תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

יהודיות בשבי הערבי, ישראל 2013

18/08/2013 16:20
יהודיות בשבי הערבי, ישראל 2013 (הגדל)

עמוק בתוך הכפרים הערביים, במציאות שלא תיאמן, חיות עשרות אלפי בנות יהודיות השבויות בכבלי בחורים ערבים ● נשמע הזוי? חכו עד שתשמעו על הגיהנום האישי שלהן ● ראיון עם אורה חצרוני, מחברת הספר "שבויות", על התופעה המדאיגה שהולכת ומחריפה, ועל ניסיונות החילוץ הקשים שלעיתים מסתיימים בטרגדיות

 

כששירה (שם בדוי) הכירה את אחמד (שם בדוי), היא לא תיארה לעצמה איך מה שהתחיל כחלום ורוד יהפוך מהר מאוד להיות הסיוט הכי גדול שלה, בלי שתהיה לה היכולת להתעורר ממנו. שירה ואחמד הכירו כשעבדו באותה המסעדה, היא כמלצרית והוא כמנהל. עם הזמן אחמד התגלה לעיני שירה כבחור אכפתי למדי, הרבה יותר מכל הבחורים היהודים שפגשה. הוא תמיד התחשב בה, וסייע לה לא מעט להתקדם בעבודה.

אט אט הם הפכו לידידים קרובים, אחמד החל לחזר אחריה והקשר ביניהם התחזק. גם כבן זוג, התגלה אחמד כרומנטיקן לא קטן, שהרבה במתנות ובמחמאות, ושירה נהנתה לשהות במחיצתו. אז כבר החלו ההורים להתנגד, אולם שירה התעקשה עמו להישאר. לאחר תקופת היכרות, הציע אחמד לשירה נישואין, וזו ענתה מיד בחיוב, למגינת לבם של הוריה. זמן קצר לאחר החתונה עברו אחמד ושירה להתגורר בכפר הערבי הפסטורלי של אחמד, בסמוך להוריו והרחק ממשפחתה המתנגדת של שירה.

אך לרוע מזלה של שירה, מבחור שנראה אכפתי ואוהב החל להתגלות אחמד כחיית אדם. מהר מאוד כפה על שירה להתאסלם והפך לגבר אלים ורודן. כמצוות האסלאם, ניסה אחמד ככל יכולתו לאלף את שירה, ולהפוך אותה לאישה כנועה וצייתנית. גם צעדיה נשמרו בקפדנות - מהרגע שעברו לגור בכפר, אסר אחמד על אשתו לשמור על קשר עם בני משפחתה, ובשעות שנעדר מהבית דאג שאמו, שאף היא התעללה בה תדיר, תהיה צמודה אליה ותדאג שלא תצא מהבית. עם הזמן, הלך המצב והחמיר ושירה החלה לאבד את הזהות והאישיות שלה ומצבה הנפשי התרופף ללא תקנה. מבחורה צעירה ומלאת שמחת חיים, הפכה שירה לצל אדם ממש; לבחורה מפוחדת, צייתנית וכבויה. עם השנים, המצב הפך למורכב יותר לאחר שנוספו לתמונה גם ילדים. שיקול אחד שגוי, ששירה קיבלה בתמימות, הפך אותה לאישה מוכה ומיוסרת. חסרת הווה וחסרת עתיד. תארו לעצמכם - בישראל של היום חיות מעל 30,000 בנות במצבה של שירה.

"תפקידה של האשה להיות כנועה לחלוטין"

"צריך להבין שאנחנו לא מכירים את התרבות המוסלמית, שהיא מאוד שונה מהתרבות שלנו", מסבירה אורה חצרוני, שהיא ובעלה לוחמים בתופעה. "להם יש מאפיינים מסוימים של תרבות, שממנה נגזרים הערכים וגם ההתנהגות שלהם. באסלאם למשל, תפקידה של האישה הוא להיות כנועה לחלוטין ולאפשר לבעלה לשלוט. אסור לה להביע דעה או להתנגד לו. היא צריכה תמיד להתאים את עצמה לדרישות שלו, אין הרבה מקום בשביל מי שהיא, היא בעצם רק סוג של אמצעי".

אורה, 40, עולה מברית המועצות לשעבר, גדלה באזור מוסלמי שנכבש בידי הרוסים בזמנו, ומכירה מקרוב את התרבות המוסלמית. כיום היא נשואה להראל חצרוני, 43, ויחד הם הורים לתשעה ילדים מקסימים. את הראל הכירה כשהיה בשליחות ברוסיה. בהמשך, כשאורה ומשפחתה עלו לארץ, הם נישאו, ובעלה, שהחל לעבוד בקירוב נוער נושר וחילוני ליהדות, צבר עם השנים רקורד מרשים ורב שנים בעבודה מסוג זה. כך נחשף לנוער במצוקה, ובהמשך התחיל לטפל ולעזור ואפילו פתח מועדון להצלת נוער בירושלים מתחלואי הרחוב, במימון ארגון OU (Orthodox Union), אשר מעניק חסות וגב כלכלי לפעילות של הראל עם נוער בסיכון. כשכבר נכנס לעובי הקורה, נחשף חצרוני לסיפורים הקשים של נערות שנפגשות עם ערבים. מהר מאוד התחילו להגיע גם בקשות לעזרה והוא התחיל לעבוד בשיתוף פעולה עם ארגון יד לאחים כמחלץ בנות מכפרים ערביים. ומאז עד היום, הוא מסייע בתחום, בין כל שאר החסדים שהוא עושה.

אורה, היא זו שמסייעת לו מאחורי הקלעים. לאחרונה הוציאה אורה את הספר שבויות, המספר את סיפורן המטלטל של שלוש נשים שהסכימו לחשוף את שעבר עליהן, כשאליהן מצטרף סיפורו של דוד, העוסק בחילוץ הנשים ובשילובן מחדש בחיים. "גם דרך הבית שלנו, ששימש מקלט הרבה פעמים אחרי החילוצים, עברו לא מעט מקרים. הסיפורים הם מסעירים והרגשתי שחייבים להעביר אותם הלאה כדי שאנשים יכירו מציאות שהם לא מתארים לעצמם שהיא מתרחשת להם מתחת לאף", מסבירה אורה בראיון לאפרת כהן מ"הידברות".

● בואי נתחיל מההתחלה: למה שבכלל בחור ערבי מוסלמי ירצה לשאת בחורה יהודייה?

"לבחור מוסלמי יש כמה סיבות לרצות בחורה יהודייה: ראשית, היא מעין מטרה עבורו - הוא להוט להשיג אותה כדי לבלות איתה, כי לפי הקוראן אסור לגבר להיות עם בחורה מוסלמית כל עוד הוא אינו נשוי לה, ואילו עם בחורה מעם אחר אין בעיה. בעולם המוסלמי הערך הכי מקודש הוא כבוד המשפחה ובחורה שמועלת בערך הזה ולא שומרת על עצמה - דינה מוות, וגם בבחור נוקמים על כך. זאת הסיבה שלא פעם אנחנו שומעים על גופות של גבר ואישה שנמצאו ירויים למשל. שנית, יש מצווה בקוראן להוליד ילדים מאישה לא מוסלמית, וכך להגדיל את אוכלוסיית המוסלמים בעולם, כי באסלאם הלאום עובר לפי האבא, שלא כמו ביהדות - לפי האמא. ואז זו גם מלחמה בטוחה, בדומה למה שהמוסלמים עושים היום בכל אירופה - במקום ללחום בנשק, הם פשוט משתלטים על אזור מסוים ומתרבים. דבר שלישי, מבחינתם, כשאתה לוקח אישה מעם מסוים ומשפיל אותה - אתה בעצם שולט על העם שלה, כי אישה באסלאם היא סמל העם. ברוב המקרים גבר כזה נושא בנוסף גם אישה מוסלמית, והאישה היהודייה נשארת לו כשפחה. רק לפני חודשיים התפרסמה בתקשורת קריאה של עו"ד מוסלמית מצרית לבחורים בני פלסטין לצאת, לאנוס ולהתחתן עם בנות ישראל. לכן חשוב להבין את התרבות של המוסלמים כדי לדעת ממה להתרחק, להישמר ולהיזהר. לרוב, הבנות מפרשות לא נכון, מתוך בורות, את החיזורים של בני ישמעאל, ונופלות לרשת מחוסר ידיעה והבנה".

● איך אפשר להסביר את זה שכל כך הרבה בנות נאורות ומוצלחות נופלות בפח הזה? בכל זאת, אנחנו חיים בדור שהתמימות היא ממנו והלאה בהרבה מובנים.

"בל נשכח שבני ישמעאל מאופיינים במה שנאמר בתורה אצל ישמעאל ב"ידו בכל ויד כל בו", זאת אומרת הם אנשים שמאוד יודעים לחזר, ועושים את כל המאמצים לכבוש אישה שהם מעוניינים בה; הם מעניקים מטוב לבם, קונים מתנות, משדלים את הקורבן בדברים. בהרבה מקרים הם נראים טוב מאוד, ממש מודרניים. ופתאום הם משתנים".

● האם יש איזה פרופיל אישיותי מסוים שאת יכולה להצביע עליו, של בנות שבדרך כלל נופלות למצב הזה, או שאין בזה חוקים?

"זה משהו שהוא חוצה מגזרים ועדות וכל אחת יכולה ליפול לתוכו. הסטטיסטיקה היום מצביעה על כך שאחוז מאוד גבוה מתוכן הן דווקא בנות מבתים דתיים, מכל גווני הקשת, החל מדתיים לאומיים ועד לחסידויות וקהילות ליטאיות סגורות. אלו שבעיקר נופלות הן בנות שהזהות היהודית שלהן לא ברורה להן עדיין. התסריט מוכר: מספיק שבת עובדת באיזה מקום, ויהיה איכותי ככל שיהיה, והבוס הערבי הוא יותר אנושי מכל היהודים שהיא עובדת איתם, הוא הכי נחמד, והוא מקדם ומבין אותה - בשביל שהיא תתבלבל ותיפול לרשת שלו. כבר טיפלנו בלא מעט בנות כאלה, אפילו ממדרשות, ומבתים חרדיים, וחילוניים סופר חשובים".

● מה באמת קורה להן שם בכפרים האלה?

"עם הזמן - גיהנום. צריך לזכור שיהודייה שהבחור הערבי מביא הביתה נמצאת אוטומטית במעמד נחות מתוקף היותה יהודייה, אפילו אם היא מתאסלמת. בספר, למשל, יש סיפור אמיתי קשה מאוד, על בחורה שהפכה לשפחה של כל המשפחה עד שהיא לא ידעה ממי הילדים שלה, ומצאו אותה אחרי מסכת התעללויות קשה מאוד: פיזית, כולה הייתה מלאת סימני אלימות, חתכים עמוקים ואחרי שכיבו עליה לא מעט סיגריות. נפשית המצב שלה היה עוד יותר קשה, ממש אין מילים לתאר. רסיסי אדם".

● בעצם למה קשה כל כך להיחלץ משם? זה לא שהן גרות באיזו ארץ רחוקה, בסך הכל זה ממש קרוב אלינו, אז למה היא לא יכולה פשוט לקום וללכת אם לא טוב לה?

"מכמה סיבות: ראשית, בשלב כלשהו היא כבר לא מאמינה שהיא יכולה לעשות את זה. היא כל כך נמחקת באישיות, שהיא מנתקת את הקשר שלה עם עצמה, היא בחוסר אמון טוטאלי כלפי עצמה. מלבד זאת, לפי האסלאם גם אסור לה לצאת מהבית בלי ליווי, במיוחד נשים יהודיות, וחוקרים אחריהן, לא נותנים לה להיות לבד יותר מדי, בטח שלא להשתמש בטלפון".

● וכשהן כבר מבינות את המצב שלהן, איך הן מגיעות לאנשים כמו בעלך וכמו ארגון "יד לאחים" ומצליחות להזעיק עזרה?

"זה באמת מורכב. לפעמים מישהי פונה אחרי שלא הייתה לה גישה לטלפון שלוש עד חמש שנים תמימות(!). לרוב היא פונה לפעילים שמראש יש לה את המספר כי כשיודעים בארגון על קשר כזה מנסים לעקור אותו מהשורש ולהציל את הנשים עוד לפני שהן עוברות לגור איתם בכפר, וכשהן מתעקשות, נותנים להן בכל מקרה את המספר, ליתר בטחון. לדאבון הלב הרבה פעמים יש לא מעט בנות כאלה באותו הכפר, והן עוזרות זו לזו להימלט. הייתה מישהי, למשל, שהגיעה לביטוח לאומי בעיר יהודית סמוכה לכפר שלה והתחננה לפקידה שתציל אותה, והיא מיד התקשרה ליד לאחים. לפני כמה שנים הגיעה פנייה משכם, ממישהי שהיא בת של אחד האנשים הידועים בארץ, שאיני יכולה לחשוף את שמה, שהתחתנה עם ערבי והייתה צריכה ללדת, ובאמבולנס, בדרך לאחד מבתי החולים, יצא שהיא הייתה לבד עם הפרמדיקים, והיא בכתה והתחננה שהם יעזרו לה לברוח. ובאמת אחד החובשים התקשר לבעלי שיבוא לקחת אותה, וכשהוא הגיע היא כבר הייתה תחת שמירה צמודה שנמשכה כל האשפוז ולא היה אפשר להתקרב, ולא אפשרו לה ליצור קשר כלשהו ולהציל אותה, ובסוף העלימו אותה בחזרה לשכם. עד היום אין לנו מושג מה עלה בגורלה. הרבה בנות שניסינו ליצור איתן קשר ולשמור עליו - מעלימים אותן ברשות הפלסטינית".

● ואיפה המשטרה והצבא בכל הסיפור הזה?

"ברוב המקרים המשטרה והצבא לא מתערבים בכל הסיפורים האלה. כך גם במקרי אלימות, כיוון שאלה מקרים  פנים משפחתיים כהגדרתם. רק כשמדובר במקרים קיצוניים של בנות ממש צעירות, בגילאי 11-12, הם מנסים להיכנס לפעולה. הם מפחדים ולא לוקחים סיכון להשלכות של ניסיון הצלה רגיש כזה, על כל היבטיו. לכן יד לאחים הוא כמעט הגוף היחיד שעוסק בזה היום".

חזרה לכפר לאחר שש נסיונות הצלה

חצרוני מתארת את תהליך ההצלה של בנות כאלה כתהליך דרמטי ומסוכן למדי. "נדרשת כאן פעולה מאוד מהירה, כי לפעמים יש קריאות מידיות, אפילו באישון לילה, של מישהי שאומרת עכשיו אני לבד לפרק זמן לא ידוע, בבקשה תבואו להוציא אותי מכאן!, מלבד זאת נכנס כאן גם פן מהותי מאוד של החוק, בנוגע לניסיון ההצלה הזה, שעלול להתפרש כחטיפה. ולכן נדרשת גם המון יצירתיות, כי הרבה פעמים אחר כך כשהגברים הערבים מגלים את זה ומתלוננים שנשותיהן נחטפו, האישה, שממילא כל אישיותה נמחקה בצורה מאוד עמוקה, ומפחדת ממנו פחד מוות, לא מעיזה להתנגד - ואז לא רק שהן חוזרות בחזרה לכפרים וניסיון ההצלה נכשל, אלא שגם הפעילים נעצרים בגלל זה".

● ובחורה כזו שהצלחתם להבריח בהצלחה, יש לה בכלל סיכוי לחזור אי פעם לחיים נורמטיביים, או שכל הזמן קיים חשש לחייה?

"קודם כל, מבחינה נפשית, התהליך מתמשך לאורך שנים ונדרשים המון תהליכים כדי שהכוחות והאישיות של האישה יתגלו וייבנו מחדש. לכן זה גם דורש המון כסף, כי צריך התערבות ממושכת מאוד של בעלי מקצוע שמומחים בבריאות הנפש. אבל זה בעיקר תלוי ברצון שלה. תלוי כמה היא מוכנה להשקיע בעצמה, לשנות ולהתנתק. הרבי מקוצק כותב שקשה להוציא יהודי מגלות, ועוד יותר קשה להוציא גלות מתוך היהודי.

"בכלל, לרוב, ב90% מהמקרים כשמוציאים אותן פעם אחת - הן סובלות וחוזרות, הן נמשכות לשם כמו מגנט, כי מבחינת עצמן הן כלום, הן מבוהלות לחלוטין, הן חוות לראשונה במלוא העוצמה את המצב שלהן באמת, והן גם מאוימות, ולא מסוגלות אפילו לחזור לקשר עם המשפחה שלהן. ולכן הרבה פעמים משפחה אחרת מאמצת אותן. היה לנו סיפור של מישהי שעברה שש  ניסיונות הצלה וכל פעם חזרה לכפר עד שהיא הייתה מסוגלת לברוח אחת ולתמיד. מי שבורחת ועומדת בזה, ברוב המקרים גוזרת על עצמה כל החיים בריחה והסתתרות. אני מכירה מישהי שברחה לפני עשר שנים ועד היום לא נותנת את מס הטלפון שלה לאף אחד, חוץ מקומץ אנשים קרובים. היא גם מתגוררת במקום קטן ומוגן שבו יכולים לעקוב ולשמור עליה".

ואולם המציאות הקשה, הופכת להיות מורכבת אף יותר, כאשר מעורבים בסיפור גם ילדים. "כשצריך לחלץ גם את הילדים, זה הרבה יותר מורכב", מסבירה חצרוני, "יש כל מיני מקרים: לפעמים הילדים כבר גדולים ואי אפשר לספר להם על החילוץ והאישה נאלצת לברוח רק עם ילדים ממש קטנים, שעוד לא ממש מבינים עניין, ולהשאיר מאחור את הגדולים יותר. לפעמים כשכבר כן מספרים - ילדים גדולים בוחרים להישאר. לפעמים מחלצים רק אותה וכדי לחלץ את הילדים בנפרד צריך צו בית משפט, התערבות של עובדים סוציאליים ומנגד - המשפחה הערבית ממררת לה את החיים מרחוק, ומסיתה את הילדים נגדה. לפעמים היא לוקחת סיכון שהיא לא תראה אותם יותר לעולם כשהיא בורחת. זה מורכב מאוד גם מבחינה חוקית. אצל נשים כאלה זו אולי הנקודה הכי רגישה – ואז: או שהן בוחרות לברוח ולחיות כל החיים בידיעה שהן השאירו את הילדים מאחור, או שהן בוחורות להמשיך לחיות בגיהנום עלי אדמות, אבל עם הילדים".

שונאי ישראל הגדולים ביותר

ובכל זאת, למרות כל התיאורים הקשים, אם תשאלו את אורה חצרוני, העניין אולי הכי כואב עבורה בכל הסיפורים הללו הוא גורלם של הילדים היהודים שגדלים בבית ערבי לכל דבר. "ילדים אלה גדלים כמוסלמים לכל דבר", היא מסבירה, "ואז לרוב הם שונאי ישראל הכי גדולים. יש כאלה שיודעים שהם יהודים וכדי להוכיח לעצמם שהדם היהודי לא משפיע עליהם - הם צריכים להיות גיבורים והם הופכים להכי קיצוניים שאפשר. יש למשל כפר מאוד ידוע ליד חברון, מאוד עוין, שמאוד קשה לצבא להתמודד איתו ויוצאים משם המחבלים הכי גרועים, ובאורח פלא הם מדליקים נרות שבת ועוד סממנים יהודיים, כי הם צאצאי יהודים, ואלה הסממנים שנותרו לכך. לכן עד היום הם מקפידים על המנהגים האלה, בלי להיות מודעים לכך ובלי להבין מה הם עושים ומהיכן החלו המנהגים.

"אם הם מגלים שהם יהודים והם מבקשים עזרה - אנחנו מאוד משתדלים להיענות, אבל צריך להבין שקשה להם למצוא את עצמם פה ושם - מצד אחד הם לא מוצאים את עצמם בתוך היהודים, ומצד שני הם מבינים שהם לא שייכים לערבים. הרבה פעמים מחתנים אותם עם פחותים מהם. הם נחשבים מאוד נחותים בחברה הערבית. הגורל שלהם מאוד עצוב ברוב המקרים. הגיע לנו פעם אפילו מידע על ראש זרוע חמאס באחת הערים הערביות הגדולות שאמו יהודייה. ממש כמו שכתוב בנבואה: מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו".

● את לא פוחדת לפעמים מהמעורבות שלכם במקרים האלה?

"בעלי פועל בברכת הרבנים, מתייעץ איתם, הולך לפי הוראתם וגם אני לא חוששת כי אני יודעת שברכתם מלווה אותו. אדם יכול לשבת על הספה בנינוחות ופתאום יחליטו משמים שהוא צריך לעזוב את העולם הזה. גם הבן שלי הגדול מעורב היום בניסיונות ההצלה האלה, בעיקר בתיעוד, כדי לדווח מאוחר יותר על מה שהיה שם. אבל בעלי הוא בעל אמונה מאוד גדולה, וגם אני נדבקת ממנו".
 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. נועה (20/08/2013 08:15:07)
2. חוה לידר (20/08/2013 09:24:43)
3. 
בעיה לא פשוטה, למי שמכיר!!!!
דניאל (20/08/2013 10:00:15)
4. Moti Mordechai (20/08/2013 11:45:47)
5. 
יהודיה חכמה שבאה ממקום טוב לא תתפתה להיות עם חלאות אדם
דורית קמרי (20/08/2013 14:05:16)
6. 
ה' ישמור ויציל
מיכל שטראוס (20/08/2013 17:50:34)
7. 
מי שהולכת לישון עם כלבים שלא תתפלא אם היא תתעורר עם קרציות....!
Raphael Rafi Gozlan (20/08/2013 19:15:52)
8. 
סקול אותם באבנים ללא רחמים.
נפתלי (22/08/2013 10:44:35)
9. טלי (22/08/2013 12:44:18)
10. 
מעניין איך בחורה נורמלית נמשכת לערבי
מירי (24/08/2013 20:05:52)

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

לכל אדם יש סיפור
"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |