תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

הזדמנות שניה

14/11/2013 06:10
הזדמנות שניה (הגדל)

הנס המדהים של הבחורה מנתניה, שהיתה רווקה בת 32 ולא מצאה את זיווגה, עד שפגשה במוהרא"ש שליט"א - הצדיק מיבניאל ● כשהיא באה לדבר עם הצדיק על פרנסה, הוא בירך אותה לזיווג ● לאחר זמן קצר היא הביאה לו את ההזמנה לחתונה

 

יהודית (שם בדוי) גדלה בעיר נתניה. היא למדה והתחנכה במסגרת חינוכית דתית-לאומית, ובגיל הנערות "מרדה" במוסכמות של המסגרת הדתית ויצאה "לראות את העולם הגדול" - את העולם שאינו שומר תורה ומצוות, עד שהגיע לידה קונטרס של מוהרא"ש... ששינה (שוב) את עולמה ואת חייה.
 
נעביר את רשות הדיבור ליהודית עצמה שתספר את סיפורה מזווית אישית:
 
הסיפור התחיל לפני 8 שנים, הייתי רווקה בת 32 וגרתי בעיר נתניה. אמנם משפחתי שמרה שבת, אך אני הייתי צעירה ונסחפתי אחר העולם החילוני... רכשתי השכלה, מקצוע מכובד בהייטק, ונכנסתי לעולם העסקים. אך לצערי הרב עסקיי כשלו, חוויתי קשיים כלכליים, היו לי הרבה חובות, ולא הצלחתי לשלם את חובותיי לנושים הרבים.
 
באותו זמן הגיעו לעיר נתניה מספר חסידי ברסלב, שהיו ממקמים את עצמם ברחובות הראשיים ומחלקים ספרונים של החסידות. אני תרמתי מספר שקלים וקיבלתי חוברת, קראתי בה ונהניתי מהדברים הנחמדים שכתובים שם, אך לא ייחסתי לכך חשיבות יתרה.
 
כך חזר הדבר על עצמו מספר פעמים, עד שפעם אחת התעניינתי אצל אחד החסידים שחילק את הקונטרסים ושאלתי אותו: "מי זה הרב שתמונתו מופיעה על החוברת?". ענה יוסף – המפיץ: "זה הצדיק מוהרא"ש שמתגורר בארצות הברית ומידי פעם מגיע ליבנאל, שם יש קהילה קדושה של תלמידיו - חסידי ברסלב".
 
"תשמעי" - אמר יוסף ופניו הרצינו: "אם תרצי לקבל ברכה או לשאול שאלה אתן לך את מספר הפקס האישי בלשכתו בארה"ב ותשלחי לו שאלה, או שתשאירי לנו את הפרטים ונשלח בקשה כדי שהצדיק יברך אותך". הסכמתי, ובזה הסתיימה השיחה בינינו.
 
יום אחד קיבלתי טלפון מיוסף המפיץ: "יש לי בשורה משמחת עבורך", אמר. "בעוד שבוע הצדיק מוהרא"ש יהיה בארץ ותהיה קבלת קהל במוצאי שבת, כדאי לך להגיע ולקבל ברכה". עניתי לו שבסדר גמור, ואני אגיע. ביני לבין עצמי התלבטתי אם לנסוע או לא, כי מה בעצם הקשר שלי לרב הזה? הרי אני "אשת העולם הגדול", והוא רב, ואני בכלל לא מכירה אותו. לבסוף אחר אין סוף התלבטויות, החלטתי לנסוע, מה יש לי כבר להפסיד חשבתי לעצמי.
 
הגיע מוצאי שבת, שמתי פעמי לדרך, נסעתי מנתניה עד התחנה המרכזית של העיר טבריה, ומשם רציתי להגיע ליבנאל. חיפשתי אוטובוס ליבנאל, אך בשעה כזו כבר לא היה, ולאחר כמה דקות מצאתי מונית שירות שנוסעת לכיוון, הנהג אמר שבין כה וכה הוא נוסע לכיוון יבנאל והוא יכול להסיע אותי לשם. וכך היה, נהג המונית הביא אותי עד הכיכר הגדולה שממול בית הכנסת שמה גם נמצא ביתו של הצדיק.
 
ירדתי מהמונית ופניתי לכיוון בית הכנסת, ולמרות שהשעה הייתה כבר שעת לילה מאוחרת הכיכר המתה אדם, וראיתי אנשים נשים וטף מתגודדים בכניסה לחדר קבלת הקהל משם נכנסים אל תוך חדרו של הצדיק, שם הוא מקבל את הקהל עד השעות הקטנות של הלילה ולעיתים קרובות עד שמגיע זמן תפילת שחרית...
 
הייתי נבוכה ולא ידעתי מה לעשות, איני מכירה איש מהנוכחים כאן, האנשים נכנסים על-פי מספרים שחולקו מראש, חלקם נשארו ללא מספר והם מקווים שמזלם יאיר להם ויזכו להיכנס גם הם בסופו של לילה ולשפוך בפני הצדיק את ליבם.

הכיכר המה אדם. קהל רב גודש את הרחוב הסמוך לביתו של הצדיק בזמן קבלת הקהל במוצאי שבת, ואני - לבדי ניצבת בתוך ההמון הרב וכולי מבולבלת. לפתע הבזיק רעיון במוחי - אתקשר למפיץ ההוא שהודיע לי שהצדיק בארץ, אספר לו את המצב פה ואשאל מה אני אמורה לעשות... התקשרתי, ויוסף המפיץ ענה: "אל דאגה, שמרתי לך מספר מבעוד מועד, מספרך בתור כבר אמור להגיע ותוכלי עתה להיכנס אל חדר קודשו של הצדיק".
 
התרגשתי מאוד, כל הקהל הזה ממתין כבר שעות והנה אני בתוך דקות כבר אכנס אל החדר, זה ממש נס. האמת, שלא היה לי אפילו זמן ושהות להתארגן כדי להיכנס בצורה מסודרת אל הצדיק, וככה מצאתי את עצמי כאשר התיק הגדול שהבאתי עימי תלוי על גבי – עומדת מול הצדיק, כאשר לידו ניצבים מספר גבאים עושי דברו.
 
התחלתי לתאר לכבוד הצדיק את המצב הכלכלי הקשה בו אני נמצאת, עסקים שכשלו, חובות עצומים, נושים שמבקשים את כספם, אי עמידה בתשלומים הרבים, וסיימתי בכך שבאתי להתברך ולבקש את עצתו. אך הצדיק משום מה התעניין ושאל בעניין אחר לגמרי. וככה התנהל הדו–שיח בינינו:
 
הצדיק: "את נשואה?", עניתי שלא.
 
 - "בת כמה את?"
 
- "בת שלושים ושתיים", עניתי במבוכה.
 
- "איי", הגיב הצדיק בכאב, והסיט את גופו לאחור. "למה את כל כך בררנית?", שאל ועיניו הביעו צער.
 
הרב הקדוש שתק מעט, שקע במחשבה, כל מצחו כוסה בקמטים ואחר אמר בכובד ראש: "את הפסדת את השידוך שלך. אבל תקשיבי טוב מה שאני אומר לך - הקדוש ברוך הוא נותן לך הזדמנות שנייה...."

אני הייתי כולי נרגשת ונסערת לא ידעתי מה להגיב, וככה בלא שום קשר לשיחה אמרתי: "כבוד הצדיק, הערב זה יום ההולדת שלי ...."
 
"תשמעי היטב", אמר הצדיק ופניו האירו. "אחרי שתצאי מהחדר הזה - הבחור הראשון שאת נפגשת עימו תדעי לך שזה השידוך שלך, וזה מאת השם". ושוב הצדיק שתק, ואחר כך הוסיף: "אבל רק אם יש לו מידות טובות".
 
הייתי בתדהמה, אני ביקשתי ברכה לפרנסה, והצדיק מדבר איתי לגבי שידוך. לא יכולתי לדבר יותר והתכוננתי כבר לצאת מהחדר, לא לפני שהצדיק פנה אלי שוב ואמר: "ואני רוצה שאת ההזמנה הראשונה לחתונה תביאי לכאן...."
 
יצאתי מהחדר מאוכזבת ומבולבלת יותר מאשר נכנסתי אליו. פניתי לאחד מהגבאים ששמרו על הסדר בכניסה ואמרתי לו:
 
- "תדע לך שאני מאוד מאוכזבת".
 
- "מה קרה?",  שאל בפליאה.
 
- לא יודעת, הגעתי במיוחד מנתניה, באתי לקבל ברכה על הפרנסה שמעיקה לי מאוד והצדיק בכלל לא דיבר איתי על זה, במקום זה הוא מדבר איתי על שידוך ועל חתונה, מי בכלל רוצה עכשיו להתחתן, אתה יודע באיזה מצב כלכלי קשה אני נמצאת?! אני רוצה ברכה לפרנסה, נקודה" אמרתי בקול ממורמר ותקיף.
 
- "תדעי לך שהצדיק יודע מה שהוא אומר", ענה לי הגבאי וניסה להרגיע אותי: "כל מילה שלו היא מחושבת, סתם הוא לא אומר, כנראה שהשידוך זו הבעיה שלך, ואם זה יפתר - שאר הבעיות יסתדרו מעצמן..."
 
אמרתי תודה ויצאתי מפתח המבנה. קהל ההמונים המשיך להתגודד בכניסה, אני אפופה בהתלבטויות אולי כדאי למצוא מקום לינה כאן במושבה או אולי לנסות את מזלי ולהגיע עוד הלילה אל ביתי אשר בנתניה.
 
כשם שהיו לי ניסים בדרכי ליבנאל כך היו לי ניסים בדרכי חזרה הביתה, ראיתי קבוצה של אנשים שזה עתה יצאו מהחדר של הצדיק, שאלתי אותם אם הם מגיעים לטבריה, הם ענו: "כן, ויש לנו גם מקום כי אישה אחת שבאה איתנו החליטה להישאר פה עד למחרת, כך שאת יכולה לבוא איתנו".
 
הודתי להם ונכנסתי לרכב שהביא אותי עד לתחנה המרכזית של טבריה. האוטובוס לנתניה עמד עדיין ברציף, אחרון הנוסעים עלה לאוטובוס וגם אני הספקתי לעלות לאוטובוס האחרון העושה את דרכו לנתניה.
 
למחרת בבוקר נכנס שבוע חדש, התחלתי לחזור לשגרה. מוצאי השבוע האחרון שהיה עמוס בחוויות ורגשות פינה אט-אט את מקומו מראשי והתחלתי להיכנס שוב לשגרת ימי החולין, עסקים ולימודים.
 
לאחר כשבועיים הציעו לי להיפגש עם בחור, והאמת - היססתי הרבה, אך כשנזכרתי במשפטים של הצדיק אמרתי לעצמי שאפגש ונראה מה יהיה מזלי...
 
נפגשתי עם הבחור, אך הוא לא היה נראה לי כל-כך, אך אמרתי לעצמי שאולי אם אפגש איתו בשנית - מציאת החן תבוא. קבענו להיפגש בירושלים בשכונת 'משכנות שאננים', ליד המרכבה של משה מונטיפיורי. כל הרחוב היה מלא ברכבים, ומאחר והם חנו במקומות חנייה אסורים עבר הפקח העירוני ונתן דו"ח לכל רכב ורכב. הבחור שנפגשתי איתו חנה גם הוא במקום אסור, וכדי להינצל מקבלת דו"ח - הוא לקח דו"ח מאחד הרכבים והניח על שמשת רכבו...
 
מיד הבנתי שהבחור הזה אינו בעל מידות, ובתום הפגישה הודעתי לו שאיני מעוניינת להמשיך ולהיפגש.
 
עברו שבועיים-שלושה, השתדלתי להתעסק ולשקוע כמה שיותר בעסקיי כדי לשכוח את כל עניין השידוכים ובמיוחד את אכזבתי מהבחור הראשון. במקביל אף חיפשתי מסגרת לימודית דתית שאוכל להתחזק בה במקצועות היהדות ולשם כך פניתי אל ארגון 'הידברות'.
 
לאחד הפעילים המרכזיים בארגון 'הידברות' קוראים ירון. נפגשתי איתו כדי שיתאים לי מסגרת דתית הולמת, וכבר בתחילת הפגישה אמר הפעיל ירון: "תשמעי יש לי בחור בעל מידות טובות ומצויינות עבורך..."
 
אמרתי לו: "עזוב אותך, כרגע אני לא בקטע של חתונה... כבר נפגשתי והתאכזבתי מספיק, עכשיו אני צריכה פסק זמן גדול כדי להתחזק ביהדות ואחר כך אחליט אם אני רוצה להתחתן..."
 
ירון ענה: "תשמעי לי, זה בחור מצויין, אני אומר לך שהוא מתאים בשבילך, מה איכפת לך? תיפגשי איתו מה כבר יכול לקרות..?"
 
לאחר מעשה, נודע לי כי גם הבחור ההוא לא רצה כל-כך להיפגש, כי הוא היה עדיין בתחילת דרכו בעולם התשובה ורצה עוד ללמוד ועוד להתחזק, אבל מאת ה' הייתה זאת ולאחר הרבה היסוסים והתלבטויות של שני הצדדים - נפגשנו.
 
כבר בתחילת הפגישה ראיתי שהבחור אינו מתאים לי, הוא היה לבוש בחליפה ומגבעת וחשבתי לעצמי: מה לי ול"דוס" הזה, אני לא דתייה כזאת חזקה... לאחר מכן נודע לי שזאת הייתה הפעם הראשונה שהבחור לבש חליפה ומגבעת, כנראה שהוא רצה להרשים אותי בחיצוניותו אך מסתבר שזה לא הלך לו...
 
השיחה התחילה להתגלגל בינינו, הוא סיפר על האופנוע היוקרתי שלו, על הרפתקאותיו בהודו, ואז הבנתי שהבחור אומנם נראה "דוס" אך מסלול החיים שעבר זהה למסלול החיים שאני עברתי. הוא למד בישיבה לבעלי תשובה בבני-ברק, וגם הוא, כמוני, הכיר מעט את הצדיק מיבנאל.
 
לאחר בירורים נוספים שביררתי אצל ראשי הישיבה שלו הבנתי שזכיתי בבן זוג בעל מידות טובות ומצויינות. כולם הדגישו את המידות התרומיות שיש לו, ואף אני נוכחתי לראות בפגישות איתו את טוהר ליבו ומידותיו הנעלות.
 
ושוב עלו וצפו בזכרוני משפטיו הקדושים של הצדיק שאמר לי: "הבחור הראשון שאת נפגשת עימו תדעי לך שזה השידוך שלך, וזה מאת ה'... אבל רק אם יש לו מידות טובות..." אז הבנתי שזה באמת הבחור הראשון עם המידות הטובות, ושאליו הצדיק התכוון, ולכן הסכמתי להתקדם הלאה לקראת חתונה כדי להקים בית נאמן בישראל.
 
כשבועיים לפני מועד החתונה נסעתי עם אימו של החתן ליבנאל כדי לקיים את בקשת הצדיק ולהביא אליו את ההזמנה וגם לקבל את ברכתו.
 
כאשר נכנסנו לחדרו והגשנו לפניו את ההזמנה, הביט הצדיק בעיון בכתוב, כנראה התעמק בשמות של החתן והכלה, חייך חיוך רחב ואמר: "שיהיה במזל טוב... בשעה טובה ומוצלחת..."
 
אחר כך פנה לחמותי לעתיד ואמר לה: "קיבלת ברוך ה' כלה טובה, תהיי לה לאימא ולא לחמה".
 
כך זכיתי להכיר את בעלי - בעל המידות הנהדרות - ולהקים בית נאמן בישראל.
 
לאחר החתונה אני ובעלי התחזקנו מאוד ונקשרנו למוהרא"ש הצדיק. אגב, כמעט ושכחתי לספר שגם הבעיות הכלכליות נפתרו על הצד הטוב ביותר. בעלי פתח קליניקה בעיר בני ברק הנותנת פתרונות לכאבי גב, שלד, פיזיוטרפיה ומדרסים ואני עובדת בתור יועצת מס כבר שבע שנים ברציפות.
 
זכיתי ובכל שנה בעלי נוסע לאומן, למרות שהוא לומד בערבים בישיבה לבעלי תשובה שמשתייכת למגזר הליטאי. בכל פעם שמוהרא"ש מגיע לארץ אנו משתדלים להגיע לשבת אחת לפחות להסתופף בצילו, להתחזק מדרשותיו, לקבל את עצותיו הקדושות ולהתברך מברכותיו.

גם בפעמים הבאות שבאנו למוהרא"ש, ראינו כיצד השכינה מדברת מתוך גרונו. אני נזכרת איך שתקופה לאחר הנישואין התגלעו חילוקי דעות ביני לבין בעלי – כדרכן של הזוגות הצעירים בראשית דרכם. נסעתי ליבנאל וסיפרתי בפני הצדיק על הויכוחים שיש לי עם בעלי. הצדיק שמע את דבריי ואמר: "על מה אתם מתווכחים.. את עומדת בקרוב להיות אימא... וחבל לבזבז את הזמן על דברים של מה בכך". ובאמת כעבור זמן קצר מאוד נכנסתי להריון ונולדה לנו בת.
 
כך היה גם לגבי הדירה - חיפשנו דירה לקנייה בבני ברק, אך לא מצאנו. הגענו לצדיק וביקשנו שיברך אותנו שנמצא דירה בבני ברק ושנזכה גם לבן, והצדיק בירך אותנו שנמצא דירה לקנייה באיזור בני ברק, והפעם תהיה לנו בת ולא בן... וכך הווה, קנינו דירה בשכונת עמידר הסמוכה ונראית לעיר בני ברק ואחר כך נולדה לנו הבת השנייה.
 
פעם נוספת הגענו לצדיק וסיפרנו לו שאכן קנינו דירה בשכונת עמידר, אך ביקשנו מהצדיק שיברך אותנו שיהיה לנו בן, וגם ביקשנו עצה מה לעשות עם החינוך של הבנות והיכן ילמדו, הצדיק אמר: "הפעם בעזרת ה' יהיה לכם בן, ולגבי חינוך הבנות - מה הבעיה? אתם תגורו בשכונת עמידר והבנות ייתחנכו במוסדות חרדיים בעיר בני ברק". וכך היה, נולד לנו בן, ואנו גרים בעמידר והבנות לומדות בעיר בני ברק.
 
אשרי העם שככה לו, אשרינו שיש לנו צדיק אמת המנחה אותנו בדרך האמת ונותן לנו עצות אמת.
 
כאשר אני מביטה לאחור אני רואה את כל הסייעתא דשמיא העצומה שליוותה אותנו, כיצד הכרתי את המפיץ יוסף בנתניה ובזכותו זכיתי להגיע למוהרא"ש בפעם הראשונה בחיי, כיצד זכיתי להכיר את בעלי ולהקים בית נאמן בישראל בזכות עצת הצדיק. לא נשאר לי אלא להודות לבורא עולם ששתל לנו בדור הזה צדיק עצום שמאיר לנו את הדרך בחשכת הגלות בה אנו נמצאים.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

לכל אדם יש סיפור
"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |