תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

הסיפור המדהים של התגלות כתבי הגאון הרוגצ'ובי

22/02/2013 10:40
הסיפור המדהים של התגלות כתבי הגאון הרוגצ'ובי (הגדל)

 

'כדורי.נט' מגיש את הסיפור המופלא, המספר כיצד אלפי דפים של מכתבים וכתבים של הענק הגדול, ר' יוסף ראזין, ניצלו מידי הגרמנים, העלו אבק במרתף בברונקס, ניו יורק, ניצלו בסופו של דבר על-ידי גאון ניו-יורקי ונדפסו על-ידי בן-בית של הגאון הרוגצ'ובי ● מוגש לכבוד יום ההילולא של הגאון מרוגצ'וב, בי"א אדר

בין השנים תרפ"ט-תרצ"ב היה בחור ישיבה צעיר מליטא בן-בית בביתו של הגאון הרגצ'ובי בדווינסק. אביו של בחור הישיבה היה רב בעיירה במרחק חצי שעה מדווינסק, עיר שהתפארה עם שני הרבנים הגדולים שלה שהלמדנות שלהם קנתה לה שם בכל העולם היהודי: ר’ מאיר שמחה בעל ה"אור שמח" וה"משך חכמה" שהיה הרב המתנגדי, ור' יוסף ראזין בעל ה"צפנת פענח" המוכר יותר בתור "הרגצ'ובי" שהיה הרב החסידי של דווינסק.

בחור הישיבה הצעיר מסלבודקה, ואחר-כך מטעלז, נתפס באגדות שהלכו בחוגים הרבניים והישיבתיים אודות האישיות התורנית האדירה שהרגצ'ובי ייצג והוא הסתקרן לראות את הענק שבענקים הזה מקרוב. באותם ימים חמשת הכרכים של "צפנת פענח" על הרמב"ם שכבר הופיעו בוורשה בשרו לכל עולם התורה שהרגצ'ובי הוא תופעה חדשה, חידוש שבחידושים, עם בקיאות ועמקות שמקיפה את כל התורה כולה. רבנים מכל פולין וליטא, אמריקה, אנגליה, צרפת, אוסטרליה ומכל העולם שלחו לו מכתבים עם שאלות והוא היה עונה בשורות צרות מלאות ב"עיין" שהפנו את השואל לעיין בעשרות מקומות שקודם לכן לא עלו בדעתו של איש.

שנה אחת בחור הישיבה בכלל לא נסע ללמוד בישיבה, אלא ישב בדווינסק ושימש את הרגצ'ובי בבחינת "גדולה שימושה יותר מלימודה". הבחור הצעיר התבונן היטב כיצד הגאון שקוע בלימודו ובכתיבת הגלויות עם התשובות, בדיבורו הנמרץ עם אנשים (מה שאחרים לא הבינו באור הנכון) וגם בגישה הנוחה לבריות בה נהג כאשר ראה לפניו בן תורה צעיר שמחפש דרך בלימוד ובחיים.

בחור הישיבה היה בן הרב של ליבנהוף, הרב בנימין אברהם טייץ, שהרגצ'ובי היה קורא "בנימין הצדיק" כשהוא מפליא את המדות טובות ומעשי החסד שלו. שמו של בחור הישיבה היה פינחס. ולימים התפרסם כהרב פינחס טייץ, הרב של אליזבט, ניו ג'רסי, שיהודי אמריקה הכירו והפליאו את תפקידיו השונים, כרב שפיאר את שם עירו; כרב שניהל את ה"חברה ש"ס" הגדולה בעולם, "דף השבוע"; כמוסד של איש אחד עם תיאוריה וגישה מיוחדת ומעשים למען יהודי רוסיה, וכבימה רבנית שסימל את הרבנות הישנה באמריקה המודרנית.

לא אחר מר' מאיר שמחה הכהן עצמו התבטא פעם אודות ה"כנגד" החסידי שלו בדווינסק שאין זה נכון מה שאומרים על הרגצ'ובי שיש לו זיכרון טוב. "לא היו דברים מעולם", אמר ר' מאיר שמחה, "כי בעל זכרון נקרא אחד שזוכר את כל מה שהוא למד לפני זמן, אבל הרגצ'ובי הרי לומד את כל התורה כל רגע מחייו!... כל התורה היא תמיד ספר פתוח אצלו".

הרב פינחס טייץ סיפר כי בשנה שהיה אצל הרגצ'ובי בביתו, היה עד כיצד בשעה אחת ו-16 דקות ענה 22 תשובות על 6 "גלויות כפולות" שרבנים נהגו לשלוח לו עם שאלותיהם ועוד 16 מכתבים. תשובות רבות פנחס טייץ הצעיר הוביל בעצמו לבית הדואר.

הוא היה, אומר הרב טייץ, "מחשב" חי, בשפת ימינו. בעת לימוד או דיון בענין כלשהו היו נדלקות במוחו כל המנורות, ומכל הכיוונים היו נמשכים חוטים אל השאלה הנידונה וממנה. לא היה לו שום חלל בעולם מלבד תורה, ולכן הוא לא היה יכול להסיח את דעתו מהתורה ולהתעסק במשהו אחר, בעוד שבני תורה רגילים צריכים להסיח את דעתם מן העולם כדי שיוכלו להתרכז בתורה.

הרב טייץ מספר שאם מישהו שלח לרגצ'ובי בשביל הספר שלו יותר מכפי שעלתה לו ההדפסה, הוא היה שולח בחזרה את יתרת הסכום. "הבעלי בתים שלי בדווינסק", היה אומר, "חייבים לתת לי כדי מחייתי, אבל לקחת מיהודים זרים מערים אחרות?"...

"על הרגצ'ובי", אומר הרב טייץ, "כאילו נתפר ביטוי שהרמב"ם אומר בהקדמתו לפירוש המשניות על הר"י מיגאש: כי לב האיש ההוא בתלמודו מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון, עד אשר כמעט נאמר בו וכמוהו לא הי’ לפניו מלך מנהגו ודרכו".

הרב טייץ זוכר כיצד בשנות העשרים חיים נחמן ביאליק הגיע לדווינסק לצורך עניניו, ובתור בחור ישיבה בוולוזין לשעבר הוא לא ויתר על ההזדמנות לחטוף מבט על הרגצ'ובי.

כשהוא נכנס אליו לחדר לימודו, ביאליק שאל אותו מה היה הבגד היהודי הלאומי בימי התנאים והאמוראים, ועוד קודם בזמן הבית. ולא עבר הרף עין, והרגצ'ובי מנה 36 סוגי בגדים, מיוחדים לגברים ומיוחדים לנשים.

כאשר ביאליק יצא מהרגצ'ובי, הוא אמר: "הרי העולם סבור שאיינשטיין הוא הגאון הגדול ביותר בעולם, אבל האמת היא שהרגצ'ובי מנער משרוולו עשרה איינשטיינים"...

כתבי היד של הרגצ'ובי נמצאים כיום ברשותו של הגאון הגדול, המומחה לכתבי יד, בעל ה"תורה שלימה", ר’ מנחם מענדל כשר. "בית היוצר", המעבדה שבה כתבי היד מעובדים ומוכנים, נמצא, בעת כתיבת שורות אלו, בירושלים ברחוב מלאכי 19, הכתובת של הרב כשר, גאון ואנציקלופדיסט חד בדרא.

כיצד ניצלו הכתבים מחורבן אירופה ואיך הם הגיעו מלכתחילה אל הרב כשר?

זה עצמו סיפור מדהים.

גיבורי הסיפור הם שני "חיילים אלמונים" מופלאים שראויים להירשם לזיכרון לדורות עולם על המסירות שלהם, על שסיכנו את חייהם ועל ששילמו בחייהם ונספו על ידי הנאצים בדווינסק.

שני הגיבורים הם בתו של הרגצ'ובי, רחל, ותלמיד שלו, הרב ר' ישראל אלתר ספרן, שניהם "ה' ינקום דמם".

ומעשה שהיה כך היה.

כאשר הרגצ'ובי נפטר (בגיל 78) בי"א אדר תרצ"ו, בתו רחל היתה בארץ ישראל, הרבנית של הרב ר' ישראל אבא ציטרון בפתח תקוה. הוא החזיר את נשמתו הטהורה ליוצרה בווינה, שם הוא עבר ניתוח קשה. אחרי 47 שנות רבנות בדווינסק שם נתקבל לרבנות על ידי החסידים, לפי עצתו של בעל "מגן אבות", נכד של ה"צמח צדק" מליובאוויטש (בנו של מהרי"ל, רבי יהודה לייב, בנו השני של הרבי הצמח צדק), יהודי דווינסק בקשו להביא אותו לקבורה בעיר רבנותו. אבל יהודי ווינה לא רצו להוציא מידם את הארון. דווינסק נאבקה וניצחה ורבי יוסף ראזין נטמן בבית החיים בדווינסק, ליד ר' מאיר שמחה.

כאשר הבת קיבלה את הבשורה המרה על פטירת אביה, היא לא הסתפקה רק בבכי וקינה על האבידה הגדולה. המצב באירופה כבר היה באותה שעה מתוח. היטלער ימ"ש התחזק בשלטון ובשנאה ליהודים, ובכל זאת הבת החליטה שהיא חייבת לנסוע לדווינסק ולקחת על עצמה את העבודה של הוצאת כתבי היד של אביה.

בי"א אדר ת"ש, ליארצייט הרביעי של אביה הגאון הרגצ'ובי, היא הוציאה לאור ספר שאלות ותשובות “צפנת פענח" של 100 עמודים, עם הקדמה בה נכתב כדלהלן:

ליטא ולטביה כבר היו אז בטלפי הרוסים, והבת והתלמיד צפו שעננים שחורים באים על יהודי ליטא ובאירופה בכלל. הרבנית רחל ציטרון, בתו של הגאון, והרב ישראל אלתר ספרן החליטו לצלם את כתבי היד של הרגצ'ובי על דפי כל הגמרות, הרמב"ם החומשים, וכן את כל העתקי המכתבים ששלח, ולדאוג לשלוח אותם במהירות למקום בטוח.

במשך שנתיים הם שלחו אחת לשבועיים צילומים זעירים עם כתב ידו של הרגצ'ובי ליהודי בברונקס בשם צבי הירש ספרן, קרוב של הרב ישראל אלתר ספרן, תלמידו של הרגצ'ובי. היהודי בברונקס קיבל את המכתבים עם התצלומים, מבלי שיהיה לו מושג מה רוצים ממנו. הוא קיבל בדואר גם גמרא שלמה של מסכת מכות (דפוס קפוסט) עם הרבה הערות של הרגצ'ובי על כל פיסת גיליון.

את המכתב האחרון עם התצלומים קיבל ר' צבי הירש ספרן בסיון תש"א. יותר הוא לא שמע מדווינסק. באותו קיץ הנאצים כבשו את הארצות הבלטיות והשמידו את היהודים בדווינסק, ביניהם גם הרבנית רחל, ותלמידו של הגאון הרב ספרן. גם כל הספרים והכתבים של הרגצ'ובי, ובכללם אלה שטרם צולמו, נשמדו ונשרפו.

השנים חלפו, המלחמה הסתיימה והעולם חזר למנהגו. באותם ימים הרב כשר גר בוועסט סייד של ניו יורק שם הוא ניהל את העבודה של "תורה שלימה", והתצלומים של כתבי היד של הרגצ'ובי שכבו והעלו אבק בברונקס.

בקיץ תשט"ז הרב כשר היה בביקור אצל בתו בפריו, אילינוי, שם הוא פגש באקראי יהודי מניו יורק בשם זאב ספרן. כאשר התברר לו כי לפניו רב מניו יורק, זאב ספרן סיפר לרב כשר שאצל אמו, הגב' יעטא לאה ספרן, מתגלגלת חבילה עם תצלומי כתבי יד של הרב ראזין מדווינסק שהגיעו בעיצומם של שנות המלחמה. "אולי תהיה מעונין לראות את כתבי היד?" פנה זאב ספרן אל הרב כשר ששפשף את עיניו ולא האמין למשמע אזניו. וכי קלה היא, כתבי היד של הרגצ'ובי!...

עם שובו לניו יורק, חלפו רק כמה ימים ויעטא לאה ספרן באה אל הרב כשר עם חבילה בידה, חלק קטן מהחבילות שהיו לה בבית. בעלה, צבי הירש, שבינתיים נפטר, פנה בנושא לרבנים גדולים ומוסדות חשובים אבל אף אחד לא נענה להפצרותיו. לאחר פטירת בעלה היא עצמה הלכה למספר רבנים והתחננה אליהם שהכל מתיישן ומתקלקל ועליהם לדעת שהיא לא תוכל לשאת באחריות אם הרבנים לא מגלים עניין בנושא.

הרב כשר ראה כאן שליחות היסטורית שאסור לו להחמיץ. הוא חש מיד שזו הזדמנות להציל את מוחו התורני של הרגצ'ובי.

אלא שלפני הכול היה עליו לברר האם קיימת מכונה שתאפשר לקרוא את כתב היד מהתצלומים המוקטנים מאד, כאשר מלבד הקושי הטבעי בקריאת כתב ידו של הרגצ'ובי, התחילו כבר להראות סימנים של השנים שחלפו ושל אבק מצטבר.

כאשר התברר לו שמכונה כזו קיימת, הרב כשר ניגש אל הרב ד"ר שמואל בלקין מישיבת ר' יצחק אלחנן והציע לו להיות שותף בעבודה המסיבית על-ידי כך שיקים בישיבה "מכון צפנת פענח", שיתמסר לכתבי היד. הם פנו גם לר' שלמה טרשנסקי שניהל את כספי הפיצויים מגרמניה ואף הוא סייע למימון הפרויקט.

הרכוש שהרב כשר גילה באותה שעה אצל משפחת ספרן בברונקס ואצל קרובים נוספים הכיל: 4500 עמודים רמב"ם: 1200 עמודים של ספרא, ספרי, תשובות, חידושים על התורה, הערות על מורה נבוכים וספרים נוספים. בסך הכל 7200 עמודים עם פרי עטו של הגאון הרגצ'ובי.

באמצעות "מכון צפנת פענח" בישיבת רבינו יצחק אלחנן הופיעו 13 כרכים, ובכלל זה "מפענח צפונות" של הרב כשר עצמו המשמש למעשה שער אל הרגצ'ובי.

בין הכרכים שהופיעו על ידי "מכון צפנת פענח" נמצאים גם החידושים והפירושים של הרגצ'ובי על חמשה חומשי תורה.

בכל אחד מ-13 הכרכים יש גם פיענוחים וביאורים ברורים של השורות הקצרות של הרגצ'ובי הדורשות הסבר ארוך, שלא לדבר על תרומתו של הרב כשר עצמו לא רק כעורך אלא גם כחוקר ובקי במהלך המחשבה ודרך הלימוד של הרגצ'ובי.

רבות נכתב על אישיותו הייחודית של הרגצ'ובי, ההתמדה שלו, הבקיאות והחריפות שלו, והחיבור היסודי ביותר על הרגצ'ובי הוא ה"מפענח צפונות" בהוצאת ישיבת רבנו יצחק אלחנן, בעריכת הרב מנחם מענדל כשר. העורכים הם למעלה ממנין רבנים, רובם רבנים לשעבר באירופה שניצלו עם שארית הפליטה והגיעו לאמריקה. קבוצת הרבנים, בעריכתו של הרב כשר, עבדה על פיענוח האותיות והמילים של דרך הלימוד של הרגצ'ובי וליקטו פנינה אחר פנינה מהיקף של עולם ומלואו שלא ידע גבולות, ויצרו חיבור של 260 עמודים שבעצם מהווים תמונה של מוחו הנדיר של הרגצ'ובי.

מלבד 20 הפרקים שהרב כשר מקדיש כדי לתת המחשות לדרכו הייחודית של הרגצ'ובי בלימוד, בסוף ה"מפענח צפונות" הוא מונה מאה סברות, רובן הברקות דקות מאוד שמוחו של הרגצ'ובי הבריק בהם והאיר הרבה עניינים וסוגיות קשות ולא מובנות.

בתשכ"ז "מכון צפנת פענח" חדל לפעול בגלל עצירת המימון.

וכאן, ברגע הקריטי שלאחר סגירתו של "מכון צפנת פענח" בישיבת רבינו יצחק אלחנן, הופיע כמלאך מושיע מי שהיה אותו בחור ישיבה צעיר שהיה בן בית בביתו של הרגצ'ובי. זה הקפיץ אותו ופשוט לא נתן לו מנוח. איך יתכן, הוא דרש מעצמו, להניח לכאלה אוצרות ללכת לאיבוד? ... איך ובמה נצטדק ביום הדין כאשר יציבו בפנינו את השאלה, למה לא גיליתם לעולם את התורה והחכמה של הארז שבארזים?...

הרב פינחס טייץ יסד את ה"ועד להוצאה כתבי רבנו יוסף ראזין" והשיג את המימון הדרוש על מנת שהעבודה ב"בית היוצר" של הרב כשר תמשיך הלאה. בשנת תש"ל, הופיע הודות לועד האמריקאי "צפנת פענח" על מסכת בבא קמא, חלק ראשון: בתשל"ב הופיע החלק השני על בבא קמא ובתשל"ד הופיע החלק השני מתוך "כללי התורה והמצוות" של הרגצ'ובי.

אלפי עמודים בכתב ידו של הרגצ'ובי על ש"ס בבלי וירושלמי, תוספתא ורמב"ם, עדיין ממתינים לפענוח, כתיבה, ביאור והכנה לדפוס.

כנשיאי הכבוד של הועד שהקים הרב טייץ באמריקה מכהנים לצידו הגאונים רבי משה פיינשטיין, רבי יוסף דוב סולובייצ'יק ורבי פנחס הירשפרונג.

גם באמריקה נמצא תלמיד חכם נודע ומומחה בכתבי-יד, הרב ר' יצחק פריד מוושינגטון-הייטס שמתמסר לעבודה של הכנת כתבי היד לדפוס, בתור חבר ובא-כוח הצוות של הרב כשר בירושלים.

בראיון שלי אתו הרב טייץ הדגיש בשביעות רצון רבה שאחד התומכים והממריצים הגדולים ביותר של הועד להוציא לאור את כתבי היד של הרגצ'ובי הוא הרבי מליובאוויטש שמקבל כל ספר חדש של הרגצ'ובי כזכיה גדולה. הרבי מליובאוויטש מסתמך לעתים קרובות למדי בדברי התורה שלו על הברקות או חקירות של הרגצ'ובי ולא פעם עודד את הרב טייץ מאד להזדרז בהדפסת והבהרת החידושים והביאורים שהרגצ'ובי תמצת במילים ספורות או ב"עיין" בלבד על גיליון הגמרא שלו.

כשהיה בחור ישיבה צעיר, הרב טייץ זכה להיות במחיצתו של הרגצ'ובי וליהנות מהעושר הרוחני שנובע מלשמש כזה גאון גדול וייחודי, וללמוד ממנו ומתורתו.

ועד היום הוא מדבר על הרגצ'ובי כאילו גם עתה היה עומד ליד הסטנדר שלו ולוקח ממנו את הגלויות עם התשובות בדרך אל הדואר.

אלא שכיום הזה הוא מבקש להציל את הגלויות הללו מה"דואר" היהודי החרב, ולהגיש אותן בחזרה כשי לגאון הרגצ'ובי במושבו בגן עדן, כמו גם לבתו ולתלמידו שעד הרגע האחרון לפני שנהרגו על קידוש השם דאגו להצלת השורות הצפופות מלאות ה"עיין" של אביה ורבו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

לכל אדם יש סיפור
"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |