ליקרוא

ליקרוא

ליקרוא

דש

רבי יצחק אברבנאל מחלק את זמן הגלות לשלושה חלקים: החלק הראשון, שבו עדיין אין הגאולה יכולה לבוא.
החלק השני: שבו הגאולה יכולה כבר לבוא, אך אם היא תבוא אז, עדיין לא תהיה בשלה ולא תביא עמה את כל השלמות הנשגבה המיועדת לנו.
החלק השלישי, שבו הגאולה כבר מוכנה ומזומנה, ולא נותר לה אלא לבוא בפועל.
על פי היסוד הזה מסביר אברבנאל את עניינו של ה''עיט''. המחזה של ברית בין הבתרים החל בלילה, ונמשך ביום ונסתיים בערב. בלילה לא הופיע ה''עיט'' כלל, משום שהלילה מסמל את "זמן הימנע ביאת משיח בן דוד, שהוא גבול הגלות ההכרחי". אבל "משיצא השמש, שהיה זמן אפשרות ירידת העיט, אז הוצרך אברהם להניף בסודרין עד הערב, שהוא יהיה קץ הגלות". זאת משום שאילו הייתה באה הגאולה קודם זמנה, לא היו באים עמה "נקמת האויבים העצומה ואותן הגאולות הנוראות שידעו הנביאים".
לכן עמד אברהם ו''הניף בסודרים''-מלשון סדר-שהדברים יתנהלו על פי הסדר שנקבע להם, עד שיגיע ה''ערב'', שהוא זמן הגאולה השלמה. וה''ערב'' כבר הגיע!

בהמשך מוסבר, כי ה''גוזל'' רומז לעם ישראל, ולכן אותו לא בתר ה'', ואילו ה''עיט'' ("וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם") רומז למשיח בן דוד : "ירד עליהם העיט, לאבדם ולפזרם מן העולם...ואין עיט אלא בן דוד...היה אברהם עומד ומניף עליהם בסודרים שלא ימשול בהם העיט עד הערב".
כל הפרשה הזאת מעוררת תמיהה. ראשית, אייך יתכן שדווקא בשעה שהקב"ה כורת ברית של אהבה והתקשרות נצחית עם אברהם, הוא מבשר לו בשורות קשות כאלה, על ארבע גלויות? שנית, אם העיט רומז למשיח בן דוד, מדוע עמד אברהם ו''הניף בסודרים'' כנגדו, וכי ביקש לעכב את את הגאולה?
מוסבר על כך, כי בזה באה לידי ביטוי מהותה הפנימית העמוקה של הגלות. ייעודי הגאולה הנפלאים, אינם יכולים לבוא אלא על ידי הגלות, וכל מטרתה של הגלות-הגאולה. לכן דווקא בשעת כריתת הברית בין ה'' לאברהם אבינו, מודיע לו הקב"ה על עניין הגלות, שדווקא מתוכה יצמח האור המופלא של הגאולה.

סיפור הגלות מתחיל ברגע נשגב, שבו כרת ה'' ברית נצחית עם אברהם אבינו-ברית בין הבתרים. במעמד זה מבשר ה'' לאברהם :"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם וכו''". חז"ל מסבירים, שבברית בין הבתרים נרמזו כל הגלויות שיעברו על ישראל, עד לגאולה השלמה.
גלויותיו של עם ישראל מתחלקות באופן כללי לארבע: בבל. מדי (פרס). יוון. אדום (רומי וממשיכותיה) אומרים חז"ל, שארבע גלויות אלו נרמזות בפסוק : "הנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו". ובלשון המדרש: "אימה-זו בבל...חשיכה-זו מדי...גדולה-זו יוון...נופלת עליו-זו אדום".
בפרקי דרבי אליעזר מוסברת פרשת ברית בין הבתרים באריכות רבה. שם נאמר, שכל הגלויות נרמזות גם בבעלי חיים שביתר אברהם: "עגלה משולשת-זוהי מלכות אדום...ועז משולשת-זוהי מלכות יוון...ואיל משולש-זוהי מלכות מדי ופרס...ותור-אלו בני ישמעל". מוסבר שם, כי אברהם אבינו ביתר את החיות הללו, כדי להחלישן-"אלמלי לא בתר, לא היה העולם יכול לעמוד בפניהם. הואיל ובתר אותם-תשש כוחם".

בעוד זמן לא רב כ"ט בטבת יחול יום השנה להסתלקותו של המנהיג הרוחני גדול המקובלים הרב כדורי זצק"ל. היום ילווה בפעילות גדולה וניתן יהיה לברר פרטים בפירסומים שיהיו בקרוב.
ידוע שהרב השאיר פתק לפני הסתלקותו והפתק יפתח בקרוב וסודותיו עתידים להשפיע על היהודים בעולם כולו.
בפתק צפוי להיות פסוק המרמז בבירור על שמו של המשיח.

.

.

//

לאביהם שבשמיים

.

לכל אחד מאיתנו יש עבודה לעשות.
לעלות במדרגות התורה והיראה.
נצפה למשיך בכל יום שיבוא עם או בלי הפתק.
כבר ידועים הדברים שאנחנו קרובים לגאולה- אבל קרובים במושגי הזמן האלוקי לא האנושי דווקא.
ובנתיים ניסים יש לנו מה לעשות
אז תסלח לנו אם אנחנו לא מתלהבים- כי בעצם גם אם יש פתק לעבד השם האמיתי זה לא אמור לשנות כלום- זה שמשיח צריך לבוא זה לא חדש
ולא משנה כלום לעבודת השם האישית שכל אחד צריך לעשות.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.