מבט לפרשת השבוע "בראשית"

10/10/2012 11:30
מבט לפרשת השבוע "בראשית" (הגדל)

 

זכר ונקבה ברא אותם ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מסביר מדוע התורה מתארת לנו את יצירת האדם. למה חשוב לנו לדעת, שבתחילה אדם היה יצור דו-מיני ● בתוך כך מבהיר מהו צלם אלוקים, שבו ברא הבורא את האדם ומהו הלימוד שלנו מתיאור היצירה ● פרשת בראשית

"ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (א', כ"ז).

מבאר רש"י: "פירש לך, שאותו צלם המתוקן לו צלם דיוקן יוצרו הוא". התורה מתארת לנו איך הקב"ה ברא את האדם - בצלם אלוקים. מה, למעשה, מספק לנו מידע זה, הרי איננו יודעים מהו הצלם של אלוקים? איך אפשר להבין מהו דיוקן היוצר אם אין לנו כל תפישה בעניין? אחד משלושה עשר העיקרים מיידע: "אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו אינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף, ואין לו שום דמיון כלל". אם לבורא יתברך אין גוף, איך יש לו צלם? הצלם הינו דיוקן של הגוף. אם, לפי העיקר השלישי, אין לנו אפשרות להשיג שום דמיון כלל בצורתו של הבורא, מה מבארת לנו התורה הקדושה, בכך שאדם נברא בצלם של אלוקים? מה אנו למדים מכך, כשממילא אין לנו השגה בתבנית אותו צלם?

התורה מוסיפה לתאר בפסוק, שיצירת האדם הייתה: "זכר ונקבה ברא אותם". מבאר רש"י: "מדרש אגדה- שני פרצופים בבריאה ראשונה ואחר כך חלקו". תחילה ברא הקב"ה את אדם וחוה מחוברים יחדיו, ורק אחר כך הרדים את אדם הראשון, ניתח אותו וחילק בין אדם לחוה, כמו שכתוב בהמשך הפרשה: "ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם, ויישן. וייקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה" (ב,  כא).

מבאר רש"י: "זהו שאמרו שני פרצופים נבראו". לכאורה, אין אנו מבינים מדוע הקב"ה לא ברא מיד איש ואשה? למה לברוא אותם ביחד יצירה דו-מינית, שני פרצופים, ואחר כך לקחת את אזמל הניתוחים, כולל הרדמה? מדוע לא ברא אותם הקב"ה מיד שני אנשים נפרדים - איש ואשה?

חז"ל לימדו אותנו, שאיש ואשה שזכו לחיות בשלום - שכינה שורה ביניהם. אם הם, חלילה, רבים - אש אוכלת אותם. ודייקו לפי אותיות המלים: "איש", המילה מורכבת מאלף ושין פלוס יוד. אשה – שוב אלף ושין, והפעם האות הא. אם הם חיים בשלום, שכינה ביניהם – על פי האותיות:  יוד והא - שמו של הקב"ה. אם הם לא חיים בשלום, השכינה מסתלקת, ורק האש נשארת ביניהם.

אם נתעמק בדברים, אפשר להבין, ששני אנשים- איש ואשה, חיים בשלום – זוכים לשכינה שתשרה ביניהם. וכפי שלימדונו חז"ל במקום אחר: "אין לך כלי מחזיק ברכה יותר מן השלום". גדול השלום, והודות לו הם זוכים לשכינה ביניהם. אבל אם הם 'מסכנים' לא מסתדרים – האם לא די הסבל שלהם, לחיות בבית, שיש בו מתיחות, בבית שרבים בו על כל דבר ועניין? הסבל הרי קשה, למה צריך להוסיף להם כאב על כאב ולתת לאש לאכול אותם. הם סובלים דיים גם בלי אותה אש?!

אולי אפשר ליישב את כל הקושיות ביסוד אחד, על פי ברכת היצירה. חז"ל קבעו לברך מתחת לחופה על יצירת האדם- "ברוך אתה, ה' אלוקינו מלך העולם, יוצר האדם". ברכה זו מברכים בכל מהלך שבוע ה"שבע ברכות" של חתן וכלה. מדוע אין מברכים על יצירת האדם ברגע שהוא בא לאוויר העולם? לכאורה, אולי אף מתאים יותר. למה מחכים לליל הכלולות? ואם נאמר, שבשעה שהוא נולד הוא קטן ואינו מסוגל להבין, מפני מה אין מברכים ב"בר מצווה" או ב"בת מצווה", ביום שהבן או הבת מחויבים במצוות?

משברים חז"ל את אוזננו: עד לחתונה אדם נקרא "פלג גוף", כלומר: חצי בן אדם. רק בחתונה נוצר אדם שלם, כי "זכר ונקבה ברא אותם". השלמות היא זכר ונקבה. חשבתי לומר, שהצלם של אלוקים הוא שלם. אין להקב"ה דמות, אין לו גוף, הצלם המתוקן לו, שרש"י מדבר עליו (כמובא לעיל), הוא דיוקן היוצר, כלומר: דבר שלם. לא חלילה דיוקן פיזי של דמות הבורא, הן לבורא אין גוף, אלא מושג של שלמות - הוא הצלם של הקב"ה! כאשר אדם יוצר משהו, יש אפשרות, שיהיו חסרונות, יש מציאות של דברים חסרים, בלתי מושלמים, פגמים ביצור. ברם בצלם של הקב"ה אין שום חסר. יש שלם מושלם! לכן הקב"ה ברא זכר ונקבה ביחד, כי רק כשהם חיים ביחד - הם שלם! מכאן יובן, שרק בליל החתונה מברכים על היצירה, שכן רק מהלילה הזה האדם שלם. אם הם זוכים לחיות ביחד בשלום -השכינה ביניהם, כי הם חיים לפי התכנית של היוצר. אם הם חלילה רבים, האש שורפת אותם, לא רק כעונש אלא משום שאין להם זכות קיום - הם פגמו ברצון היוצר שלהם.

ארבעים יום קודם יצירת הוולד הכריזו בן פלוני לפלונית, אבל אם הם אינם מתנהגים בהתאם לתכנית, אין להם מקום בעולמו של הבורא,  שיצר אותם. לפי הדברים, מובן היטב מדוע התורה הקדושה טורחת לספר לנו את הדברים. למה חשוב לנו לדעת, שאדם נברא בצלם אלוקים, למה חשוב לנו לדעת, ש"זכר ונקבה ברא אותם", ורק אח"כ הקב"ה ניתק ביניהם. הדברים חשובים מאוד ללמד אותנו כמה איש חייב בכבוד אשתו, וכמה אשה חייבת בכבוד בעלה. אם אין ביניהם שלום, הם לא חיים לפי רצון היוצר שלהם, אין שכינה ביניהם, וגרוע מזה - האש תאכל אותם.

יהי רצון, שנשכיל לקיים רצון הבורא בשלום ובשלמות ונצליח להקים בניינים עדי עד.

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |