תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

גדולי ישראל ביום ט"ו בשבט ● צפו בוידאו

7/02/2012 15:40
גדולי ישראל ביום ט"ו בשבט ● צפו בוידאו (הגדל)

בשנים האחרונות הנהיגו גדולי ישראל, ובראשם המקובלים, מנהגים שונים של לימוד תורה ואכילת פירות בט"ו בשבט ● כל זאת על מנת להחדיר בנו געגועים אמיתיים לתקופה שבה נוכל שוב לראות את ארצנו בנויה, ובניה יושבים עליה לבטח ● צפו בגדולי ישראל ביום ט"ו בשבט

 

מנהגו של ט"ו בשבט הוא באכילת הפירות, ולמנהג המקובלים ורבות מעדות ישראל גם בדיבור: קריאת פסוקים ומאמרים מעניין הפירות. המפגש בחושים אלו של הפה-הטעם והדיבור, מקביל הוא לחג הפסח-פה סח, שבו המצוות הם בפה-מצוות אכילת המצה (מאז חורבן בית המקדש בו היתה מצוות אכילת הקורבנות, חג הפסח הוא הפעם היחידה בשנה שבה יש מצווה עצמית לאכול. בסוכות, למשל, העניין אינו לאכול משהו מסויים כמו המצה,האכילה היא רק חלק ממצוות הישיבה בסוכה) ומצוות הדיבור והסיפור ביציאת מצרים. ואכן, הביטוי השגור אצל המקובלים ובישראל למנהגי ליל ט"ו בשבט הוא -"סדר ט"ו בשבט",ביטוי שהושאל מליל הסדר.

 

בחודש שבט, הקשר ברור - אנו קוראים בפרשיות בא ובשלח, העוסקות ביציאת מצריים,וחוגגים את ט"ובשבט המציין את אכילת פירות ארצנו הקדושה, כחלק מהכיסופים לזכות ולנחול את הארץ בשלמות, ולהיגאל בגאולה שלימה. גאולת מצריים היא ראש לכל הגאולות, ואף ט"ו בשבט מסמל את הסנונית הראשונה של האביב ובשורת הגאולה.

 

וכך בסיפור, אכילת פירות הארץ, הולידה את הביאה לארץ לקראת הפסח:

 

הגברת מחפודה מנתניה סיפרה, "אבי ז"ל היה ידוע במרוקו כאוהב הארץ. באותם ימים, באו למרוקו במחתרת שליחי עליה מהארץ, אך סכנה גדולה הייתה לארחם בבית.

 

פעם, בט"ו בשבט, הזמין אבי את קרוביו לסדר ובנוסף – את השליח מארצנו הקדושה. בסדר היו רק פירות מחו"ל, אך אבי שאהבת הארץ בערה בו שאל את השליח אם יש לו פרי מהארץ. פשפש השליח בבגדיו, ולתדהמת הנוכחים שלף שום שנשא עימו כסגולה. בחרדת קודש טיגן אבי את השום, וכולם טעמו ממנו.

 

למחרת, בא מישהו לאבי בהיחבא והזהירו: דע לך,שהשלטונות יודעים שהחבאת שליח ממדינת ישראל,קום וברח.

 

מיד ויתר אבי על כל רכושו, וברח נוכל המשפחה לארץ ישראל. כך זכינו,בזכות פירות הארץ,לחגוג את חג הפסח בארץ המובטחת".

 

סיפור זה מתאים לתקופת השנה בה אנו שרויים.יהודי חי לאור 'לוח השנה היהודי'.בלוח זה,יש משמעות גם לפרשיות השבוע וגם לחגים ולמועדים. לעיתים, נדמה לנו שאין קשר בין פרשיות השבוע לחגי התקופה,אולם מאז ומעולם חיפשו גדולי ישראל קשרים בין הפרשיות והמועדים.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

כשהרבי מליובאוויטש וויתר על 3,600,000 דולר
צפו: הרבי בשיחה לרגל יום ההילולא של האריז"ל
סיפורי צדיקים: כאן ועכשיו
הראשון לציון: "חייבים להמשיך את דרכו של מוהרא"ש"
וידאו חדש מערוץ 'יהדותון': תפילת הדרך
מבקרים אצל הרבי
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |