תובנות קבליות על טו בשבט

המלה "שְבט" בעברית קשורה למלה שֵבֶט, שמשמעה בין השאר, מקל. מקל יכול להיות שרביט, סמל לכוח והוא יכול להיות גם מקל להישען עליו.

המזל שקשור לחודש שבט הוא "דלי". זהו סמל של שירות: שאיבת מים. באסטרולוגיה חילונית, מובלט האדם שנושא את הדלי, בשונה מהאסטרולוגיה על פי היהדות, בה הסמל הוא הדלי עצמו.

לסימבוליות של דלי המים, חשיבות ניכרת. הדלי נוצר למטרה אחת בלבד: לשאוב ולשאת מים ולשם כך הוא קיים. כלומר, הוא מהווה אמצעי למשלוח ולהעברה. השירות הוא מהותו של הדלי. אין הוא מהווה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להגשמת מטרה אחרת.

במחשבה היהודית מסמלים המים, במקרים רבים, את חכמת התורה. למים יש כמה וכמה סגולות המקבילות לאלו של התורה. אחת מהן, היא זרימת המים לנקודה הנמוכה ביותר. באיזה מובן היא מקבילה לתורה? בכך שהחוכמה הנובעת מהאלוקים, מגיעה לאדם העניו והצנוע ביותר. כלומר, ככל שלאדם פחות אגו, יותר חוכמה זורמת אליו. אם אדם מקדיש את חייו להגשמת אידיאלים, לחיי אמת ולעזרה לזולת, הוא הופך לכלי קיבול לחוכמת האלוקים. בנוסף, מזל דלי נחשב למזלו של עם ישראל!

יסוד הטבע הקשור לחודש שבט, הוא הרוח. מבין ארבעת היסודות (רוח, אדמה, מים ואש), הרוח היא היסוד הפחות מוחשי מכולם. תכופות היא משמשת צינור לכוחות אחרים: היא מסיעה את ענני הגשם ומעבירה זרעים וחלקיקים בטבע ממקום למקום. חשיבותם של האדמה, האש והמים טמונה בעיקר במה שהם, לא במה שהם עושים.

מבין 12 השבטים, הקבלה מקשרת את חודש "שבט" עם שבט "אשר". המלה "אשר" בדקדוק העברי, מחברת את נושא המשפט עם הפועל. היא תומכת בנושא. זוהי דוגמה נוספת לאופן בו חודש שבט פועל כנותן שרות וכמסייע.

חודש "שבט" - הפן הערכי של הגשמיות

כל אלה מלמדים על כך, שחודש שבט משמש כצינור עבורנו. קרש קפיצה לשלב הבא בחיינו.

ניתן להתבונן באירועים רבים בחיי האדם משתי נקודות מבט. אחת מהן מתבוננת במעשה עצמו, כשהשניה בוחנת איזו מטרה משרת המעשה. אני למשל, יכול ליהנות ממשחק טניס פעם בשבוע. אני עשוי ליהנות מהמשחק עצמו, משכלול יכולותיי או מחברתו של הפרטנר שלי. אך אני יכול גם לשחק טניס כדי לשפר את בריאותי וחוסני הגופני, כך שאיהנה מחיי יותר ואוכל לעשות מעשים טובים יותר במשנה מרץ ובשמחה.

נקודת המבט השניה אינה סותרת את הראשונה. היא מוסיפה לה מימד נעלה יותר, שהופך את משחק הטניס לחוויה רוחנית וערכית יותר.

אחת מסגולותיו של הצדיק היא, שכל מעשיו מוקדשים למטרה נעלה יותר.

האות המזוהה בקבלה עם חודש "שבט" היא צד"י, המכונה תכופות גם "צדיק". אחת מסגולותיו של הצדיק היא, שכל מעשיו מוקדשים למטרה נעלה יותר. הוא לא אוכל רק לשם ההנאה מהאוכל. הוא אוכל על מנת לשרת את בוראו טוב יותר. בתלמוד נאמר: "צדיק אוכל על מנת להשביע את נשמתו".

בצירוף מקרים מעניין, הפעולה האנושית הקשורה לחודש "שבט" היא אכילה. חוויה יומיומית זו קשורה למצוות לא-תעשה הראשונה, שציווה אלוקים על אדם וחווה: לא לאכול מפרי עץ הדעת! אכילה מאפשרת לנו, מיד יום, לתקן חלק מנשמתנו, ששורשיו מגיעים עד לגן עדן.

מן הראוי להתמקד בחודש "שבט", באופן בו עשויים חיי היומיום שלנו, לשמש עבורנו ככלי רוחני. בחודש זה, כשאתם עובדים, משחקים, אוכלים, קוראים, מתעמלים וכו' - התמקדו בצד הרוחני ובערך המוסף של פעילותכם.

 

חזרה
עבור לתוכן העמוד