מבט לפרשת השבוע "כי תצא"

11/08/2013 08:15
מבט לפרשת השבוע "כי תצא" (הגדל)

חרם דרבנו גרשום ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את שיטתו של בעל ה"טורי זהב", שחכמים לא אסרו דברים שמותרים בתורה ● בפרשתנו התירה התורה לשאת שתי נשים, אולם ברבות הימים רבנו גרשום אסר זאת ● הכיצד?

"כי תהיינה לאיש שתי נשים" (כא, טו)

חז"ל פסקו, שאסור לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת. חכמים חששו שמא יטלנו בידו לילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.

שואל המזרחי: אם חז"ל, מכוח חששם, גזרו על שופר בראש השנה שחל בשבת ובכוח חכמים לבטל מצוות שופר, מדוע לא גזרו חז"ל לא לתקוע בשופר בכל ראש השנה? גזרה שמא יתקן כלי שיר. כשם שמותר ומצווה לתקוע בשופר בראש השנה, עלולים יהודים לבוא למצב, שיתירו לעצמם לתקן כלי שיר ביום טוב של ראש השנה.

תירץ בעל ה"טורי זהב", כי אומנם יש חשש, אך חכמים לא רצו לעקור לגמרי את מצוות תקיעת שופר. חכמים אינם עוקרים דין תורה באופן מוחלט. גם אם אין תוקעים בשבת שנופלת בראש השנה, אך בימים אחרים תוקעים. הט"ז כתב, כי אין כוח ביד חכמים לגזור גזרות ולאסור דברים המפורשים בתורה להיתר (אורח חיים, סימן תקפ"ח, ס"ק ה).

הקשו על הט"ז - איך רבנו גרשום מאור הגולה אסר שלא לישא שתי נשים? ויותר מכך, יש חרם של רבנו גרשום על כל יהודי, שמעז לעבור על התקנה, הרי מפורש בפרשתנו, שמותר ליהודי לשאת שתי נשים?

מיישב ה"חתם סופר", כי יש הבדל בין תקנה של חכמים, שאליה התייחס הט"ז בשיטתו: חז"ל לא תקנו תקנה בדבר, שעוקר דין תורה. לכן חז"ל לא תקנו לא לתקוע בשופר בכל ראש השנה, אף שהיה מקום לחשוש שמא יתקן כלי שיר, אך חרם על מי שעובר על דבריהם. חז"ל עשו, כמו בתקופת שאול, שהטילו חרם על מי שיפר את הצום. יהונתן, שלא ידע על החרם היה חייב פדיון. גם רבנו גרשום לא תיקן תקנה, רק הטיל חרם (חתם סופר, ח"ו, סי' נ"ב).

בספר "מרפסין איגרי" מובאת תשובה אחרת בשם ה"חתם סופר" – הכלל שאומר הט"ז, שאין כוח ביד חכמים לאסור דבר המפורש בתורה להיתר, הוא רק במקרה, שחכמים בגזרתם אסרו את הדבר לגמרי ולעולם. לכן לא אסרו חז"ל שופר בכל יום-טוב. ברם אם יש אופנים, שהדבר נשאר בהיתר, וחז"ל אסרו בשאר המקרים, נותר כוח לחכמים לאסור אף דבר המפורש בתורה להיתר.

מאחר שיש מקרה, שמותר לשאת שתי נשים - אם האשה מורדת וכדומה, והיא מתנגדת לקבל גט או אינה יכולה לקבלו, והבעל הביא היתר של מאה רבנים – במקרה זה מותר החרם של רבנו גרשום. לכן בשאר המקרים היה כוח לרבנו גרשום להחרים ולאסור.

אולי אפשר להוסיף חילוק: אם חז"ל היו גוזרים על שופר ביום טוב, חז"ל היו מבטלים לגמרי מצוות עשה מן התורה. מצוות שופר – אומר הט"ז – אין כוח לחכמים לעקור מצווה מן התורה. לשאת שתי נשים אין מצווה בדבר, יש היתר לשאת יותר מאשה אחת, אך רבנו גרשום לא עקר מצווה מתרי"ג מצוות. לכן יש בכוחו לאסור. במיוחד, שידוע שהחרם של רבנו גרשום לא היה לצמיתות ולא היה לכל רחבי העולם, רק במדינתו. בסופו של דבר, החרם תפס ברוב המדינות. בהמשך גם הרבנות הראשית קיבלה את החרם, לטובת הציבור.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |