דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "נשא"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "נשא", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

 

"והתוודו את חטאתם אשר עשו, והשיב את אשמו בראשו... ונתן לאשר אשם לו" (ה, ז).

יש להקשות, מדוע פתח בלשון רבים "והתוודו", והמשיך בלשון יחיד "והשיב, ונתן", וכו'.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת בבא מציעא (ע"ה), שהמפקיד אצל חברו ללא עדים עובר על "לפני עיוור לא תתן מכשול", מפני שמביאו לידי ניסיון, שהרי יש לו אפשרות להכחיש הפיקדון ולכפור בכל.

וזהו ביאור הפסוק, "והתוודו את חטאתם" בלשון רבים, שבענין הווידוי צריכים להתוודות שניים, גם הנפקד וגם המפקיד, שגרם לו להכחיש...

 

"ואיש את קדשיו לו יהיו, אשר יתן לכהן לו יהיה" (ה, י).

יבואר בהקדם הגמרא במסכת בבא בתרא (י"א), "מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת... אמרו לו, אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם? אמר להם... אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי, שנאמר ולך תהיה צדקה".

וזהו ביאור הפסוק, "ואיש את קדשיו לו יהיו", וכמו כן "אשר יתן לכהן - לו יהיה", שזהו ממונו האמיתי השייך לו ושמור לו בעולם הבא, וכל מה שנותן לכהן הרי אלו שלו...

"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, איש איש כי תשטה אשתו" (ה, יא).

רש"י: "מה כתוב למעלה מן הענין, ואיש את קדשיו לו יהיו, אם אתה מעכב מתנות הכהן, חייך שתצטרך לבוא אצלו להביא לו את הסוטה".

ויש להקשות, מדוע אדם המעכב מעשרותו נענש דוקא בעונש זה, ומה ענין הסוטה למתנות כהונה?

ויבואר בהקדם המשנה במסכת מעשר שני (פרק ה'), שבשכר המעשרות מתברך האדם בבנים ובנות, ועל כן מבקשים אנו מהקב"ה להתברך בבנים ובנות בשעת נתינת המעשרות.

ועוד יש להקדים, הגמרא במסכת ברכות (ל"א), ששכר הסוטה הנבדקת ונמצאת טהורה, שאם היתה עקרה עד עתה, תיפקד ותלד בנים ובנות.

ולפ"ז מובן, שאדם אשר אינו מעשר כהלכה, אינו מתברך בבנים ובנות ונעשית אשתו עקרה, וממילא צריכה אשתו להיסתר ולהיראות כסוטה על מנת שיבדקוה ותימצא טהורה, ואז תיפקד בבנים. ולכן זהו ענשו של האדם שלא מביא מעשרות לכהן, שיצטרך להביא לו את אשתו...

ועוד אפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת ברכות (ס"ג), שהמפריש מעשרותיו כראוי זוכה שיבול שנה זו יהיה בשיעור המעשרות של יבול שנה הבאה, ומי שאינו מפריש מעשרותיו ומעכבם אצלו, גורם לעצמו שיבול שנה הבאה יהיה כמו המעשר של שנה זו.

ולפ"ז מובן, שאדם אשר אינו מעשר את יבולו, לבסוף יורד מנכסיו ונעשה עני, מפני שנותר לו רק המעשר, ואז אשתו חושדתו שהוא רועה זונות, כמש"כ "רועה זונות יאבד הון", וזה גרם לו להיות עני, וממילא גם היא הולכת ומתנהגת בפריצות, ולא חוששת מהמים המאררים, שהרי אמרו במסכת סוטה (כ"ח) שאין המים בודקים את האשה אם גם בעלה חוטא, ולכן יצטרך בעלה להביאה אל הכהן...

"יברכך ה' וישמרך" (ו, כד).

מדרש: יברכך ה' - בממון, וישמרך - מן המזיקים".

ואפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת בבא מציעא (מ"ב), שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, ולא בדבר המנוי והמדוד.

ועוד יש להקדים, הגמרא במסכת חולין (ק"ה), שאין המזיקים והשדים שולטים אלא בדבר הסמוי מן העין, אבל בדבר המנוי אין להם שליטה כלל.

וזהו ביאור המדרש, "יברכך ה' - בממון", וזה בתנאי שיהיה הדבר סמוי מן העין, שכן בדבר המנוי אין הברכה יכולה לחול, ואע"פ כן "וישמרך מן המזיקים", שיש להם שליטה על דבר שאינו מנוי, ובממונך לא תהיה להם שליטה...

ועוד אפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת פסחים (קי"א), שאביי היה הולך בדרך, רב פפא הלך מימינו ורב הונא משמאלו. ראה אביי שד ההולך בצד שמאלו, ואמר לרב פפא להתחלף עם רב הונא, כדי שלא יפגע השד ברב הונא. שאלו רב פפא, ואני מה יהא עלי? וכי אינך חושש שהשד יזיקני? וענה לו אביי, שרב הונא אינו עשיר ולכן יתכן שינזק, אבל הוא מזלו טוב כיון שהוא עשיר, ולכן אין חשש שינזק. וזהו ביאור המדרש, "יברכך ה' - בממון", וכשתהיה עשיר ויהיה מזלך טוב, ממילא "וישמרך - מן המזיקים", שלא יזיקוך...

הרב ליאור עזרן שליט"א / אוצר הפנינים25/05/2015 09:10
חזרה
עבור לתוכן העמוד