רעיון לפרשת השבוע "מקץ"

10/12/2017 08:20
רעיון לפרשת השבוע "מקץ" (הגדל)

בחלומות פרעה, הרע בולע את הטוב ● "וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת" ● "וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת" ● מהו "צָפְנַת פַּעְנֵח"? מהו סוד הצופן לחיים טובים, מלאים ומאושרים? ● הרב אהרן זאב שצמן מגיש: רעיון לפרשת "מקץ"

 

מצרים היא משל לגוף האדם, ארץ היצרים והתאווה לחומר- הפרות נמשלות ליצרו הבהמי של האדם, הרצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו ללא גבולות. החלומות מייצגים מצב של איום על חיי האדם, מצב בו סופו של היצר הבהמי הרע - לבלוע ולכלות את כול הטוב והשפע, שקיבל האדם מעת הבורא, לשם מימוש תיקונו בעולם הזה.

"אֲשֶׁר הָאֱלֹקים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה" חלומות פרעה ופתרונם ע"י יוסף, הם דרך בה מספר לנו הקב"ה כיצד לנהל את חיינו באופן נכון ומאוזן.

החלומות שחולם פרעה מציגים מצב של חוסר איזון – השפע מעביר את האדם על דעתו, ורצונו הטבעי הוא כאשר מצוי החומר בשפע, לצרוך אותו ללא גבול וללא מעצור, עד למילוי אינסופי של תאוותיו.

"וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת-הָאָרֶץ" - יוסף פותר את החלומות ומסביר לפרעה, כי אדם חייב לשים לעצמו גבולות גם כאשר יש לו לכאורה שפע ללא גבול, כי השפע הנצרך ללא גבולות סופו שיכלה את האדם. כל יצר שיגיע לידי מילוי שאינו מבוקר, יביא לבסוף את האדם לידי מיאוס ואובדן הטעם בחייו.

כאשר אדם מביא עצמו לידי מילוי אינסופי של אכילה, רדיפת ממון, רדיפת כבוד, רדיפת נשים, או כל תאווה אחרת, סופו שתמיד לבסוף יחוש חסר. לאחר שעובר האדם את פסגת המילוי וההנאה החומריים, הוא יחוש מיד ירידה בעוצמת התענוג, ותחושת החסר הנלווית תשכיח ממנו, עד מהרה, את זיכרון העינוג.

מצב זה מוביל את האדם לרדיפה אינסופית אחר "בילויים" חדשים, ורצון בהתחדשות ללא הרף – זהו מנגנון המביא את האדם לידי הרס עצמי ושעבוד ליצריו, האדם אינו מסופק וחש חסר באופן תמידי, ומבזבז את חייו ברדיפה נואשת, להגיע אל פסגות תענוג חדשות וגבוהות יותר. "וַתִּכְלֶינָה, שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" - לבסוף הוא מגיע די מהר אל קצה גבול יכולותיו החומריות, וחי בתסכול תמידי, ובקנאה בחבריו, המשיגים לעצמם הנאות חומריות, אשר מעבר לגבול יכולותיו.

"וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ, בָּרָעָב". הסוד לחיים טובים הוא שימת גבולות עצמיים, ואגירת השפע העודף מהתקופות הטובות, כדי שיספק את המילוי לאדם בתקופות הקשות.

כמו כן חייב האדם במקביל למילוי החומרי, לתת לעצמו גם מילוי רוחני – זאת נעשה ע"י קידוש החומר (שימוש בחומר בקדושה) - וזהו סוד האיזון שמציג יוסף לפרעה: כלומר צמצם את עצמך בהווה, השאר שפע לא מנוצל כפיקדון, ואל תעשה שימוש ביצריך ללא גבול, כדי שגם בזמן חסר תוכל ליהנות ממה שלא ניצלת, וגם לתת ממנו לנזקקים אחרים.

"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם" אדם השולט ביצריו (שולט - עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם) מוגדר ע"י יוסף כ- אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם.

ומה יעשה אותו אדם נבון וחכם? "וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם" – כאשר הוא מצוי בתקופה של שפע, עדיין טוב לו, ואינו נזקק - יאגור לעצמו חסדים, מצוות ומעשים טובים. יחמש עצמו בזכויות לימים בהם יזדקק להן.

"וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב" – הצדיק יודע כי גם ללא שיקבל שכר מיידי למצוותיו ומעשיו הטובים, הכול רשום ושמור אצל הקב"ה כפיקדון לעת צרה, ובבוא היום שיהיה זקוק לחסדי שמיים, כדי להיוושע מצרתו, יעמדו לו מצוותיו וחסדיו מידה כנגד מידה.

יוסף ידע הכיר את פתרון חלומות פרעה על בשרו. אלמלא צדיקותו, זכויותיו והמצוות שאגר בתקופותיו הטובות, לא היה מצליח לשרוד בבור מלא נחשים ועקבים, לא היה מחזיק מעמד אל מול פיתוייה של אשת אדוניו, ולא היה שורד בבית האסורים לשם הושלך.

ממליץ יוסף לפרעה לבחור למשימת הצלת מצרים: "אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקים בּוֹ" -
הקב"ה צייד את ישראל בתורה, מצוות וחוקים שהם סודות המינונים לחיים טובים, מענגים ומספקים - הם ההוראות כיצד לעשות שימוש נכון בחומר, תוך שימת הגבולות הנכונים בשימוש בו. כל מערכת המצוות הן למעשה גבולות לחיים טובים והנחיות כיצד לקדש את החומר, כך שתהיה ממנו הנאה תמידית ורציפה ותחושת שלמות לאורך זמן רב.

התורה אינה עוסקת במה אסור – אלא מורה לנו מה מותר, ואיך מותר להשתמש בו. אולם כאשר אדם רוצה לחיות חיי הפקרות ללא חוקים, ולקבל לעצמו את החומר בעולם בלא גבולות, אז כל מצווה נראית בעיניו ככפיה דתית, ואינו יכול לראות שבעצם באה לצמצם אותו לטובתו.

בצמצום העצמי בנתינה מרצון, אין צער, ואין תחושת חסר או תסכול כלל - נהפוך הוא, הם אלו שלמעשה מבטיחים את הסיפוק המושלם והעינוג האמיתי לאורך זמן בעולם החומר, וכול יצר חומרי בהמי מגיע באופן זה אל דרגת המילוי הנכונה לו, תוך שמירה על האיזון נכון בין החומר לרוח.

פרעה מזהה את החוכמה ומכריז: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי...וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" - היינו, אדם הבוחר בדרך תורה ומצוות - פיו, ידיו, רגליו וכול מערכת יצריו פועלים בהתאם להוראות.

האדם הופך לבן מלך - "וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ" – האדם מקבל על צווארו את עול המצוות, עול של זהב טהור – עול שמהותו נתינה והשפעת שפע לסביבה. זהו אדם שאינו עוד עבד ליצריו – הוא אדם חופשי השולט בהם "וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם".


"וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ - הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל עַם הָאָרֶץ" - השליטה העצמית על החומר (הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ), והנתינה (הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל), בהתאם להוראות הבורא, הם הסוד לחיים הטובים באמת.

זהו "צָפְנַת פַּעְנֵחַ": חכמת חיים של נתינה בדרך התורה, על מנת להשפיע שפע לסביבה, תוך צמצום היצרים והתאוות בטווח הקצר, כדי למלאם בבטחה בטווח הארוך – זהו ה DNA הרוחני שנתן לנו בורא עולם בתורת ישראל, הצופן הסודי של החיות והאושר האמתיים בעולמנו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

אולי תרצה לקרוא גם:

רעיון לפרשת השבוע "אַחֲרֵי מוֹת"
רעיון לפרשת השבוע "מַסְעֵי"
רעיון לפרשת השבוע "בְּהַעֲלֹתְךָ"
רעיון לפרשת השבוע "נָשֹׂא"
רעיון לפרשת השבוע "קְדֹשִׁים"
רעיון לפרשת השבוע "מְּצֹרָע"
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |