מבט לפרשת השבוע "ויקהל"
8/03/2015 07:25
מרן הרב שלום משאש. דמות של מנהיג (הגדל)
מרן הרב שלום משאש. דמות של מנהיג

כבוד הנשיא ● מדברים הרבה על הנהגה, איך ראוי מנהיג להתנהג. התורה מלמדת אותנו, שמנהיג צריך להיות סמל ומופת לציבור ● אם הציבור נדרש לתרום, הנשיא צריך לתרום הראשון. מנהיג יהודי אומר לציבור: לכו בדרכי. לכו אחרי! ● פרשת ויקהל

"והנשאם הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים לאפוד ולחושן" (לה, כז).

מבאר רש"י למה כתוב "והנשאם בכתיב חסר: "אמר רבי נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחילה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה ? אלא כך אמרו נשיאים: יתנדבו ציבור מה שמתנדבים, ומה שמחסרין – אנו משלימין", ולפי שנתעצלו מתחילה, נחסרה אות משמם, והנשאם כתיב".

רש"י מבאר שהתורה החסירה אות משמם, כי הם נהגו שלא כהוגן, והשאלה – לכאורה, הם נהגו כמו נדבנים גדולים. כשבא נדיב גדול למוסד ואומר באמצע המגבית: מה שיחסר להשלמת הבניין – אני אשלים. כמו אותו דוד עשיר שבא לחתן הבר מצווה ואומר לו: אני אדאג שהספרייה שלך תהיה גדולה ועשירה בספרים.

אחרי החגיגה נראה אלו ספרי יסוד חסרים, נלך ביחד לחנות הספרים ונעשה קניה גדולה למלא לך את ארון הספרים ב"ראשונים ואחרונים" , בספרי מוסר ובספרי חסידות. אם כן צריך להבין למה הנשיאים נענשו, הרי הם התנהגו יפה, כמו נדבנים גדולים?

חשבתי לומר, שהם לפי גודל מעלתם, הנשיאים של דור דעה, עברו על מה שלמדנו מאברהם אבינו – זריזין מקדימים למצוות, שכתוב "וישכם אברהם בבוקר". יש להם הזדמנות לתרום למשכן, לתת צדקה – נדבה לה'. היו צריכים לרוץ ולתת ראשונים לקיים מצוה, לתת דוגמא אישית לכל השבטים. אחרי הנתינה אפשר לומר: אני הנשיא מתכנן לתת עוד כמה שיחסר, אבל ראשית לתת,להזדרז ולתת.

אולי אפשר להוסיף את שהם אמרו כדברי רש"י: "מה שמחסרים אנו משלימים אותו".

נבחן ונתבונן מה היה מצב האומה הישראלית בימים ההם – הימים הם אחרי חטא העגל. הקב"ה הסתיר את פניו מהם, הסתלקו ענני הכבוד. העם שהגיע לשיא בקרבת ה', שאמרו בקריעת ים סוף: "זה קלי ואנווהו" ומבאר רש"י: בכבודו נגלה עליהם, והיו מראין אותו באצבע. ראתה שפחה על הים – מה שלא ראו נביאים". ועכשיו אחרי חטא העגל הסתר פנים מוחלט.

אחרי שהקב"ה אומר "סלחתי כדבריך", אומר להם משה רבנו: תתרמו ונבנה משכן, והקב"ה יחזור להשרות שכינה בתוכנו. והעם מחפש את הנהגתו של הבורא יתברך. לכן ההתנדבות הייתה עצומה. צריך לזכור, שהעם היה עשיר אחרי ביזת מצרים וביזת הים, לכן אחרי יומיים בלבד "ויאמרו אל משה לאמר:מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה אשר ציווה ה' לעשות אותה" (לו, ה'). העם הביא בזמן קצר יותר מכל מה שהיה צריך, כי העם רצה לתרום, העם רצה מחילה.
העם רצה השראת השכינה, העם רצה לבנות משכן מפואר לבורא עולם.

כאן מתעוררת שאלה נוספת: איך נשיא אינו מכיר את שבטו ?  איך מנהיג אינו מבין את רחשי העם? מפני מה הם חשבו שיחסר? למה הם לא הבינו, שהעם יביא מהר יותר ממה שצריך ? מכאן שהנשיאים היו מנותקים מהם. לכן אולי מגיע להם העונש, שהתורה מחסירה אות משמם.

מדברים הרבה על הנהגה, איך צריך להיות מנהיג. התורה מלמדת אותנו, שמנהיג צריך להיות סמל ומופת לציבור. אם הציבור נדרש לתרום, הנשיא צריך לתרום הראשון. מנהיג יהודי אומר לציבור: לכו בדרכי. לכו אחרי.

והענין השני, מנהיג צריך להכיר את הציבור, כשהציבור להוט לתרום לקדש שם שמים, המנהיג צריך לדעת, שאם הוא לא יזדרז לתרום – לא יישאר לו מה לתרום.

ההנהגה צריכה לדעת להיום עם העם.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |