"תוך הנחל" לפרשת שופטים ● גודל זהירות הדין והמשפט

16/08/2015 08:20
"תוך הנחל" לפרשת שופטים ● גודל זהירות הדין והמשפט (הגדל)

בליל שבת קודש פרשת שופטים ה'תש"ע, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, מענין מצוות מינוי השופטים והעדת עדים האמור בפרשת השבוע ● כיצד צריכים השופטים לפסוק את הדין? ● מה הבעיה בשמיעת צד אחד? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת שופטים

 

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, כתיב בפרשת השבוע (דברים י"ט) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם, ופירש"י, ועמדו שני האנשים, בעדים הכתוב מדבר וכו', אשר להם הריב, אלו בעלי הדין, לפני ה', יהיה דומה להם כאילו עומדין לפני המקום וכו', אשר יהיו בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו וכו', עיין שם, ולפי פירוש רש"י יתפרש הכתוב כאילו חסר וי"ו, ועמדו שני האנשים "ו"אשר להם הריב לפני ה', שיעמדו שני העדים, וגם האנשים אשר יש להם הריב, לפני ה', וידעו שעכשיו עומדים לפני המקום, ויעמדו בכבוד לפני כהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם, יהיו מי שיהיו, כי יפתח בדורו כשמואל בדורו, ואין לך אלא שופט שבימיך, ויש להבין הקשר בין כל הדברים המוזכרים בפסוק זה, שני העדים עם שני בעלי דינים, לפני ה', ולפני הכהנים והשופטים שבימים ההם.

ויש לומר שהתורה מעוררת אותנו על גודל זהירות הדין והמשפט, שצריכין כל העוסקים בדין, כולל בעלי הדינים, העדים והשופטים הדיינים, לדעת היטב שהם עומדים לפני ה', והשם יתברך, שהוא יודע תעלומות – שומע דבריהם, ומבחין היטב מי אומר אמת או לא, ולכן צריכין לפסוק הדין על ידי שני עדים כשרים, המעידים ברור מה שראו, ולא מאומד הדעת או משמועה או עד מפי עד, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ל"ז ע"א) ומאיימין על העדים, שמא תאמרו מאומד ומשמועה וכו', ופירשו בגמרא (שם עמוד ב'), מה נקרא מאומד, שמא כך ראיתם, שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתם אחריו ומצאתם סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר, אם כך ראיתם, לא ראיתם כלום, כי עדות העדים צריכה להיות ממה שראו ברור בעיניהם, ולא מחמת שום סברא או אומד הדעת, ומספרת הגמרא (שם), אמר רבי שמעון בן שטח, אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה, ורצתי אחריו וראיתי סייף בידו, ודמו מטפטף והרוג מפרפר, ואמרתי לו, רשע, מי הרגו לזה, או אני או אתה, אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי, שהרי אמרה תורה על פי שנים עדים יומת המת וכו', עיין שם, הרי אפילו דבר שהיה ברור לתנא שמעון בן שטח, כל זמן שלא ראה בעיניו, היה אסור לו לומר עדות, כי עומדים לפני ה', ואסור לומר דבר שלא ראה ברור בעיניו.
 
וגם הכהנים והשופטים צריכין לדעת מי הם דנים ולפני מי הם דנים, כי דיין ושופט היא אחריות נוראה ועצומה מאד, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות ק"ט ע"ב), לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו, וגדולי הדיינים היו חוזרים בתשובה לפני שפסקו איזה דין תורה, והיו אומרים ווידוי בלב נשבר לפני העדים ובעלי הדינים, ולפעמים היו בעלי הדין חוזרים ומודים על האמת רק על ידי שראו וידוי הדיינים, כי נתעוררו שהם עומדים עכשיו לפני ה', ואין שייך לשקר לפני המקום, כי הוא יתברך יודע כל תעלומות לב.
 
וזהו "לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם" ופירש"י יפתח בדורו כשמאול בדורו, כי אף על פי שהיה יפתח בן אשה זונה וגרשו אותו אחיו,  וכתיב (שופטים י"א) ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו, אבל אחר כך כשביקשו אותו נשמות ישראל שיצא לפניהן למלחמה, כי היה גבור חיל, כתיב, וידבר יפתח את כל דבריו לפני ה' במצפה, שהיתה לו התבודדות, ופירש כל  שיחתו לפני השם יתברך, וזה נקרא מנהיג אמיתי, שמכניס אמונה וידיעת אמתת מציאותו יתברך בתוך המקורבים שלו, ולכן בוודאי על מנהיג כזה נאמר "יפתח בדורו כשמואל בדורו", ולא כמו שבני אדם חושבים שעל כל כסיל ופתי שעולה לגדולה נאמר "יפתח בדורו כשמואל בדורו", רק על מנהיג ושופט המדבר כל דבריו לפני השם יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, ומכניס ידיעה זאת בבני אדם, שגם הם ידעו שהם עומדים לפני ה', ויכולים לפרש כל דבריהם לפני השם יתברך, על מנהיג כזה נאמר "יפתח בדורו כשמואל בדורו", ואליו צריכין בוודאי לציית ולשמוע.

וזהו המשך הפסוק, ועמדו שני האנשים אשר להם הריב "לפני ה'" לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם, כי אם תבואו לכהן ושופט שהוא כמו יפתח בדורו, שיודע שעומד "לפני ה'", ותמיד מדבר כל דבריו לפני ה', אזי תזכו למשפט אמת, שמדברי העדים יצאו דברים ברורים עד שידונו הדיינים דין אמת, ותהיה להם סייעתא דשמיא בכל אשר יפסקו וידונו.
 
וסיפר מוהרא"ש זצ"ל, שראה זאת בעיניו איך שאסור לדון אף פעם מאומד ומשמועה, וכמעשה של שמעון בן שטח, כי פעם בא אליו אחד שהיתה כל חולצתו מוכתמת בדם, ובכה לפני מוהרא"ש שאיש פלוני הכה אותו מכות רצח עד שפוך דם, ותיכף ומיד התקשר מוהרא"ש בטלפון לאיש ההוא שיבוא לפניו, ולשמוע ממנו מה היה הסיפור, וענה ואמר למוהרא"ש שאינו יכול לבוא כעת, רק יבוא אחר קצת זמן, וחרה למוהרא"ש מאד שמסרב לבוא לפניו תיכף ומיד, ובפרט שהאיש האחר יושב ובוכה ובגדיו מלאים דם, ואמר לו למוהרא"ש שצריך לבוא תיכף ומיד, אבל ההוא ענה עוד הפעם שיקח קצת זמן, אבל אחר כך יבוא... והנה עבר קצת זמן והאיש השני הגיע למוהרא"ש, וכל הראש שלו וגם אוזן ימנית שלו היו חבושים בתחבושת, וביקש מחילה ממוהרא"ש שלא היה יכול לבוא תיכף ומיד, כי היה בטיפול בבית חולים, וסיפר, שהיה לו ריב עם האיש הנ"ל, וההוא קפץ עליו ונשך אותו כמו כלב באזנו, ונשפך ממנו דם הרבה, וכל דמו זב על הבגדים של האיש ההוא, ומה שהיו בגדיו מלוכלכים בדם היה מן הדם של האיש שהוא בעצמו נשך אותו, אבל הוא בכה לפני מוהרא"ש כאילו זה הדם שלו... ואז ראה מוהרא"ש שאסור לשמוע אף פעם צד אחד, וכמו שהזהירנו חכמינו הקדושים (סנהדרין ז' ע"ב) על הפסוק (דברים א') שמוע בין אחיכם, אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין שלא בפני חבירו, וגם אסור לדיין לדון מאומד ומשמועה, רק צריכין לשמוע היטב ב' הצדדים, ולזכור שכולם עומדים לפני ה', ואז בוודאי יזכה לפסוק דין אמת לאמיתה, והשם יתברך יזכינו להיזהר מאד בכל מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו, ולדעת שאנחנו עומדים תמיד לפני ה', ואזי הקדוש ברוך הוא ידון אותנו תמיד לכף זכות, ונזכה לחזור בתשובה שלמה לפניו יתברך, ולהכלל בו יתברך לגמרי, מעתה ועד עולם אמן ואמן.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו
"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה
"תוך הנחל" לפרשת שמיני ● כיסופים
"תוך הנחל" לפרשת ויקרא ● פעולת הצדיק
"תוך הנחל" לפרשת וארא ● תורה שבעל פה
"תוך הנחל" לפרשת ויחי ● הכל לטובה
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |