תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

"הייתי צריכה רק לקבל את ההחלטה הנכונה"

11/06/2013 10:05
"הייתי צריכה רק לקבל את ההחלטה הנכונה" (הגדל)

המציאות חזקה מכל דמיון ● אם לפני עשור, היה מישהו אומר לשחקנית ההולנדית המצליחה, שעוד מספר שנים היא עתידה להניח כיסוי על ראשה ולהדליק נרות שבת, היא היתה מסתכלת עליו במבט תמוה. אבל סמדר מורג קיבלה את ההחלטה הנכונה בזמן הנכון, למרות כל הסיכויים

סמדר מורג היא אישה שאי אפשר להתעלם ממנה, גם אם מתאמצים. הרוח החיה הנושבת ממנה, והטמפרמנט הסוער שלה, בליווי העדינות והרגישות, לא משאיר אף אחד אדיש. גם הסיפור האישי שלה, בדיוק כמו האופי הייחודי שלה, סוער, מרגש ומיוחד. את סיפורה היא נוהגת לספר בכנסים לנשים ולבנות, והן משיבות לה בחיוך גדול, מרותקות, צוחקות ובוכות.

סמדר אמנם נולדה בארץ, אך עוד בהיותה תינוקות נסעו הוריה להולנד והחליטו להשתקע שם. היא ראתה את עצמה כחלק מההוויה והתרבות ההולנדית, ובמושגים של ילדה ונערה, נחלה הצלחה חברתית ולימודית גדולה. בסיום לימודי התיכון נרשמה ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה, ובשנה השנייה כבר מצאה את עצמה בדרך לאודישן בבית ספר למשחק. היא עברה את האודישן בתשואות חן, והחליטה שהיעד שלה - להיות שחקנית. שחקנית גדולה, מוכשרת ומפורסמת.

מיד לאחר לימודי המשחק, החלה להופיע על המרקע, וכן השתתפה בהפקות ענק של מחזות זמר, כגון: "כנר על הגג", "תהילה", "מאמא מיה" ועוד. "באותה תקופה הייתי ללא כל סממן יהודי", היא מספרת לחנה עובדיה מ"הידברות".

"גרתי בסביבה של גויים, ושמרתי רק את יום כיפור כסגולה נגד עין הרע... מעבר לזה, לא היה כל ערך בעיניי לכך שאני יהודייה. לא רק שלא היה לכך ערך מבחינתי, אף חששתי שיהדותי תהווה עבורי מכשול בקבלת תפקידים. כך היה עד שהוצע לי תפקיד במחזמר כנר על הגג. רק אז הזדהיתי בתקשורת ההולנדית כיהודייה, כי הבנתי שעובדה זו תוכל לקדם את הפופולאריות שלי במחזמר. זה היה מעין סוג של גימיק".

האירוניה הגדולה היתה, שבמחזמר סמדר גילמה בדיוק את הדמות שהיתה כמעט זהה לסיפורה האישי... העלילה מתארת אב המגדל את שלוש בנותיו, שאחת מהן, לדאבונו, קושרת קשר עם בן זוג לא יהודי.

"המחזמר כנר על הגג החזיר אותי אל עצמי כיהודייה", היא מספרת. "היו במחזמר הרבה סממנים דתיים, כולל ניגונים חסידיים, ומצאתי את עצמי מתחברת לזה. בהפקה ידעו שאני יהודייה, ועל מנת לעזור לי להתחבר לאווירה, לפני כל הצגה, ביקשו ממני להדליק נרות שבת... מצחיק כמה שזה עבד, ובאמת חיבר אותי למשפחה שלי. עם זאת, בכל פעם כשהרגשתי שמשהו מתחיל לחלחל פנימה, ולהשפיע עלי באופן אישי, דחיתי את זה".

אילו סממנים יהודיים את זוכרת מהבית?

"האמת שסבתא שלי נספתה בשואה, ברכבות בדרך למשרפות, ולפני שהיא נספתה היא מסרה את אמא שלי למשפחה נוצרית שתגדל אותה. אמי גדלה כנוצרייה, אף שמעולם לא הסתירו ממנה את העובדה שהיא יהודייה. גדלתי לתוך המציאות הזו, ולצערי לא היו הרבה סממנים דתיים בבית. לאחר שנודע לי שסבתא שלי נרצחה בכזו דרך אכזרית לא מצאתי סיבה טובה להאמין, וחשבתי תמיד שעדיף להיות כמו ההולנדים ולא כמו היהודים.

רק לאחר שהחלטתי לחזור למקורות, והבנתי את הערך והחשיבות של היהדות, סגרתי מעגל עם סבתא, והוצאתי דיסק של שירים לעילוי נשמתה".

בעקבות הפרסום היית מועמדת פעמיים לאוסקר ההולנדי כשחקנית ראשית. התפללת לקבל את האוסקר?

"כן, אבל התפילה לא הגיעה ממקום של אמונה או חיבור אמיתי, אלא רק תן לי. אפילו לא אמרתי תודה. במבט לאחור תהליך האמונה שלי החל לאחר שנפרדתי מבן הזוג הלא יהודי שלי. רציתי להכיר מישהו יהודי, אבל לא דתי, ואז פגשתי את בעלי".

ומה גרם לכם להתקרב ליהדות?

"לאחר החתונה בעלי פתח פיצרייה כשרה, כי לא היו פיצריות כשרות באזור שגרנו, וכשפותחים מסעדה כזאת, מן הסתם, מגיעים הרבה יהודים דתיים, והמפגש איתם גרם אצלו לשינוי. במשך כל הזמן הזה הייתי עסוקה בשני דברים: אחד - בקריירה שלי, שניים - בלהפריע לו בתהליך שהוא עובר. דאגתי שהוא לא יתחבר למקום הזה".

והצלחת?

"לשמחתי לא... ההתנגדות שלי לא מנעה ממנו לשאול את עצמו על משמעות החיים - מה אני עושה פה? מה הייעוד שלי בחיים? כל החיים רק עובדים ומבלים - אין כלום מעבר לזה? אני, כמובן, לא התעסקתי עם השאלות האלו, כי היה לי טוב - התחתנתי, אהבתי את העבודה שלי ומאד הצלחתי בה. מה כבר יש לשאול? היום אני יודעת, שנמנעתי לשאול, כי פחדתי להתמודד עם התשובות שהייתי עשויה לקבל. היה לי נוח שלא לדעת".

אז איך קיבלת את ההתחזקות של בעלך, לא הרגשת נבגדת?

"בטח שכן. כעסתי גם על בעלי וגם על הקב"ה... היה לי מאוד קשה, כיוון שלא היה לי את מי לשתף. רוב החברות שלי לא היו יהודיות, אז התחלתי לדבר עם הקב"ה...".

איך בעלך הגיב להתנגדות שלך?

"הוא הבין אותי, לא העיר לי על כלום, והתנהג איתי מאד בחכמה. עד היום אני אומרת לזוגות, שרק אחד מהם מתחזק - שלא יציק לבן הזוג השני. רק בגלל שבעלי היה כזה מבין ולא כפה עלי את הדת, הייתי פתוחה לנושא, ובתוך תוכי אפילו ידעתי שגם אני אעבור את התהליך הזה מתישהו".

אז מתי באמת התחיל התהליך?

"יום אחד בעלי אמר לי שמגיע סמינר ערכים מישראל להולנד, והוא מציע שנלך. הלכנו. רציתי לשמוע, ואכן קיבלתי תשובות לשאלות שלי. במיוחד התרשמתי מהשיעור שבו הוכח כי התורה ניתנה מן השמים".

ואחרי כן קיבלת על עצמך לשמור מצוות?

"לא. הסמינר אמנם הצליח לגעת בי, אבל לא גרם לשינוי מעשי. הוא רק הסיר את ההתנגדות ופתח לי את הלב".

ומה גרם לשינוי האמיתי?

"רגע הלידה של הבן השני שלי. הלידה הסתבכה והילד כמעט לא שרד את הלידה. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שהרגשתי את נוכחותו של הקב"ה בצורה כל כך עוצמתית. ברוך השם, בסופו של דבר, הלידה הסתיימה בשלום והילד נולד בריא, ובעקבות החוויה הזאת החלטתי להכשיר את המטבח".

ומאז המשכת להתחזק?

"לא בדיוק... המשכתי כך עד שבאחת השבתות שהופעתי, בעלי הציע לבוא לבית המלון, שנוכל להיות ביחד בשבת. הוא הביא איתו הכל: פלטה, אוכל מוכן, מיחם, כלים – הכל, ונסע עד לבית המלון בבלגיה קרוב ל-3 שעות. ידעתי שזו הקרבה מאוד גדולה בשבילו. המלון היה מאוד רחוק וללא בית כנסת. ראיתי שהוא מוותר על הרבה רק בשביל להיות איתי. זה מאוד חיבר אותי לשבת ואליו. כשחזרתי מההופעה לחדר במלון, שולחן השבת כבר היה ערוך ומוכן. זה היה ערב קסום. לראשונה הבנתי את החיבור שהשבת גורמת בתוך הבית. זה הוריד ממני את כל האנטי שהיה לי כלפי היהדות, והתחלתי יותר להתחבר לקהילה היהודית וללמוד באופן קבוע את פרשת השבוע.

"אבל זה עדיין לא מה שגרם לי לקבל על עצמי עול תורה ומצוות באופן סופי. נקודת המפנה המשמעותית שלי היתה באחד מערבי השבתות שבהן הופעתי. לא קרה שום דבר דרמתי. הייתי בחדר האיפור, הסתכלתי במראה, ופתאום הבנתי שאני פשוט לא בכיוון הנכון... מיד החלטתי שאני מתחילה לשמור שבת. אפילו המאפרת הרגישה בשינוי שחל בי".

ומשם הפסקת עם ההופעות?

"לא. בעקבות שמירת השבת אמנם לא יכולתי להופיע בהפקות גדולות כמו שהייתי רגילה, אבל המשכתי לעבוד כמנחת טלוויזיה וכמנחת אירועים עסקיים".

וזה לא פגע בפרנסה?

"תתפלאי, אבל הפרנסה דווקא עלתה...".

אז מה גרם לך לעזוב הכל בהולנד ולעלות לארץ?

"רציתי לגדל את הילדים שלי כיהודים. לא רציתי שיתביישו ביהדות שלהם, או שינסו להסתיר אותה (כמו שאני עשיתי). כיום הם לומדים במסגרות דתיות, ובארץ אני מרגישה חופשייה להיות מי שאני ומה שהפכתי להיות".

לא היה קשה לך עם המחשבה שכבר לא תופיעי יותר?

"לא חשבתי על זה בכלל. הייתי מוכנה לוותר על הכל, כי קיבלתי תחליף. בעלי הוא זה שאמר לי שאני יכולה להמשיך עם המקצוע הזה בצניעות. באחת הפעמים סיפרתי את סיפור חיי לאחת הבנות בבית הכנסת, והיא הציעה לי להופיע לפני הבנות עם הסיפור שלי. לראשונה מצאתי את עצמי כותבת הופעה על החיים שלי. הופעתי בבית כנסת לפני נשים וזה היה מדהים".

את מתגעגעת לתקופה של ההפקות הגדולות בהולנד?
 
"לגמרי לא. אני מתגעגעת להפקות, אבל לא בצורה שזה היה שם".

איך עושים את זה? ההופעות היו כל עולמך...

"בראיה לאחור אני מבינה שהייתי במרוץ אחרי משהו שאני לגמרי לא יודעת להגדיר. לא הייתי מחוברת לעצמי - הייתי בחיפוש. במצב כזה האדם רוצה למלא את עצמו במשהו, וכך מצאתי את עצמי רצה בין הופעה להופעה על מנת למלא משהו שהיה חסר לי במקום אחר. יותר מאוחר גיליתי שפשוט ברחתי מעצמי. אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי והשם נתן לי כישרון, אבל היום אני לא משתמשת בו למטרה שהשתמשתי בה בעבר, אלא נותנת לו את המקום הנכון.

עשיתי שינוי גדול בחיים, אבל, למעשה, הייתי צריכה רק לקבל את ההחלטה הנכונה - הקב"ה כבר עשה את השאר. הוא הוביל את הדברים עד להיכן שהם היום".

יצא לך להכיר את ארגון הידברות בשלב כלשהו של התשובה שלך?

"כשהגענו לארץ סיפרו לנו שיש ערוץ מדהים בטלוויזיה שמשדר יהדות. התחלנו לצפות, וכך הכרנו את הרב זמיר כהן והרב יצחק פנגר. זה פתח לנו עולם רוחני גדול ונתן לנו המון, הן מבחינת החיבור ליהדות והן מבחינת צבירת הידע שהיה מאד חסר לנו".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
בדרום קוריאה הבינו את זה מזמן
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |