחודש זה, חודש התשובה, והפרשה הנקראת תמיד בתחילת חודש אלול היא לכן, שופטים (שם).
ספר יצירה אומר על חודש אלול כי "בו המליך הקב"ה אות י במעשה", מאמר אשר יש בו ללמד כי בזמן זה צריך האדם לעבוד על כך שמעשיו יהיו תואמים את מחשבתו (פרי צדיק, דברים, ראש חודש אלול).
ובספר יצירה מובא שהאבר בגוף המתייחס לחודש אלול הוא יד שמאל. שמאל המרמזת על הארציות והמעשיות, צריך שתהיה קשורה ליסוד החכמה אותו מסמלת אות החודש – י.
כתיב מלא של האות י – יוד, יש בו כדי לרמז על תהליך זה של שילוב מחשבה במעשה: האות י מתחברת ע"י יסוד החיבור- ו לאות ד המרמזת על עולם המעשה שיסודו ב- ד יסודות (שם).
חודשי החורף משלימים את חודשי הקיץ. בדומה, חודש אדר שמרכזו חג הפורים, יסודו בתשובה מאהבה, בעוד שחודש אלול הינו בבחינת תשובה מיראה. אות החכמה, קשורה במידת היראה, כפי שכתוב (תהילים קיא, י) "ראשית חכמה יראת ד'". חכמה ויראה בחודש אלול מתפתחות מכח ההתבוננות שבחודש זה (שם).
· מזל מאזנים בחודש תשרי – המילה תשרי פירושה מחילה, מחילת עוונות בזמן דין מאפשרת לאדם להתחיל דף חדש בחייו, ראשית דרך.
אות החודש – ל, מרמזת על אפשרות העליה של האדם בחודש זה מתהום החטא לעולמות עליונים על ידי תשובה שלמה ותיקון הלב (אותו מסמלת האות ל לפי אותיות דר' עקיבא). ל היא האות המרכזית באלף בית, ובה נגמרות האותיות הימניות א - ל, ומתחילות השמאליות מ - ת; תשרי הוא חודש בו מסתיימת תקופה, ומתחילה תקופה חדשה בבחינת לב המקבל ונותן דם לכל חלקי הגוף.
לאחר חודש אלול, אות י, בא חודש תשרי באות ל ומשלימו, וכך נבנית המילה לי – לרמז על חיבור ישראל לקב"ה בבחינת קדושין בהם אומר החתן "הרי את מקודשת לי", אותיות י - ל הם הקיצוניות בשם ישראל, ומרמזות על חיבור זה (בני יששכר חודש תשרי).
תכונת חודש תשרי, תשמיש, המרמזת על יחסים בין בעל ואשתו, מצביעה על היום בו נוצר הקשר בין הקב"ה לישראל, יום הכפורים שבו ניתנו הלוחות לישראל, לוחות שהיו בבחינת קידושין.
מזל מאזנים כמסמל את ראש השנה ויום הדין נמצא במדרש פסיקתא (מובא בביאור הגר"א, אורח חיים, סימן תקפ"ה, סעיף א').
הכוכב המשפיע בחודש תשרי הוא כוכב נוגה, כוכב המעורר רגשי אהבה ותאוה (שבת קנ"ו, א'). רגשות אלו מתגלות ביהדות בחודש תשרי בימי חג הסוכות ושמיני עצרת בו מתייחדים ישראל עם קונם.
· מזל עקרב בחודש חשון – עקרב לפי בנין אותיותיו עקר – ב, עקר בית, מרמז לעקירת העולם בחודש זה בדור המבול, בגלל חטא עריות ותאוה שיסודם מים. ודין העולם על מעשיו המושחתים, שהכוכב המשפיע על מזל זה הוא כוכב מאדים הקשור במידת הדין.
ענין הניגוד בין החורבן והנפילה מחד גיסא, והבנין והקיום מאידך, בולט בחודש חשון ומתגלה באות החודש נ. בשלילה – מרמזת על נפילה, מטעם זה חסרה האות נ בפסוקי "אשרי יושבי ביתך", כי הערך המספרי של האות נ – 50, מרמז בשלילה על חמשים שערי טומאה שהנשקע בהם אין לו תקומה ונפילתו מוחלטת, ואילו בחיוב מרמזת על חמשים שערי טהרה וקדושה.
נ' שערי טהרה יסודם בנשמה שהרכב אותיותיה נ- שמה מרמז על כך. ריח הוא החוש על ידו נהנית הנשמה. ותכונת החודש – ריח, מרמזת על הכח הרוחני העליון שבו, שיש בו יסודות של בנין נצח, או חס ושלום נפילה נצחית (אין מזל לישראל, עמ' 124).
אותיות חשון, הקרובות לאותיות חשבן (בהתחלפות האות ב באות ו, שתיהן אותיות השפתים), מרמזות על תקופת חשון שיסודה בעמקות מחשבה שמקורן בנשמה שמשכנה הוא המוח.
לפי תורת האסטרולוגיה, מיוחסת לבן מזל עקרב עוצמה רגשית הנובעת מעומק נפשי ויצרים סוערים. בשטח היהדות, בזמן מזל זה על האדם לקבל עול תורה ולהתחזק ביראת שמים. בכח התורה, היראה וההתבוננות (אותה מסמלת אות החודש נ), ינצל האדם מהרע וההרס שיכול מזל זה לגרום (שם עמ' 125).
· מזל קשת בחודש כסלו – הקשת היא סמל לכח התפילה, כמו שנמצא בתרגום אונקלוס על דברי יעקב ליוסף (בראשית מח, כב) "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", בקשתי – בצלותי – בתפילתי.
כסלו מלשון כסלים וכליות, כליה מלשון כלה והשתוקקות, כלות נפשות ישראל לקדושה וטהרה, זמן בו על ישראל לפתח בעצמם כוחות הנפש.
קשת מתייחסת למידת היסוד (אותיות שתק). מידת היסוד מתבטאת בכח שמירת סוד פנימיות, שהיא בעיקרה שמירת הדיבור, המילה וקדושת ברית המילה. כח השתיקה של רחל, ובניה – יוסף ובנימין, וצאצאיה – אסתר המלכה, שמרו על קיומו של עם ישראל.
· מזל גדי בחודש טבת – שמו טבת, מרמז על חסרון הטובות שבו, כפי שנראה מחסרון אותיות ו' במילה טובות שבו. עם זאת יש בו כח של אור ע"י הטבת נרות חנוכה (שפת אמת עניני חנוכה).
חודש טבת נוצר באות ע (ספר יצירה) ותכונתו רוגז. הוא אחד מן החדשים השייכים לשטן, לכוחות הצפון, כפי שמרמז הפסוק (שמות א', ב') "ותצפנהו שלשה ירחים" (זוהר ח"ב י"ב, א'). בחודש טבת החל המצור על ירושלים שנמשך עד חודש תמוז, בו נבקעה החומה. לאחר מכן בחודש אב נשרפו בתי המקדש. רעות אלו אירעו בשלשת חודשי השטן – טבת, תמוז, אב.
בחודש זה צריך האדם לחזק את ראייתו הרוחנית, בבחינת "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" (ישעיה מ', כ"ו). ומצד שני, זוכה האדם להשגחה עליונה בבחינת "עין ד' אל יראיו" (תהלים ל"ג, י"ח). עבודת היראה בחודש זה מתגלה ברוגז על היצר הרע (רוגז = גימטריא יראה) (רבי צדוק הכהן, פרי צדיק, בראשית, ראש חודש טבת). כח הגבורה בשלילה מנוצל ע"י השטן להתגבר על קדושת ישראל. הגבורה החזקה בזמן זה, אם תנוצל בדרך התורה, תביא לתיקונו בקדושה.
העם המתייחס למזל גדי, לפי רבינו בחיי (דברים ל"א, ט"ז) הוא עם פלשתים. ולכן שמשון משבט דן פקד את אשתו מפלשתים בגדי עזים, כי רצה להכניע את קליפת פלשתים בשרשה. כח הפלשתים תמיד היה שטן לישראל, כמסופר בספר יהושע ושופטים, שכאשר ישראל עשו הרע בעיני ד' נמסרו ליד פלשתים. סילוקם יובטח רק עם תשובת ישראל והליכתם בדרך התורה והמצוות שעל ידם כוחות מזל טבת ינוצלו בדרך הקודש, שתבטל את כוחו השלילי של מזל גדי (הרב מ. גלזרסון, אין מזל לישראל, עמ' 46).
העֵז היא הראשונה לצעוד במיני הצאן (מסכת שבת ע"ז ע"ב). תכונת העז להקדים, מבטאת את הרצון העז להתקדמות והשגים. מזל חודש זה מחייב את היהודי לתקן מעשיו ולסלק את המכשולים מדרך חייו, שיסודם בפגם ברית אותו מתקנים בזמן של הפרשיות שובבי"ם ת"ת (שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה).
· מזל דלי בחודש שבט – תפקיד ישראל בעולם הוא לדלות מתורת ד' ולהשקות את העולם, וזהו ענין הצדיק (שאות החודש צ') לדלות מהתורה ולהשקות לישראל, כמשה רבינו. והעיקר בתורה שבעל פה, שאת שורשה התחיל משה רבינו בחדש שבט, בדברי משנה התורה לישראל.
הכוכב המשפיע על מזל דלי הוא שבתאי, המשפיע גם על מזל גדי, ומלמד שחודשים אלו הן זמן של התבוננות בכח הבינה אותו מסמל שבתאי, התבוננות על מעשי העבר ועשיית תשובה מעומק הלב על חטאי ברית. ראשי תיבות של פרשיות השבוע שובבי"ם מרמזים על תשובה התלויה בכח הבינה ושביתה ממעשים רעים.
חודש שבט הוא זמן שכל אדם, אף בהיותו רחוק מקדושה, יכול להתקרב ולהתחדש ולהתנתק מתקופת חייו השלילית בעבר, מכח בהתחדשות של מזל דלי. כח התחדשות רוחנית, תשובה שלימה, והשתחררות מכבלי חטאי העבר.
קיבה בנפש (ספר יצירה) מרמז על הקשר בין אכילה מרובה המשפיעה שינה וקרירות רוחנית. אות צ' של החודש – אות הצדיק, כאשר צדקות ואכילה קשורים זה לזה, כנאמר (משלי יג, כה) "צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר". דבר זה מתבטא גם בתחילת אכילת פירות בקדושה ביום ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות.
· מזל דגים בחודש אדר – באדר, שמרכזו חג הפורים, משיג אדם את שיא קדושת הגוף באכילה ושתיה של סעודת פורים עד בחינה של עד דלא ידע, למעלה מן הדעת. כיון שאות החודש ק' מסמלת את הקדושה, לאחר שבחודש שעבר היתה אות צ'- המסמלת צדקות. הקדוש הוא למעלה מדרגת הצדיק, כי הצדיק עדיין נמצא במאבק עם היצר הרע עליו לצודו, ואילו הקדוש הפכו לטוב. האות ק', לפי הזוהר, מסמלת את כח החיקוי, בבחינת "קוף אחרי בן אדם". כח חיקוי זה בקדושה הוא חיקוי דרכי ד' שעל האדם ללכת בהם, בשלילה הוא חיקוי הרע. כח החיקוי השלילי, מתגלה בעולם בכוחות עמלק, שהרכבו עמל–ק מרמז על כח עמלק שהוא עמל קוף בעולם. כח הרע של עמלק בפורים התגלם בהמן צורר היהודים. נפילתו בחודש אדר בזכות תשובת ישראל הביאה לקדושת כח ה-ק, כח החיקוי בקדושה. ומכאן שורש מנהג ההתחפשות בפורים (ספר אין מזל לישראל, עמ' 65). מזל המסמל תקופות בהם מתעלה האדם בכח נשמתו על החומר והגוף (שם 67).
שני הדגים שבמזל חודש אדר, כיוון פניהם שונה זה מזה, הדג שפניו אחורה, כלפי מזל דלי – מרמז על שאיפה ורצון לתקן ולהשלים את הכללי, בעוד הדג שפניו כלפי מזל טלה – מסמל את הרצון להתעלות מהסביבה ולהשיג התעלות רוחנית: אחד מהדגים מסמל את החומר על כל מגבלותיו, ואילו האחר מסמל את הנשמה העליונה והנצחית.
שבט החודש- נפתלי, עליו נאמר "נפתלי שבע רצון" (דברים לג, כב). רצון וברכה בחודש זה בזכות קבלת תורה באהבה ע"י ישראל בזמן הפורים, מתעוררת כל שנה ושנה בימי חג הפורים.
ז. מזלות החדשים (טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד).
לפי ספר יצירה, יצר הקב"ה כל חודש, באות אחת מאותיות האלף-בי"ת. בנוסף, אחד מכוכבי הלכת שולט בכל אחד מן החודשים, כאשר גם הוא – הכוכב – נוצר באחת מאותיות הא-ב. כמו כן נוצרו כל אחד מן המזלות לפי אחד מארבעת היסודות - אש, אדמה, אויר, ומים (ולהלן יוסברו היסודות). יש גם איבר בגוף האדם הקשור לכל חודש וחודש. לפי ספר יצירה, סדרנו את הטבלאות הבאות. אנו נלמד להלן את חשיבות האותיות שבהן נוצר כל חודש וכל כוכב השולט באותו חודש.
אות (ספר יצירה) |
אותיות שולטות |
חודש (בשנה) |
מזל (בעולם) |
יסוד |
איבר בגוף (בנפש) (ספר יצירה) |
כוכב קשור למזל (אות) |
מספר |
ה' |
ד"ה |
ניסן |
טלה |
אש |
יד ימין |
מאדים (ד') |
1 |
ו' |
פ"ו |
אייר |
שור |
אדמה |
יד שמאל |
נגה (פ') |
2 |
ז' |
ר"ז |
סיון |
תאומים |
אויר |
רגל ימין |
כוכב (ר') |
3 |
ח' |
ח"ת |
תמוז |
סרטן |
מים |
רגל שמאל |
לבנה (ת') |
4 |
ט' |
כ"ט |
אב |
אריה |
אש |
כליה ימנית |
חמה (כ') |
5 |
י' |
ר"י |
אלול |
בתולה |
אדמה |
כליה שמאלית |
כוכב (ר') |
6 |
ל' |
פ"ל |
תשרי |
מאזנים |
אויר |
כבד |
נגה (פ') |
7 |
נ' |
ד"ן |
חשון |
עקרב |
מים |
טחול |
מאדים (ד') |
8 |
ס' |
ס"ג |
כסליו |
קַשָת |
אש |
מרה |
צדק (ג') |
9 |
ע' |
ע"ב |
טבת |
גדי |
אדמה |
המסס (מרה אדומה, רס"ג) |
שבתאי (ב') |
10 |
צ' |
צ"ב |
שבט |
דלי |
אויר |
קיבה |
שבתאי (ב') |
11 |
ק' |
ק"ג |
אדר |
דגים |
מים |
קרקבן |
צדק (ג') |
12 |
ח. מזל היום.
הגמרא בשבת (קנ"ו, א) מביאה בשם רבי יהושע בן לוי, כי אפשר לסווג את טבעי האדם ואת אופיו לפי היום בשבוע שבו נולד האדם. לפי זה, נערכה הטבלה הבאה:
יום: הטבע וסיבתו.
א' ראש, או כולו לטוב או כולו לרע, כיום א' שהוא ראש למעשה בראשית (רש"י).
ב' רגזן, שבאותו יום נחלקו המים.
ג' עשיר וזנאי (נואף), שנבראו בו העשבים (שפרים ורבים מאד בערבוביה, רש"י).
ד' חכם ונהיר (זיותן), שנתלו בו המאורות.
ה' גומל חסדים, שנבראו בו דגים ועופות.
ו' מחזר אחר מצוות, שדרך יום ששי לחזר אחר מצוות השבת (רש"י).
ז' קדוש, שכתוב ביום השבת "ויקדשהו" (רש"י).
בנוסף (שם), בכל שעה משעות היום, לפי סדר המקובל ביד חז"ל, משתנה שליטת כוכבי הלכת, לפי השעה שבה נולד האדם, ובכלל לעולם חוזר חלילה לפי סדר זה בכל שעה ושעה משעות השבוע.