מבט לפרשת השבוע "פנחס"
8/07/2014 07:15
הגדל

מועד ושבת ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר למה בכל חגי ישראל קוראים בתורה את הפסוקים, שמלמדים על קרבנות החג ● גם בראשי חודשים קוראים על מוספי ראש חודש מפרשתנו, אך לעומת זאת בכל שבת אין קוראים על מוספי השבת ● פרשת פנחס

 

"וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים ושני עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן ונסכו עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה" (כח, ט-י).

מדוע לא קורין בכל שבת פרשה זו של "וביום השבת", כמו שקוראים בכל ראש חודש "ובראשי חדשיכם" וכמו שקוראים בכל חג את הפרשה, שעוסקת בקרבנות החג מפרשתנו, פרשת פינחס? ואין לתרץ משום שבפרשה של קרבנות השבת יש רק שני פסוקים, וכידוע אין קוראים בתורה פחות מג' פסוקים. הרי אפשר להתחיל את הקריאה מפרשת קרבן התמיד, כמו שנוהגים להתחיל בכל ראש חודש.

מסבירים "דעת זקנים מבעלי התוספות": לפי שבפרשת המועדות נאמר: "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" (ויקרא כג, ד). שוב "אין מקרא יוצא מידי פשוטו", וצריך לקוראם מתוך ספר תורה. ובאשר לראש חודש, הואיל וראש חודש נקרא מועד, כמבואר במסכת פסחים (עז, א) לכן גם ראש חודש בכלל של התורה - "אלה מועדי ה' .... אשר תקראו אותם".

בשבת לא נאמר הציון: "אשר תקראו אותם", ושבת אינה נקראת בתורה "מועד". לכן אין קוראים בכל  שבת את מוספי השבת בקריאת התורה.
לכאורה, קשה, הן בפרשת אמור - בפסוקים שלפני פרשת המועדות – נאמר במפורש, ששבת נקראת "מועד": "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש - אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון, מקרא קודש, כל מלאכה לא תעשו, שבת הוא לה' בכל מושבותיכם" (כג, ב-ג).

אם כן שבת נקראת מועד, וגם על שבת נאמר: "מועדי ה' אשר תקראו אותם". ולפי דעת זקנים מבעלי התוספות, גם את פרשת מוספי שבת צריך היה לקרוא בכל שבת, הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"?

המפרשים מקשים בפרשת אמור מה עניין שבת אצל מועדות. הפסוקים פותחים במילים: "אלה הם מועדי", כלומר: מועדי ה', ימים טובים, והפסוק ממשיך ומדבר על שבת קודש: "ששת ימים תעשה מלאכה". ומהי הסיומת של הפסוקים? - "אלה מועדי ה' מקראי קודש". הגאון מוילנה הסביר את הפסוקים בצורה אחרת ממה שלכאורה מבינים. לשיטתו, אכן מדובר בחגי ישראל ולא בשבת קודש. הפרשה הזו עוסקת במועדים בלבד.

לפי התורה, יש שבעה ימי חג לישראל - שני ימי פסח: היום הראשון והיום השביעי, שני ימי סוכות: היום הראשון ויום שמיני עצרת, יום אחד של שבועות, יום אחד של ראש השנה, ויום אחד של יום כיפור. אבל לא כל המועדים שווים, ואין דינם שווה. וכך מלמדים הפסוקים: "אלה הם מועדי", כלומר: שבעת הימים, מהם "ששת ימים תעשה מלאכה" שישה ימים – שני ימי פסח, שני ימי סוכות, יום שבועות, וראש השנה – מותרים בעשיית מלאכה (יש מלאכה אחת מתוך הל"ט מלאכות, שהותרה בששת החגים הללו, היא מלאכת "אוכל נפש") "וביום השביעי" - יום אחד מתוך שבעת הימים של החגים אסור במלאכת אוכל נפש. "שבת שבתון מקרא קודש, כל מלאכה לא תעשו". ביום כיפור אסורות כל הל"ט מלאכות כולן, אסור גם לבשל לצורך אוכל נפש.

על פי ביאורו הנפלא של הגר"א, אין כוונת הפסוקים ליום השבת, כי שבת אינו נקרא מועד. לכן צודקים "דעת זקנים מבעלי התוספות" ביסוד שלהם למה שונה שבת מחגי ישראל ואין קוראים את פרשת המוספים של שבת בכל שבת.

ה"אור החיים" הקדוש מבאר, ש"מועדי ה' מקראי קודש" הכוונה לחגים ולראש חודש, שבית דין יכולים לשנות את זמנם, תלוי בעיבור החודש. הקדושה של החגים ושל ראשי החודשים תלויה בישראל, לעומת שבת, שהיא מועד של ה'.

שבת לעולם אינה זזה. כך מבאר ה"אור החיים" את הפסוקים: "ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון", כלומר: "מועד" של שבת אינו ניתן לשינוי, לעומת החגים, שעליהם נאמר: "אשר תקראו אותם במועדם" על פי קביעת בית הדין. לפי הדברים, מועד שנאמר "אשר תקראו אותם" מדובר רק בחגי ישראל ובראש חודש, שתלויים בישראל. בימים אלה נקרא את פרשת המוספים, לעומת שבת, שאינה תלויה בישראל, ועל כן אין חיוב לקרוא בה את הפרשה שנוגעת למוספים.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |