מבט לפרשת השבוע "בלק"

16/06/2013 09:20
בלעם נתקע בדרך. איור: אהובה קליין (הגדל)
בלעם נתקע בדרך. איור: אהובה קליין

שומר ישראל ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מה היה כוחו של בלעם הרשע ● הוא ידע את הרגע הקטן ביממה, שבו רק הוא יודע לגרום כליה חלילה על ישראל ● בנוסף, הייתה לו יכולת בכל רגע לקלל ולפגוע ● הקב"ה שמר עלינו משני הדברים גם יחד ● פרשת בלק

"ויאמר אלוקים אל בלעם: לא תלך עמהם, לא תאור את העם, כי ברוך הוא" (כב, יב).

מבאר רש"י: בלעם התאמץ להזיק לישראל. אמר בלעם: אני לא אלך, אבל אני אקלל אותם במקומי. ענה לו הקב"ה: "לא תאור את העם". ביקש בלעם: אם אסור לי ללכת, ואסור לי לקלל אותם, אני רוצה לברך אותם. אמר הקב"ה: אינם צריכים לברכתך, כי ישראל עם מבורך. מוסיף רש"י: משל לצרעה, שאומרים לה "לא מדבשך ולא מעוקצך". אמנם הדבש של הדבורה משובח, אבל הכאב של העקיצה גדול. מוותרים על הדבש כדי לא לכאוב מהעקיצה. כך ישראל מוותרים על ברכתו של בלעם כדי שלא יכאיב בצורה אחרת.

הגמרא במסכת ברכות מבארת את הפסוק בפרשתנו "וידע דעת עליון" (כד, טז). שואלת הגמרא: "השתא (הנה אפילו) דעת בהמתו לא הוה ידע, דעת עליון הוה ידע? (בלעם לא ראה מה שהאתון הצליחה לראות, איך הוא יודע דעת ה'?) אלא מלמד, שהיה יודע לכיוון אותה שעה, שהקב"ה כועס בה. (אם בלעם היה מקלל באותו זמן מישהו, הקללה הייתה פועלת.) והיינו, דאמר להו נביא לישראל (הנביא מיכה ו, ה). "עמי, זכור נא מה יעץ בלק, מלך מואב" (המשך הפסוק: "ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל, "למען דעת צדקות ה'" . אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: דעו כמה צדקות עשיתי עמכם, שלא כעסתי בימי בלעם הרשע (כשרצה לקלל את ישראל), שאלמלי כעסתי (אם הקב"ה היה כועס), לא נשתייר משונאיהם של ישראל (הכוונה בלשון הפוכה על עם ישראל) שריד ופליט. והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (בפרשתנו כג, ח): מה אקוב (אקלל) לא קבה א-ל, ומה אזעום לא זעם ה'? מלמד, שכל אותן הימים לא זעם. (הקב"ה).

לכאורה, צריך להבין אם כל כוחו של בלעם הרשע היה לקלל באותה שעה, שהקב"ה כועס. רק בכך היה כוחו של בלעם, שכתוב: "ויודע דעת עליון".

לכן הקב"ה ריחם עלינו ולא כעס בכל ימי בלעם הרשע. בזכות רחמיו של הבורא יתברך ישראל ניצלו מכליה. למה הקב"ה צריך היה לצוות בנוסף את בלעם "לא תאור את העם", הרי בין כך ובין כך קללתו לא תתקיים? כי הבורא לא כעס.

אם לחלופין: הקב"ה הורה לבלעם, שלא לקלל- "לא תאור את העם". לשם מה הקב"ה שינה ממנהגו של עולם ונמנע באותם ימים מלכעוס? דוד מלך ישראל אומר בתהלים: "וא-ל זועם בכל יום" (ז, יב). הגמרא  בברכות אומרת: "אין כל בריה יכולה לכווין (מתי מגיע אותו רגע) אותה שעה חוץ מבלעם הרשע". הקב"ה מנע מבלעם לקלל את ישראל. אפילו לברך- לא הרשה לו בתחילה, רק אח"כ שם חכה בפיו. אם כך, למה לשנות סדרי עולם?

אולי אפשר לומר, אם חלילה הקב"ה היה כועס באותם ימים, שבלעם רצה לקלל, בכוחה של הקללה היה חלילה לגרום אסון, עד כדי כליה רח"ל.

לכן ה' ברחמיו הגדולים נמנע מלכעוס. אבל גם קללה של נביא יכולה לגרום נזק. אמנם לא כליה, אבל לפגוע כן. הקב"ה שמר על ישראל גם מכליה וגם מנזק מועט, שיכל לגרום בלעם הרשע בהיותו נביא.

אם נשאל מדוע נמנע הקב"ה מלכעוס באותם הימים, הרי בלעם קיבל הוראה מה'- "לא תאור את העם". צריך לומר, שלכל אדם יש זכות בחירה. בלעם - בשנאה הגדולה שלו יכול לבחור נגד רצון ה', ובאותו רגע קטן לקלל.

השמירה של ה' על עמו ישראל הייתה אם כך בשני אופנים :

א. הקב"ה שינה מסדרי עולם ולא כעס כל אותם ימים.

ב. ציווה הקב"ה את בלעם לא לקלל את ישראל. על כך נאמר: "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". עם ישראל באותם ימים לא ידע מה מתכנן בלק עם בלעם. דבר נורא, שהיה בכוחו לגרום שואה ממש. הקב"ה שמר עלינו גם מכליה וגם מקללה. הקב"ה שומר ישראל.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
הכל בגלל שאבא אוהב אותנו
שולמית (17/06/2013 21:20:48)
2. 
שכוייח
זלמן (19/06/2013 11:17:08)
3. שלמה (20/06/2013 00:52:38)

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |