חכמת האגירה-פר' מקץ

" ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" .

יוסף אינו מסתפק בפתרון החלום של פרעה. יוסף גם מרשה לעצמו לתת לפרעה עצות.

השאלה: מי ביקש מיוסף לייעץ לפרעה? איך יוסף לא פחד, הרי פרעה שלח שרים חשובים בממלכתו לבית סוהר בגלל מעידות קטנות?!

בספר "טעמו וראו" מסביר המחבר, שהחרטומים אמרו לפרעה: שבע בנות אתה מוליד, ושבע בנות אתה קובר. אמר להם פרעה: דיה לצרה בשעתה, תחילה תבואנה הבנות, ואחר כך  נחשוש  מה יקרה להן.  מסביר יוסף  לפרעה:  בשנות השובע צריך להתארגן לשנות הרעב, ולכן אתה לא יכול לומר "דיה לצרה בשעתה".

הקשה הרב אליהו לאפיאן – למה צריך  "איש נבון וחכם "? לצורך אגירת מזון צריך , בלשון העם, אפסנאי טוב. לשם מה "איש נבון וחכם"? הסביר הרב זצ"ל בדרך נפלאה של מוסר עצום לנו: לאסוף מזון בשנים של שובע - קשה. בזמן שאנשים מזלזלים באוכל, בעת שיש שפע עצום, צריך חכמה מיוחדת  לשכנע את האנשים לאגור מזון ועוד בכמויות גדולות. לקמץ בשובע ולאגור בצורה רצינית, כדי שהמזון  יישמר לאורך זמן - צריך הרבה חכמה ותבונה .

המשיך הרב , העולם הזה דומה לשנות השובע , כי בעוה"ז יש אפשרויות לאגור זכויות, לקיים מצוות. אדם חי שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, צריך לנצל את הזמן. לאסוף זכויות – מצוות. בעולם הבא אין אפשרות להוסיף זכויות.

מסופר על הגאון מוילנא , שבכה לפני מותו, שאלו תלמידיו: רבנו, אתה שעמלת בתורה, שניצלת את הזמן , עמוד התורה והיראה  - על מה אתה בוכה? נטל הגר"א ציצית ואמר: כמה קשה  להיפרד מעולם המעשה! בשביל פרוטות בודדות אפשר לקנות ציצית מהודרת ולקיים מצוות עשה, בזכות מצוות ציצית זוכים לקבל פני שכינה , בעולם הבא אין אפשרויות כאלו. אומר התנא רבי יעקב  במסכת  "אבות": "העולם  הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין."

החוכמה הגדולה היא לנצל את הזמן לתורה ולמצוות בזמן שיש יכולת ואפשרות. כל זמן שהנר דולק – אפשר  עוד לתקן. כמו שיוסף מייעץ לפרעה בשנות השובע לקמץ בעבור שנות הרעב. במצוות הדלקת נרות חנוכה יש מחלוקת  בין בית הלל ובית שמאי איך נוהגים המהדרין. לפי ההלכה  מספיק נר אחד  בכל בית בכל ערב .

לשיטת בית הלל, המהדרין  מוסיפין בכל לילה עוד נר. לשיטת בית שמאי, פוחתין בכל לילה נר .

והמהדרין מן המהדרין בכל בית כל בני הבית מדליקין מספר הנרות של אותו היום.  השאלה   למה דווקא  בחנוכה  חיפשו חז"ל  להדר? לא מצאנו מהדרין ומהדרין מן המהדרין במצוות אחרות בזמנם. לא בבשר, לא בכשרות, לא ביום כיפור?! מיישב בעל החידושי הרי"ם, האדמו"ר הראשון לבית גור: מתתיהו ובניו חיפשו להדר ולהדליק את המנורה ללא דיחוי ובטהרה. למעשה, טומאה הותרה בציבור, והם יכלו להדליק בשמן טמא. כמו כן היו להם דברים חשובים נוספים בסיום המלחמה העקובה מדם. אך הם בקשו להדר! לכן גם אנחנו מחפשים להדר במצווה שבאה לזכרם.

 בואו נלמד מחשמונאי ובניו – מה העסיק אותם בסיום המלחמה הקשה? לרוץ להדליק נרות בחצרות קדשך! לקיים עוד מצווה, עוד זכות. בשביל זה אומר יוסף - צריך להיות  "איש  חכם ונבון".

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |