מעולם הכדורגל לעולם התורה

הוא כדורגלן ותיק שהתפרסם כשיאן שערים ששמו הלך לפניו ● אבל ברגע אחד הוא בעט בעולם הכדורגל, ועזב הכל לטובת דף גמרא: "בעולם אליו אני משתייך כיום, ההישג המשמעותי בעיניי הוא שהצלחתי להבין דף גמרא או סוגיה הלכתית קשה"

הכדורגלן אסי טובי הוא לא 'עוד' שחקן. על עובדת היותו חלוץ ותיק שהבקיע 109 שערים בליגת העל והוכתר פעמיים בתואר 'מלך השערים', נוספת עובדה לא פחות מעניינת: הוא השחקן הישראלי היחיד שהצליח לשבור שיא עולמי של הבקעת ארבעה שערים, תוך 13 דקות בלבד. משכך, מיותר לציין איזה עתיד מזהיר צפו לו כולם. אלא שביום בהיר אחד, מחליט 'מלך השערים' - לעזוב את הכל ולפרוש מהמקצוע כי 'השבת חשובה לי היום, יותר מאשר כדורגל', כך אמר.
 
מי שמכיר את טובי (42), נשוי ואב לילדים מרעננה, יודע שהרוחניות תמיד תפשה חלק משמעותי בחייו. כמי שגדל במשפחה מסורתית -  תמיד הייתה בו אמונה חזקה ושורשית בבורא עולם, אך זו לא בהכרח באה לידי ביטוי גם במובן המעשי של המילה. כבר בצבא החל טובי לשמור שבת ולהניח תפילין, ולדבריו היה זה צעד 'נטו מתוך אהבה לקב"ה'. "אף פעם לא הייתי אנטי דת", מסביר טובי בראיון לשירה כהן מ'הידברות',
"הדת תמיד עניינה אותי וראיתי בה דברים יפים. אמנם לא הכרתי אותה ממש מבפנים, אך מטבעי ידעתי שבבוא היום, כשאחליט שזו הדרך – כבר אדע מה צריך לעשות".
 
והוא אכן ידע. במהלך השנים התחזק טובי ביתר שאת עד קיבל את ההחלטה הברורה לפרוש. בשנתיים האחרונות לפני הפרישה, נאלץ להתמודד עם לא מעט קונפליקטים פנימיים והרגיש 'תלוש' בין שמיים -  הרוחניות שעל פיה שאף לבסס את חייו, לארץ - הארציות והתובעניות שבמקצוע הכדורגל, שמשכה אותו מן הכיוון הנגדי. "זה הגיע למצב שהייתי מתפלל על המגרש או מבקש שיעשו את המשחקים בשישי במקום בשבת. נהגתי לישון בבתי מלון ולהישאר בחדרי למשך כל השבת, הכיפה הייתה בכיס רוב הזמן כי פחדתי מתגובה של אנשים. הקבוצה עצמה לא התנגדה למהלך הזה, נהפוך הוא. החבר'ה תמיד היו דואגים ושואלים: 'מתי הקידוש שלך, מתי התפילה שלך?', ועם זאת - זה היה בלתי אפשרי, בכל קנה מידה שהוא".
 
למרות שניסה לשלב את השתיים – התחזקות רוחנית לצד כדורגל, עד מהרה עלו מאמציו בתוהו. "הקש ששבר את גב הגמל היה הרגע בו הגיע בעלים חדשים לקבוצה ודרש שאעבוד בשבת", משחזר טובי.
 
-איך הגבת?
 
"האינסטינקט הראשוני היה סירוב, אבל החלטתי לא להחליט בעצמי. נסעתי לבבא אלעזר אבוחצירא זצוק"ל, אליו הייתי מקורב במשך 12 שנה, והתייעצתי איתו על המשך הדרך. תשובתו הפליאה אותי מאוד. במשך כל השנים שהכיר אותי, מעולם לא אמר לי לפרוש. ביום שנסעתי אליו, ההחלטה על הפרישה כבר התבשלה בי זמן רב, והייתי צריך רק את האוקיי שלו כדי לבצע את הדברים בפועל. 'אני סומך עליך', כך אמר לי הרב, ולא ביאר את כוונתו. בהתחלה התבלבלתי, אך ככל שהתעמקתי בדבר הבנתי שהרב בעצם רמז לי לסיים את הסיפור אחת ולתמיד, וזה מה שעשיתי".
 
יום לאחר שהודיע טובי על פרישתו מעולם הכדורגל – הפך ציטוטו 'השבת חשובה לי היום יותר מכדורגל' לגולת הכותרת במדיה הכתובה. כתבים רבים צבאו על פתחו בתקווה לשמוע דבר יוצא דופן, אולם לכולם אמר טובי את אותו המשפט: התורה היא השמחה שלי.
 
גם היום, 11 שנה אחרי, הוא לא מרגיש שום נקיפות מצפון על הצעד החד סיטרי שעשה. "אני מרגיש סיפוק גדול בחיי כפי שהם מתנהלים היום, ויודע שה' ניהל את העניינים איתי בצורה הטובה ביותר. פעם עוד הייתי מתגעגע להווי, אבל היום ממש לא. היום, מה שמעניין ומעסיק אותי יותר מכל, זה לשבת וללמוד תורה. להבין דף גמרא, לדעת עוד הלכה, זה בשבילי הסיפוק הכי גדול וה'שער' הכי משמעותי".
 
ובכל זאת, אם הייתה לך הזדמנות לשלב בין קריירה בכדורגל לבין הדת, היית עושה את זה?

"לא, כי זה לא מעסיק אותי יותר. אני במקום אחר. אבל בתחילת התשובה, כשניסיתי לעשות זאת, גיליתי שזה בלתי אפשרי. עדיין מהדהד בראשי המשפט שהרב אמר לי בזמנו: 'אי אפשר לחבק מצד אחד את העולם הזה, ומצד שני את העולם הבא'. הוא צדק".

ומי שלרגע נדמה לו שבלעדי הכדורגל, משעמם לו, לטובי – הרי שטעות בידו. שכן סדר היום של השיאן 'לשעבר', המתחיל בתפילת הנץ של חמש לפנות בוקר וממשיך בלימודים בכולל ברכת יצחק ברעננה ובמתן שיעורי תורה במסגרות שונות, גדוש כיום בשיאים אחרים - לא פחות ממלאים ומשמחים.  "בצעירותי, ניגנתי על פסנתר במשך שבע שנים, והופעתי בלא מעט מסגרות, כולל עם אסף אמדורסקי. היום אני משלב בין אהבתי לתורה לבין האהבה הישנה שלי – לשיר, לנגן ולשמח אנשים", הוא אומר. זה קורה בעיקר בחתונות שאליו מזמינים אותו, ותתפלאו לשמוע – יש כאלו לא מעט. "המוזיקה מאוד משמחת את הלב, וביננו - מה יש לנו בחיים מלבד השמחה? אנשים צריכים להבין שחיי הגוף תלויים בשמחת הלב, ואם אין להם שמחה – זה לא זה. לא משנה עד כמה יתאמצו להוכיח שכן".
 
לדברי טובי, הקשר עם רוב חבריו מעולם הכדורגל הלך ודעך עם השנים – למעט הקשר עם הכדורגלן אייל ברקוביץ', שעליו התבטא טובי כי 'תמיד היינו חברים טובים מאוד'. את מקום הקשרים הנושנים, תפש הקשר הגדול והחשוב יותר – הקשר עם הקב"ה. "כל מה שמעניין אותי זה להתקדם בתורה ולקנות עוד ועוד יראת שמיים. להיות בקשר טוב עם אלוקים ואדם, זה ההישג המשמעותי שאליו אני חותר כיום".

יונית מילבסקי | כדורינט26/04/2015 11:25
חזרה
עבור לתוכן העמוד