"תוך הנחל" לפרשת וארא ● תורה שבעל פה

3/01/2016 08:20
"תוך הנחל" לפרשת וארא ● תורה שבעל פה (הגדל)

בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, פרשת וארא ה'תשס"ט, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' כ"ח, המסביר כיצד על-ידי תורה שבעל פה מכירים ההבדל בין יהודי לגוי ● מה מעלת לימוד המשניות? ● מה גורם הזלזול ח"ו בתורה שבע"פ?  ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת וארא

 

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, רביז"ל אומר, דע, שיש חילוקים בין התורות, כי יש תורה שלא ניתנה אפילו לדרוש, ויש תורה שניתנה לדרוש ולא ניתנה ליכתב, ויש שניתנה ליכתב, וכמו שמצינו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (גטין ס:): 'דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב', ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות, איזהו ניתנה ליכתב, ואיזהו לא ניתנה ליכתב, הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האומות, ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אומות, יכול להכירו, וסוד זה מרמז בפסוק (הושע ח): "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו" (ילקוט שם), היינו כשכותבין רובי תורתי, הינו רב יותר מהראוי, דהיינו שכותבין מה שלא ניתן ליכתב, אזי "כמו זר נחשבו", היינו שאין יוכל להכיר את הישראל, וכמו זר נחשב אצלו, שנדמה לו לזר ולנכרי, וכן להיפוך, שיוכל לטעות על הנכרי שהוא ישראל, כי עיקר ההבדל שבין ישראל לאומות הוא בבחינת מה שלא נתן ליכתב, בחינת תורה שבעל-פה (עיין שמות רבה תשא פרשה מ"ז הובא בתוספות גיטין ס: ד"ה אתמוה, ועי' ירושלמי פאה פ"ב), 'שבשביל זה ניתנה תורה שבעל-פה, מחמת שצפה שיהיו ישראל בגלות, ויעתיקו האומות לעצמן תורה שבכתב, על-כן ניתן לנו תורה שבעל-פה, שזה אינם יכולים להעתיק, מחמת שהוא בעל-פה', נמצא שעיקר ההבדל והיתרון של ישראל על האומות הוא בבחינת תורה שבעל-פה, שלא ניתן ליכתב, ויש בכל אחד ואחד מישראל חלק מבחינת תורה שבעל-פה, שלא ניתן ליכתב, ועל כן מי שמכיר בין התורות שניתנו ליכתב ושלא ניתנו ליכתב, הוא יכול להכיר בין ישראל לאומות, כי זה עיקר הבדלם, עד כאן לשון רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש זצ"ל, כי הנה עיקר מעלת איש הישראלי ניכר על ידי התקשרותו אל תורה שבעל פה, היינו כפי שנחקק בו אמונת חכמים, ומאמין בהמסורה שנמסרה לנו מדור לדור עד משה מסיני, כי בתורה שבכתב לבד בלי תורה שבעל פה אין אנחנו יודעים פירוש שום מצוה ממצוות התורה, כמו למשל מצות תפילין, בתורה כתיב (דברים ו') וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך, ובלי תורה שבעל פה אין אנחנו יודעים כלל איך התפילין נראים, ואיך לקשור אותם על היד ועל הראש, וכן בשאר מצוות התורה, ועל כן הקדוש ברוך הוא מסר לנו תורה שבעל פה, כדי לבאר לנו כוונת המצוות, ועל ידי זה נהיו מובדלים לגמרי משאר אומות העולם, שהרי אינו בכתב, ולא יוכלו אומות העולם להעתיקה לעצמם, כמו שעשו לתורה שבכתב, נמצא שעיקר מעלת יהודי ניכר על ידי תורה שבעל פה, ועל ידי שאנחנו מבטלים דעתינו אל החכמים שקיבלו מסורת התורה איש מפי איש עד משה מסיני, וחוקקים בדעתינו אמונת חכמים, על ידי זה מתגלה מעלתינו לעין כל.

אבל תיכף ומיד שאדם מזלזל בתורה שבעל פה, וסר מדברי חכמים חס ושלום, הוא נדמה לגוי שגם לו יש תורה שבכתב, שהרי נחקק עלי ספר, אבל אינו יודע שום פירוש ממצוות התורה, ואינו יודע רצונו יתברך בשום דבר, שזה פגם הקראים והצדוקים והבייתוסים שלא האמינו בדברי חכמים, ולבסוף יצאו מכלל ישראל לגמרי ונדמו לאומות העולם רחמנא ליצלן, כי רק יהודי המאמין בהשם יתברך ובדברי חכמים, יש לו קשר ושייכות אל התורה, כי יש לו תורה שבכתב ותורה שבעל פה, והוא דבוק בהשם יתברך ובתורתו הקדושה, מה שאין כן בלי אמונת חכמים אין לו כלום, נמצא שעיקר ההבדל בין יהודי לגוי ניכר על ידי תורה שבעל פה דייקא, וכל מה שאדם מוסיף והולך בלימוד תורה שבעל פה, כן נחקק בו אמונת חכמים, ומאיר בו אור נשמתו, ומכירים את עוצם מעלתו, אשרי לו.
 
וזהו עוצם המעלה של העוסק בתורה שבעל פה בהתמדה גדולה, ולומד הרבה משניות וגמרא, בבלי ירושלמי תוספתא, פוסקים ושולחן ערוך, כי כל מה שאדם מקשר עצמו אל תורה שבעל פה, כן מתגלה מעלתו על שאר אומות העולם, וזוכה לדביקות אמיתית בו יתברך, כי כשאדם דבוק בתורה, הוא דבוק בו יתברך, וכמובא בזוהר  (זוהר אחרי ע"ג.) קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא, ובפרט על ידי לימוד משניות מזכך נשמתו מאד, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, ועל ידי לימוד משניות אדם נעשה משנ"ה למלך (תיקוני זוהר דף י"ד:), וגם זוכה ל"כסף משנה" (בראשית מ"ג), כי משנ"ה בגימטריא פרנס"ה, ומתפארים עמו בכל העולמות, וכח התורה פודה ומנקה אותו מכל עוונותיו, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ראש השנה כ"א.) אמר להן הקדוש ברוך הוא, מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם, ולכן אשרי המתמיד בתורה הקדושה, ובפרט בתורה שבעל פה ובלימוד משניות, כי אז יזכה לכל הברכות הגנוזות בתורה, ויחיה חיים טובים ומתוקים בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו. 

וקישר מוהרא"ש זצ"ל את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (שמות ח') ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה, ופירש"י, ושמתי פדת, שיבדיל בין עמי ובין עמיך, ויש להבין מהו ענין הפדות וההבדל בין ישראל לשאר עמים המרומז בפסוק זה, וגם מהו פירוש "למחר יהיה האות הזה" על איזה "אות" הכתוב מרמז, והנה על פי דברי רביז"ל הנ"ל יש לומר בטוב טעם ודעת, שהרי עיקר הבדל והפרש בין ישראל לאומות העולם הוא על ידי תורה שבעל פה, ויסוד תורה שבעל פה הוא ששה סדרי משנה, שמשם יוצא הגמרא בבלי ירושלמי ותוספתא, וכל הפוסקים רמב"ם טור ושולחן ערוך, ועל ידי תורה שבעל פה רואים ההבדל וההפרש בין נשמות ישראל לאומות העולם.

כי נשמות ישראל יש להם אמונת חכמים, ומקבלים מסורות התורה מדור דור עד משה מסיני, מה שאין כן אומות העולם אין להם שום שייכות לזה, וזהו ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, שהקדוש ברוך הוא נותן פדות והבדל בין עם ישראל לאומות העולם, והוא תורה שבעל פה, ומרומז באות ו', שהם ששה סדרי משנה, וזהו למחר יהיה האות הזה, היינו האות ו' המרמז על תורה שבעל פה, כי יש מחר לאחר זמן (תנחומא פרשת בא), וכשיקבלו נשמות ישראל תורה שבעל פה, אז יכירו כולם את החילוק וההפרש בין ישראל לגוי, שנשמות ישראל יש להם אמונת חכמים, והם מתדבקים בו יתברך על ידי לימוד תורה שבעל פה, ואין להם שום שייכות וקשר עם אומות העולם, וגם לעתיד לבא בעת הגאולה, יתכנסו הגליות בזכות משניות ותורה שבעל פה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ז' סי' ג') אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות, ולכן תיבת "פדות" בפסוק זה כתיב חסר ו', וכדאיתא בבעל הטורים, שג' פעמים כתיב פדות בתורה, כאן ושמתי פדת חסר ו', ואידך (תהלים קי"א) פדות שלח לעמו, מלא ו', ואידך (שם ק"ל) והרבה עמו פדות, מלא ו', כי היום בעוונותינו הרבים לימוד משניות, שהוא יסוד תורה שבעל פה, מוזנח בעיני הבריות, ואינם מכירים מעלתה, אבל למחר בעת הגאולה יבינו כולם עוצם מעלתה, ודייקא בזכות ששה סדרי משנה יתקיים (תהלים קי"א) פדות שלח לעמו, שיתכנסו הגליות בזכותה, וגם יתכפרו עוונות ישראל על ידי קבלת עול תורה, שזהו (תהלים ק"ל) והרבה עמו "פדות", וכתיב אחר כך, והוא "יפדה" את ישראל מכל עוונותיו.

והשם יתברך יזכינו לעסוק הרבה בתורה שבעל פה, ובפרט בלימוד משניות, ונזכה לראות בקרוב בגאולתינו ובפדות נפשינו ובביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן.

הדפסהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"תוך הנחל" לפרשת ויגש ● ימי הנעורים
"תוך הנחל" לפרשת מקץ ● היכל הנגינה
"תוך הנחל" לפרשת וישב ● בנין היכל הקודש
"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו
"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה
"תוך הנחל" לפרשת יתרו ● בשבילי נברא העולם
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | קבלה מעשית | הלכה  | פאה או מטפחת | ברכת הצלחה | פרנסה  | פתרון חלומות |  ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל   | הרב ליאור עזרן |  שבע ברכות  | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  | אוצר הפנינים | סוכות  | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים  | טו בשבט  | חנוכה