דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "קרח"

14/06/2015 09:05
הספר "אוצר הפנינים" (הגדל)
הספר "אוצר הפנינים"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "קרח", מתוך הספר הנפלא "אוצר הפנינים" על התנ"ך

 

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" (טז, א)

ובגמרא במסכת סנהדרין (ק"ט): "קרח - שעשה קרחה בישראל, בן יצהר - בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים, בן קהת - בן שהקהה שיני מולידיו, בן לוי - בן שנעשה לויה בגיהנם".

ויש להקשות, למה הוצרכו חז"ל לדרוש שלא כפשט הפסוק, שהוזכר קרח והוזכרו אבותיו כדרך המקרא, ותו לא.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת מגילה (ט"ו), שכל המוזכר במקרא לגנאי, והוזכרו אבותיו עמו, בידוע שהוא ואבותיו רשעים.

ולפ"ז מובן, שהוקשה לגמרא הנ"ל, כיצד הוזכר קרח והוזכרו אבותיו עמו, והרי בידוע שהיו אבותיו צדיקים, ומכאן משמע שהיו רשעים ח"ו. ועל כן הוצרכו לדרוש מה שדרשו, שאין כוונת הפסוק להזכיר את אבותיו של קרח, אלא לומר מי היה קרח ומה היו מעשיו...

"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בןו לוי ודתן ואבירם" (טז, א)

רש"י (בהמשך): "מה עשה, עמד וכינס מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות... באו ועמדו לפני משה, אמרו לו טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה, אמר להם חייבת, התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה?" וכן שחק עליו מדין בית המלא ספרים, שחייב במזוזה.

ויש להקשות, מאחר שכל כוונת קרח היתה ללעוג על משה, מניין ידע שמשה יחייב את הטלית בציצית, שמא באמת דינה שפטורה מחמת קל וחומר?

ויבואר בהקדם דברי המדרש, שטענת קרח על משה היתה, אני בנו של שמן (קרח בן יצהר), ואם אהרן ומשה שרק נמשחו בשמן זכו לכהונה ומלכות, קל וחומר אני, שבנו של שמן הנני.

ולפ"ז מובן, שעיקר טענתו של קרח היתה ממה נפשך. אם יאמר שטלית של תכלת פטורה מציצית, א"כ צריך הוא להיות מלך, שבנו של שמן עדיף ממי שנמשח בשמן, ומדברי משה יוצא שדנים קל וחומר כזה. ואם יאמר משה שטלית העשויה מתכלת חייבת בציצית, ישחק עליו מפני קל וחומר, שלא יתכן לחייב טלית שכולה תכלת...

"ויקהלו על משה ואהרן ויאמרו אליהם רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'" (טז,ג).

אפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת סוטה (ה'), שכל המתגאה אומר הקב"ה עליו "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת".

ועוד יש להקדים, שאמרו חז"ל, בזמן שישראל פרוצים בעריות, שכינה מסתלקת מהם.

וזהו ביאור הפסוק, "כי כל העדה כולם קדושים", כולם גדורים בעריות, כמש"כ "בכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה", וממילא "ובתוכם ה'", מפני קדושתם, "ומדוע תתנשאו על קהל ה'" ותגרמו לסילוק השכינה, שמפני גאוותכם אומר הקב"ה 'אין אני יכול לדור עמם בכפיפה אחת'...

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. מוטי (25/06/2012 20:32:06)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |