עוצמת האנטישמיות ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מחלק בין השנאה של עשיו ליעקב לבין השנאה של לבן ● מסתבר השנאה של לבן היא הנוראה ביותר, ומוכיחה את עוצמת האנטישמיות שקיימת נגדנו בעולם

"וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך: ארמי אובד אבי" (כו, ה)

מבאר רש"י: "מזכיר חסדי המקום, ארמי אובד אבי, לבן ביקש לעקור את הכול כשרדף אחר יעקב". יהודי בא לבית הבחירה, עומד ובקול רם אומר פרק בתולדות האומה הישראלית. לדעת את הניסים שהיו לבני ישראל מראשית. להודות לקב"ה על כל הטובה עד היום הזה.

קשה: אם הטעם להזכיר את לבן כדי לספר על החסד הגדול, שכבר מתחילת דרכנו כאומה, אבינו הגדול היה בסכנת מוות, הרי הראשון שרצה להרוג את יעקב אבינו היה אחיו, עשיו הרשע !

עשיו אומר: "יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה את יעקב אחי", ורבקה שומעת ואומרת ליעקב: "הנה עשיו אחיך מתנחם לך להרגך".  ולכן מבקשת האם: "שמע בקולי. קום ברח לך אל לבן אחי חרנה" (כז, מא-מד). אם כן הראשון, שרצה לעקור את הכול ולהרוג את יעקב, היה עשיו.
למה הוידוי של מביא הביכורים אינו מתחיל מהצלתו של יעקב מעשיו ?

רב כתריאל אורבך מפוניבז' תירץ, שיש שני סוגים של שנאה, כמו שיש שני סוגים של אהבה. יש שנאה שתלויה בדבר, בטל הדבר - בטלה השנאה. ויש שנאת חינם. לעשיו היו סיבות. כמו שעשיו אומר ליצחק: "הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמיים – את בכורתי לקח, והנה עתה לקח ברכתי" (כז, לו).

לכן במפגש בין יעקב לעשיו, כעבור שנים, רש"י מבאר, שיעקב אמר שלא נתקיימו הברכות. כך שאין לך סיבה לשנוא אותי. אבל שנאת לבן היא שנאת חינם, ללא טעם. ולבן שנא ורצה לעקור את הכול. מול כזאת שנאה אין מה לעשות, היא אינה תלויה בדברים, בסיבות. הקב"ה הציל את יעקב ומנע מלבן לעקור את הכול.

חשבתי להוסיף על הדברים: ללבן היו סיבות טובות לרצות בטובתו של יעקב, בזכות יעקב לבן התעשר. אם רק הנקודים והמשונים היו כל כך רבים, הרי הכבשים הרגילים, ובכלל הצאן הרגיל, בוודאי שהיו מרובים. ואותם רעו הבנים שנולדו ללבן – גם זאת בזכות יעקב.

ויותר מכך, לבן בא לעקור את הכול – להרוג לא רק את יעקב, אלא את האמהות ואת הילדים – הנכדים שלו ! הבנות שלו ! צריך שנאה עצומה כדי להרוג את יוצאי חלציך שלך.

מלבן למדים עד כמה גדולה השנאה לעם ישראל.

לצערנו, בהרבה קהילות יהודיות בעולם הבעיה הקשה והכאובה ביותר, היא בעיית ההתבוללות, נישואי תערובת. גם בישראל, בעקבות העליות, יש כבר לצערנו הרבה גויים, והבעיות קשות.

יהודים צריכים לדעת את גודל השנאה לעם ישראל.

במהלך שנות הגלות ראינו, שאין סיבה לשנאה. בכל מקום השנאה הייתה, לכאורה מטעם אחר – בגרמניה טענו, שהיהודים מלומדים, עשירים, ולכן שנאו אותם. בפולין טענו, שהם עניים, ולכן שנאו. האמת היא שהאנטישמיות היא הסיבה.

לא תימצא כל סיבה הגיונית, ולא יעזרו גם נישואי תערובת. גם כשיהודים הלכו בחוקות הגויים, ידעו מי יהודי ובמי לפגוע. גם כשיהודי אינו עושה קידוש, הגוי עושה לו הבדלה.

הנה בא יהודי, שב"ה הצליח להיות חקלאי מוצלח בארץ ישראל. הוא עומד ומודה ומשבח את הקב"ה על החסד ועל ההצלה, שעשה עם אבותינו.
הרי כבר נגד אבינו יעקב הייתה שנאה בלתי נתפסת, שנאת חינם, שגרמה ללבן הגוי לרצות להרוג את בנותיו ואת נכדיו. לעקור את הכול ממש. מול שנאה כזאת צריך להודות על העבר ולבקש רחמים מרובים על העתיד.

מעניין, שבכל שנה לפני שיוצאי אשכנז מתחילים לומר "סליחות", קוראים פרשת "כי תבוא". ללמד אותנו, שרק עם תשובה ותפילה אפשר לעמוד מול השנאה הנוראה נגד האומה היהודית.

בימים האלה, שנשארו לנו עד ימי הדין, צריך לנסות להידמות ליעקב אבינו. תפילה, תשובה ומעשים טובים הם הם היסוד להצלחה ולזכות בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים.