תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

תשעה באב: מדוע אנחנו צמים?

26/07/2015 06:45
בית המקדש נשרף. איור: מלכות וקסברג (הגדל)
בית המקדש נשרף. איור: מלכות וקסברג

הננו נמצאים בעיצומו של צום תשעה באב ● מדוע צריך לצום גם בימינו, על בניין שחרב אלפיים שנה טרום זמננו? ● מה באמת אבד מליבנו, ועדיין לא שב, בזמן שהוחרב לנו בֵּית הַמִּקְדָּשׁ? ● זאת ועוד, במאמרו של הרב אהרן זאב שצמן

 

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוא המקום החשוב ביותר עלי אדמות -
מסביר המדרש: ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובֵּית הַמִּקְדָּשׁ באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, והארון באמצע ההיכל..." (מדרש תנחומא הקדום, פרשת קדושים, י).

וכך הגדיר יעקב אבינו את אותו המקום, לאחר שהבין, כי עליו עתיד יהיה להיבנות בֵּית הַמִּקְדָּשׁ: "אֵין זֶה, כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית פרק כח)

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, היה ליבו של העולם, "שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", נקודת החיבור בין העולמות העליונים לעולמנו החומרי התחתון, המקום, אשר ממנו היה יורד השפע לעולם כולו - לעם ישראל, וגם ל 70 אומות העולם.

מסביר הכלי יקר: "כי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ ... מרכז העולם, והמקום המצרף עליונים ותחתונים, כי שם עשה לו הקב"ה מדור בתחתונים, כמראה אשר הראה ה' ליעקב בסלם, שהיה מצב ארצה, וראשו מגיע השמימה" (כלי יקר, שמות פרק, כו)

"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר... וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם, אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ" (דברים פרק טז)
כשם שבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוא ליבו של העולם, כך ההגעה אליו מייצגת את הצד הטוב בליבו של כול יהודי - זהו הרצון להטיב, השאיפה להידמות לקב"ה ולמידותיו, הרצון להשפיע שפע לסביבה. הבאת הקורבנות לבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוא אינו צורך של הקב"ה במתנות, אלא זהו הביטוי לנכונותו של כל יהודי להקריב מעצמו – הנכונות לגבור על כוח ההתנגדות הבהמי הפנימי – לתקן את שורש יצרו הרע, שהוא הגורם לכל מעשיו המקולקלים, ולכל הצרות, הפוקדות את חייו.

אומרים חז"ל: "מקדש ראשון מפני מה חרב?
מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים....
אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב?
מפני שהייתה בו שנאת חינם.
ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים"
(בבלי יומא דף ט ע"ב)

כאשר עם ישראל מתוקן ברוחניותו, אז גם הַמִּקְדָּשׁ מתוקן ועומד על תילו, והוא סמל וביטוי לשכינה המצויה בלבבות. אולם, כאשר העם מחרב את הנהגותיו בין איש לאחיו, וכול אחד דואג רק לעצמו ולענייניו, במציאות שכזו, אין לשכינה מקום בלבבות, והחברה במעשיה מחריבה את המקדש, ומביאה על עצמה את הגלות והמשך החורבן, במו ידיה.

כל דור שאינו נבנה בימיו, מעלין עליו כאילו הוא החריבו" (ירושלמי יומא א א - דף ה עמוד א)
במילים אחרות - דור שבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לא נבנה בימיו, כאילו והוא עצמו החריב את בֵּית הַמִּקְדָּשׁ במעשיו.
חורבן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (או העובדה שאינו נבנה בדורנו מחדש) מבטא את קריסתו הרוחנית של עם ישראל, תוצאה ישירה של אי קיום התורה והמצוות, שנאת החינם, ואווירה החברתית הכללית, שכל אחד דואג בעיקר לעצמו. אלו הם רק הביטויים החיצוניים לדבקות של בני הדור בתאוותם אל החומר, ולאי נכונותם לשוב אל דרך האמת הקדושה.

תשעה באב אינו רק יום אבל היסטורי על בניין שחרב לפני אלפיים שנה, זהו יום אבל על אימפריה רוחנית אדירה שקרסה. יום אבל על עצמנו כחברה, שאיננו ראויים עדיין שיבנה עבורנו בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בימנו, על שאנו עדיין איננו מוכנים להקריב מספיק מעולם התענוגות החומרי, למען קיומו של עולם רוחני מתוקן.

כפי שאמר הקב"ה, כך אכן קרה – "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה" (דברים פרק לא) – והכוונה הייתה, שנהייה כל כך אטומים, עד שלא נשים לב לכך שאנו בעצם חיים בתוך מציאות של חורבן. "הַסְתֵּר אַסְתִּיר" - זה שעצם מציאות ההסתרה, תהיה נסתרת מאיתנו (כמו עובדי מזבלה, שכבר התרגלו לריח הזבל, ואינם שמים לב שהם בתוך המציאות המסריחה).

"וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר, מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה', וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם..." (ירמיהו פרק נב)
את בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הראשון החריב נְבוּכַדְרֶאצַּר, מֶלֶךְ בָּבֶל, ואת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ השני החריבה מלכות רומי (הרומאים), שזוהי תרבות אדום, המייצגת את חיי ההוללות והדבקות בחומר. זו המהות, המחריבה רוחנית גם כול יהודי בן זמננו, משעבדת אותו אל חיי הגלות (תרבות המערב), ומביאה אותו להאמין שחייו נועדו לרדיפה אינסופית אתר כסף, חומר, כבוד, ואחר ההשגה של אינסוף תאוות חולפות ברגע.

"וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם, וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם" (ויקרא פרק כו)
בנייתו של בית שלישי תוכל להיעשות רק מתוך ההתגברות על מלכות רומי שבלב כול אחד ואחד מישראל, ובזכות הנכונות לתקן את מעללינו, ולשוב ולדבוק בדרך תורת ישראל.

בית שני חרב בשל שנאת חינם, ובית שלישי יבנה רק על בסיס אהבת חינם. עלינו לעסוק בנתינה, ולבנות בתוך עצמנו כלי, שיהיה ראוי לשכינה, כדי שהיא תוכל לרדת ולהיאחז בו. אולם, אהבת חינם אינה ניקנית בחינם, אלא היא דורשת מהאדם הקרבה ומאמץ, ורצון להתפתח רוחנית, אשר יביאו אותו לאהוב את הקב"ה, ולתת מעצמו גם לאחרים.

"הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי, הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים?" (זכריה, פרק ז, פסוק ג)
צוֹם תשעה באב (הַחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי) הוא ביטוי עכשווי לרצון לשוב ולהתחבר עם השכינה, לשוב ולחוש אותה בליבותינו, להתנתק לרגע מחיי החומר הרדודים, ולשוב אל תפארתנו הרוחנית.

באמצעות הצוֹם אנו מביעים צער העמוק על חורבן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אולם כך אנו גם מראים לאבינו שבשמיים, שיש בנו הכוח להתעלות מעל התאוות החומריות, ומעל היצר הטבוע בנו, הרוצה "לקבל רק לעצמנו" (הרצון להשביע עצמו באכילה ושתיה). באמצעות הצוֹם אנו מצהירים בפני הקב"ה שיש בנו הכוח לתקן את נפשנו, ולקדש בעצמנו את מכלול הגורמים המקולקלים, אשר בגללם הוחרב לבסוף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

את זמני הגאולה אפשר כבר לראות ממש בעניים, כפי שניבא זכריה הנביא ש- "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם... וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ... כֹּה אָמַר ה' צְבָקוֹת, הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי... וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם, וְהָיוּ לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת, וּבִצְדָקָה" (זכריה ח)

"כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים" (זכריה, פרק ח)
התפילה, הצום, האבל והבכייה בתשעה באב, מעוררים רחמי שמיים ומביאים לבסוף האור והשמחה לעולם, ועל כן עתידים תשעה באב ותקופת ימי בין המיצרים להיהפך, מתקופה של אבל, לזמנים של ששון ושמחה (הגלות תיהפך לגאולה).

והנה כבר השנה (שנת התשע"ה) אנו עדים לסימן גאולה מובהק, כי תשעה באב חל השנה בשבת, ובמקום שנתענה ביום זה, אנו נחגוג את תשעה באב בבשר טעים וביין משובח – ורק, אם חס ושלום, לא יופיע מלך המשיח עד למוצאי השבת, אז נקיים את הצום ביום המחרת (יום ראשון).

"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִן הָרִאשׁוֹן, אָמַר ה' צְבָאוֹת, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם, נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (חגיי פרק ב)
"הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן", עדיין לא נבנה, ועל כן עוד הנחמה לפנינו, אולם, כבר בשבת הקרובה, "שבת חזון" מראה הקב"ה לכל נשמה של יהודי, בחזיון רוחני, את הבית השלישי עומד בבניינו.

מי ייתן ונזכה, שביום תשעה באב השנה, יעלו מעלה תפילותינו, ונזכה שיבנה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ השלישי בימנו, ויהיה עשוי מלבנים של אהבת חינם, ויהפכו ימי האבל לימים של שמחה, ונזכה כולנו לבואו של משיח צדקנו, ולגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש.

 

הדפסשלח לחבר

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

למה אנחנו עדיין מתאבלים?
עיר הנצח של העם היהודי - ירושלים
להרגיש את האובדן
על אלה אני בוכיה ● תשעה באב
שבעה-עשר בתמוז
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |