דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "שמות"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "שמות", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב" (א, א).

יש להקשות, מה טעם פתח הכתוב בשם "ישראל" וסיים בשם "יעקב".

ויבואר בהקדם דברי חז"ל, שאם ישראל עושים רצונו של מקום, נקראים בשם "ישראל", מלשון שררה, ואם אינם עושים רצונו של מקום, נקראים בשם "יעקב", מלשון עקב, שהוא המקום התחתון ביותר בגוף.

וזהו ביאור הפסוק, "ואלה שמות בני ישראל", שהיו צדיקים גמורים לפני שבאו למצרים, ונקראו בשם "ישראל", אבל "הבאים מצרימה - את יעקב", אחר שהגיעו למצרים, שהיא ארץ הטומאה, ירדו מיד ברוחניותם ונקראו בשם "יעקב"...

"הבה נתחכמה לו" (א, י)

מדרש: "הבה נתחכמה לו, לבטל השבת". ולא מובן.

ואפשר לבאר, בהקדים דברי המדרש, שהשר הממונה על מצרים טען לקב"ה, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, וא"כ מה זכות יש לישראל שאתה גואלם.

ועוד יש להקדים, הגמ' במסכת שבת (קיח:), "כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו".

ולפי זה מובן, שהמצרים חששו שימחל לישראל עוון עבודה זרה בעבור שמירת השבת, ואם כן יגאלו, ולכן התחכמו לבטל השבת, כדי למנוע גאולתם...

"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, ויקוצו מפני בני ישראל" (א, יב)

אפשר לבאר, בהקדים דברי המדרש, שבמצרים לא ראו נשות ישראל דם נדה, מפני אימת המצרים, כי בעת פחד מסתלקים הדמים.

ועוד יש להקדים, הגמ' במסכת מעילה (י"ז), שמחמת מיעוט דם נדה מתעברת האשה מהר יותר, מפני שטהורה היא לבעלה ברוב הזמן. ולכן כשגזרה המלכות שלא ישמרו ישראל את חוקי הנדה, בא אליהם רבי ראובן בן איסטרובלי במרמה, וטען להם שע"י שמירת דיני הטהרה מתמעטים ישראל, מפני שאינם מצויים הרבה אצל נשותיהם, וא"כ הגזירה אינה כדאית להם.

וזהו ביאור הפסוק, "וכאשר יענו אותו", התמעטו הדמים אצל נשות ישראל, מפני אימת המצרים, וממילא היו טהורות לבעליהן רוב הזמן, ולכן "כן ירבה וכן יפרוץ"...