לגבי ספר הזוהר - הדעה הרווחת שהחזיק בה כנראה הרמח״ל . שהתנגדו לו רוב המקובלים למעט שניים - הרב דניאל פריש - וכנראה הרב קפאח - שאת רוב ספר הזוהר המצוי בידינו אין מורשת המעוברת מדור לדור שאמרם הרשבי אלא מקורם גויי ואפילו זדוני בפרט מה שנאמר גנות על השם של חוה וכד - והחזיק שהזוהר האמיתי המקובל מרשבי הוא אך ספר תקוני הזוהר שכלל קודם את אדרא זוטא שגם כן מקורו שלם מהרשב. וכלהשאר אף אם אמיתיים מקורם גוייי ואין מקובלים מדור דור. למרות דעות כל הפוסקים עליו. הזוהר אין מקורו טהור ויהודי למעט ספר תיקוני הזוהר על כל הסתעפויותיו כולל ספר אדרא זוטא
. את אדרא רבא כתבו תלמידיו ואין מקובל במורשת אבל מקובל מפי הבן איש חי שטהור יסודו ומבורך וכשר לשימוש
לגבי שאר הזהר גם הב ן איש חי נמנע מלסתור בפירוש לחכמים , אבל נמנע מלהביע דעותיו שהיו כן כדעת רמח״ל למעט עניין אחד קריאת שמע של שחרית שהזהר החמיר שיהיה בשלוש שעות הראשונות כדעת הרמח״ל ולדעת בן איש חי - אין שיעור לכך לקריאת שמע של שחרית. ויכול לקרוא אם התעורר מאוחר כי העיקר הכוונה
הוספת תגובה