תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

"והימים האלה נזכרים ונעשים"

5/11/2013 20:25
הרב שך. ראש הלוחמים בחב"ד בתקופה ההיא (הגדל)
הרב שך. ראש הלוחמים בחב"ד בתקופה ההיא

מדהים מה התרחש בדיוק לפני מחצית יובל שנה בימים אלה ממש ● ביום כ"א מרחשון שנת תשמ"ט הצביעו אנשי 'עץ' עבור מפלגתם החדשה והטריה שנוסדה אז, כאשר כותרת התלהבותם והשתלהבותם בתעמולת הבחירות  שלהם הייתה  - "החרמת עדה קדושה", קרי: הוצאת תנועת חב"ד הקדושה מחוץ לקונצנזוס, כאשר הם כועסים על אנשי אגודת ישראל וביטאונם 'המודיע' שאינם מצטרפים ל'חרם' ● וכל פרשת דברי הימים ההם הלא המה  כתובה  וחרוטה שחור על גבי שחור על ספר ועלי גליון בחוברות וקונטרסים, וכמובן עלי פשקווילים שצצו ופרחו בתקופה ההיא כפטריות אחרי הגשם

 

25 שנה עבר מאז, והנה, באותו חודש, ויתרה מזו; באותם ימים של החודש  (כ"ה מרחשון השתא) – יצאה החלטה  מטעם הגאונים הגדולים הריא"ל שטיינמן שליט"א והר"ח קנייבסקי שליט"א, להוציא הפעם מהקונצנזוס, לשם שינוי  - לא את אנשי חב"ד, אלא את אנשי ...'עץ' !

איי, כיצד גלגל מסתובב... האיך אומרים ומעוררים תדיר אנשי המוסר: "משפטיך תהום רבה"!

לקב"ה יש סבלנות, הוא ממתין  חצי יובל שנים, ואו אז באותם ימים בדיוק – מסובבת ההשגחה העליונה ומתקיים בשיא הפשטות והבהירות: "על דאטפת אטפוך".

גם בשעה שאנשי ה'עץ' שפכו כמים את דמו של קדוש ישראל ומאורו הרבי מליובאוויטש, זי"ע – הבליג הרבי ולא ענה לחורפיו כאיוולתם. מעולם לא יצא מפיו הטהור והקדוש ביטוי של היפך הברכה על מי מישראל, יהיה אשר יהיה.

הביטוי היחידי שיצא מפומיה, לפי הזכור לי, היה, כאשר באחד ממעמדות חלוקת שטרות כסף למטרות צדקה בהם זיכה הרבי רבבות אלפי ישראל להיות 'שליחי מצוה', היה מאן דהו ממקבלי השטרות שסח את צערו לפני הרבי נוכח מסע הרדיפה, ובתגובה השתמש הרבי בביטוי שהיה נשמע  כבדרך אגב גרידא: "יבוא בעל הכרם". אמר את שלושת המילים האלה ולא יסף.

מה משמעות המילים "יבוא בעל הכרם"?  הרקע לכך הוא בסיפור ודיון הגמרא במסכת בבא מציעא (פג,ב), האם תפקידו של גדול בישראל לעשות פעולות אקטיביות על מנת "לבער קוצים מן הכרם", כלומר 'טיפול' מתבקש באנשים לא הגונים, או שמא יש להשאיר זאת לטיפולו של ה'בעל בית' של העולם "בעל הכרם" - קודב"ה. הרבי זי"ע הלך בעקבותיו של רבי יהושע בן קרחה,שאימץ את השיטה  ש"יבא בעל הכרם ויבער קוציו", היינו, להשאיר את משימת ביעור הקוצים לריבונו של עולם.

ליבי אומר לי, שהרבי לא 'הקפיד' וגם עתה בגנזי מרומים אין ממנו 'קפידא'. הרבי בחר תמיד להיות מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים. כמו שהוא זי"ע התבטא פעם: מכאן יוצאות רק ברכות. בכלל, המילה 'קפידא', שלא כבמחוזות אחרים, לא הייתה שכיחה בלקסיקון של ליובאוויטש. אבל, ה'בעל בית' של העולם, קודב"ה, הוא ית'  כנראה לא מוחל על הפגיעה בצדיקיו. ולעיתים צריך להמתין 25 שנה, מחצית יובל שנים, כדי להיווכח שיש דין ויש דיין, יש מידה כנגד מידה, העולם איננו הפקר, ובא רח"ל בעל הכרם ומבער קוציו.

הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ אמר שטיפש הינו גרוע מרשע. וכל כך למה? כי פיקח, אפילו אם רשע ניהו, כשהוא עומד על פתחו של גיהנום, הוא עושה לעצמו חשבון צדק וחישוב  פראקטי, וכמסקנה מזה הוא חוזר בתשובה. אבל, מי שנעבאך השי"ת לא חננו בשכל מיותר, הוא ממשיך באיוולתו העיקשת, גם כשהוא רואה את המתחולל נגד עיניו.

הוא יכול בכישרונותיו לפלפל ולטייל ברמב"ם כבתוך שלו, ברם הוא עלול לשכוח דברים פשוטים שאומר  הרמב"ם בתחילת הלכות תעניות כלפי מי שחושב שהעולם מתנהל בדרך מקרה ובאקראי; "אבל אם לא יזעקו ...אלא יאמרו: דבר זה ממנהג העולם ארע לנו, וצרה זו נקרה נקרית – הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים...הוא שכתוב בתורה: 'והלכתי עמי בקרי, והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי".

ואין לי אלא לצטט, דברי חכמה והתעוררות שפרסם בסוף שבוע שעבר עורכו הראשון של עיתון 'העץ', הסופר המוכשר ואיש ההגות מכובדי הרב משה גרילק נ"י. הרב גרילק  אמנם כתב את הגיגיו כתגובה על ה"חורבן" כלשונו המתחולל נוכח עינינו בחודש מרחשון תשע"ד ("חורבן חורבן כמו אחרי רעידת אדמה קטלנית רחמנא ליצלן...חורבן של חברה שלמה שכעת כולה מפולגת ושסועה.. מהלומות פיזיות בין בני תורה שהכו  'בני תורה' ואולי ההיפך.."), אבל בהחלט יפים דבריו ונוקבים עד התהום  נוכח ה'אתחלתא דפורענותא' שהתחוללה והתחילה בדיוק לפני מחצית יובל השנים,  ממש בימים אלה של חודש זה, חודש מרחשון.

וכך כותב הרב גרילק בין היתר (ולא נגעתי):

"האין זה חורבן ידידי?

ואז, אולי ברגע של התעשתות, נחשוב כמה טיפשים היינו שהתמסרנו בנפש חפצה ליצר הרע של הפילוג, ולא עמדה לנו חכמתה של אשתו של און בן פלת, שחז"ל מספרים כיצד הצילה את בעלה ממחלוקתו של קורח. בשכלה הישר אמרה לו: בין אם משה רבינו יישאר השולט ובין אם קורח ידיח אותו מן ההנהגה – לך, בעלי היקר, לא יצא לך כל רווח אישי מן המחלוקת הזו. אם כך למה לך כל ההסתבכות הזאת?".

וכדי להצביע על הלעומתיות, וגם כדי לסיים בדבר טוב, נציין בשולי דברינו, שיש כמה אלפי  יהודים שמתעסקים בימים אלה ב'אור' ובהפצת אור של קדושה – אור של לימוד תורה וקיום מצוות, מתוך אהבת ישראל, בכל מרחבי תבל. הלא המה  אלפי שלוחיו של אדונו ומורנו ורבנו זכותו יגן עלינו שמתאספים בהמוניהם בסוף שבוע זה בבית חיינו ב- 770 לרגל ר"ח כסלו הבעל"ט, הלא הוא 'כנס השלוחים' העולמי השנתי. אביהם של אלה יכול לומר עליהם: "ראו גידולים שגידלנו". נזכיר גם כבדרך אגב, שמאז תשמ"ט, מפעל השליחות של הרבי זצ"ל כמו תנועת חב"ד בכלל –  התקיים בו בחסדי ה' "כן ירבה וכן יפרוץ", וכן יהיה בע"ה באופן דמוסיף והולך ואור עד שנזכה ל"יעלה הפורץ לפנינו" הלא הוא משיח בן דוד בעגלא דידן.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

המשגיח הליטאי שקירב את השליח החב"די
שוברות את הקרח: שתי נשים ורצון אחד גדול
ילדי החטא שלי
האם צריך לנטוש את הדת כדי לשחק בסרט?
העיוור שפקח את עיניי
חילול ה' או תוכחה?
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |