נ ת כ ב ד ל כ ב ד- פר' משפטים

בס"ד,

"כי תקנה עבד עברי,  שש שנים יעבוד" כ"א, ב'.

אחרי שקראנו בשבוע שעבר את פרשת יתרו, מתן תורה, עשרת הדברות, באה פרשתנו עם לימוד המצוות – משפטים.
הענין הראשון שנלמד בהרחבה: דינו של עבד עברי. צריך להבין למה מכל המשפטים בחרה התורה להתחיל בדינו של העבד? רש"י הלא מבאר שמדובר ביהודי שגנב ונתפס ואין לו לשלם. לכן בית דין מוכרים אותו כדי לממן את תשלום הגניבה לבעלים. מבאר ה"בית ישראל" האדמו"ר מגור, שהשבוע חל יום פטירתו זי"ע, התורה באה ללמד אותנו דרך ארץ, ללמד שגם יהודי שירד לתהום, גנב שנתפס ולכאורה מגיע לו להיענש בכל חומרת הדין, גם בו אומרת התורה צריך לנהוג כבוד, גם לגנב יש זכויות, וחייבים לשמור על כבודו.
רבי שמחה זיסל מקלם ביאר, שאם את התורה הקדושה היה כותב אדם, הפרשה הייתה מתחילה בדינים אחרים או בדיני חסד "אם כסף תלווה" או בדין "מדבר שקר תרחק", או "אחרי רבים להטות", איך מכריעים דיני תורה. הלכות שנראות לאדם חשובות מאד, אבל את התורה נתן אבינו שבשמים, אבא של כלל ישראל, לאבא שיש בן חלש, הוא משקיע בו כוחות, הוא מתאמץ להחזירו למוטב. אבא אינו מוותר על בן, לכן פרשת משפטים פותחת בבן החלש, בעבד העברי והקב"ה מלמד אותנו לדורות איך לנהוג בגנב, איך לתקן את מעשיו.
אין שולחים אותו לכלא, שם הוא עלול להידרדר יותר, שם הוא ילמד מהפושעים דברים נוספים, שם לא תהיה לו פרנסה, ויותר מכך רחמנות על אשתו ועל בניו. וכאשר הוא ייצא לחופשי, מי ייתן לו הזדמנות לעבוד בעבודה מכובדת ? התורה מצווה את בית הדין למכור אותו לעבדות, לבית של יהודי טוב, שם ילמדו אותו הנהגות ומעשים טובים, הוא יעבוד, אבל יפרנסו את אשתו ואת בניו. שם ידאגו לו.
"כי טוב לו עמך". מסבירים בגמ' עמך במאכל, עמך במשתה, שלא תהא אתה אוכל פת נקייה, והוא פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא יין חדש. מה שבעל הבית אוכל, גם העבד אוכל.
אם אתה בעל הבית ישן על כר, גם העבד, אם יש רק כר אחד, תיתן לעבד. בירושלמי אמרו: "כל הקונה עבד עברי – קנה אדון לעצמו", ואחרי שש שנים הוא משתחרר ומקבל פיצויים.
 "הענק תעניק לו מצאנך", תן לו אפשרות להתחיל חיים חדשים, בכל שש השנים האדון מפרנס את אשתו ואת בניו לבל ידרדרו לפשע.
צריך להבין מפני מה אם יש כרית אחת, נותנים אותה לעבד? למה החובה היא כל כך גדולה כלפי העבד ? יש אנשים שאין להם מספיק כדי לפרנס את עצמם, אבל הם מראים כלפי חוץ כאילו הם אמידים מאוד. אותו יהודי, שחסרה לו בבית כרית נוספת, הוא הרי חי בצמצום, למה הוא קנה עבד עברי, כדי להראות עושר שאין לו. מגיע לו לסבול, שיישן בלי כרית.
הוסיף בספר "דרכי מוסר": הדין, שגנב שור וטבחו, משלם חמש פעמים ערך השור, גנב שה וטבחו משלם ארבע פעמים ערך השה. כי את השה הגנב סוחב בגניבה על כתפיו, בגלל הבושה של הגנב, הקנס קטן ומשלמים רק פי ארבעה. הקב"ה מרחם גם על גנבים ומקל בעונשם.

אם כך דואג הקב"ה לגנבים, קל וחומר שהקב"ה דואג ליהודים טובים וישרים, שמשתדלים ללכת בהגינות, הלימוד שלנו מהפרשה לדעת, שכל אדם נברא בצלם. צריך לכבד כל אחד, גם גנב, גם עבד, וק"ו יהודי ישר, צריך להעריך ולכבד כל אחד, ולנהוג כבוד ולהתייחס בסבלנות.
אמרו חז"ל : כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים.

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |