תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "צריך לשמוח על הנס"

20/04/2015 15:30
הרב עובדיה יוסף זצ"ל: "צריך לשמוח על הנס" (הגדל)

"למרות כל הצללים שמעיבים על נס הקמת המדינה, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו" אמר הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בהתייחסו ליום העצמאות ● הוא שלל את הברכה על ההלל, אך עם זאת פסק שאין לומר וידוי ביום זה ● "צריך לשמוח על הנס" ● צפו בוידאו

 

יום ה' באייר, הוא היום שבו הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל. ונחלקו חכמי ישראל בדורות האחרונים לענין אמירת הלל ביום זה (כפי שאנו אומרים הלל בברכות בימי חנוכה וכדומה), כי יש סוברים שבכלל אין מקום לאמירת הלל ולשמחה ביום הקמת המדינה. ויש סוברים שכל אחד רשאי לומר הלל ביום זה, להודות ולשבח את השם יתברך על ניסי הקמת המדינה. ויש הסוברים שאף יש חובה לומר הלל ביום זה, וגם סוברים כי יש לברך על אמירת ההלל, ממש כדין ימי חנוכה.

הרב עובדיה יוסף זצ"ל נדרש לנושא זה, והעלה שאף אם נכון לומר הלל, מכל מקום אין לברך על אמירת ההלל, משום שלא תקנו רבותינו אמירת הלל בברכה אלא על נס שנעשה לכל ישראל ממש, שעמדו עליהם להרגם, והשם יתברך הצילם, אבל הניסים שנעשו במלחמת הקוממיות, שהצילנו השם יתברך מיד אויבינו ושונאינו שזממו להכחידינו, לא היו הניסים לכל ישראל, ולכן בודאי שאין לברך על אמירת ההלל ביום העצמאות.

וכתב להוסיף עוד טעם שאין לברך על ההלל ביום העצמאות, הגם שזכינו בעזרת ה' לגבור על אויבינו, מכל מקום, לגבי נס חנוכה, שקבעו רבותנו ימים אלו לימים טובים בהלל והודאה, אמרו בגמרא שתקנו כן מפני הנס של פך השמן שלא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליק שמנה ימים, וכתב המהר"ץ חיות, ולמה לא אמרו שהוא משום נס הנצחון של המעטים כנגד המרובים במלחמה? אלא הטעם, משום שנס זה אינו יוצא מגדר הטבע (וכמו שכתב הר"ן (חולין צה:) שכן מנהגו של עולם ששנים או שלושה אבירי לב יניסו הרבה מן המופחדים) ואין אומרים הלל על ניסים נסתרים אשר הקדוש ברוך הוא עושה עמנו בכל עת, מה שאין כן נס פך השמן, שהוא יוצא מגדר הטבע, ולכן תקנו הלל בימי חנוכה. והוא הדין בנידוננו שאף שזכינו בחסדי השם יתברך לנצח את אויבינו הרבים והעצומים, מכל מקום דבר זה לא יצא מגדר הטבע, ובפרט שבימי הקמת המדינה ומלחמות ישראל, כמה נפשות יקרות נפלו במערכות ישראל, ואם כי בסופו של דבר גברו ישראל, מכל מקום אין הדבר חורג מדרך הטבע ולכן אין לקבוע על כך הלל בברכה.

ועוד כתב הרב זצ"ל, שמלבד כל זה יש להוסיף, כי הן אמנם רבים ועצומים מגדולי הדור (בתקופת הקמת המדינה) ראו בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה", מכל מקום הואיל ועוד ארוכה הדרך כדי להגיע אל המנוחה והנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית רוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור הלל בברכה, שהרי מנהיגי צבאות ערב עודם מאיימים לצאת למלחמה על ישראל, ואף כמה מדינות נאורות שהיו נחשבות כידידותיות לישראל, פנו עורף ולא פנים במלחמות שעברו עלינו. ומבחינה רוחנית אשר ירוד ירדנו אלף מעלות אחורנית, ועדים אנו להתדרדרות מוסרית מדהימה, המתירנות גוברת, וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות, בגדי פריצות, ספרי פורנוגרפיה, וסרטים מבישים, חילולי שבת בפרהסיא, פתיחת חנויות טריפה בממדים מבהילים, ועוד כהנה וכהנה, ועל הכל שאלפי ישראל, מתחנכים במוסדות חינוך לא דתיים, ולומדים להתנכר לכל קדשי ישראל, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים, הלזה צפינו וקוינו במשך כאלפים שנות גלותינו? והרי כתב הרמב"ם "לא נתנבאו ישראל לימות המשיח אלא כדי שינוחו ממלכויות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצות כראוי", ובימי המשיח תרבה האמונה והדעה והחכמה והאמת, שנאמר "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, כי כולם ידעו אותי למקטנים ועד גדולים". ומסיבות אלה הרבה משלומי אמוני ישראל אשר רואים שעדיין שכינתא בגלותא, נוהגים שלא לומר הלל כלל ביום העצמאות, וטעמם ונימוקם עמם לרוב יגונם וצערם על מצבינו הרוחני אשר אנו נתונים בו כיום.

ואף כי באמת למרות כל הצללים שמעיבים על נס הקמת המדינה, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות מטובי בנינו עוסקים בתורה יום ולילה בישיבות הקדושות, ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, על כל פנים אין בכך די לומר שיש חיוב לומר הלל בברכה. וכן פסקו הגאונים: רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, רבי יצחק הרצוג, רבי צבי פסח פראנק, רבי ראובן כץ, רבי עובדיה הדאיה ורבי יעקב עדס, נשיאי הרבנות הראשית לישראל. וכל המיקל לברך על ההלל ביום העצמאות, ידע כי הוא פוגע בספק איסור ברכה לבטלה, כי לכל הדעות יש בזה לכל הפחות מחלוקת הפוסקים אם נכון לברך על ההלל אם לאו, וכלל גדול בידינו ספק ברכות להקל.

ואמנם הגאון חזון איש, והגאון הרב מבריסק, שחיו בארץ ישראל בימי קום המדינה, לא היתה דעתם נוחה מדעה זו, והסתייגו ממנה מאד, מכל מקום, אל לנו לשכוח כי במציאות הימים ההם, הדברים לא היו ברורים כל כך כמו בזמננו, (הן לצד המתנגדים לציונות, והן לתומכים בה), לפי שהפעילות האנטי דתית, המפלה וחסרת מחויבות חברתית רוחנית של שלטונות המדינה, היתה אגרסיבית מאד, בהעברת עולי תימן ומרוקו על דתם בצורה שיטתית ואכזרית, ועוד מעשים אשר לא יעשו, ולאידך גיסא, נס ההצלה משלטון הבריטים היה ניכר ומורגש מאד, וכן פריחתם מחדש של הישיבות אשר חרבו באירופה שימחה את לבם של כל אוהבי התורה, ועל כן, קשה היה לראות את הדברים בצורה שאנו רואים אותם היום, כי בעצם הקמת המדינה היתה הצלה וישועה גדולה לעמינו הגם שכאמור, אנו מסתייגים הסתייגות עמוקה ממעשיהם הנלוזים של כמה מראשי המדינה, מאז ועד היום. גם אל לנו לשכוח, כי בזכותה של מדינת ישראל ושיבת ישראל לארץ ישראל, זכינו כי חלק גדול מעמינו התרחק מאד מסכנת ההתבוללות שהיתה בחוץ לארץ, בעיקר בקרב אלו שאינם שומרי תורה, שבלי ספק מחמת בורותם הם עלולים לישא נשים נכריות ולהדבק באל זר כמו שהמציאות מוכיחה בעוונות הרבים בארצות הברית ובצרפת וכיו"ב, ולכן גם אם קל יותר לאדם האמון על התורה, לדחות על הסף כל דיעה המצדדת בטובת מדינת ישראל, מכל מקום האמת היא שעצם הקמת המדינה היא טובה גדולה לעמינו, וחסד גדול מאת ה' שריחם על עמו והשיבו לארצו באופן בלתי יאמן.

וכבר כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל מבגדד, (לפני כמאה וחמשים שנה) בספרו בניהו על מסכת ראש השנה (דף ח ע"ב) וזו לשונו, על דרך זו היתה הגאולה לישראל ביציאת מצרים, כי בראש השנה פסקה העבודה מאבותינו, ובניסן יצאו ממצרים, נמצא שמתשרי ועד ט"ו ניסן לא נפטרו ויצאו לחירות שלימה ממצרים, אלא עודם במצרים, אך לא היו משועבדים שם. וכיוצא בזה יהיה לעתיד בגאולה העתידה להיות, שכמה שנים קודם הגאולה יהיה חירות לישראל (תנצ'ימאת, ממשל), חזקה בכמה דברים, שיהיה להם מעלה וכבוד כאילו הם בני מלכים, וגם לא יהיו נגאלים לגמרי, וכשיבא מלך המשיח במהרה בימינו תהיה חירות ממש, ויהיו ישראל מלכים. עד כאן לשונו.

ולכן למעשה, הרוצה לומר הלל ביום העצמאות בלא ברכה, רשאי לעשות כן, ומכל מקום טוב לדחות אמירת ההלל עד סיום כל התפילה, משום שעל פי הסוד, אין להפסיק בין תפילת שמונה עשרה לשאר התפילה באמירת ההלל. (מלבד בימים שבהם ההלל הוא מתקנת רבותינו בגמרא), ומכל מקום, במקום שרוצים לומר את הלל מיד אחר חזרת השליח ציבור, אין למחות בידם, מפני שדבר זה אין בו איסור אלא על פי הסוד, ואין בכך איסור מן הדין ממש, אבל אין לברך על ההלל בשום פנים ואופן.

גם לענין ברכת שהחיינו ביום העצמאות, כתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין לברך ברכת שהחיינו על עצם יום העצמאות, ויש בכך עוון חמור של ברכה לבטלה, וכן פסקו כל נשיאי הרבנות הראשית לישראל שהוזכרו לעיל.

אין אומרים וידוי בתפילה ביום העצמאות. הגאון מפוניבז', רבי שמואל כהנמן, כששאלוהו בשנותיה הראשונות של המדינה אם הוא אומר הלל ביום העצמאות, היה משיב בהלצה, שהוא נוהג כמנהגו של בן גוריון, "מה בן גוריון אינו אומר וידוי, אף אני איני אומר וידוי, ומה בן גוריון אינו אומר הלל, אף אני כן" .

השקפה הקרובה לציונות הדתית

ביום העצמאות, מיד לאחר התפילה, נשא הרב עובדיה יוסף זצ"ל דברים קצרים בבית הכנסת שלו שבבניין מגוריו. את הדברים שהוא השמיע שם, לא תשמעו בדור הזה מגדולי ישראל המקובלים עלינו, וגם לא תקראו ב"יום ליום". עמדתו בנושא מתקרבת לרבני הציונות הדתית.
 
הרב עובדיה יוסף פתח בדברים אודות חזקיה מלך יהודה שנחשב ל"צדיק גדול" עד כדי כך ש"בימיו לא היה אחד עם הארץ. "בדקו מדן ועד באר שבע לא מצאו איש ואיש שלא בקיאים בתורה, לא מצאו תינוק ותינוקת שלא בקיאים בהלכה, עד כדי כך הרביץ תורה בעם ישראל".
 
על פי הגמרא, הקב"ה רצה לעשות את חזקיה משיח, אבל "יצאה בת קול קטרגה: רבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל אמר לפניך כל שירות ותשבחות את כל ספר תהלים לא עשית אותו משיח? זה כפוי טובה, לא אמר לפניך אפילו שירה אחת עשית אותו משיח?"
 
משיחיותו של חזקיה נדחתה בגלל שלא שר שירת תודה לקב|ה על הצלתו מידי סנחריב ומאה שמונים וחמישה אלף חייליו שמלאך ה´ היכה בהם בלילה אחד ובבוקר נמצאו כפגרים מתים.
 
הרב עובדיה המשיך והסביר כי מלמדים סניגוריה על חזקיה שבגלל בטחונו הגדול בקב"ה לא התרגש מהנס: "יש פסוק אצל דוד המלך ´ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה´ כי גמל עליי´"... "כך חזקיה מלך יהודה, היה כל כך מבטחו בקב"ה, שהיה עוסק בתורה.
 
כל הזמן לימד תורה את העם, אז לא חשב אחרת - ודאי שיהיה נס. איך יהיה? הקב"ה יודע, לא דאג. כשבאו בישרו אותו: ´אה, מאה חמישים אלף כולם נהרגו, סנחריב ברח´, קיבל בשווין נפש, לא הופתע, הוא ידע שכך יהיה. לכן לא אמר שירה".
 
לעומת חזקיה, "דוד המלך אומר: ´ואני בחסדך בטחתי´ אני לא פחות מחזקיה אפילו הכי ´יגל לבי בישועתך אשירה לה´ כי גמל עליי´. אני אומר שירה אני לא חודל לומר שירה לא כפוי טובה" ... אדם צריך לומר תמיד שירה".
 
לשמוח על הנס
 
הרב עובדיה המשיך וציטט את הפסוק מתהלים "ונתת ליראיך נס להתנוסס" והסביר: "עושים לו משמים נס? צריך להודות לקב"ה ואז יהיה לו נס יותר גדול. למשל ילד בא אצלי ´רוצה סוכריה´ . לקחתי סוכריה נתתי לו. אומר: ´תודה רבה´, עומד ומודה ומברך ומברך ומברך. אמרתי ´זה נתתי לו סוכריה כך עשה, מחר אני אתן לו קופסת שוקולד מי יודע מה יעשה, ירקד´.

כך הקב"ה: כשהוא עושה לנו נס ואומרים שירה עושה נס יותר גדול, נס להתנוסס. תמיד צריך להודות לקב"ה ´אשירה לה כי גמל עלי´. גם כן אנחנו ברוך ה´. אנשים אומרים ´חג עצמאות מה זה חג העצמאות?´
 
זה לא חג העצמאות אנחנו חושבים על עיקר הדבר: זה שיש פה ממשלה יהודית. מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל כל מי שרצה לבא לארץ צריך סרטיפיקט בלי זה לא ייכנס, פרוטקציות וזה וזה.
 
כל איש שהיה בא פה היו עושים לו צרות צרורות. משנהייתה מדינה יהודית אם רק בשביל שיבואו יהודים כמה שרוצים דיינו. אבל האמת הוא שיש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט לפני קום המדינה היה 650 אלף איש בכל ישראל, 650 אלף. ועכשיו למעלה מחמישה מיליון. ומה זה?...  אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שיוסיף אחריתנו לראשיתנו ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים כולם צדיקים כולם אוהבים את התורה, כך אנחנו מתפללים.
 
אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה לנו הקב"ה. ברוך ה´, הרבה ה´ איתנו, ´הרבה ארבה את זרעך´. עוד יהיה כהנה וכהנה. כל יהודי שנמצא בחו"ל רוצה לבא, אהלן וסהלן, פותחים לו כל שערינו לפניו. לא אומרים לו ´תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך´. לא יביא. אם רואים אותו זה ברכה שיבוא לפה.
 
כן? זה מעט בעיניכם? זה לא מעט.
 
עוד כמה דברים. בזמן המנדט לא היה תלמודי תורה לא היה חינוך עצמאי. החינוך העצמאי יש עשרות אלפים. תלמוד תורה יש עשרות אלפים. כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה זה. אנחנו צריכים להודות לקב"ה, ברוך ה´ נתן לנו כוח לעשות חיל להרבות תורה.

 

יום העצמאות - יום שכולו תורה

 הגר"ע יוסף זצ"ל התייחס גם ללימוד התורה ביום העצמאות.
 
"היום קוראים אותו חג העצמאות", אמר הרב יוסף, "אומרים אין לך בין חורין אלא בן-אדם שעוסק בתורה. זה החירות האמיתית, השאר הכל הבל".
 
הרב יוסף התייחס לתופעה החדשה של כינוסי תורה ביום זה ברחבי הארץ: "זוכים עכשיו, ברוך עכשיו, בהרבה מקומות עושים 'יום שכולו תורה'. כל אדם שיכול ללמוד - שיילך ללמוד. היום, יום פנוי, לא עובדים".

"אלמלא החיילים לא היינו יכולים ללמוד"

הרב גם נשא תפילה מיוחדת לע"נ של הנופלים במערכות ישראל.

היחס של רבים מבני הציבור החרדי עדיין מורכב כלפי משמעותו של "יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה", אך הרב עובדיה יוסף בחר לכבד את זכר הנופלים והחללים.
 
במהלך שיעור בהלכה אותו נשא הרב יוסף בפני הלומדים לאחר תפילת שחרית בביתו, ערך הרב תפילת אשכבה לכל חללי מערכות ישראל והנופלים בידי עוולה  וכן "מי שברך" מיוחד לחיילי צה"ל העומדים על משמר ארצינו.
 
"מי שברך חיילי ישראל העומדים על המשמר לזכות אותנו, אלמלא הם, לא יכולנו ללמוד תורה", אמר מרן, "היינו תחת העריצים הרשעים האלה צוררי ישראל, הקדוש ברוך הוא ישמור אותם ויחיה אותם כי ה' הוא הנלחם לכם מאוייבכם ויושיע אתכם וכן יהי רצון ונאמר אמן".

 

צפו בוידאו:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. יוסי (27/04/2012 13:59:34)
2. משה (27/04/2012 14:00:14)
3. שמואל (27/04/2012 14:01)
4. מלכי (27/04/2012 14:02:25)
5. 
מרן פסק להודות ביום הזה- אז צריך להודות!
אליהו (27/04/2012 14:03:35)
6. דוד (27/04/2012 14:04:28)
7. תומר (27/04/2012 14:05:17)
8. דניאל (27/04/2012 14:06:43)
9. 
ככה אתה מבטל את הרב שטימן ואת כל גדולי הפוסקים האחרים?
שלום (27/04/2012 14:07:32)
10. 
הרב עובדיה מבחינתי הוא הפוסק הבלעדי!
דניאל (27/04/2012 14:08:07)
11. אחת שיודע (27/04/2012 14:08:59)
12. 
דעתו של מרן היא קודש קודשים
עובדיה (27/04/2012 14:10:16)
13. אלישבע (27/04/2012 14:11:04)
14. יעקב (27/04/2012 14:12:06)
15. יצחק (27/04/2012 14:12:55)
16. תלמיד מרן (27/04/2012 14:13:46)
17. איתמר (27/04/2012 14:14:36)
18. 
אשרינו ומה טוב חליקנו שזכינו שיש לנו את מרן!
אברהם (27/04/2012 14:15:36)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
בדרום קוריאה הבינו את זה מזמן
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |