מעמד הבכורות לאורך ההיסטוריה

בס"ד 

"ואני הנה לקחתי את הלווים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל, והיו לי הלווים. כי לי כל בכור. ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל". (ג, יב-יג).
במסכת זבחים מבארת המשנה "עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות ומשהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכוהנים" (ה¬- א)    מבאר הרמב"ם בפירוש המשניות, שהעבודה בבכורות החלה מימי אדם הראשון ונסתיימה עם הקמת המשכן. וכן מובא במדרש רבה בפרשתנו.
לפי הדברים קשה, איך יתכן לומר, שהעבודה בבכורות החלה כבר מאדם הראשון, הרי כתוב בפרשה: "כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים", כלומר: רק ממכת בכורות התחדש הדין, שבכור יעבוד את ה'. אדם הראשון חי ונפטר הרבה שנים לפני שהקב"ה הכה בבכורות מצרים.
אולי יש לחלק בין דין עבודת הבכורות מימות אדם הראשון ואילך לעומת העבודה לאחר מכת בכורות במצרים. לבכור, כידוע, יש זכויות משאר האחים. דוגמאות: בכור מקבל פי שניים בירושה, בכור נחשב לממשיך העיקרי של אביו. לכן ירושה, שאינה יכולה להתחלק - יש העדפה לבכור. למשל, רבנות או כהונה גדולה או מלכות. בתנאי, כמובן, שהבכור מתאים. כך שמאדם הראשון, שהקריב קורבנות לה', העדיפו תמיד לתת לבכורים להקריב, שכן בכור עדיף, שימשיך במלאכת הקודש של אביו.
במכת בכורות במצרים היה עוד עניין חשוב - הכרת הטוב של הבכורות לבורא העולם. הקב"ה הבדיל בין בכורות ישראל לבכורות אחרים. הבכור היהודי מודה לבורא, שהציל את חייו. על כן כאות תודה הוא מחויב להקריב את הקורבנות לה'.
ההבדל בחיוב גורם גם ל"נפקא מינה" (=להבדל הלכתי בין הסברות) אם עבודת הבכורה היא רק מדין ירושה. כאן יש כוח למוריש (לאבא) להתערב ולתת לבן אחר את הזכות להקריב. ואכן מובא במדרש, שנח מסר את הכהונה לשֵם בנו למרות ששם לא היה הבכור. כמו כן שם מסר את הכהונה לאברהם אבינו למרות שאברהם לא היה בכור. משום שאברהם היה צדיק, העדיף שם אותו על פני אחיו, כלומר, עד מכת בכורות. הסיבה להקרבת הבכורות הייתה כדין ירושה, ובירושה יש אפשרות למוריש לשנות. הנה- נח ושם שינו.
אבל במכת בכורות השתנה הדין. באים הפסוקים שלנו בפרשה ומסבירים, שהבכור שייך לבורא, "כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים". רש"י מבאר, שהקב"ה זכה בעבודת הבכורות במכת הבכורות. הבכורות משועבדים לקב"ה. לכן אחרי מכת בכורות, אבות לא יכלו לשנות בין הבנים. מי כן יכול לשנות? - בעל הבית, מלך מלכי המלכים! כשחטאו בעגל, נפסלו הבכורות. לעומתם הלויים, שלא עבדו עבודה זרה, נבחרו תחתיהם.

בפרשת "תולדות" יעקב אבינו משכנע את עשיו, שימכור לו את הבכורה, שנאמר: "ויאמר יעקב: מכרה כיום את בכורתך לי" (בראשית כה, לא). מבאר רש"י: "לפי שהעבודה בבכורות, אמר יעקב- אין רשע זה כדאי, שיקרב להקדוש ברוך הוא". תמוה הדבר: האם אפשר למכור בכורה? האם היום בן צעיר יכול לקנות מאחיו הבכור את הבכורה? ותמוה עוד יותר: הרי העבודה היום עברה לכוהנים. מה צורך היה באותה מכירה? ייתכן להסביר לפי דברנו, שאכן כל היהודים, שנולדו מחטא העגל ואילך- אצלם בוטלה עבודת הבכורים ועברה לשבט לוי. אבל הדורות הקודמים לחטא העגל- אצלם נשאר, שהבכור עובד. וכשיבוא משיח ה' במהרה בימינו אמן, הרי שמאותם יהודים, שחיו עד חטא העגל, כולל האבות הקדושים, יזכו הבכורות לעבוד בבית המקדש השלישי. לכן קנה יעקב את הבכורה מעשיו, כלשון רש"י הקדוש, שרשע לא יעבוד להקדוש ברוך הוא.
כלפי הדורות שקדמו למכת בכורות יש חידוש נוסף: אצלם כוחו של הבכור נובע מזכות הבכור בירושה. זכויות ממון אפשר להעביר, אפשר למכור או לתת במתנה. לכן יכול נח להעדיף את שם, ושם יכול להעדיף את אברהם הצדיק, ויעקב יכול לקנות את זכות הבכורה מעשיו.
אחרי מכת בכורות השתנו הכללים - הבכורות נרכשו על ידי הקב"ה לעבודת הקורבנות, ואחרי חטא העגל החליט הקב"ה להעביר את הזכות לשבט לוי, שלא חטא.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |