שמיעת זמרים חרדיים / שירת נשים / שירים לועזים / מוזיקה לועזית

 

שאלה:

 

ראיתי פרסומים מטעם הרב אמנון יצחק, שאסור לשמוע זמרים חרדיים (כמעט כל הזמרים החרדיים בימינו). מה דעת ההלכה בנדון זה? האם ישנן תשובות מגדולי הדור בנושא? אני מאוד מבולבל... ומה בנוגע להליכה להופעות שלהם?

 

בברכה, אביגדור לוי.

 

תשובת הרב שליט"א:

 

בענין זה ישנן כמה שאלות שעלינו לברר, ונתחיל מהקל אל הכבד. האם מותר לשמוע זמר חרדי המופיע במקומות מעורבים עם הפרדה מלאה כנהוג, האם מותר לשמוע זמר דתי המופיע במעורב, האם מותר לשמוע זמר חילוני שאינו שומר מסורת כלל, השר שירי קודש, האם מותר לשמוע זמר גוי, האם מותר לשמוע זמרת גויה, והאם מותר לשמוע זמרת גויה השרה שירי עגבים בשפה שאינה מובנת לשומע.

ואנו נדון כאן בשמיעת זמרת גויה השרה שירי עגבים, בשפה שאינה מובנת לשומע (שהרי אם השומע מבין הכל ומדבר בשפה זו, פשוט שאי אפשר לשמוע, כי נפסק בשו"ע שאסור לשמוע שירי עגבים), או שירים סתם שאינם שירי עגבים, וממילא אם זה מותר, יש להתיר בכל האופנים האחרים מדין קל וחומר.

ותחילה נדון בדין שמיעת זמרת. ובזה דן מרן הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר (חלק א' או"ח סי' ו'), והעלה להקל, אם אינו מכיר את הזמרת. ותחילה פסק שאם ראה את תמונתה אסור, ונמשך אחריו בנו הרב דוד בספר "בירור הלכה" (סי' ע"ה סעיף ט"ו, סוף ס"ק י"ז), "מותר מעיקר הדין לשמוע קול זמר של אשה... ואם ראה פעם תמונתה יש לאסור".

ובספר הנ"ל לא זכר שהגר"ע יוסף חזר בו והורה להקל אפילו אם ראה את תמונתה, ובלבד שלא ראה אותה במציאות, וזה לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ט' (או"ח סי' ק"ח אות מ"ג):

"ומה שכתבתי שם (היינו ביבי"א חלק א') שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית וכו' זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע (תענית ה), שאם ראה אותה בצורה ותמונה לבד, אין לחוש".

וא"כ יש לנו פסק הלכה ממרן הגר"ע יוסף שליט"א, שמותר לשמוע גם זמרת, גויה או יהודיה, כשלא ראה אותה במציאות ממש. ואם שרה שירי עגבים, ואינו מבין את שפתה, יש להקל גם כן, כי אין זה נקרא "שירי עגבים" אם אינו מבין את השפה, וכך אמר הרב אברהם יוסף, בנו של הגר"ע יוסף, בתשובה לשאלת מאזין ברדיו קול חי: "מותר לשמוע זמרים גויים. אם לא מבינים את שפתם, מותר לשמוע אפילו אישה גויה".

וממילא, אם מותר לשמוע זמר גוי, קל וחומר שמותר לשמוע זמר חרדי, ואע"פ שמופיע בהופעות מעורבות. וכך פסק הגאון רבי אליהו אברז'ל, אב בית הדין הרבני בירושלים. והביא שם את מכתב הגר"ע יוסף, שגם מותר להזמין זמרים כאלה להופעות. וזה תמליל המכתבים:

"הרב אליהו אברז'ל
אב בית הדין הרבני
רב שכונת בקעה, וראש ישיבת צוף דב"ש
מחבר שו"ת דברות אליהו ז' חלקים

ב"ה, י"ט אלול תש"ע

לכבוד הרה"ג המאור הגדול חו"ב דובר אמת
כמוהר"ר הרב אביגדור דאר שליט"א, שלום רב

עיינתי בתשובתו ותוכחתו הרמתה. ואין ספק שדבריו נכונים ונכוחים למבינים וליודעי דבר, ובמיוחד בדור יתום זה, יישר כחו לאורייתא.

והנני להמציא לכבוד תורתו, תשובתו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א משנת תשמ"ב, בהיותו ראשון לציון ורב ראשי לישראל, אודות הזמר המפורסם משה אליהו, ואיך להתייחס אליו, ומינה זיל גמור, ודבריו קילורין לעיניים.

ואין ספק שדבריו אז טובים בוודאי גם היום, ואין צריך להאריך עוד בדבר. ומה היא דרכי תוכחה, ואיך, ומי המוכיח, ואם יש מי שיודע להוכיח.

בברכה, ויקרא דאורייתא

ע"ה אליהו אברזל".

ובמכתבו צירף את מכתב הגר"ע יוסף, שכך כתב שם:

"ב"ה, כ"ז סיון תשמ"ב.

לכבוד ידידנו היקר
ר' שמעון חזקיהו הי"ו

שלום וברכה וישע רב,

בתשובה למכתבך אודות הזמר המפורסם משה אליהו אם מותר להזמינו למסיבות מצוה ולשמוע מפיו שירי קודש הריני להשיב, כי אין שום איסור להזמינו למסיבות ולשמוע שירי קודש בפיו. אע"פ שידוע שהוא מופיע במסיבות לא הגונות ושר שירי עגבים. ורק אינו יכול להיות שליח ציבור בתפילה אפילו באופן ארעי, להוציא את הרבים ידי חובתן עד שיחזור בתשובה שלמה ושב ורפא לו.

ולא נכון מה שאומרים בשמי שגדולי הדור החרימו אותו, שהרי יש רבים כמוהו ואפילו יותר גרועים ואין כח בידנו למחות, ומה יעשו גדולי הדור שאין דורם עולה יפה.

ובפרט שידוע שיש לו ניצוץ קדוש, והוא מכבד תלמידי חכמים ומנשק ידיהם, ואף במכתבך סיפרת שבקשת ממנו לשיר בבית הכנסת שיר בערבית, וסירב מפני שאינו לפי קדושת המקום, ובירכו אותו שה' יחזיר אותו בתשובה וצעק בקול רם "אמן".

ולכן אין להרהר אחר מעשיו של ידידי הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א אשר לדבריך הופיע אתו במסיבת הקפות שניות במוצאי שמחת תורה, והרב השמיע דברי תורה, והלה השמיע שירי קודש, דזה בבחינת מעשה רב, והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב ובברכת התורה

עובדיה יוסף

ראשון לציון הרב הראשי לישראל

 

 

 

בנוסף לכך, לגבי מוזיקה לועזית, ברמת העיקרון יש לבחון שיר לפי תוכנו ומהותו ולא לפי שפתו. אולם, כיוון שמוזיקה לועזית הפכה לאחד מסמלי החילון, עדיף להאזין לה במקום פרטי אך לא בציבור, בשל מה שהיא מסמלת, ולהעדיף על פניה את השירה העברית, כשהיא עומדת בקריטריונים הראויים לשירה.

מערכת כדורינט21/09/2011 14:15
חזרה
עבור לתוכן העמוד