תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

להצית אש בנשמתו של הכבאי

16/01/2014 18:00
הנחת תפילין במדרחוב. אילוסטרציה (הגדל)
הנחת תפילין במדרחוב. אילוסטרציה

הרב זלמן וישצקי מספר על האדם הראשון שהוא פגש במהלך השליחות בראשון לציון ● הוא היה כבאי מתחנת כיבוי אש רמת אליהו. 'תרצה להניח תפילין'' הוא שאל בחשש ובמבוכה. "חמודי", באה התשובה, "אני מניח תפילין בלב! ודרך אגב, הכובע הזה קצת גדול עליך. אם לא האזנים, כבר היה מכסה את כל הראש שלך" ● הוא נפגע מאוד, אבל הוא אזר אומץ וענה: "גם ארוחת בוקר אתה אוכל בלב?"

 

'הנחת היום תפילין'' או 'אפשר להציע לך להניח תפילין' זו שאלה שכמעט כל יהודי נתקל בה לפחות פעם בחייו, בודאי אם ביקר בישראל או בניו יורק. בחורי ישיבה חבדניקים, שעומדים בימי שישי בכל מקום מרכזי אפשרי ומציעים באדיבות לגברים להניח תפילין, זה כבר מזמן חלק מהמציאות בישראל, כמו גם בעוד מדינות בהם גרים הרבה יהודים.

אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שלי. היה זה ביום שישי הראשון שלי בישיבה. נער נמוך קומה בן 14 הייתי, כשקיבלתי מהאחראי על 'מבצע תפילין' בישיבה את מסלול התפילין שלי, וכן את ה'חברותא' שלי, הבחור המבוגר והמנוסה שיבוא עמי וילמד אותי את רזי המבצע.

הראשון שפגשנו היה כבאי מתחנת כיבוי אש רמת אליהו שבראשון לציון. 'תרצה להניח תפילין'' שאלתי בחשש ובמבוכה. "חמודי", באה התשובה, "אני מניח תפילין בלב! ודרך אגב, הכובע הזה קצת גדול עליך. אם לא האזנים, כבר היה מכסה את כל הראש שלך". נפגעתי, מאוד נפגעתי. גם ככה לא אהבתי את הכובע הזה.. אבל מהמקום של הפגיעה אזרתי אומץ ואמרתי: 'גם ארוחת בוקר אתה אוכל בלב''...

אינני יודע אם הוא הבין שנפגעתי, או שהדברים שלי נגעו בו, אבל בלי לומר מילה הוא פשוט ניגש, הפשיל את שרוולו והגיש לי את ידו.

היכולת הזו להביא את הקב"ה על ידי התורה והמצווה אל מעבר ללב, נתנה לנו במתן תורה עליה נקרא השבוע בפרשה. עד מתן תורה, המקסימום אליו ניתן היה להביא את הקשר עם הקב"ה היה אל הלב והמוח, אל הרגש, השכל ואל שאר כוחות הנפש, כולם כוחות רוחניים. אולם, כשירד הקב"ה על הר סיני ונתן לנו את התורה, הוא גם נתן לנו את היכולת לחבר אותו דרך התורה והמצוות שלו לחומר וגשם העולם. ההפרדה שהייתה בין שמים לארץ התבטלה.

חז"ל במסכתות קידושין ויומא קובעים שאבותינו, אברהם יצחק ויעקב כבר למדו תורה וקיימו מצוות. אלא שאז, בזמנם, טרום מתן תורה, בשביל להיות קרוב אל הקב"ה היה צורך להתנתק מעולם החומר והגשם בכדי להתחבר אל הרוח, פחות אכילה ושתיה ושאר פעולות גשמיות ולהתמקד בעיקר בחיים רוחניים.

"וירד ה' על הר סיני" זה היה הרגע בו התבטלה ההפרדה בין שמים לארץ. ומאז, ניתן לחיות חיים גשמיים מלאים וביחד עם זה להיות יהודי ירא שמים קרוב אל הקב"ה בכל מאודו. יותר מזה, התפקיד המרכזי של התורה והמצוות הוא לחבר את הגשם עם הרוח, למצוא את הנקודה הרוחנית הקדושה שיש בכל דבר גשמי, להאיר אותה ולהשכין דרכה קדושה ורוחניות בעולם הגשמי.

אז כן, להניח תפילין רק בלב זה בהחלט לא מספיק. יש להפשיל שרוול, להגיש את היד ולחבר את המצווה הרוחנית ליד הגשמית.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

המשגיח הליטאי שקירב את השליח החב"די
שוברות את הקרח: שתי נשים ורצון אחד גדול
ילדי החטא שלי
האם צריך לנטוש את הדת כדי לשחק בסרט?
העיוור שפקח את עיניי
חילול ה' או תוכחה?
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |