מבט לפרשת השבוע "ויצא"

3/11/2013 08:40
מבט לפרשת השבוע "ויצא" (הגדל)

מעשה יהודה ותמר ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר, מדוע חז"ל למדו מתמר את חומר האסור להלבין ברבים, הרי דור קודם בפרשתנו רחל היתה מוכנה לאבד הכל ולא להלבין את לאה ברבים ● פרשת ויצא

 

"ויהי בבוקר והנה היא לאה"(כט, כה).

מבאר רש"י על פי הגמרא:"אבל בלילה לא הייתה לאה, לפי שמסר יעקב לרחל סימנים, וכשראתה רחל שמכניסים לו לאה, אמרה עכשיו תכלם אחותי,עמדה ומסרה לה אותן סימנים."

ננסה לרדת לעומקם של דברים. יעקב אבינו במצות הוריו ירד לחרן להקים בית,כמו אביו וסבו שלקחו אשה מבנות המשפחה. לבן הארמי מרמה אותו. יעקב עובד שבע שנים קשות בעבור רחל,אבל לבן נותן לו את לאה.

השאלה:

האם יעקב לא הבין עם מי יש לו עסק. אותו יעקב שלמדנו בשבוע שעבר איך הוא מתמודד  מול עשיו הרשע. קונה ממנו את הבכורה. לובש את בגדי החמודות ומקבל את הברכות, יעקב שלפי חז"ל לומד ברציפות והתמדה רצופה ארבע עשרה שנה בישיבה, אחרי כל כך הרבה ריתחא דאוריתא  וכוח התורה, הנה יעקב נופל בפח.

יעקב בעצמו מתאר את  העבודה בבית חרן כעבודה  קשה "אכלני חרב וקרח בלילה ותדר שנתי מעיני" (לא, מ).

איך יעקב לא חושש  מלבן הידוע כרמאי.

מבארים חז"ל יעקב אכן ידע  מי הוא לבן לכן הוא סיכם סימנים עם רחל אמנו, כדי שגם בחושך תחת ההינומה אפשר יהיה לדעת האם זאת רחל. אבל רחל אמנו מבינה את הבושה הגדולה שתגרום לאחותה  הגדולה לאה. כדי שלאה לא תתבייש מוכנה רחל לתת לה את הסימנים ולוותר על כל עתידה. הרי "עיני לאה רכות" מדוע. בזמנם היו מתחתנים בני דודים ואמרו גדול עשיו לגדולה לאה. קטן יעקב לקטנה לרחל. לאה יודעת מי הוא עשיו הרשע ולכן היא מרבה בתפילות ובכיות לבטל את השידוך הנורא. גם רחל יודעת מי הוא עשיו הרשע.
לכאורה בבוקר יבוא יעקב ויאמר לרחל, לי אמרו לקחת אשה מבנות המשפחה, רציתי אותך, אבל את שיתפת פעולה עם אביך, אני חוזר הביתה גם לאה אמנו מתאימה להקים את בית ישראל.

הגמרא במסכת סוטה לומדת כמה חמור הלבנת פניו של אדם מתמר. הנה תמר הייתה מוכנה להישרף ולא להלבין את יהודה ברבים (י"ב).

השאלה:

כבר דור קודם ראינו את רחל אמנו מוכנה למסור את כל עתידה הרוחני ולא להלבין פני אחותה ברבים, למה חז"ל למדו דווקא מתמר.

אחרי אלפיים שנה בני ישראל  עובדים ע"ז מנשה המלך מעמיד צלם בהיכל בבית המקדש,הקב"ה מבקש להכחיד חלילה את עם ישראל. באים אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, ולאה. כל אחד בא לבקש על הבנים וה' אינו שומע את תפילתם.

באה רחל ואומרת: רבש"ע אני בשר ודם מסרתי סימנים לאחותי באותו הלילה, ויתרתי על השידוך שלי לידי בכיר האבות, הכל כדי לא להלבין את פניה של לאה, ואתה בורא עולם לא תוותר על כבודך ותרחם על בניך, הקב"ה מקבל את טענתה כמו שאומר הנביא ירמיה,  "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה" וה' עונה רק לה יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם".

אם הוויתור של רחל הוא כל כך נחשב מדוע לא נלמד ממנה שמותר  להקריב הכל  כדי לא להלבין  ברבים?

תשובה:

אולי חז"ל העדיפו דווקא ללמוד מתמר ולא מרחל. כי עדיף ללמוד ממי שנחשב הרבה פחות צדיק, ברור שרחל מסרה את חייה כדי לא להלבין את לאה. אבל יבוא הלומד ויאמר רחל אמנו אם בישראל היא בדרגה כל כך גבוהה היא מסוגלת לכזאת מסירות נפש, אני לא ברמה שלה. אבל תמר עם כל הסיפור והדרך שבא היא בוחרת לבנות את ביתה. "על הדרך תמנתה" היא בעצמה שואלת את יהודה "מה תתן לי כי תבוא אלי" (ל"ח,ט"ז).

נכון חז"ל מסבירים מה חשבה תמר ומה הייתה טענת הייבום שלה אבל אם תמר הייתה מוכנה מצד אחד לרדת למצב הכי נמוך שיהודה חשב שהיא זונה. "ויראה  יהודה ויחשבה  לזונה" ובכל זאת אחרי שהיא הצליחה להביא הריון מוצלח , וממנה עתיד לצאת מלך המשיח, בעז'ה בקרוב.היא מוכנה ברגע אחד לאבד את הכל  העיקר לא להלבין את יהודה ברבים, ממנה יותר נוח לקחת מוסר וללמוד את הכלל הכל כך מחייב "מוטב ישליך אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |