דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "חוקת"

22/06/2014 09:35
הספר "אוצר הפנינים" (הגדל)
הספר "אוצר הפנינים"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "חוקת", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

 

"זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' לאמור, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה" (יט, א)

רש"י: "לעולם היא נקראת על שמך, פרה שעשה משה במדבר".

ואפשר לבאר, בהקדים דברי האר"י, שאדם אשר אינו יודע לכוון כראוי בתפילת שמונה עשרה, יכוון בלבו שתפילתו תהיה בכל הכוונות והרמזים אשר רמזו בתפילה אנשי כנסת הגדולה.

ועוד יש להקדים, שאמרו במדרש, "אמר הקב"ה למשה, לך אני מגלה טעם פרה אדומה, ולאחרים איני מגלה". ונמצא א"כ שכל ישראל חוץ ממשה, בעשותם פרה אדומה, צריכים היו לכוון כדברי האריז"ל, שכוונתם תהיה ככוונת משה בעשותו פרה אדומה, מפני שאינם יודעים את הטעם האמיתי של עשיית הפרה.

וזהו ביאור הרש"י, "לעולם היא נקראת על שמך", שיצטרכו כולם לחשוב שכוונתם היא לאותה "פרה שעשה משה במדבר", ששם כיוון משה את הכוונה האמיתית שלה, והם אינם יודעים אותה...

"זאת חוקת התורה" (שם).

מדרש: כשהגיע שלמה לפרשת פרה אדומה, אמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".

ויבואר בהקדם דברי חז"ל, שהטעם למה שלא גילתה התורה את טעמי המצוות בדרך כלל, הוא כדי שלא לתת פתח לאנשים לטעות בהם, וכמו שראינו בכמה מצוות שגילתה התורה טעמם, ששלמה המלך הרבה נשים וסוסים וחשב שלא יתקיים בו מה שהזהירה התורה מפניו, ובסופו של דבר נכשל בזה והתקיים בו ככל האמור בתורה.

וכן מצינו בר' ישמעאל, שלא חשש לדברי חכמים מפני שידע את טעם הדבר, וקרא לאור הנר בשבת, ולבסוף יש אומרים שהיטה את הנר, אע"פ שאמר 'אני אקרא ולא אטה'. ואח"כ אמר 'כמה גדולים דברי חכמים, שאמרו במשנה "לא יקרא לאור הנר" ולא גילו הטעם'.

וזהו ביאור המדרש, "אמרתי אחכמה" להבין טעם פרה אדומה, "והיא רחוקה" שנסתר ממני טעמה, וכל זה "ממני", כלומר בגללי, אחר שעברתי על המצוות שנתנה בהם התורה טעמים, ומפני אנשים כמותי הוצרכה התורה לכסות את טעמי המצוות כולם...

"ונתתם אותה אל אלעזר הכהן, והוציא אותה אל מחוץ למחנה, ושחט אותה לפניו" (יט,ג).

רש"י: "זר שחוט ואלעזר רואה".

ויש להקשות, הרי השחיטה הותרה לזר, וא"כ מדוע היה אלעזר צריך לראות את הפרה בשעת השחיטה?

ואפשר לבאר, בהקדים המדרש בפרשת "פקודי", שישראל היו רואים בזמן היותם במדבר, לתוך הבית ולתוך הכלים המכוסים, וזאת ע"י עמוד הענן שהיה מאיר באור חזק גם מבעד לכיסוי.

ועוד יש להקדים, הגמרא במסכת חולין (י"א), שבענייני טריפות הולכים אחר הרוב, אם אי אפשר לבדוק, ורוב הבהמות אינן טריפות. ודין זה למדים מפרה אדומה, שנשרפת בשלימותה, ללא בדיקת ח"י טריפות, שהרי דבר זה אי אפשר לבדוק כשהבהמה שלימה.

ועוד יש להקדים, שאמרו חז"ל, במקום שאפשר לברר בקלות, אין לסמוך על הרוב. ונמצא א"כ, שפרה אדומה של המדבר, צריכה היתה להיבדק ע"י אורו של עמוד הענן, שהיה מראה מה יש בתוכה פנימה מבלי לפתחה, שהרי אם אפשר לבדוק בנקל, לא סומכים על הרוב.

וזהו ביאור הרש"י, "זר שוחט", שאמנם יכול הזר לשחוט לבדו, ובדרך כלל סומכים על הרוב, ולכן אחר השחיטה שורפים את הפרה מבלי לנתחה. אבל כאן הוצרך אלעזר לעמוד על גביו ולבדוק את הטריפות ע"י אורו המיוחד של עמוד הענן, שהרי אם אפשר לבדוק לא סומכים על הרוב, וזהו "ואלעזר רואה"...

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |