תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

"הרגשתי שהרבי לוקח עליי חסות"

27/10/2013 08:30
"הרגשתי שהרבי לוקח עליי חסות" (הגדל)

התאונה זעזעה את כל חסידי חב"ד ● איטי פרוס, הפצועה הקשה ביותר בתאונה, היתה כמעט שבועיים בין חיים למוות ● היא הורדמה והונשמה, כאשר הרופאים נאבקים להציל את חייה ● השבוע, לאחר שמצבה השתפר והיא הובאה לישראל, היא מספרת לראשונה את נס הצלתה מהתאונה הקשה

חסידי חב"ד היו בהלם. שעות אחר הצהריים ביום הראשון של ראש השנה, כמה מהאורחים שהגיעו לליובאוויטש בחודש החגים, עומדים על המדרכה בצומת הסואן של קינגסטון ואיסטערן פארקווי, מול בנין 770 המפורסם, ממתינים בסבלנות לאור הירוק כדי לחצות את מעבר החציה. פתאום, קרה הנורא מכל: רכב פגע ברכב, וזה סטה ממסלולו ופגע בקבוצת האורחים והאורחות שעמדו במקום אפופי חג ויראת-דין.

האסון היה כבד. כוחות 'הצלה' שהוזעקו למקום במהירות רבה, פינו מהזירה חמישה נפגעים בדרגות שונות, שלושה מהם יהודים - אורחים שהגיעו לשהות בחצרות קודשינו בחודש החגים.

עד מהרה פשטה השמועה המזעזעת ברחבי השכונה, ורבים כיוונו באמירת תהילים גם לזכות הפצועים.

אחד האורחים, שנפצע מנפילה של פנס על גופו, שוחרר כעבור שעות וחזר רגלית ל-770 כבר במהלך החג. שתיים מהאורחות נפצעו קשה מאד, והן הובהלו במהירות לחדר הטראומה בבית הרפואה "קיגנס קאונטי" הסמוך לשכונה.

שמה של הבחורה שנפצעה קשה מאוד, "איטא אפרת בת עליזה רבקה", הופץ במהירות בקרב החסידים, ומאז השם הזה ניצב מול עיניהם של רבים מנשות ובנות חב"ד בארץ ובעולם. כמעט שבועיים היא הייתה בין החיים למוות. היא הורדמה והונשמה, כאשר הרופאים נאבקים להציל את חייה.

עשרה ימים קשים עברו על איטי ועל בני משפחתה וחברותיה הרבות עד שחזרה להכרתה. אט אט התברר גודל הנס – כי למרות התאונה הקשה, לא נפגעה במערכות חיוניות בגופה, וכי ראשה צלול והיא זוכרת היטב. כשמצבה התייצב, היא הועברה לבית הרפואה "nyu" שבמנהטן, שם עברה סדרת ניתוחים.

מי שעמדו לימינה כל העת במסירות ובדאגה אין-קץ, היו דודיה ר' יוסף ושטרנא מינסקי, תושבי השכונה, ששעה קלה לאחר התאונה אותרו כקרובי המשפחה הקרובים ביותר לאורחת הפצועה, והם הוחשו לבית הרפואה להיות לצדה.

"רציתי להגיע לרבי מוכנה"

זו הפעם החמישית שאיטי נסעה לרבי לחודש החגים. היא לא נסעה סתם. היא ביקשה להגיע לרבי מוכנה, ואת השבועיים שקדמו לנסיעה היא הקדישה ללימוד חסידות אינטנסיבי ולהכנות נפשיות ב'מכון אלטע'. "השתתפתי בכל השיעורים מבוקר ועד ערב. "רציתי להגיע לרבי מוכנה", מספרת איטי בראיון לאתר 'שטורעם'.

• מה את זוכרת מהתאונה?

"זה היה ביום הראשון של ראש השנה. הכל התנהל בשגרה רגילה. לאחר סעודת החג הלכתי ל-770 כדי לסיים את התהילים. עזבתי את בית מארחיי, דודיי יוסף ושטרנא מינסקי. לפני שיצאתי ביקשו שאגיע שוב לסעודה בערב, ואמרתי שאני לא בטוחה שאגיע כי יש לי הזמנה ממקום נוסף, אבל הם התעקשו והפצירו בי שאבוא שוב בערב. לאחר שסיימתי את התהילים ב-770, יצאתי לכיוון הבניין של הכנסת אורחים, וכשחזרתי שוב לעבר 770, המתנתי ליד מעבר החציה כדי שהרמזור יתחלף לירוק, ואז זה קרה. מאז אני לא זוכרת כלום. הפעם הבאה שאני זוכרת היה כשהביאו לי מטבע של הרבי כסגולה לשמירה והתרגשתי מאד".

כעשרה ימים חלפו מאז הזיכרון האחרון לפני התאונה ועד הראשון כשחזרה להכרתה. מצבה היה קשה בעשרה ימים אלו, בהם שהתה במצב קשה כשהיא מונשמת ומורדמת. יום לפני חג הסוכות הסירו הרופאים ממנה את מכונה הנשמה, ומאז היא החלה 'לחזור לעצמה' באופן ניסי לגמרי".

את הנס הגדול היא תולה ברבי. איטי שותקת רגעים ארוכים, מפליגה בהרהורים, ואז היא חושפת לראשונה חוויה אישית מיוחדת שעברה יום קודם לכן:

"בערב ראש השנה נסעתי ל'אוהל' כמנהג חסידים. הייתי שם כארבע שעות. לפני שנכנסתי לרבי, התפללתי ולמדתי הרבה. באותו מעמד ב'אוהל' עברתי חוויה אישית לא רגילה שכמותה מעולם לא עברתי בכל חמשת הביקורים הקודמים". איטי עוצרת כאן ומבקשת לשמור לעצמה את החוויה המיוחדת עליה היא מדברת.

"כיום, בדיעבד, את מרגישה שיש קשר בין שני האירועים הללו – בין מה שהיה ב'אוהל' לבין הנס הגדול שהציל את חיי. אני מרגישה שהרבי לקח עלי חסות ושמר עלי במיוחד. אני מרגישה שזו חוויה מאד משמעותית בחיי".

ביום חמישי לפני שבועיים הועלתה על מטוס בדרך לארץ הקודש והובהלה לבית הרפואה ע"ש 'שיבא'. קצב החלמתה הפך לנס מוחשי גלוי, כאשר תוך ימים אחדים שוחררה לשיקום. עשרות מחברותיה הגיעו לבקרה ונדהמו לפגוש אותה חיונית כדרכה מתמיד, מלאת חיים. הן התקשו להאמין כי אותה אחת שסיפרו עליה שהיא נאבקת על חייה היא אותה נערה שמחייכת לעברן מאוזן לאוזן ומזמינה אותן בחביבות אופיינית להיכנס לחדרה.

"חסד גדול עשה איתי ה'", אומרת איטי. "כמה שסיפרו לי, אני עצמי עדיין לא מודעת לגודל הנס שעשה עמי ה'".

• את יודעת בוודאי כי בימים הקריטיים בהם נלחמו הרופאים על חייך, מאות ואלפי נשים ובנות התכנסו לאמירת תהילים שוב ושוב, כמו גם אלפי בנות שקיבלו עצמן קבלות והחלטות טובות לרפואתך.

"שמעתי על כך, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולומר תודה לכל האנשים שהתפללו עלי. אין לי ספק שיש לתפילות שלהם חלק רב ברפואה שלי. ואני מבקשת שימשיכו גם הלאה.

"הערבות ההדדית נותנת כח להתמודד"

"מרגשת אותי הערבות ההדדית בכך שלכולם אכפת ממני, גם אנשים שלא מכירים אותי ואני לא מכירה אותם. אני מרגישה שזה נותן כוח להתמודדות. באים אלי כל הזמן עדויות של אנשים מכל רחבי הארץ והעולם שהתפללו בעבורי וקיבלו החלטות טובות בשבילי. פתאום רואים עד כמה חסידים בפרט ויהודים בכלל, זה באמת משפחה אחת גדולה. הפתגם הזה הפך לעובדה חיה ומוחשית. אנשים שלא הכירו אותי מעולם, טרחו ובאו לבקר בדאגה כאילו אני אחותם או הבת שלהם. זו זכות גדולה שאנחנו חסידים ומשפחה".

השיחה עם איטי מלווה מדי פעם בשתיקות התבוננות ארוכות. ניכר עליה כי הדברים שהיא אומרת מגיעים מעומק הלב שלה. אין אצלה "צירוף מקרים" ודברים מתחברים. לקראת סיום היא מוסיפה ומציינת כי רבים הביעו בפניה פליאה, איך דבר כה נורא קורה דווקא למי שנסעה לרבי כאורחת שלו דווקא בראש השנה ובדיוק בנקודה הזו איטי מבקשת להבהיר תובנה מרגשת משלה:

"כפי שאמרתי, הרבי לקח עלי חסות ושמר עלי. התאונה נגזרה עלי משמים בכל מקרה – אבל ה' מגלגל את הכול, ובהשגחה פרטית מופלאה. העובדה שזה קרה דווקא אצל הרבי ודווקא בראש השנה, זעזעה רבים והביאה אותם להתפלל עלי, אם זה היה קורה בארץ, למשל, רק מעט היו שמים לב לעניין הזה והיו מתפללים בעבורי. איזו זכות גדולה היא זו שבהתוועדות הגדולה שהתקיימה בהשתתפות אלפים ב-770 במוצאי ראש השנה, הזכירו את שמי ואלפים ענו 'אמן' לרפואתי! לכל כך הרבה אנשים היה אכפת ממני, אחרת..."

איטי מרימה עיניים בורקות מהתרגשות. בעזרת ה' ובברכת הרבי, בקרוב ה'סיפור' הזה כולו מאחוריי. אני מעריכה את כל התפילות של כולם, וזה לא מובן מאליו. זה מוכיח לי כמה כולנו באמת משפחה אחת גדולה – והלוואי וכך יהיה לא רק במקרים קשים, אלא גם בשמחות ובימים רגילים..."

כאמור, איטי שוהה בשבועיים האחרונים כאן בישראל ועוברת הליך שיקומי מקוצר במיוחד ביחס לפצועים במצבה. גם הרופאים המטפלים בה מרגישים כי יש כאן מעורבות שמיימית לא רגילה. כולנו תפילה שהקב"ה ישלח לה רפואה שלמה בקרוב ממש והיא תוכל לחזור ולתפקד תיכף ומיד, לפחות כמו שהייתה לפני התאונה, אכי"ר.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

לכל אדם יש סיפור
"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |