תרומות
בקשות ברכות ופדיון נפש

עגלת קניות

עגלת הקניות שלך ריקה.

כניסה לחברים רשומים

 

שלושים שנה לפטירת ה'בבא סאלי'

4/01/2014 18:25
שלושים שנה לפטירת ה'בבא סאלי' (הגדל)

כיצד זכה הבבא סאלי לכוחותיו המופלאים? ● כיצד מנע אסון איום במלחמת המפרץ? ● ואיך הוא צפה את התאונה הנוראה בה נהרגו ארבעה אברכים בחזור מהלוויתו? ● וגם: נכדו, ראש הכולל בנתיבות, בטור מיוחד, המביא את סיפורה המדהים של דודה רוחמה ע"ה, על כוח התמדתו המופלא

 

שלושים שנה חלפו מאז נפטר 'סידנא באבא סאלי' זיע"א, שנודע והתפרסם בכל קהילות ישראל כפועל מופתים וישועות. מניין שאב רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל את כוחו זה?

הבבא סאלי נולד וגדל בצילו של אביו הגדול, רבי מסעוד זצ"ל. כבר מגיל קטן איחלו וציפו כל רואיו כי זה הנער יצמח ויהיה לגדול בישראל. אמו ע"ה הקפידה לשמור עליו בקדושה ובטהרה, ולא הרשתה לאף אחת מן העוזרות ששהו בבית לטפל בו ואף לנגוע בו, כמו כן נזהרה מאד שלא יתקרבו אליו אנשים זרים - כדי שלא יקלטו אוזניו הרכות קולות אסורים.

עוד בהיותו ילד חשקה נפשו בתורה, אליה שיעבד את כל כוחו ומרצו. את חייו חי הבא סאלי מתוך תעניות וסיגופים, ובאמצעות הסתפקות במועט, כדברי המשנה "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה". אך ייחודו הגדול ביותר היה בשמירת הפה והדיבור ובפרישות מוחלטת מהרחוב.

רבבות היו צובאים על פתח ביתו בנתיבות, כדי להיוועץ עמו ולהתברך מפיו הקדוש, וכולם יודעים לספר כי ראייתו הייתה למרחוק ובכל דבר שיעץ נגלתה ממש רוח הקודש. בזכות המופתים והנפלאות שהתרחשו לאלפים ולרבבות, השיב הבאבא סאלי רבים מהם מעוון.

הנכה קם על רגליו

באחד הפעמים, נכנס למעונו של הבאבא סאלי בחור אשר נפצע במלחמת יום הכיפורים, כאשר הוא מרותק לכסא גלגלים ורגלו האחת אינה מתפקדת כלל. ישב הבחור וסיפר את סיפורו: "נפגעתי בגב מכדור במלחמה, ולאחר סדרת ניתוחים נשארתי מרותק לכסא גלגלים כשרגלי האחת אינה מתפקדת, מצבה מדרדר וקיים חשש גדול שיצטרכו לקטוע אותה. הגעתי הנה אל הרב", סיים הבחור את סיפורו, "בתקווה שיושיעני".

לאחר ששמע רבינו את סיפורו, הביט בפניו של הבחור ושאל, "האם אתה מניח תפילין בכל יום?" הבחור השיב בשלילה, "על השבת אתה שומר?" גם כאן השיב הבחור "לא". "אם כן", אמר הרב, "תאמר תודה על אשר רגל אחת כן מתפקדת, הרי כל כוחנו מקבלים אנו מבורא עולם, ואם אין אנו עושים רצונו - בידו לקחת מאיתנו את אשר נתן לנו, ואתה אשר אינך הולך בדרך התורה ובכל זאת רגל אחת מתפקדת, הרי זו מתנת חינם".

כששמע זאת הבחור בכה בבכי נורא, אשר גרם להתרגשות גדולה אצל כל הנוכחים. לאחר שנשתררה דומיה בחדר, הביט הרב בעיני הבחור ושאלו, "אם אברכך ברפואה שלמה ותוכל לעמוד על רגליך, האם תהיה מוכן לקבל עליך עול מצוות?" "כן", השיב הבחור, "תן לי את ידך", אמר הרב ובירכו ברפואה שלמה לעבודתו יתברך. לאחר שנישק הבחור את ידי הרב, אמרו לו הנוכחים: "קום ותנסה לעמוד על רגליך", ולהפתעתו הרבה - אכן הצליח הוא לעמוד על רגליו.

בעודו המום מהשינוי המהיר במצבו הרפואי, מצא את עצמו בפתח בית הרב, מיד רץ הוא בקפיצה החוצה לחפש טלפון לבשר להוריו את הנס הנפלא, כאשר כל הסובבים מסרבים להאמין למראה עיניהם, והחלו רוקדים בשמחה והודיה לבורא עולם על הנס הגדול. ואכן, הבחור המאושר שמר את הבטחתו ושינה את אורחות חייו. אך לא רק הוא לבד התחזק, אלא כל אשר נכחו במקום היה זה עבורם חיזוק גדול ביראת שמיים ובאמונה בצדיקים.

האש לא תעבור את הפתח

היה זה בשעת סעודת ליל שבת, בני הבית ישבו סביב האדמו"ר הבאבא סאלי וסעדו את סעודת שבת, ולפתע עלה ריח של שרפה באפם. הביטו בני הבית וראו כי אש דולקת ממש בפתח הבית, ויש כאן חשש של סכנת מוות חלילה. רצו הסובבים לקום ולברוח, אך באבא סאלי הרגיעם ואמר להם: "אל דאגה, השרפה תגיע עד לקו הזה בדיוק ולא תעבור יותר", ואכן כך היה, השרפה הגיעה עד למקום שאמר ועצרה, ויהי הדבר לפלא.

הפיגוע שנמנע בעקבות החלום

לפני שנים ארוכות, בחור שזכה להתקרב קצת אל האדמו"ר זצ"ל, קיבל על עצמו קבלה לשמור את העיניים. ובאמת, במשך תקופה עמד בקבלה ושמר את עיניו בצורה חזקה מאד. והנה לילה אחד חולם הוא שהבאבא סאלי הגיע אליו בחלום ואומר לו: "מחר כשתעלה לאוטובוס ותראה לידך שקית - תדווח לנהג ותברח מהר". הבחור קם מהשינה וחשב כי זהו סתם דמיון, אך למחרת כשעלה לאוטובוס וראה לידו שקית מוזרה - נזכר בחלום וישר דיווח לנהג. לאחר בדיקה התברר כי מדובר בפצצה, ובזכות שמירת העיניים הוא הציל את האוטובוס כולו ממיתה.

"ונפשו קשורה בנפשו"

הראשון מבני משפחת אבוחצירא שעלה והשתקע בארץ, היה סידנא באבא חאקי זיע"א, ומיד, כבר בשנתו הראשונה בארץ, יסד בביתו הילולא מרכזית ל'אביר יעקב' זיע"א, בהשתתפות אלפים שהיו פוקדים את הבית מחצות היום ועד לאחר חצות הלילה.

לימים, כאשר עלה סידנא באבא סאלי זיע"א לארץ הקודש, הוא היה משתתף באופן קבוע בכ' טבת בהילולא המרכזית ברמלה אצל אחיו סידנא באבא חאקי. כל שנה ושנה עד להסתלקותו של אחיו היה מגיע להילולא, ורק לאחר שהסתלק לעולמו באבא חאקי - התחיל הבאבא סאלי לערוך את ההילולה בעיר נתיבות.

שח הרב יורם אברג'ל, שזכה להתקרב לבאבא סאלי בערוב ימיו: "הבאבא סאלי הוא האחרון לאותם קדושי עליון של הדור הקודם, אשר כל ימי חייהם התקדשו בקדושה נוראה, והרבו בפרישות, בסיגופים ובתעניות עד הקצה האחרון, והזדככו כמלאכי השרת ממש. תפילותיהם היו בוקעות רקיעים, וברכותיהם מחוללות פלאי פלאות. הוא לא הניח אחריו בעולם קדוש בדומה לו, ובוודאי שגם בעתיד לא יהיה.

"אחד מן הדברים המופלאים ביותר שהיו בצדיק זה, שתמיד ידע הוא מה מתחולל בשמים, ואם היה רואה שמרחפת גזירה כלשהי על ראשי עם קודש, מיד היה מתאמץ בתפילות ובתחנונים לבורא, ואף מקבל על עצמו תעניות. ולא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזירה, ולהמשיך רחמים עליונים על עם ישראל.

"מספר ימים קודם פטירתו הרגיש הצדיק שמרחפת מעל עם ישראל גזירה קשה ביותר, ועל כן הסתגר בחדרו וקיבל על עצמו תענית, והתחנן לבורא לבטל גזירה זו. יום לפני פטירתו יצא הצדיק מהסגרו כשכולו מלא שמחה, ואמר שב"ה הצליח לבטל את הגזירה שהייתה אמורה לגבות שליש מבני עמנו רח"ל. הוא ציוה את בני ביתו לערוך סעודה, ומן השמים הזדמנו לשם ארבעה אברכים מהעיר אשדוד. הרב הורה להם לסעוד עימו, וכמה פעמים במשך הסעודה הרב אמר להם את לשון הפסוק "ונפשו קשורה בנפשו" (בראשית מד, ל) - אך איש מהם לא הבין מהי כוונת הרב בכך.

"למחרת הרב נפטר לבית עולמו ואותם אברכים באו מאשדוד להלוויתו של הצדיק, ובחזרתם מההלוויה עברו תאונה קשה וכולם נפטרו בו ביום. רק אז הבינו מקורביו של הצדיק שבעצם הרב השליך את נפשו מנגד והסכים להיפטר מן העולם כדי לבטל את אותה גזירה קשה מעל עם ישראל, ואותם אברכים היו קשורים בו בשורש נשמתם, כפי שרמז להם באומרו "ונפשו קשורה בנפשו", ולכן הוצרכו להיפטר יחד עימו".

מסיים הרב אברג'ל את דבריו: "כשבע שנים לאחר פטירתו של הבאבא סאלי, פרצה מלחמת המפרץ אשר לפי כל התחזיות היתה אמורה להסתיים באסון כבד לעם ישראל חס ושלום, והיא אותה גזירה שראה הרב ברוח קודשו שמרחפת מעל עם ישראל ומאיימת לגבות שליש מהם. אך כאמור הצדיק כבר מסר נפשו על כך, ובזכותו אירעו במלחמה זו ניסים מופלאים למעלה מדרך הטבע, וב"ה לא נפקד מבני עמנו אפילו אחד".

הרב משה אביחצירא / טור אישי

נאמר בפרשת 'בשלח', פרק י"ד פסוק ט"ז: "ואתה הרם מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו..." ושואלים המפרשים, מדוע בתחילה הייתה התייחסות למטה "ואתה הרם מטך", ולבסוף ההתייחסות היא ל'יד' - "ונטה את ידך", ולמה לא נאמר למשה בקיצור - הרם מטך או הרם ידך, ונטה על הים ובקעהו?

מסבירים המפרשים ז"ל, שהקב"ה רצה להוציא מלבם של עם ישראל, שלא יחשבו שכל האותות והמופתים שנעשו על ידי משה רבינו ע"ה הם על ידי המטה - שאכן הוא מטה האלוקים, אלא שידעו שהכל בזכות משה רבנו ע"ה בעצמו, ולכן ציוה את משה ואמר לו "ואתה הרם מטך ..." שיראו כולם את המטה שהוא למעלה, ואז "ונטה ידך על הים ובקעהו..." - ידך דיקא, כלומר ביד השניה שהיא ללא המטה תכה בים ובקעהו, ואז כל עם ישראל יראו וידעו שכוחו של משה רבנו ע"ה הוא זה שמחולל את כל האותות והמופתים. ואכן, מיד בפסוק ל"א נאמר "...ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - שזכו להאמין גם בגדולתו של משה רבנו ע"ה.

כתוב בספרים שאמונת חכמים קשורה מאוד באמונה בה' יתברך, כי האמונה שאדם מאמין בצדיק היא רק בגלל שהצדיק דבוק בה' יתברך על ידי תורה ומצוות, קדושה וטהרה, וכן בשאר המידות הטובות וממילא זה מורה על אמונתו בה' יתברך.

בפגישה שהייתה לי לפני מספר שנים עם הגאון רבי מאיר מזוז שליט"א, ראש ישיבת כיסא רחמים, הוא אמר לי שידוע שהגאולה שאנו מצפים לה בקרוב בב"א תהיה בזכות ה'אמונה', ו"תדע לך", הוסיף ואמר, "שמי שחיזק את הדור הזה באמונה בה' יתברך - זה מו"ז הקוה"ט רבינו ישראל אביחצירא זיע"א, על ידי כל כך הרבה ישועות וברכות שעשה למשפחות שלמות לאלפים ורבבות (והא לך ראיה "באבא סאלי" גימטריא "האמונה") וכמעט שאין משפחה בדורינו שלא היה לה קשר ישיר או עקיף עם הצדיק ע"ה".

וזאת אנו אמורים לדעת, שמלבד כוח הקדושה והטהרה שהייתה בו, וזכות האבות העצומה שהייתה לו, כוח עמל התורה שלו היה לאין שיעור. ידוע שעד גיל 40 כמעט ולא יצא מביתו, שם היה ספון בעליית הבית על התורה ועל העבודה.

סיפרה לי דודתי, הרבנית רוחמה ע"ה - ביתו של סידנא באבא סאלי זיע"א, שבהיותה ילדה קטנה הייתה רואה כיצד אנשים רבים מגיעים לבקש את הצדיק, ואמה הרבנית הייתה אומרת להם שהרב לא נמצא ויחזור רק בעוד חודשיים שלושה, והנה באחד הלילות הילדה התעוררה באמצע הלילה כשהיא אינה חשה בטוב, ורואה איך אימה עולה במדרגות של עליית הבית עם מגש אוכל בידה ופותחת את הדלת, והנה אביה ע"ה נמצא שם יושב ליד שולחן עמוס ספרים... וכאשר שאלה את אמה 'מדוע אמרת שאבא לא כאן, הנה הוא כאן!' מיד ירדה אליה אמה והזהירה אותה באזהרה חמורה שלא תגלה לאיש שאבא שלה נמצא שם. כך היה הצדיק יושב והוגה בתורה ללא שום הפרעה, חודשים על גבי חודשים בהתמדה עצומה.

וכמובן, כשיש שילוב של תורה וקדושה וזכות אבות כאחת - אז מקבלים אדם גדול מרעיש ארץ, שזיעזע את העולם כולו במעשיו ובפעליו הרבים למען עם ישראל.

זכותו תגן עלינו אמן.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"בברכת האילנות פעלתי עבורכם בשמיים שיהיו לכם בן ובת"
דן כנר: "הקשר שלי לתנ"ך החל מילדות"
הילולת המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק"ל
העיר העתיקה מתעוררת לתחיה
כוחם של התהילים
בדרום קוריאה הבינו את זה מזמן
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |