הרב מאיה: "דרעי לא אחראי לאוסלו"

הרב משה מאיה, שכיהן בזמנו כח"כ מטעם ש"ס, מספר על שיחותיו של ראה"מ יצחק רבין עם הגר"ע יוסף בסוגיית הסכם אוסלו ועל ההכרעה האישית של מרן להימנע בהצבעה על ההסכם ● "בעת ההצבעה בקריאה השנייה כבר הצבענו נגד, בשל חלוקת הנשק לפלסטינים" ● והוא מדגיש: "מי שסבור שאריה דרעי הוא זה ששכנע את מרן אודות נחיצות ההסכם – לא יודע מה הוא שח"

 

ככל שנוקפים הימים ומועד הבחירות קרב ובא, חשים חברי מועצת החכמים של ש"ס, כי על כתפיהם מונחת אחריות רבה. במערכות הבחירות הקודמות, היה זה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שדילג מכנס אחד למשנהו ומעצרת אחת לרעותה, לעתים יחד עם חברי המועצה להבחל"ח, כדי לחזק את ציבור הפוטנציאלי של ש"ס, להצביע עבור התנועה הקדושה בבחירות ולרתום אותם לפעלים  ולמעשים ולגיוס קולות רבים ככל האפשר.

כעת, משנזר העטרה וההנהגה הועברה לחברי מועצת החכמים ולנשיאה מרן הגר"ש כהן, הרי שהם ממשיכים את המסורת, עומדים בשער וקוראים לכל מי שכבודה של יהדות ספרד יקר לו ולמשפחתו, לכל מי שלא שכח את מסכת ההתנכלויות והגזרות החמורות, שהושתו על הציבור החרדי והשכבות החלשות בישראל: מי לה' אלי !

בשיחה מיוחדת לקראת הבחירות, חושף לראשונה, הגאון הרב משה מאיה חבר מועצת חכמי התורה ורבה של שכונת יד אליהו בתל אביב, שורה של פרטים ואפיזודות בלתי ידועות, ומחדד את המסר הכי חשוב שיש לו ולעמיתיו במועצת החכמים לומר לציבור: "אם אתם רוצים שש"ס תמשיך לפרוח! שלא תחוו יותר תחושות קיפוח ואפליה ! שלא יסגרו מוסדות קיימים ! שיוקמו לכם מוסדות חינוך חדשים ! שידאגו לרווחתכם ! אין לכם אלטרנטיבה, זולת הצבעה לש"ס !"

בימים אלו, נשמעים כל מיני אמירות מפי גורמים שונים, אודות תמיכה פאסיבית של ש"ס כביכול, בהסכמי אוסלו, כסיבה לכך שיש להצביע למפלגות בעלות אוריינטציה ימנית, בהתאם לאג'נדה שמאפיינת את מרבית המצביעים המסורתיים, מקרב הציבור המזרחי.

באותה תקופה, שימש הרב מאיה כחבר כנסת, לאחר שמרן הגר"ע זצ"ל, הורה לו לעזוב את כהונתו כרב ולקחת על עצמו תפקיד ציבורי. למרות שהדבר לא היה לרוחו, קיבל על עצמו את המשרה מתוך סיפוק, כדי לקיים את מה שלימדונו: 'מצוה לשמוע לדברי חכמים' , על מנת להסב נחת רוח לגר"ע ולמען עם ישראל. בשיחה שקיימנו עם הגר"מ, הוא מזים את השמועות הללו ומנפץ את התיאוריות סביב האגדה הזו.

הרב בעצמו הכריע

לפני שנעסוק במכה שקורה במערכת הבחירות הנוכחית, אני מבקש מכבוד הרב לגולל קצת מה בדיוק היה בהסכם אוסלו,  מה הייתה עילת ההחלטה שהביאה בסופו של דבר את ש"ס, להימנע בהצבעה?

"הבט. בשעתו, כאשר הסכמי אוסלו הוצעו ליצחק רבין המנוח ששימש כראש ממשלה, הוא זימן את ח"כי ש"ס ללשכתו, על מנת להבטיח את תמיכתם. דרעי וגם אנוכי, היינו בין החכ"ים ששוחחנו עמו. רבין אמר לנו: 'מציעים לי הסכם שלום עם הפלסטינים, אני מעוניין שתתמכו בו. שלום לא ניתן לדחות מראש בשתי ידיים'. שאלנו אותו: מה כולל ההסכם? האם הוא מבטיח שלא יישפך כאן עוד דם? הקשינו עליו בהמון שאלות. רבין לא יכול היה להשיב על כולן. הוא הסביר, כי הוא בעצמו טרם יודע את כל הפרטים, אך הוא סומך על שמעון פרס ועוזרו ח"כ יוסי ביילין – אותו היינו מכנים בכנסת, במחילה מכבודו, 'הפודל של פרס' – הנמצאים באותה שעה באוסלו, כי יעשו הכול על מנת שהאינטרסים של ישראל, הביטחוניים, המדיניים והכלכליים ישמרו וכי יהיה זה שלום אמת".

"יתכן, שהוא התחמק ולמעשה, ידע כן רבין את מלוא פרטי ההסכם, אך מיאן לשתף אותנו מסיבותיו שלו. מכיוון שמדובר בהצבעה עקרונית והוא זקוק לאצבעותינו, שכן היינו אז בממשלה, החלטנו כמו בכל עניין, להביא את הסוגיה הרת הגורל הזו לפתחו של מרן הגר"ע".

"אני רוצה להקדים אנקדוטה נוספת: מוסד הרב קוק, נהג לקיים כנס תורני בכל שנה, אליה הזמין רבנים חשובים. מרן, גם היה מוזמן אליהם תדיר ונושא בהם הרצאות תורניות שזכו לתהודה רבה. באחת הדרשות שנשא בהם, עוד הרבה לפני שהוקמה תנועת ש"ס, נשא הגר"ע את דרשתו המפורסמת, שבה קבע, כי מותר לוותר על שטחים מארץ ישראל, אם אכן הדבר יגרום להפסקת שפיכות הדמים. הגר"ע התייחס לכל ההיבטים התורניים, כמו להלכה שאסור לתת לגויים חניה בקרקע – בארץ ישראל וכו', אבל מכיוון שפיקוח נפש דוחה את כל התורה, הרי שאם אכן ויתור על שטחים, יביא בכנפיו את מה שמצפים ממנו, שלום אמתי וחדלון הרציחות, הדבר מותר. הגר"ע ביסס את דבריו על ראיות ברורות וחזקות ואין כאן המקום להאריך.

"ישבנו אצל הגר"ע. שחנו בפניו את כל מה שידוע, או ליתר דיוק, לא ידוע לנו… הגר"ע הגיב עניינית ובקצרה: 'אתם לא יודעים מה יש באוסלו, וממילא גם אני לא יודע ואי אפשר לתמוך בו. מאידך, ההלכה היא שפיקוח נפש דוחה את התורה ואולי ההסכם הזה, יש בו תועלת. לכן, במקרה כזה, צריך להימנע'.  כמובן, שזה גם מה שעשינו בעת הקריאה הראשונה.

"בהמשך, כשהגיע ההסכם להצבעה השנייה, היינו אחרי פרישה מהממשלה. הייתה אז קונסטלציה לא פשוטה, בעקבות גרירתם של דרעי ופנחסי למחוזות משפטיים שאילצו אותנו לפרוש. באותה עת, כבר החל גם להתברר מה טומנים בחובם הסכמי אוסלו. שיגרנו גם מכתב לרבין, ובו מחינו נמרצות על הפקדת נשק בידי המשטרה הפלסטינית. העלינו טיעון שבהמשך התברר כצודק, כי אסור לתת נשק, למי שמחר עלול להפנותו נגדנו. בעת ההצבעה בקריאה השנייה, כבר הצבענו נגד. אלא שלרבין היה גוש חוסם. 51 מנדטים תמכו ועוד עשרה ח"כים ערבים שיצאו מגדרם ולמרות שלא היו חברים בקואליציה, תמכו כמובן בהסכמים האומללים הללו. שווה בנפשך, 59 חכ"ים יהודים, התנגדו. דהיינו, לא היה רוב יהודי להסכם הזה, אבל בדמוקרטיה, כל רוב קובע והסכם עבר ב 61 קולות.

"דרעי לא קבע מאומה"

אם כך פני הדברים, אז למה בכל זאת, ישנם מי שמאשימים את דרעי?

"אני חייב להדגיש ולומר, כי מי שסבור שאריה דרעי, היה המוליך והמביא בעניין, וכי הוא זה ששכנע את מרן אודות נחיצות ההסכם, לא יודע מה הוא שח. דרעי היה אז צעיר לימים ובהחלטה כבדת משקל כזו, כמו גם בכל פרט קטן, הוא נועץ אך ורק בגר"ע ומעולם לא המליץ או קבע מאומה, על דעת עצמו. מעולם לא הייתה ישיבת סיעה, שבה דרעי צידד בהסכמי אוסלו. הסיבה שתלו בו את האישום המופרך הזה ואת קולר האחריות, הייתה, משום שדרעי היה כידוע ידיד קרוב של ח"כ חיים רמון ממפלגת העבודה והרבה להסתודד עמו. הידידות הזו, הייתה אולי לצנינים בעיני גורמים בודדים, והפכה לתמיכה כביכול בהסכמי אוסלו. אבל זה לא היה ולא נברא.

"לא היה פרט אחד, שדרעי לא שאל את הגר"ע ונועץ בו. אתן לך דוגמה. בתקופת מלחמת המפרץ, ביקש יצחק שמיר המנוח ראש הממשלה, להפציץ את עירק מידית, לאחר מתקפת הטילים הראשונה של סאדם חוסיין, שפקדה את הארץ בליל שישי ובשבת קודש. לשם כך, הוא כינס בשבת בבוקר, ישיבת ממשלה בהולה, בקריה בתל אביב, על מנת לערוך הצבעה בקרב השרים. שליח שהגיע למעונו של דרעי שהתגורר בירושלים, הזמין אותו להגיע בדחיפות לישיבת הממשלה. מכיוון שמדובר בשאלת פיקוח נפש, פנה דרעי לגר"ע ושאלו מה לעשות. הגר"ע פסק והורה לו, לצאת לדרך עם נהג דרוזי ולהצביע בממשלה, נגד הפגזה אפשרית ! הגר"ע סבר, כי גרירת ישראל למערכה, תביא תוצאות הרות אסון ויחמירו את המצב פי כמה.

"בעת ישיבת הממשלה, צידדו מרבית השרים בפעולה. משהתבקש דרעי לחוות דעתו, הכריז בקצרה: 'מרן הגר"ע יוסף מתנגד לה'. שמיר הנהן בראשו בחיוב ואמר: 'אריה צודק. לא נצא לפעולה'. ההחלטה החפוזה הזו, עוררה את זעמם של שר הביטחון והרמטכ"ל וכל מי שבעצם ביקש להעניש את עירק על חוצפתה… אבל, בפועל, כידוע נותרה ההחלטה שרירותית וקיימת וישראל ישבה בחיבוק ידיים. לכן, מי שאומר שדרעי החליט על דעת עצמו דברים וחיווה דעות אישיות, כשהיה לו את הענק שבענקים כמורה דרך, מכזב וחוטא לאמת ולמציאות.

עת לעשות לה'

האם כבוד הרב שוחח עם מרן הגר"ע זצ"ל, על מה שיהיה ביום שאחרי הסתלקותו, בתנועה הקדושה? עד כמה מועצת חכמי התורה מעורבת בפעילות המפלגה ובקבלת ההחלטות של יו"ר התנועה אריה דרעי?

"לגבי שאלתך הראשונה. מעולם לא יצאנו לנו לדבר על זה. לא חשבנו שדבר כזה עלול לקרות. בפי העם נהוג לחשוב ולומר: 'לי זה לא יקרה'…איתי בכל אופן, הגר"ע מעולם לא דיבר על האופציה הזו, הוא לא השאיר שום מסר, רמז ובוודאי שלא צוואה, מה יהיה ביום שאחרי.

"באשר לשאלה השנייה. בהמשך למה שכבר דיברנו, הרי שברור שדרעי מציית וממושמע לדעת תורה ואינו נוקט בשום צעד בלא להיוועץ. בעבר, היה זה עם הגר"ע וכיום עם מרן חכם שלום כהן והגר"ש בעדני. במידת הצורך, בנושאים קרדינליים בוערים, מכנסים את כל המועצה לדון בכך.

"בעיקרון, מועצת החכמים לא מתערבת יתר על המידה, בעבודת החכ"ים. ככה היא המסורת עוד מתקופת הגר"ע. בימי חייו, החכ"ים היו מגיעים אליו לתפילת שחרית כל בוקר, ולאחריה היו מדווחים לו ונועצים בו אודות כל מהלך ופעולה נדרשת. הוא התמצא בכל הדברים וידע כל דבר. אנו חכמי המועצה, סמכנו כמובן עליו בכל דבר ולא נדרשנו לחוות דעה, זולת במקרים שהגר"ע סבר, כי ראוי כי החלטה בנושא כזה או אחר, תתקבל בהרכב מורחב של חברי המועצה.

"אני רוצה לסבר את אוזניך, כדי שתבין עד כמה נשא הגר"ע על לוח ליבו, את עול החכ"ים. אחד מנכדיו של מרן, הזמין פעם את הגר"ע לשמש כסנדק בברית לבנו, קרי נין למרן. הגר"ע שאל אותו, באיזו שעה אמורה הברית להתקיים, והנכד השיב, שהוא מזמין את הציבור לשעה 10:00 בבוקר. 'ולמה לא בצהריים?' שאל הגר"ע. הנכד השיב, כי כבר נאמר: 'זריזים מקדימים למצוות' ובהתחשב בנסיבות השונות, זוהי השעה המוקדמת הריאלית היחידה, בה ניתן לערוך את הברית. הגר"ע השיב לו: 'אתה צודק, אבל לא אוכל להשתתף בברית, משום שאני באמצע הלימוד ולא יכול לבטל את השיעורים שלי'. התחכם הנכד, הקדים את הברית עצמה וקבע אותה לאחר התפילה. את הסעודה, עשה אכן במועד המקורי.

"ועתה, שווה בנפשך. בברית לנין, סרב הגר"ע להשתתף מפאת ביטול תורה. אבל בכל מה שנוגע לחכ"ים, הרי שלא זו בלבד שהללו היו מגיעים אליו לפעמים, במקרים קריטיים ודחופים, שתיים ושלוש פעמים ביום, אלא שהוא היה מקבל אותם באמצע הלימוד ומאזין להם בקשב ! ולמה? כי 'עת לעשות לה'.

"כעת, משהסתלק הגר"ע לגנזי מרומים ועלה לישיבה של מעלה, ישבנו חכמי המועצה וערכנו דיון בכובד ראש, מה לגבי ההמשך. התלבטנו האם להרחיב את המועצה, או להשאיר אותה על כנה. באופן טבעי, ברור היה כי יש למנות אחד מתוך החברים כנשיא המועצה. מכיוון שהגר"ש בעדני, הוא המבוגר שבינינו, הוטל הכתר על ראשו. אולם, מכיוון שהגר"ש סירב מנימוקים אישיים, הוחלט על דעתו, להעביר את השרביט לידי מרן הגאון חכם שלום כהן. הגר"ש לא רצה בתחילה ורק לאחר מכבש לחצים, ניאות לכך. מה שקורה כיום, הוא, שכל נושא פוליטי, ניהולי וכיוצא באלו, או במילים אחרות, כל דבר שעליו היו מגיעים בעבר להתייעץ בפני הגר"ע, מובא לשולחנו של יבלחט"א הגר"ש כהן והוא מתייעץ עם הגר"ש בעדני. לחברי מועצת החכמים המורחבת, אין צורך לעקוב אחר הפעילות הזו. חזקה על שליח שעושה שליחותו. רק במקרים חשובים וגורליים, מתכנסים כל החברים לישיבת התייעצות מיוחדת.

למנוע את צער הקיפוח

זו מערכת בחירות ראשונה, בלי מרן הגר"ע שהשאיר לנו את מועצת חכמי התורה שימשיכו את דרכו ויובילו את התנועה. עד כמה הרב חושש, כי היעדרותו של הגר"ע מהזירה, עלולה לפגוע במערכת הבחירות?

"בשביל בחירות צריך חשמל. צריך לעבוד נון סטופ. בימי חייו, מילה אחת של הגר"ע, חשמלה את כולם. הן נאמר, גדולים צדיקים במיתתם גדולים מבחייהם ואנו מקווים, כי מי שהיו נאמנים לו וסרו למרותו, ימשיכו להיצמד למורשתו הגדולה.

"אנו צריכים לחדד את המסר הבא. ש"ס לא קמה כמפלגה פוליטית אלא כתנועה שמטרתה להחזיר עטרה ליושנה. כולנו ישבנו ליד הסטנדר ולמדנו. למה הגר"ע קרא לנו באופן פרסונלי לצאת מבית המדרש וללכת לכנסת? מה דחף אותי אישית? אז הנה אתן לך דוגמה אחת מיני רבות. בתל אביב, עיר מגורינו, היו תלמוד תורה ובית ספר מצוינים. 'יסודי התורה' לבנים, 'בית יעקב' – אוליפנט לבנות. בשונה מהמסורת שרווחה אז בקרב כל בתי הספר היסודיים, שבהם אין מכסה ומגבלה לקבלת בנות ספרדיות, והשוויון שרר בכיתות השונות (בשונה מהסמינרים שהגבילו את הציבור הספרדי לכדי 30% בלבד) הרי שגם בבית יעקב הנ"ל, שררה האפליה הזו, למרות שמדובר היה בבית ספר יסודי.

"בת למשפחה יקרה ונפלאה שאני מכיר אישית, ביקשה להתקבל לכיתה א' בבית יעקב האמור, אך סורבה, משום ש'המכסה כבר מלאה'. אם המשפחה, הגיעה אל לשכת המנהלת ומיררה בבכי שתקבל את בתה, אך זו אטמה אוזנה משמוע. היא לא התרגשה גם מכך, שזו קנתה לה שביתת שבת מחוץ לחדרה, במחשבה, לגרום למנהלת, שיקול דעת נוסף. במשך שלושה ימים, באה האימא ושבה אל המנהלת, אך ללא הועיל. 'אין לנו מקום' ! התעקשה המנהלת ודחתה את האישה על הסף.

"האימא לא ויתרה. היא התקשרה אל המנהלת בטלפון, והציגה עצמה כביכול כאשה חיפאית 'מתחזקת' , שמגיעה כעת לגור בתל אביב ומעוניינת לשבץ את בתה ב'בית יעקב'. המנהלת התלהבה. 'כן, כן, יש לנו מקום. נקבל את הילדה בזרועות פתוחות'. האישה התחבטה בקול, כי אפשר והילדה לא תתאקלם בבית הספר, כי היהדות במידה רבה, עדיין מהווה נטע זר עבורה, אבל המנהלת שכנעה אותה והסבירה, כי בבית הספר יעשו הכול על מנת להכניס אותה לאטמוספרה הרצויה וכי היא תתקבל באהבה ובחום ויעשו הכול להנעים לה.

"כאן השתנתה נימת קולה של האישה הממורמרת. היא הסירה את המסכה שעטתה על פניה לרגע והטיחה במנהלת: 'סליחה, אני היא בעצם פלונית, האימא שניצבתי שלושה ימים ליד חדרך, בתחינה ובקשה לקבל את ביתי וסירבת. אז למה ילדה חיפאית אנונימית, שחרדיותה מוטל בספק, את מוכנה לקבל? היא טרקה את הטלפון ואפילו לא חיכתה לתגובה.

"באותה תקופה, קיבלתי שיחת טלפון ממרן הגר"ע. הוא אמר לי שמבקשים להקים תנועה חדשה עבור הציבור הספרדי. היינו נכונים לסייע. ראינו את המצוקה הגדולה של הציבור הספרדי שצריך לעמוד בפתח ולהתחנן על נפשו. הסמינרים כאמור הגבילו את הספרדים. היו שהפחיתו את המכסה לעשרים אחוזים. נוצרה מעין תחרות, למי יש פחות ספרדיות, כאילו שבכך בונים מוניטין… מנהלים ניסו לשכנע הורים אשכנזיים לשלוח אליהם את בתם, בכך ש'אצלנו אין כמות ספרדיות כמו בסמינר פלוני'. אתה מבין? כך הופך סמינר לאיכותי? אי אפשר לתאר את תחושות הקיפוח והצער הללו. זהו אבסורד. שתי בנות, אחת ספרדייה ואחת אשכנזייה, חברות לספסל הלימודים מאז כיתה א' ועד כיתה ח'. שתיהן למדו יחד, טיילו יחד, בילו יחד ולבסוף, כשהן מגיעות לשערי הסמינר, דרכיהן נפרדות. הספרדייה הייתה לפעמים מצטיינת בלימודיה ועלתה על חברתה. אבל כופים עליהן את הפרידה. לא מקבלים אותה, למרות שעלתה בכישרונותיה על האשכנזייה. כי 'אין מקום'.

אחריות על כתפי המצביע

"ואת כל זה באה ש"ס לתקן. חסרו אז הרבה מוסדות לציבור. בפתח תקווה לא היה אז כלום, והיום ב"ה ישנם קרוב ל- 4000 תלמידים. באשדוד לא היה מאומה וכיום ב"ה אלפי תלמידים. כולם רואים מה ש"ס הועילה במשך עשרות שנות קיומה. ולכן, חייבים להמשיך ולתת לה את הכוח למנף, לשמר ולהרחיב את הקיים ולפתוח מוסדות חדשים, עבור הציבור שלנו. אני רוצה להזכיר, כי השנה, לא נשארה שום בת ספרדייה בבית. כולן התקבלו ב"ה למוסדות חינוך. ש"ס דואגת לרוחניות וליהדות והיא תמשיך לעשות זאת, אם יתנו לה את הכוח.

"אנו רואים כמה עולם התורה סבל בקדנציה האחרונה. אם חיים אמסלם ואמנון יצחק לא היו מזנבים ונוגסים בנו, ש"ס הייתה מקבלת עוד שני מנדטים. יחד עם יהדות התורה, היינו גוש של עשרים מנדטים. במקרה כזה, נתניהו היה אולי מעדיף את העשרים שלנו, על פני ה- 19 של לפיד ולא היינו עוברים שנתיים כה קשות. לכן, ידע מי שלא הולך להצביע, כי על כתפיו מוטלת אחריות גדולה מאד, כי הוא מחזק את הצד השני.

"מרן הגר"י צדקה זצ"ל ראש הישיבה שלנו ב'פורת יוסף', היה ממקימי מעיין החינוך התורני וכולו בער כאש למען תחום החינוך. בשעתו, היה ידוע בקנאותו ובהתנגדותו לבחירות, הן הארציות והן המוניציפליות מטעמי השקפה.  אני מאמין, שבנסיבות התקופה וצוק העתים הנוכחי, גם הוא היה מורה לרוץ ולהצביע, כדי שהחינוך לא יפגע. הנה, בבחירות האחרונות בבית שמש, כאשר על כף המאזניים הייתה מונחת שאלת גורלו של ראש עיר חרדי, ונוצרה סכנה אמתית לאיבוד המשרה לטובת מועמד חילוני, גם העדה החרדית התגייסה להצביע עבורו. היום זה שאלה של להיות או לחדול.

האם הרב חושב שש"ס צריכה להיכנס לכל ממשלה, או רק לממשלת ימין? אנו שומעים זמירות מנציגים חרדים שונים, שאומרים שאינם פוסלים ישיבה עם יאיר לפיד. מה הרב חושב על זה? האם לפיד שהרס את עולם התורה, יכול להיות פרטנר?

"השאלה היא אחת: מה הם קווי היסוד של הממשלה. כיום, אין ימין ואין שמאל. תראה את שרון ולבני הימניים, שעברו לחיק השמאל. מה שחשוב לנו, זה היחס לדת. בדרך כלל, הימין יותר אהד את הדת. אבל זו גם לא מוסכמה הכרחית.

"בשעתו, כזכור, שמעון פרס כבר תפר חליפות לראשות הממשלה והגרא"מ שך טרפד את הרכבת הממשלה ברגע האחרון, למרות שהגר"ע יוסף היה עקרונית בעד, מה שכונה אז התרגיל המסריח. הגרא"מ קרא להרב בעדני והרב שלום והורה להם לעצור את המהלך. באותה עת, התקיימה פגישה במעוני, בין רבין ופרס, לבין הרבנים בעדני ושלום. גם אני נכחתי כמובן בפגישה. בגנזך שלי, שמור עדיין הפרוטוקול של הפגישה הזו. הם הבטיחו לנו הרים וגבעות וניכרים היו דברי אמת. שמיר לא היה שומר שבת או חסיד גדול יותר מאשר פרס ורבין… אני יכול לומר לך בבטחה, כי אילו היינו מאמצים את הצעותיהם המפליגות, פני היהדות החרדית, היו נראים היום אחרת.

"ולא חסרות דוגמאות. כאשר ביקשנו לייבא לפני שנים, בשר כשר קפוא לארץ, העבודה ומרץ תמכו בדרישתנו, למרות שמשרד החקלאות התנגד. הייבוא הזה שינה את פני הכשרות בסופו של דבר. כך גם, כולנו יודעים שדווקא נתניהו, הצביע בעד גיוס בני הישיבות כזכור.

"הרמב"ם כותב בהלכות מלכים, שיהודי שאין בו יראת שמים, אסור למנותו לשום מינוי. אז מי קבע שביבי יותר טוב מהרצוג? להרצוג היה סבא ירא שמים, לביבי גם זה לא… לכן, אין יותר שמאל ואין ימין.

"מה שחשוב הוא, לא מי ירכיב את הממשלה, אלא מה יהיה בערכי היסוד שלה. כמפלגה חרדית, נעמוד קודם על האינטרסים החרדים והיהודים בהסכמים הקואליציוניים. בהיבט המדיני, ש"ס לא תכנס לממשלה שתמכור את ארץ ישראל. אנו נוודא כי בקווי היסוד יאמר ברורות, כי אין מקום למדינה פלסטינית, אין מקום לחלוקת ירושלים, ולא נאפשר מדינת חמסטאן בארצנו. כזכור, הגר"ע יוסף היה המתנגד החריף ביותר להתנתקות האומללה. לא יתקיים, שום תהליך שיאפשר לחמאס להביא את עזה ליש"ע או להפגיז את נתניה ותל אביב".

מעלין בקודש ולא מורידין

לסיום, הגר"ש בעדני, אמר בשבוע האחרון כי אסור לבחור למפלגתו של אלי ישי, למרות שיש בה גם חכ"ים חרדים. מה דעת הרב?

"אספר לך, מעשה שהיה אצל מרן החפץ חיים זצ"ל, אותו סיפר תלמידו הגאון רבי אלחנן ווסרמן הי"ד. בעיר ששכנה במרחק מסוים מראדין, התעוררה שאלת כשרות חמורה בעניין המקווה. הרב המקומי, התקשה לפסוק בנידון ושיגר משלחת לבית החפץ חיים, שיכריע בה. החפץ חיים, השיב למשלחת המכובדת ששיחרה את פניו, כי איננו יכול לפסוק, בטרם יראה במה מדובר וכי הוא מבטיח להגיע לבקר.

"חלפו שבועיים והחפץ חיים לא הגיעה. שוב נשלחה משלחת, שוב הבטיח החפץ חיים לבוא, ודבר לא קרה. הדבר חזר על עצמו שוב. בסוף, נואשה המשלחת ולא ניסתה יותר את מזלה. לאחר שבעה חודשים! ביום בהיר אחד, באחד הבקרים, מיד לאחר התפילה, נטל החפץ חיים את הטלית והתפילין, מיהר לתחנת הרכבת ושם פעמיו אל עבר העיירה האמורה. הוא לא נפנה אפילו לעבור דרך הבית, לאכול פת שחרית או לקחת צידה לדרך. הוא נחפז לדרכו ואף אחד לא יכול היה להניא אותו מכך. הגיע החפץ חיים לעיירה, בדק את מה שבדק, פסק את אשר פסק וחזר לראדין.

"משנשאל על ידי מקורביו, מדוע לא הסכים לסעוד בטרם הנסיעה, תהה החפץ חיים: 'והלא מדובר כאן בטהרת ישראל, כיצד זה אשהה את נסיעתי…?' למשמע התשובה, התמיהה גברה שבעתיים. שבעה חודשים התמהמה ולא נענה להזמנה והבוקר, מה השתנה ? מה פשר הבהילות?

"החפץ חיים הסביר לשואליו, כי באותה עיירה מכהן כרב, אדם שנמנה עם חוגי 'הפועל המזרחי': 'אם הייתי מגיע לעיירה ולא מבקר בביתו', הייתה זו פגיעה כבוד התורה. להגיע ולבקרו, לא יעלה על הדעת ולא בא בחשבון. שכן, לא אתן גיבוי ל'פועל המזרחי'. לכן נקטתי בשב ואל תעשה. הבוקר נודע לי איכשהו, כי אותו רב נסע לעיר בזל בשוויץ, כדי להשתתף בכינוס של הקונגרס הציוני, בו היה אמור לייצג את תנועתו. מששמעתי כך, מיהרתי לצאת לדרך. כעת, מוטלת עלי החובה לפעול למען טהרת ישראל ופטור אני מההתחבטות שניקרה בי במהלך כל התקופה'…

"צריך לשאול את הרב מזוז ואת אלי ישי", מסיים הגר"מ מאיה את התובנה המתבקשת, "אם החפץ חיים לא רצה לתת להם גיבוי, האם משהו השתנה בקביעה הזו, והיום הדבר מותר?  דבר אחד ברור. מי שהצביע פעם ש"ס, חייב להמשיך ולהצביע, שכן מעלים בקודש, ולא מורידים ! מי שטרם הצביע, עכשיו זו העת וההזדמנות לעשות זאת כמצוות חכמים".

עמיחי אבידן | כדורינט2/03/2015 11:10
חזרה
עבור לתוכן העמוד