ויתר על חוזה - למען השבת

ראיון עם ערן זגר, שחקן כדורגל מבטיח, שעזב עתיד מבטיח בבית"ר ירושלים, בז לכסף ולזהב ונשאר נאמן לקב"ה ● הוא מספר על ההחלטה של חייו, על הפגישה עם הרב עובדיה, ועל הכעס שלו כלפי הכפיה החילונית: "למה לא להזיז את כל הליגה לימי חול, ואז ירוויחו גם את השחקנים הדתיים?"

 

שאלתם את עצמכם פעם כמה באמת הייתם מוכנים להקריב עבור החלום הגדול שלכם? החלום שיוצר אשליות בימים ומדיר שינה בלילות? מנגד, שאלתם את עצמכם פעם, עבור מה הייתם מוכנים לוותר על החלום שלכם לתמיד ולהכניס אותו בחזרה אל מגירת הפנטזיות? המילים התנגשות, קונפליקט, ניגודיות או דילמה כנראה שלא יוכלו באמת לתאר את גודל ההתלבטות במקרה של ערן זגר, ועל כך הוא מספר בראיון לחן גרינברג מ"כיכר השבת".

"זו בכלל לא הייתה שאלה ולא הייתה לי התלבטות", אומר זגר (27) על הקונפליקט הגדול ביותר שניצב בחייו לפני כחמש שנים, כשהיה שחקן כדורגל צעיר בן 22 בשורותיה של קבוצת מכבי באר שבע הצנועה מהדרום.

הפעם הראשונה שזגר נגע בכדור ושמשפחתו ידעה שהוא יהיה שחקן כדורגל הייתה עוד בגיל 4. מאז, העביר זגר את ילדותו ונעוריו בקבוצות קטנות מבירת הנגב כמו בית"ר באר שבע ולאחר מכן במכבי באר שבע. במידה ותשאלו כל שחקן שמשחק כיום בקבוצה קטנה באחת מהליגות הנמוכות בישראל מהו חלומו הגדול, תקבלו תשובה אחידה: להגיע לקבוצה גדולה בליגה הראשונה בישראל ולאחר מכן אולי לצאת לליגות הבכירות באירופה. מעטים הם אלו שהגשימו את חלומם.

"זה היה סיבוב ט' של גביע המדינה ופגשנו את בית"ר ירושלים", נזכר זגר בהגרלה שזימנה לקבוצתו הצנועה מפגש מול אלופת המדינה דאז, קבוצת המיליונים ועטורת הכוכבים של ארקדי גאידמק, בית"ר ירושלים. "עשינו להם בית ספר לכדורגל", משחזר בחיוך את המפגש באצטדיון וסרמיל שנערך מול אלפי אוהדים.

בית"ר ירושלים עלתה ראשונה על לוח התוצאות, אך זגר וחבריו הנחושים השוו את התוצאה במחצית השנייה ואף היו קרובים להפוך את הקערה על פיה. בדקה ה-70 מתח זגר את שריר התאומים והוחלף. מהרגע בו ירד זגר, אשר היה מצוין לאורך כל המשחק, מכר הדשא, השתלטו הכוכבים מירושלים על המשחק, כבשו שלושה שערים והדיחו את מכבי באר שבע הקטנה שנותרה רק עם המחמאות.

הופעתו של זגר, הקשר השמאלי, בן ה-22 של מכבי באר שבע, אשר הוגדר כבר אז כפוטנציאל גדול, לא נעלמה מעיניו של מנכ"ל בית"ר ירושלים, איציק קורנפיין שצפה במשחק מיציע הכבוד, התלהב מהילד הבאר שבעי והחליט לפעול כדי להחתים אותו בשורות האימפריה הירושלמית.

"בהתחלה חשבתי שצוחקים עליי", נזכר זגר. "בסוף המשחק התקשר אליי הסוכן דדה חדד והוא שלח את הנציגה שלו, ויקי וקנין, כדי לסגור איתי עסקה. היא אמרה לי בטלפון 'שלום מדברת ויקי וקנין, הסוכנת של דדה חדד. היה לכם משחק נגד בית"ר ואני רוצה לשבת איתך ולסגור דברים'. לא האמנתי לה. אמרתי לה שרק אם אני אראה אותה במו עיניי, אני אאמין".

כבר למחרת היום, עשתה את דרכה סוכנת השחקנים מחיפה אל באר שבע כדי להחתים את הכישרון מבירת הנגב כשבידיה הצעות מבני סכנין ובית"ר ירושלים ששיחקו בליגת העל וחיזרו אחריו במרץ. אלא שזגר, אשר שנתיים קודם לכן עבר טלטלה בחייו כאשר סבתו האהובה הלכה לעולמה ובעקבות כך חזר בתשובה, ניצב בצומת דרכים, זאת בשל העובדה שמשחקי הליגה הראשונה קוימו בימי שבת, בניגוד למשחקי הליגות הנמוכות, בהן שיחק זגר בימי שישי.

"עניתי לה שהלוואי וזה יקרה כי היא תגשים לי את החלום אבל הבהרתי לה שתהיה בעיה כי אני שומר שבת", משחזר. "ביקשתי ממנה להתקשר ולהתייעץ עם הרב שלי הרב בנימין זאב בצרי ז"ל והוא אמר לי 'תענה לה על הכל בסדר, אבל רק לא לשחק בשבת' ושאנחנו נלך לרב עובדיה יוסף ונתייעץ איתו". הקונפליקט של זגר אכן הביא אותו עד לירושלים לפגישה עם גדול רבני הדור, הרב עובדיה יוסף זצ"ל. "נפגשנו איתו בבית שלו, הכנתי לו מכתב שפירט איפה נולדתי, מה עשיתי בחיים, מי ההורים שלי, ובסוף הוא בירך אותי ואמר לי שאין היתר לשחק בשבת", מספר זגר, אשר בתום אותה פגישה נאלץ לסרב להצעה הנדיבה של בית"ר ירושלים הגדולה ולוותר על החלום הגדול שלו למען האמונה.

מה הייתה ההרגשה שלך באותו רגע?

"לא הייתה לי התלבטות והייתי שלם עם ההחלטה. לא הייתי עצוב או מדוכדך, כי מהצד השני עמד בורא עולם ומי שווה לו?"

מה היו התגובות של המשפחה ושל החברים שלך?

"החברים לא קיבלו את זה. הם התנגדו ואמרו לי אל תעשה את זה, תמיד אפשר לחזור בתשובה בעתיד, תעשה מאמצים. אבא שלי למשל, עד היום לא יודע את הסיפור האמיתי כי אם הוא היה יודע את הסיבה האמיתית, הוא היה הורג אותי".

למה לא סיפרת לאבא שלך את האמת?

"כי היה יכול לקרות לו משהו אם הייתי מספר לו. זה היה החלום של אבא שלי מאז שאני ילד ואני מתאר לעצמי שהוא היה ממש מתעצבן. לא רציתי לגרום לו צער. אמרתי לו שהיו מחלוקות ובגלל כסף התפוצץ כל הסיפור".

איך אבא שלך היה מגיב לכל הסיטואציה?

"הוא לא היה מסכים לזה, או שהוא פשוט לא היה מדבר איתי יותר והיה זוכר לי את זה לכל החיים".

יש בך כעס היום?

"בטח. על ההתאחדות לכדורגל. הם לא מנעו רק ממני את החלום, הם מנעו את החלום גם מגדולים ממני שהיו שחקנים אדירים וויתרו על החלום שלהם בשביל השבת. הכעס והעצבים שלי הגיעו בגלל העובדה שבן אדם יהודי במדינה יהודית מחויב לשחק בשבת. כמו שאומרים שיש כפייה דתית, אז זו כפייה חילונית. אני עד היום לא מצליח להבין את זה. הרי אם מקיימים משחקים במוצאי שבת ובימי ראשון, אז למה לא להזיז את כל הליגה לימי חול ואז ירוויחו גם את השחקנים הדתיים?"

איך תסביר לאדם חילוני מה היא הדת בשבילך? איך היא התעלתה על החלום שלך?

"מבחינת היגיון, אם אדם יחשוב ויגיד לעצמו 'באתי לעולם בשביל ללכת ממנו ואם אני הולך ממנו אז למה באתי?' אני משער שבסוף החיים שלך אתה שואל מה הלאה? אוקיי אז היה לי כדורגל, תהילה כסף, בתים, אבל האדם מגיע בסופו של דבר לקבר בלי כלום והוא צריך לקחת איתו דברים לעולם הבא. חוץ ממצוות ודברים טובים אין לנו כלום".

זגר חי כיום בבאר שבע עם אשתו ושני ילדיו, הוא משחק בבית"ר באר שבע מליגה ב' ועובד בדואר כדוור לשם השלמת הכנסה. כשהוא עם פאות וכיפה, כבש זגר בעונה שעברה 30 שערים והציל את קבוצתו מירידת ליגה. עד היום הוא שומר את דיסק הדי. וי. די של המשחק מול בית"ר ירושלים, שאיפשר לו לרגע, לטעום מהחלום הגדול של חייו.

בנימין ישראלי | כדורינט1/12/2014 09:35
חזרה
עבור לתוכן העמוד