ע ו צ מ ת נ ו - פר' וישב

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו". מבאר רש"י בדרך משל:  "הפשתני הזה – נכנסו גמליו  טעונים פשתן. הפחמי תמה: אנה יכנס כל הפשתן הזה? היה פיקח אחד משיב לו: ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך,  ששורף את כולו". כך היא לשון רש"י .
בטרם ננסה להבין את הנמשל, ננסה להבין את המשל עצמו בלשוננו. בא פשתני עמוס סחורה, והפחמי דואג איך כל הגמלים והנפח של הקש שעל גבם יעברו. שני דברים תמוהים כאן: 
א. מדוע מטריד העניין  הזה את הפחמי ?
ב. מהי חכמתו הגדולה של אותו משיב, שזכה בפי רש"י לכינוי "פיקח" ?
מהי הפקחות בתשובה זו? כמו ילדים שרואים ששכנם קנה מכונית גדולה ורחבה, ודואגים איך יכניס את מכוניתו לחניה. בא ילד אחד ומשיב להם: נשרוף את המכונית ולא תהיה בעיה .
הזהו פתרון? מה הפקחות הגדולה ?
בסיום הפרשה הקודמת נמנים  "אלופי עשו למושבותם בארץ אחוזתם" .
יעקב אבינו תוהה וחושש איך יכול עם ישראל להתמודד מולם? ממשיכה התורה בפסוק הבא בפרשתנו "אלה תולדות יעקב יוסף". אומר הנביא עובדיה בהפטרה לפרשת וישלח (א,י"ח) :
"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש" והיינו: ניצוץ יוצא מיוסף, שמכלה ושורף את כולם.
חוכמתו של הפיקח היא להסביר לפחמי  את הכוח שיש לו. יש אנשים, שלפעמים, אין להם השכל והתבונה להכיר בכוחות שלהם. לכן  פוחדים הם אף משטות. הפחמי רואה את הנפח העצום שממלא הפשתן ונבהל. העוצמה הזו נדמית לו גדולה עליו ומפחידה אותו. מסביר לו הפיקח : אתה יכול להירגע. מי שצריך לחשוש הוא הפשתני, הן אתה עוסק באש, ובפשתן נשרף בנקל. 
על הפשתני להשכיל להיזהר מלהתקרב אליך שמא ייפגע וייגרע. יהודים רואים את עוצמתם של אלופי אדום. הכמות- הנפח ממלכתם מפחידה ומרתיעה את היהודים משיבה התורה הקדושה בתבונה:  "אלה תולדות יעקב יוסף".
יעקב ילד בן - יוסף הנער הצעיר בן ה– 17 התגלגל למקום טומאה, למצרים, אבל בחסדי ה' ובזכות אבותיו עמד בצדקותו והצליח להתמודד ולהתחשל בכל הנסיונות ואף למלוך במקום.
הכוח של ישראל מול עוצמתו של עשו, אדום, הוא בדרך הקדושה – התורה.
יוסף היה צדיק יסוד עולם, בימינו חוששים אנו מאירן ומכל השנאה של אומות העולם נגדנו,
עם ישראל. עלינו להשכיל ולהבין את הכוח העצום שלנו. עלינו להכיר בעוצמותנו - כוח התורה, כוח של קדושה - מול הפצצות שלהם,  " קול יעקב" מול  "ידי עשו " .
לנו יש ניצוץ רוחני, שיכול  לעמוד איתן, להיחשל ולהצליח מול כל הגשמיות שלהם.  לצערי, ניסינו את כוחנו במלחמה, בוויתורים מפליגים על אדמת ארץ ישראל. עלינו להשכיל ולהבין את שהתורה מצווה עלינו מפי משה רבנו: "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון ", הן "לא בחיל ולא בכוח -  כי אם ברוחי, אמר ה' ". בעת שעם ישראל מקיים תורה ומצוות, מנהל חייו ברוח ה' – בורא העולם יילחם לנו, ואין לנו לירא ולחשוש, רק להמשיך את תולדות  יעקב יוסף.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |