מדיטציה וקבלה

22/06/2014 06:25
מדיטציה וקבלה (הגדל)
 מדיטציה וקבלה 10

מדיטציה וקבלה – תוכן:

שאלות מפתח בנושא המדיטציה, הן:

א) מהי מדיטציה, והאם יש שיטות שונות?

ב) מה מטרתה של המדיטציה, ומה אפשר להשיג על ידה?

ג) האם מדיטציה שייכת ליהדות בכלל, ולקבלה בפרט?

עמוד

א. בקבלה יש ג' חלקים. 11

ב. ההבדל בין מדיטציה קבלית, ומדיטציה בשיטת המזרח. 11

ג. מהי מדיטציה? 12

א. שיטת המנטרה 12

ב. התבוננות בשם ד' יתברך בן ד' אותיות, בריכוז מקסימלי. 13

ג. שיטת היחודים. 15

ד. לימוד המוסר. 15

ה. שיטת התפילה. 17

* תרגול מדיטציה 20

מדיטציה וקבלה 11

מדיטציה וקבלה *

שאלות מפתח שנדון בהן במשך ההרצאה, הן:

1) מהי מדיטציה, והאם יש שיטות שונות?

2) מה מטרתה של המדיטציה, ומה אפשר להשיג על ידה?

3) האם מדיטציה שייכת ליהדות בכלל, ולקבלה בפרט?

א. הנה בקבלה יש שלשה חלקים: תאוריה, מדיטציה, וחלק פרקטי.

א) החלק התאורטי עוסק בסודות, ומלמד על מבנה עולם המלאכים, והספירות.

ב) חלק הקבלה הפרקטי המעשי, מעין White magic, העוסק בטכניקות לשימוש בשמות הקודש, קמיעות, חכמת כף היד והפרצוף (כירומנטיה, פיזיוגנומיה), אסטרולוגיה ועוד.

ג) מדיטציה עומדת בין התאוריה לקבלה המעשית.

ב. ההבדל בין מדיטציה קבלית, ומדיטציה בשיטת המזרח.

רבים המופתעים שיש במסורת היהודית בכלל, ובפרט בקבלה מדיטציה, שלפחות כלפי חוץ יש בה משום הדימוי לשיטות המזרח. וכך כותב הזוהר הקדוש, אכן מזהיר שלא להשתמש בשיטות המזרחיות, והיינו כיון שמתקשרים בהן לכוחות טומאה, ושמות טומאה, ד' ישמור.

יש במסורת שלנו קבלה על שימוש במדיטציה מחכמי התלמוד באומנות המיסטית, שהשתמשו במספר טכניקות כדי להגיע למדרגות ועולמות רוחנים גבוהים. רבות מהטכניקות הללו משתמשות בשמות הקודש, וכן ריכוז והתבוננות עצומים בספירות. שיטות אלו קרובות לקבלה המעשית, וגדולי המקובלים בדורות האחרונים הזהירו מהשימוש בהן.

_________________

* ההרצאה נערכה עפ"י ספריו של הרב אריה קפלן זצ"ל מדיטציה וקבלה, והאור שמעבר.

מדיטציה וקבלה 12

ג. מהי מדיטציה?

בעקרון, מדיטציה היא דרך, אמצעי כדי להשיג רמות רוחניות גבוהות, ע"י רפיון הקשר לגשמיות, המתיר לאדם להגיע לעולמות הרוחניים, עד כדי להגיע לרוח הקודש.

- ושני פירושים למילה מדיטציה בלשון הקודש: התבוננות, והתבודדות (ושניהם נכונים ומשלימים זה את זה, שמתבודד בינו לבין עצמו, על מנת להתבונן), וכמו שיתבאר להלן בעזרת ד'.

א) השיטה מפורסמת ביותר היא ע"י שימוש "במנטרה" (חזרה על מילה) הנאמרת, או ע"י מחשבה בה, שוב ושוב. הריכוז במנטרה גורם לסלק מן המחשבה כל מחשבות אחרות. (ובדרך צחות הלשון: מנטרה - אותיות: מטרה "נ" – המטרה היא להגיע לשער "נ" של הקדושה, ותלוי בכוונתך ובהכנתך שלא להגיע חס וחלילה ל- 'נ' שערי טומאה רח"ל; ועוד "מנטרה"-"מ" נטרה – נוטר מילה).

רבינו חיים ויטאל (בשער ד' של ספרו שערי קדושה) מבאר כיצד העוסק במדיטציה (לאחר שמוכן לכך מצד רמתו בלימוד התורה ושמירת המצוות ויראת שמים שבו) נכנס לחדר בו הוא מתבודד, עוטף עצמו בטלית, ויושב עם עינים סגורות. אז הוא רואה עצמו מניח את גופו מאחוריו, ועולה לשמים. משמגיע למצב זה, הוא לוקח משפט או קטע ממִשנה, וחוזר עליו שוב ושוב כמנטרה. זה מייצר מדרגה גבוהה מאד של מדיטציה, עד שהאדם יכול להלביש בנפשו את נשמתו של התנא האלוקי מחבר המשנה.

אם הוא עושה זאת נכונה, החכם ידבר מתוך גרונו. או לחילופין יראה מֵסר מיסטי. מעין שיטה זו, השתמש בה מחבר השולחן ערוך מרן רבינו יוסף קארו זיע"א. ובשיטה זו השתמש רבינו חיים ויטאל (מדיטציה וקבלה-מו"ק, עמ' 192 עע"ש).

· והנה האדם הוא כ"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע לשמים" (בראשית כח, יב). – האדם יכול להיות גשמי, אבל כיון שמתבונן בדברים שמימיים, מחבר את מעשיו למחשבותיו, וזה לכשעצמו יחוד. (תולדות יעקב יוסף, מו"ק עמ' 293, ועע"ש בשם הבעש"ט). שאמר הבעש"ט: אדם כל כולו נמצא במקום שבו הוא חושב...

מדיטציה וקבלה 13

ב) שיטה נוספת היא להתבונן בדבר מסויים בריכוז מקסימלי; אמנם השיטה היותר מפורסמת בזה היא התבוננות בשם ד' יתברך בן ד' אותיות יקו"ק (שם הוי"ה), תוך כדי ריקון המוח מכל מחשבות אחרות. זו השיטה הפשוטה יותר המובאת בספרים הקדושים.

· והנה בספר יחזקאל (א, ד) מתאר הנביא את שראה בחזיון: "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת, ונוגה לו סביב; ומתוכה כעין החשמל מתוך האש".

וכתב על זה הרב אריה קפלן זצ"ל (בספרinner space עמ' 155) שאפשר להסתכל על חמשת השלבים של מחזה יחזקאל מבחינה מדיטטיבית:

(א) בשלב א' של מדיטציה אתה מודע לתהליכי החיים שלך, כנגד "רוח סערה".

(ב) אח"כ מצב זה מסתלק, אתה רואה את הפוטנציאל (הרוחני, הנצחי), אבל בצורה בלתי ברורה – זה ה"ענן גדול".

(ג) השלב הבא, לפני שמגיעים להתבטלות הגמורה של ה"אני" (לפני הבורא), היא "אש מתלקחת" – אור שלילי מסנוור.

(ד) אז, לאחר שהתנסית בג' שלבים אלו, פתאום הִנך מתחיל לראות הארה מסביב לאש (נוגה לו סביב), ובתוך הארה תראה משהו בצבע החשמל.

[בשלבים אחרים, אפשר לשלב בזה שם בן ד' אותיות בניקוד שונה וע"י התבוננות בשם מסויים אפשר להתקשר לספירה מסויימת. אפשר להגדיל את האפקט ע"י צבעים שהם תוצאה פיזית של שורש הספירה האבסטרקטית הרוחנית, כגון חסד – לבן וכסף, גבורה – אדום וזהב]. (מו"ק עמ' 180 עע"ש).

· מה עדיף "סור מרע" או "עשה טוב"?

רבינו חיים ויטאל כותב בשערי קדושה (שער ז') שההכנה הנפשית למדיטציה היא עיקרית ועקרונית, והיינו ראשית "סור מרע" – לתקן את הפגמים והעבירות הרוחניות שגרם בנפשו ובעולמות (כי זה תנאי מוקדם לנקיון הנפש);

- ואח"כ "ועשה טוב" – להשלים נשמתו ע"י עשיית ושמירת מצוות עשה (כי גם חיה אינה עושה רע לפי טבעיה, אבל אי עשיית רע אינה הופכת אותה לאדם עדיין, עד שלא יעשה האדם טוב...), בד בבד עם כוונה גדולה בתפילה, ושקידה בלימוד התורה לשמה.

מדיטציה וקבלה 14

וע"י כל זאת מחליש כח הפיזי, וכן יקצץ בתאוות מאכלו, יתרכז בדברי תורה, יטהר את גופו במקוה (שיש בו סודות רבים), ויתבודד עם בוראו, תוך שהוא מתבונן (בתמונה או תמונה מנטלית) של שם ד' יתברך בן ד' אותיות (שפירושו הפשוט בקריאתו - אדון הכל, ובכתיבתו היה הוה ויהיה), ובדרך כלל משתייך לספירת תפארת (מו"ק עמ' 185 עע"ש). ויקשר את עצמו באהבת הבורא בהתלהבות ורגש גדולים. ע"י זה יכול לזכות ולהגיע עד לרוח הקודש, שבחינתה הראשונה קבלת אור מאור הגנוז כהארה על נשמתו.

וכשיתמיד בלימוד התורה בכוונה גדולה, ובדקדוק במעשיו עפ"י ההלכה, יזכה לברוא מלאך, הנקרא מגיד, שיגלה את עצמו אליו. אמנם אם אינו שומר המצוות כהלכה, המלאך יהא מורכב מטוב ורע, מורכב מאמת ושקר. ואם התנהג בחסידות ולפנים משורת הדין יזכה לגילוי אליהו הנביא. ובמדרגה גבוהה יותר לגילוי צדיק שכבר נפטר שהוא משורש נשמתו, וע"י זה יתגלו לו סודות גבוהים ונעלים בתורה, שוב גם זה תלוי במעשיך. (הו"ד במו"ק עמ' 195 - , עע"ש).

והאריז"ל מסביר מדוע יש כאן תנאי מוקדם לקבלת אור ד' יתברך, כי כדי לקבל את האור, צריך להיות מחובר למקור החיים לד' יתברך. וכיון שברוחניות אין מרחק (ואין זמן), לכן קירבה ברוחניות נמדדת ע"י התדמות. ולכן כיון שד' יתברך הוא מקור הטוב, אבל אנחנו מקור הלקיחה הנטילה והאנוכיות, עלינו להתדמות לבורא, והיינו להתלמד גם לתת. וזה ע"י בחירתנו בשמירת התורה והמצוות כנגד יצרנו הרע, שע"י זה אנו משפיעים שפע רב בעולמות הרוחניים (עיין בספר פרי עץ חיים, ובשער הכוונות, מו"ק עמ' 210 - , עע"ש).

¬ ובאמת בדורות שלנו שנמוכים מבחינה רוחנית, ולכן גם מוגבלים מבחינה אנטלקטואלית, עלינו להתחזק קודם כל באהבת ד' וביראת ד'. לכן התבונן בזה תמיד במחשבתך ביראת ד' – בשם ד' בן ד' אותיות בניקוד יִרְאָה (עי' משנ"ב או"ח סי' א') ובאהבת ד'. והיראה והאהבה משלימים זה את זה, מבחינה רוחנית.

י ר א ה

א ה ב ה

ובמחשבתך תמיד תתבונן ותתבודד בכך שהשכינה נמצאת כאן תמיד, בסוד "שויתי ד' לנגדי תמיד". ותחפוץ ע"י האהבה שבך להתקשר לשכינה. ותחשוב במחשבתך, וחזור על כך: מתי אהיה ראוי שאור השראת השכינה יתחבר בי. (ליקוטים יקרים).

מדיטציה וקבלה 15

- אפשר לעשות זאת גם בשכבך במטה. (צואת הריב"ש).

כשתרצה להגיע לרמות גבוהות במדיטציה, תדאג לכך שיהיה אדם נוסף עמך. כי כשהאדם לבד יכול לבוא לידי סכנה גדולה. (ליקוטים יקרים, מו"ק עמ' 271 - , עע"ש).

[ועיין עוד בגמרא (ברכות ג, א), שאין לאדם להתבודד לבדו פן ינזק].

· וכמובן שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא מתוך שמחה של מצוה, ועל זה נאמר: "גילו ברעדה" (עיין ברמב"ם הל' יסודי התורה ז, ד).

· ויש מצב של גדלות מוחין, וקטנות מוחין.

- גדלות מוחין היינו הכרה רחבה, ומנטליות בוגרת.

- וקטנות מוחין היינו הכרה מוגבלת, ומנטליות בלתי בוגרת.

- קטנות מוחין נובעת מרדיפה אחרי תאוות בלב, וזהו סוד הפסוק (עובדיה א, ה): "עשיתיך קטן באומות".

- ולמרות זאת גדלות מוחין נובעת מכך שאדם עוסק יותר ויותר ברוחניות ובסודות העולמות. (תולדות יעקב יוסף).

- אפילו אם אדם נכשל ונופל ממדרגתו, ישתדל תמיד להיות מקושר לקב"ה במחשבתו בכל צורה שיוכל. תמיד לדעת שהקב"ה קרוב, שנאמר (ישעיה ו, ג): "מלֹא כל הארץ כבודו".

ג) שיטה נוספת היא שיטת היחודים, שהיא תופסת מקום מרכזי בשיטת האריז"ל (האר"י הקדוש). כאן במקום להתבונן בתמונה בפועל, מתבוננים בתמונה מנטלית של צירופים של שמות הקודש.

- שיטה זו היא למקובלים ממש, ולא כל מוח יכול לסובלה כלשון האריז"ל, ומי שאינו יודע את שעושה, יכול לקצץ בנטיעות חס וחלילה. ולנו אין עסק עמה.

ד) שיטה נוספת החשובה לנו מאד היא בלימוד המוסר. שהרי השם מדיטציה יש לו ב' מובנים: התבוננות, והתבודדות. שהרי האדם מוצא את עצמו בג' דברים: (א) התבודדותו, (ב) בהיותו נותן ולא נוטל. (ג) כששואף להיות (כלומר האני האמיתי – הערך העצמי הרוחני שלו), ולא להשיג ולקנות (מכתב מאליהו ח"ד עמ' 282).

בזוהר הקדוש (בשלח מד, ב) דקדק בכתוב שאלישע הנביא היותו על ההר קוראו "איש האלקים" (מלכים ב, ד, כ"ז). ואילו בהיותו בעיר קוראו "אלישע". וביאר הזוהר

מדיטציה וקבלה 16

הקדוש: אלא כאן ודאי איש האלקים, שכאן ראה מקומו, ולא בעיר, ולא בשעה שהיו בני הנביאים לפניו. והרבה יש להתפעל מזה, שאפילו נביא ד', בשעה שעוסק במצוה גדולה של הרבצת תורה לתלמידיו בני הנביאים, מכל מקום כיון שבאותה שעה הוא משפיע על אחרים, אי אפשר שלא תתפשט בו קצת בסתר של הרגשת אנוכיותו, באופן שאי אפשר לו אז לראות את מדרגתו בבירור. (דהיינו "ראה מקומו"). ורק כשמתבודד ומתרכז לגמרי בעצמו, ולעצמו, אז יוכל להכיר מדרגתו האמיתית - להשיג את מבט האמת.

גם למדים מזה שעיקר מדרגת נביא ואיש אלקים הוא - השגת מבט האמת על עצמו (מכתב מאליהו, ח"ג עמ' 290). ולפי זה בלימוד המוסר, האדם מתבודד בינו לבין עצמו. אמנם אין הכוונה מחוץ לחברת בני אדם, רחוק מן הישוב, שלמה תשתומם, אלא בין בני אדם, אמנם לבד מכונס בתוככי עצמו, וכנהוג בישיבות בסוף היום בסדר של כ- 20 דקות. ואז מתבונן בנבכי נפשו, ועורך חשבון נפש, שמטרתו להגיע לשיפור עצמי. כמו שנהג מרן החפץ חיים זיע"א ועוד גדולי ישראל. וכן כתב רבי נחמן זיע"א (שיחות הר"ן מ"ז).

- ולמשל יתבונן בכמה כיסויים של שקר ודמיון אנו חיים:

- מנקודת ראות החושים – המחשבה היא דמיון.

- מנקודת ראות הפנימיות – הכרת החושים היא דמיון.

- מנקודת ראות כלליות הבריאה – הפנימיות היא דמיון.

- מנקודת ראות ההתבטלות לקב"ה – הבריאה הכללית המאוחדת היא דמיון. (מכתב מאליהו, ח"ג עמ' 290).

וכך יתבונן במחשבתו במעשיו, במידותיו, וע"י לימוד המוסר יטכס עצות לשיפור מידותיו שהם השורש למעשיו ולהתנהגותו בין אדם לעצמו בפני אלקיו, בין אדם למקום, ובין אדם לחבירו.

והכלל בזה: לעולם יהא אדם ירא שמים (ואמיתי בינו לבין קונו-הבורא) בסתר יותר מבגלוי, ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו כו'.

- ובמיוחד בלימוד ספר מסילת ישרים לרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו), שמלמדת את האדם איך להתעלות מדרגה אחר מדרגה עד ולא עד בכלל רוח הקודש. ועשרה השלבים שבספר, מקבילים לעשר הספירות שבקבלה (מו"ק עמ' 13).

מדיטציה וקבלה 17

· וכמ"ש הרמ"ק (רבי משה קורדוברו) בפרדס רימונים, שעיקר הסיבה לבריאת הספירות היתה כדי ליצור סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שבו יְטַפס האדם ויגיע למדרגות רוחניות נשגבות.

ה) שיטת התפילה.

והשיטה שתיקנו אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ואנשי כנסת הגדולה שמהם היו נביאים, היא התפילה. וחידש הבעל שם טוב זיע"א שזו הדרך הבטוחה במדיטציה, כיון ששיטות המשתמשות בשמות הקודש יש בהם בפוטנציאל סכנה. והיינו תפילה שהיא מדיטציה בדרך הרגש והכוונה. כיצד? כשאדם התרגל לומר זה כבר כמה שנים את נוסח התפלה, אזי יודע הוא אותה בעל פה, ונעשית לחלק אינטגרלי ממך, ואין באמירת המילים טורח. ואז התפילה היא כמנטרה אחת ארוכה, ומלמדים את האדם להכניס את כל רגשותיו וכוונתו לתפילתו, וע"י זה מגיע להתפשטות (מן ה)גשמיות. שהמילה כגוף, והכוונה כנשמה (ליקוטים יקרים).

· ואז התפילה היא מפתח לעליית הנשמה בעולמות על ידה.

- (ברכות השחר) וקרבנות – עולם העשיה.

- פסוקי דזמרה – עולם היצירה.

- ברכות קריאת שמע, יוצר אור וכו' – עולם הבריאה,

- ואז מכין עצמו לתפילת שמונה עשרה ע"י שמסלק ממחשבתו כל שאר המחשבות, ואז עצם תפילת שמונה עשרה – היא בעולם האצילות, מלשון "ואהיה אצלו אמון" – אצל הקב"ה, התבודדות והתבוננות בינך לבין בוראך, קשר המוח עם הלב - קודש הקדשים – ישירות עם הקב"ה, והתפילה מסייעתך להגיע לרמה רוחנית גבוהה מאד. מתפלל – מלשון שפיטה עצמית, בַאֹור האלקי.

תפילה

כנגד העולם

קרבנות

פסוקי דזמרה

ברכות ק"ש

תפלת שמונה עשרה

עשיה

יצירה

בריאה

אצילות

מדיטציה וקבלה 18

· ויש כאן גם שיתוף שיטה של מדיטציה דרך הגוף, תנועת הגוף ברזונציה כריקוד הנשמה באור האלקי עם בוראה יתברך, ועם ההשתחוויות. דבר זה מגביר את חיוּת המדיטציה (מו"ק עמ' 14 ע"ש).

· ואחז"ל: המתפלל צריך לכוון עיניו למטה ולבו למעלה.

· וביאר רבינו יונה שעלינו לדמות בליבנו עצמנו עומדים בשמים ולהסיר מהלב כל עניני העולם הזה.

שחכמינו הקדמונים לימדו שכדי שנגיע לכוונה אמיתית, על האדם להפשיט את גשמיותו מעל נשמתו. וכתב רבינו יעקב בן אשר בטור (או"ה צ"ח) ש(יתרכז) ויכוון (בכל יכולתו) פירוש המילים שמוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו שכינה כנגדו, שנאמר (תהילים טז, ח): "שויתי ד' לנגדי תמיד". ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו, שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילתו כו'. וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתן עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה. ואם תבוא לו מחשבה אחרת בתוך התפילה ישתוק עד שתתבטל המחשבה כו'. ויתפלל דרך תחנונים כְּרָֹש המבקש בפתח ובנחת, ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה. ואחר שיעשה כל זה מובטח לו שתתקבל תפילתו, שהתפילה היא במקום הקרבן, שכתוב (הושע יד): "ונשלמה פרים שפתינו". וכתוב "ולעבדו בכל לבבכם" – איזו היא עבודה שבלב? הוי אומר זו תפלה. כו'. והתפלה המעולה ביותר - כתינוק (ספר בעש"ט, מו"ק עמ' 290). והשער לכניסה לפני אלקים הוא ביראה (ליקוטים יקרים, צוואת הריב"ש). תאמר לעצמך: אם מי אני רוצה לקשר את עצמי? עם האחד שברא את כל העולמות בדברוֹ, ונותן להם מציאות ומחייה אותם. חַשוֹב על רוממותו וגדולתו, וע"י זה תוכל להכנס לעולמות הרוחניים הגבוהים (שם ושם). רַכֵּז את כל מחשבותיך בתוך הכוח של המלים שאתה מבטא, עד שתראה את האור של המלים. עד שתראה כיצד מילה אחת מאירה לחברתה, וכמה אורות נגלים בתוכם. וזה פירוש הפסוק: "אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה" (תהילים צ"ז, י"א). האור המאיר באותיות הם חדריו של הקב"ה שלתוכם הוא מאיר את הספירות שלו (מגיד דבריו ליעקב, מו"ק עמ' 286 ע"ש).

הפרד בין נשמתך לגופך. (רק) אז נשמתך יכולה להתלבש במחשבה המרוכזת במלים שאתה מבטא. אז תוכל להשיג עולמות רבים למעלה. יש בך הרבה כוחות. כל כוח נצרך לעולם אחד, והכוח הבא לעולם הבא. כשנשמתך מתעלה לעולמות שאתה צריך

מדיטציה וקבלה 19

להעלות, היא נבדקת בכל עולם לראות אם היא ראויה לעלות גבוה יותר ואם לא היא מושלכת משם. והדרך להתעלות ולעלות היא ע"י יראה ואהבה לד'. והסיבה לכך שיש מחיצות רוחניות המפרידות בינינו לבין הקב"ה. והדרך לעקור אותם היא ע"י המילה שאתה מבטא, דיבורך, ולכן כוונתך צריכה להיות להתקשר אל הקב"ה. אפילו אם תצליח במקצת, משפט אחד, או כמה מלים, די בזה על כל פנים (ליקוטים יקרים, מו"ק עמ' 289 ע"ש). זו הסיבה מדוע צריך גם יראה וגם אהבה לד'. אם לאדם יש רק אהבה, יתרגל להיות עם ד', אבל היראה תשמור על המרחק שלא יעיז להתקרב מעבר למדרגתו (שם).

הקשר העיקרי שלנו לקב"ה הוא דרך מלים – דברי תורה ותפילה. לכל אות ואות יש תוכן רוחני. עליך לקשר את מחשבותיך ונשמתך ופנימיותך לרוחניות זו. זה סוד הפסוק "ישקני מנשיקות פיהו" (שה"ש א, ב).

- חיבור נשמה לנשמה. אם תמשיך את המילה ואינך רוצה להפרד ממנה, אזי הגעת והשגת את הקשר הנכסף. (כתר שם טוב). כל מילה היא מושג שלם, ואתה צריך לרכז כל כוחך בה. אם לא עשית כן, היא נשארת בלתי שלמה. (ליקוטים יקרים).

וכדאי בכל תפילה לחדש דבר, ולהוסיף מלים מן הלב במלים שלך בשפה שבה אתה יודעה היטב. בקש מד' יתברך שיעשך ראוי לשרתו. זהו עיקר התפלה וצדיקים רבים עשו כך, וכך התעלו למדרגות הגבוהות ביותר. (שיחות הר"ן רכ"ט; ב- כה).

רבי נחמן יעץ שעדיף לייחד חדר ללימוד תורה ולתפילה מדיטציה ושיחה עם הקב"ה. האוירה בחדר מועילה ואתה יכול ליצור מעצמך את "החדר המיוחד" תחת טליתך, שיכסו אף את עיניך. כך היה מנהגו של דוד המלך ע"ה, כמו שאמר (תהלים ו,ז): "אשחה (מלשון שיחה) בכל לילה מיטתי". וכן אפשר לדבר עם ד' בכל מקום נקי וכמעט בכל מצב. (עי' שיחות הר"ן רע"ד – ה').

· וע"י הכח של תפלה כזו, אתה יכול להגיע למדרגות עוד יותר גבוהות. ואז אף כשאינך מתפלל, אתה מחובר לרוחניות. (צוואת הריב"ש, ליקוטים יקרים, מו"ק עמ' 288 ע"ש).

· ונמצא בכתבי האריז"ל שבכל יום התפלה שונה לגמרי, כיון שהיא בתחנונים. (בכל יום יש הארה אחרת משם ד' יתברך כידוע).

מדיטציה וקבלה 20

· תרגול מדיטציה:

1) שירה בניגון "שמע ישראל השם אלקינו השם אחד" כמה דקות.

2) לומר אחד לאט, ולמשוך את ה "ח" ואת ה "ד".

3) להתבונן בשם בן ד' אותיות.

4) להתפלל לפני כן שע"י זה אור פני ד' יתברך נזכה לטהר מחשבותינו ולתקן אורחותינו.

5) לנשום פנימה ולהחזיק כ - 10 שניות, ולכוין שהאור יגיע ללב, לשאוף כ 20% מן האויר החוצה, ושוב לנשום ולהחזיק הנשימה כ - 10 שניות ולכוין שהאור יגיע לכשתי אצבעות מתחת לטבור (מרכז אנרגית הגוף).

6) להיות בהתבטלות ושפלות הרוח כדי להיות לכלי קיבול לאור והארה האלקית.

7) בשלב יותר מתקדם, אם אפשר לראות שם בן ד' אותיות בעיני הרוח, עם עינים עצומות – עדיף.

בהצלחה.

תפילה לפני המדיטציה: "שויתי ד' לנגדי תמיד" הננו באים ביראה ובאהבה ליחד שם

י"ק בו"ק ביחודא ֹשְלים בשם כל ישראל,

רבונו של עולם, אנא ברוב רחמיך וחסדיך הדריכנו לטהר מחשבותינו וליבנו, ולתקן

אורחותינו, ולחזות בנועם אורך. ולהשלים רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו הרוחניים

במצותיך.

והֶיה נא בעזרינו לבקש פניך תמיד. ושאַל יגבה ליבנו, ונפשנו כעפר לכל תהיה.

חזקנו ואמצנו להגיע לטובך, לתורתך ולאורך, ושנזכה לברכותיך.



מדיטציה וקבלה

מדיטציה וקבלה –תוכן:

א) מהי מדיטציה, והאם יש סוגים שונים?

ב) מה מטרתה של המדיטציה, ומה אפשר להשיג על ידה?

ג) האם מדיטציה שייכת ליהדות בכלל, ולקבלה בפרט?

א. ג' חלקים בקבלה: תאוריה, מדיטציה, ומעשי – מהם?

ב. הזהרת הזוה"ק משימוש שיטות מהמזרח שיש בהם שמות טומאה וכוחות טומאה.

ג. שיטות מדיטציה עפ"י הקבלה.

- הסבר מעשי מה אפשר ומותר להשתמש, ומה למעלה מאיתנו.

- מהי מדיטציה.

א) שימוש במנטרה – הנחיה.

- האדם כ"סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" – במקום מחשבותיו.

ב) התבוננות בשם ד' בן ד' אותיות – פירושו, והנחיה.

- מנבואת יחזקאל: ה' שלבים במדיטציה: רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת, נוגה לו סביב, חשמל.

- ההכנה הנפשית הנצרכת – מדרגות וגילויים. – תנאים מוקדמים לקבלת אור ד'.

ג) שיטת היחודים למקובלים בלבד.

ד. שיטת ההתבודדות עם עצמך בין בני אדם (!) והתבוננות בנבכי נפשך במידותיך ובמעשיך, וביחסיך בין אדם למקום ובין אדם לחבירו.

ה. התפלה בכללותה – כתהליך ושלבי הגעה לתפלת שמונה עשרה – מדיטציה מובהקת. – הנחיה.

תפילה

כנגד העולם

קרבנות

פסוקי דזמרה

ברכות ק"ש

תפלת שמונה עשרה

עשיה

יצירה

בריאה

אצילות

- הפשטת הגשמיות מעל הנשמה.

- "שויתי ד' לנגדי תמיד".

- מהו שער הכניסה לפני האלקים?

- על מה לחשוב, ובמה להתרכז?

- קבלת הארה דרך הספירות.

- הדרך לעקור את המחיצות המפרידות בינינו לבין הקב"ה.

- יחוד מקום ללימוד תורה, תפילה ומדיטציה.

· תרגול מדיטציה:

8) שירה בניגון "שמע ישראל השם אלקינו השם אחד" כמה דקות.

9) לומר אחד לאט, ולמשוך את ה "ח" ואת ה "ד".

10) להתבונן בשם בן ד' אותיות.

11) להתפלל לפני כן שע"י זה אור פני ד' יתברך נזכה לטהר מחשבותינו ולתקן אורחותינו.

12) לנשום פנימה ולהחזיק כ - 10 שניות, ולכוין שהאור יגיע ללב, לשאוף כ 20% מן האויר החוצה, ושוב לנשום ולהחזיק הנשימה כ - 10 שניות ולכוין שהאור יגיע לכב' אצבעות מתחת לטבור (מרכז אנרגית הגוף).

13) להיות בהתבטלות ושפלות הרוח כדי להיות לכלי קיבול לאור והארה האלקית.

14) בשלב יותר מתקדם, אם אפשר לראות שם בן ד' אותיות בעיני הרוח, עם עינים עצומות – עדיף.

בהצלחה.

תפילה לפני המדיטציה: "שויתי ד' לנגדי תמיד" הננו באים ביראה ובאהבה ליחד שם

י"ק בו"ק ביחודא ֹשְלים בשם כל ישראל,

רבונו של עולם, אנא ברוב רחמיך וחסדיך הדריכנו לטהר מחשבותינו וליבנו, ולתקן

אורחותינו, ולחזות בנועם אורך. ולהשלים רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו הרוחניים

במצותיך.

והֶיה נא בעזרינו לבקש פניך תמיד. ושאַל יגבה ליבנו, ונפשנו כעפר לכל תהיה.

חזקנו ואמצנו להגיע לטובך, לתורתך ולאורך, ושנזכה לברכותיך.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | סוכות | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים | טו בשבט | חנוכה  | קבלה מעשית | הלכה | ברכת הצלחה | פרנסה | ברכות לזיווג ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל  |  שבע ברכות - שידוכים לדתיים | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  |