מבט לפרשת השבוע "תרומה"

26/01/2014 08:20
היכל הקודש בפוניבז'. מצופה זהב (הגדל)
היכל הקודש בפוניבז'. מצופה זהב

כבוד התורה ולומדיה ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע הארון הפנימי היה עשוי זהב ● לשיטת האבן עזרא, הקרסים היו עשויים נחושת, כיוון שהם היו מכוסים. לכאורה, גם הארון היה מכוסה. מדוע אם כן הארון הפנימי כן היה עשוי זהב טהור? ● פרשת תרומה

 

"ועשית קרסי נחושת חמישים והבאת את הקרסים בלולאות וחיברת את האוהל והיה אחד" (כו, יא).

מבאר ה"אבן עזרא": "על כן קרסיו נחושת ואינם נראים, כי ב' מכסים על האוהל". ביאור הענין: כיוון שהקרסים מכוסים, התורה חסה על ממונם של
ישראל ולא הצריכה לעשותם זהב טהור.

לפי הדברים צריך להבין למה הארון היה עשוי זהב טהור מבפנים, הרי גם הארון היה מכוסה, גם את הארון הפנימי לא רואים. היו שלושה ארונות- פנימי וחיצוני עשויים זהב, ורק האמצעי עשוי עץ. את הארונות מכסה כפורת, שאף היא עשויה זהב טהור. מדוע כאן אין חסים על ממון ישראל, ויש ציווי לעשותו זהב טהור אף מבפנים?

נראה, שיש לחלק בין הקרסים לבין הארון. בתוך הארון היו מונחים הלוחות ושברי הלוחות, ולחלק מהדעות גם ספר התורה הקדושה. משום כבוד התורה הקדושה, שהלוחות ושברי הלוחות הם המכתב של אלוקים על עשרת הדברות.

על כללי התורה הקדושה, כמובן ספר התורה, שכתב משה רבנו מפי הקב"ה.

כאן בארון יש עניין גדול- לא משנה מה רואים, משנה גם מה יודעים. במקום הקדוש ביתר לישראל, קודש הקודשים, שלשם מכניסים בתוך הארון את הקדוש לנו ביותר- התורה הקדושה והלוחות, שם חשוב לכבד את התורה הקדושה.

אחד ההבדלים בין הדורות הקודמים לדור שלנו נעוץ בסדר העדיפות בבניית עיר. בעבר, כשבנו עיר, דבר ראשון דאגו לבנות בית כנסת, במרכז העיר במקום המכובד ביותר, רק אחר כך בנו בתים. לכן בהרבה ערים נמצא בית הכנסת הגדול במרכז העיר, כי כבוד התורה - כבוד ה'. בית ה' היה ראשון, מרכזי ומכובד ביותר. בנביא שמואל נאמר: "ויהי כי ישב המלך בביתו, וה' הניח לו מסביב מכל אויביו, ויאמר המלך אל נתן הנביא: ראה נא אנוכי יושב בבית ארזים, וארון אלוקים יושב בתוך היריעה" (ז, א-ב).

דוד המלך מתלונן על כבוד התורה הקדושה- איך למלך יש ארמון, בית ארזים, וארון ה' מבוזה. דוד המלך מבין מה הוא הכבוד הראוי לתורה הקדושה. מכבדים את התורה, ובכך מתרבה כבוד ה'.

החידוש הנלמד מכאן הוא, שכבוד התורה הוא גם בצנעה, גם במקום שלכאורה לא רואים - הנה לנו קודש הקודשים, מקום שרק כוהן גדול נכנס לשם, ורק ביום הקדוש. מבחוץ הארון עשוי זהב טהור, באה התורה ומחייבת לעשות גם את הארון הפנימי זהב טהור. מדוע, במה הארון הפנימי שונה מקרסי הנחושת? כי בארון מונחים התורה הקדושה והלוחות. במקום שיש תורה, חייבים לנהוג כבוד, גם בסתר, וקל וחומר בגלוי.

כשבא יהודי לבקש מהבעש"ט להיפקד בבן, אמר לו הבעש"ט: שא בידיך ילדים קטנים, כדי שינשקו את ספר התורה ביציאתו ובכניסתו להיכל. מהי חשיבות הענין?

לחבב בעיני הנוער כבר בצעירותם את כבוד התורה הקדושה. אותו יהודי זכה לבן גדול בישראל – הלא הוא רבי אהרן מקרלין.

תשובה נוספת חשבתי להסביר לגבי החילוק בין הקרסים שהיו מנחושת, כי הם מכוסים, לעומת הארון הפנימי, שגם היה מכוסה, אבל היה עשוי זהב. על פי הגמרא במסכת יומא: "אמר רבא: כל תלמיד חכם, שאין תוכו כברו, אינו תלמיד חכם, שנאמר: 'מבית ומחוץ תצפנו'". בשביל הלימוד החשוב הזה, איך צריך להתנהג יהודי תלמיד חכם, דרשה התורה לעשות גם הארון הפנימי זהב טהור. הלימוד חשוב מאוד למי שתורתו-אומנתו. הנה רואים, כאשר רבן גמליאל היה ראש ישיבה, הוא העמיד שומר בפתח בית המדרש, ולא הרשה להכניס תלמיד, שאין תוכו כברו.

לשיטת רבן גמליאל תלמיד, שאין תוכו כברו, אינו ראוי להיכנס בין כותלי בית המדרש.

אמנם רבי אלעזר בן עזריה חלק והכניס את כולם, וכבר נאמר: "מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה", אבל לגבי מי שכבר נקרא תלמיד חכם, לגביו רבא - למד, שהוא חייב להיות בדרגה של עמל בתורה לשמה, כלומר שתוכו כברו. אם כן, כדי שנזכה ללימוד החשוב מיהו תלמיד חכם, דרשה התורה לעשות את הארון הפנימי גם הוא זהב, אף כי מכוסה הוא היטב.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "אמור"
מבט לפרשת השבוע "תרומה"
מבט לפרשת השבוע "בשלח"
מבט לפרשת השבוע "וירא"
מבט לפרשת השבוע "לך לך"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |