מבט לפרשת השבוע "עקב"

21/07/2013 08:35
מבט לפרשת השבוע "עקב" (הגדל)

הנהגת תלמידי חכמים ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מיישב איך מצד אחד דרשו חז"ל מתלמיד חכם להיות קשה וחזק כברזל, ומצד שני דרשו ממנו להיות נוח ורך בהלכה ● איך עם כל העוצמה והחוזק, לעיתים צריך לנהוג ברוך ובנוחות

"ארץ אשר אבניה ברזל" (ח, ט).

בגמרא במסכת תענית למדנו "כל תלמיד שאינו קשה כברזל, איננו תלמיד חכם, שנאמר: "ארץ אשר אבניה ברזל - אל תקרי אבניה אלא בוניה" (תענית ד, א).

הגמרא מבארת את הפסוק בפרשתנו, שבוניה של הארץ הם תלמידי חכמים שבה, כמו שבמסכת מגילה למדנו מהי עיר גדולה. איך מודדים חז"ל מהי עיר גדולה, "עיר שיש בה עשרה בטלנים", והיינו: עיר שיש בה עשרה אברכים, ונקראים כך על שום שתלמידי חכמים בטלים ממלאכה, שהרי תורתם היא אומנתם. עיר כזאת היא לדעת הגמרא עיר גדולה, עיר שבנויה על עוצמתה של התורה הקדושה, עיר שמסוגלת להחזיק בתוכה כולל של אברכים.
על אותה דרך מבארת הגמרא במסכת תענית: "מי בונה את הארץ, תלמידי חכמים שבה".

החידוש הנוסף, שנלמד במסכת תענית, שאותם תלמידי חכמים צריכים להיות כמו ברזל, קשים כברזל.

לכאורה, יסוד זה סותר לגמרא במסכת סנהדרין, שבה למדנו: "תלמידי חכמים שבארץ ישראל נוחים זה לזה בהלכה" (כד, א).

מצד אחד, במסכת תענית הגמרא מבינה, שתלמיד חכם צריך להיות קשה כמו ברזל, ברם מצד שני, במסכת סנהדרין אותו תלמיד חכם נדרש להיות נוח רק כדי לברר סוגיה בהלכה.

איך אפשר לדרוש מתלמיד חכם שני דברים הנוגדים זה את זה - רוך ונוחות מול חוזק הברזל?
 
אולי אפשר לומר, שאין שום סתירה בין הגמרות, אלא אדרבה, הסוגיות מבארות בצורה מושלמת איך צריכה להיות הנהגת תלמיד חכם, שעליו בונים את האחוזה בארץ.

מצד אחד, תלמיד חכם צריך להיות בהנהגות שלו, בדרך שלו, עיקש וחזק כמו הברזל, כדי להשיג את מטרותיו בדרך התורה והיראה, כדי לקיים את כל מה שמוטל עליו, הוא צריך לעמול ולטרוח כדי לברר את האמת, לדעת לעמוד כחומה מברזל מול אלה, שבאים לערער באמת התורה הקדושה. מולם יעמוד הת"ח כמו ברזל חזק, כחומה בצורה.

אבל עם כל העוצמה והחוזק, כאשר עומד מולו יהודי ישר דרך, תמים באמונתו - אתו צריך לנהוג ברוך ובנוחות, גם כאשר חבר שלו תלמיד חכם בעצמו טעה בדבר הלכה, הרי ברור, שאותו טועה אינו מתכוון, חלילה, לערער על אמיתות התורה, הוא טעה בהבנת הסוגיה, ואתו הוויכוח הוא קשה מתוך ריתחא דאורייתא. אבל מולו צריך נוחות, כי הוא מאמין בן מאמין, אתו צריך לשלב גם רכות וסבלנות, להסביר לו את הדרך הנכונה בהלכה. כמו שאומר התנא בפרקי אבות: "לא הקפדן מלמד".

מול תלמיד, שבא ללמוד צריך לשלב גם נוחות מסוימת, כדי שהתלמיד לא יתבייש לשאול, שהרי "לא הביישן למד".

היסוד של הסוגיות מלמד אותנו מהי הנהגתו של תלמיד חכם. הזכות שלו עצומה, בזכותו בנויה הארץ. מול כפירה ורוע הוא עומד כברזל. מול ישרי דרך -תלמידיו וחבריו, שכוונתם לשם שמים- לשלב גם נוחות ורכות, כדי שיקבלו את דבר ה' מפיו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. ענת (26/07/2013 15:44:11)
2. 
שילוב מנצח.. אשרי מי שמצליח!
נועה (1/08/2013 18:07:47)

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |