כתב הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת וז"ל -
" וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים, בתחילה מרבים בדברי הבאי כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים.
ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים, כענין שנאמר תאלמנה דברי שקר הדוברות על צדיק עתק. ומתוך כך יהיה להם הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם, כענין שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים וביזים דבריו ומתעתעין בנביאיו. ומתוך כך באין לדבר באלקים וכופרין בעיקר כענין שנאמר ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן הקב"ה אלקיהם.
והרי הוא אומר שתו בשמים פיהם, ולשונם תהלך בארץ, מי גרם להם לשים בשמים פיהם, לשונם שהתהלכה בארץ. זו היא שיחת הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות, וישיבת כנסיות של עמי הארץ, וישיבת בתי משתאות עם שותי שכר. אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה, לפיכך הקב"ה עוזר על ידן ומזכה אותן בה, שנאמר אז ידברו יראי השם איש אל רעהו ויקשב השם וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי השם ולחושבי שמו.
מי שמבטל מעסק התורה שלא לצורך, מוכרח שיכשל באיסורים שונים. משום שאדם הינו בשר ודם, וכנגדו היצר הרע הוא רוחני. כי שינם שני סוגי יצר הרע, ישנם המידות הטבעיות הלא טובות, ויש יצר הרע שהוא מלאך המחטיא את האדם, ושתכליתו להטות לב האדם מדרך הישרה.
והנה כלל גדול הוא שלעולם הרוח גובר על הגשם. כל המהפכות שהיו בעולם נגד מעצמות אדירות, התחוללו על ידי אנשים שהכניסו רעיונות בלב העם, ועל ידי זה הפכו הכל. דוגמתו רואים אנו, שללחץ אויר יש יותר כח יותר מכל דבר גשמי וישנם דברים רבים הפועלים על ידו ( עיין ח"ח שער השכירה פ"א )
א"כ איך יוכל האדם להתגבר על היצר הרע, יש רק דרך אחת נגדו - התורה הקדושה, שהיא רוחנית ועליונה מאוד, והיא מחדירה בלב עוסקיה כוחות רוחניים, רק על ידה יוכל האדם עם יצרו הרוחני.
אלא שהאמת שגם כנגד יצר הרע הטבעי, היינו המידות הלא טובות, אין עצה מבלעדי התורה, ויש בה גם רפואה טבעית מלבד הרפואה הרוחנית הנ"ל ,
כי היא הנותנת הכרה בחומרת כל איסור. כגון הלומד שחמץ בפסח - כרת, מזדעזע ונרתע. וכן על זה הדרך.
ומי שאינו עוסק בתורה בודאי לא יוכל להתגבר על היצר הרע, כדברי הרמח"ל זצ"ל בספר מסילת ישרים פ"ה.
וגם באותה השעה שהאדם בטל מעסק התורה, עלול לחטוא במחשבה בדיבור ומעשה, כדברי הרמב"ם הנ"ל.
הוספת תגובה
