מבט לפרשת השבוע "אחרי מות"

"אין קטגור נעשה סנגור" ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את ההלכה, שאסור לעטר את ה"קיטל" בזהב ביום כיפור ● מדוע חז"ל דימו כל יהודי בתפילתו ביום הקדוש לכהן גדול, שנכנס לקודש הקודשים? ● פרשת אחרי-מות

"כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף, בגדי קודש הם" (טז, ד).

רש"י מבאר על פי הגמרא במסכת ראש השנה: "מגיד, שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים, שהוא משמש בהן בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטגור נעשה סנגור - אלא בארבעה ככהן הדיוט, וכולן של בוץ".

ביאור הענין, שהזהב מזכיר את עגל הזהב, שחטאו בו ישראל. כשבא הכהן הגדול ביום כיפור לכפר על חטאי ישראל, אין זה ראוי להזכיר חטאיהם על ידי הזהב. בגלל הטעם הזה חכמים גם פסלו לתקוע בראש השנה בשופר של פרה. כי הפרה מזכירה את הוולד, שבא ממנה העגל, שחטאו בו ישראל, ואינו ראוי להיות סנגור עליהם ביום בדין. השופר בא לסנגר, להזכיר זכות העקדה, ולא לקטרג מחטא העגל.

שואלת הגמרא: "והא איכא בגדי זהב מבחוץ?" (ראש השנה כו, א) =איך הכהן הגדול לבש בגדי זהב ביום כיפור, כשהוא עובד על המזבח החיצון, הרי גם הקורבנות שהוא מקריב שם באו לכפר על ישראל? מפני מה לא אומרים גם כאן את הכלל: "אין קטגור נעשה סנגור"?

מיישבת הגמרא: "מבפנים קא אמרינן"- דווקא בעבודה, שעובד הכהן הגדול בפנים, בקודש הקודשים, נאמר הכלל הזה, ש"אין קטגור נעשה סנגור" ולא בעבודות שבחוץ.

כידוע, נהגו בימים הנוראים ללבוש בגדי לבן - "קיטל" לבן. כתבו הפוסקים: יש להקפיד, שלא לעשות עטרה של זהב ל"קיטל" הנלבש ביום כיפור, לפי ש"אין קטגור נעשה סנגור" (רע"א אורח חיים סימן תרי, וכן כתב הפמ"ג בספרו "תיבת גומא", פרשת אחרי מות. וכן פסק האלף למטה באו"ח).

לכאורה, צריך להבין את פסק ההלכה של הפוסקים. גם הכהן הגדול עצמו ביום כיפור- בשעה שהקריב קורבנות במזבח הנחושת, הוא עבד לבוש שמונת הבגדים- היינו, בשילוב זהב.

האם לבישת ה"קיטל" של כל יהודי פשוט, הלובשו ביום כיפור, עדיפה מהקרבת הקורבנות של הכהן הגדול עצמו על המזבח בעזרה? אם בעבודת החוץ של הכהן הגדול אין הקפדה על בגדי זהב, קל וחומר שאין לנו להקפיד על "קיטל" שמעוטר בזהב?

למדנו במסכת מגילה: "אמר רבי אמי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ" -

ללא כפרת הקורבנות, שהמעמדות הם חלק מעסקי הקורבנות, ישראל היו כלים בחטאיהם חס ושלום. ממשיכה הגמרא את שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים: "ויאמר (אברהם אומר לה':) ה' אלוקים, במה אדע כי אירשנה?" מסבירה הגמרא את דברי אברהם: "אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך, ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? אמר לו (הקב"ה עונה לאברהם:) לאו. (הקב"ה לא יכלה את ישראל אפילו יחטאו, אלא יכפר להם.) אמר לפניו (אברהם ממשיך לבקש:) ריבונו של עולם, במה אדע?- (כלומר: איזה דבר אוכל ללמד את בניי, שיכפר להם על עוונותיהם, כדי שלא יתחייבו כליה?) אמר לו (הקב"ה עונה:) קחה לי עגלה משולשת וכו'." (משמע: זכות הקורבנות תכפר לבני ישראל על החטאים)

ממשיך רבי אמי: "אמר (אברהם ממשיך להתפלל) לפניו: ריבונו של עולם, תינח (=טוב הדבר) בזמן שבית המקדש קיים. בזמן שאין בית המקדש קיים, מה תהא עליהם? (=מה יכפר לישראל, כשאין לישראל אפשרות להקריב קורבנות?) אמר לו (הקב"ה עונה לאברהם): כבר תיקנתי להם סדר קורבנות (בתורה). כל זמן שקוראין בהן, מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עוונותיהם" (מגילה לא, ב).

לפי היסוד של רבי אמי אנחנו למדים את חשיבות התפילות, שבהן מפרטים את סדר העבודה, שהייתה בבית המקדש ביום כיפור, שכן קריאת הפרשה בתפילת מוסף היא במקום העבודה בבית המקדש, שחרב בעוונותינו. כדברי הגמרא: "אמר הקב"ה לאברהם- 'כבר תיקנתי להם סדר קורבנות. כל זמן שקוראין בהן, מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפניי קרבן, ומוחל אני על כל עוונותיהם".

לכן בתפילת מוסף, שבה מזכירים את כניסתו של הכהן הגדול לפני ולפנים, כל מתפלל ומתפלל נחשב כאילו הוא כהן גדול, שעומד שם ומקריב. לכן פסקו האחרונים, שאין ללבוש בגדי זהב בתפילה.

יתכן - לפי החילוק - לומר, שמי שיעטר את ה"קיטל" שלו בזהב ביום כיפור ויחליף את ה"קיטל" בתפילת מוסף בלבד, כמו כהן גדול, שהחליף את בגדיו כמה פעמים ביום כיפור - יהיה מותר.
היסוד הגדול שלמדנו מדברי רבי אמי: כמה כוח עצום יש לכל יהודי, שקורא מפרשת הקורבנות. עד כדי כך, שכל יהודי ויהודי בכל מקום בעולם יכול לכפר על החטאים - כמו הכהן הגדול, שזכה להיכנס לקודש הקדשים!
 

הרב יחזקאל שינפלד | כדורינט19/04/2015 07:05
חזרה
עבור לתוכן העמוד