בס"ד
הדרך הנכונה והאמצעית בה יבחר היהודי היותר ישר, מבוססת על שני דרכים מימינה ומשמאלה,
אחת היא החוכמה העליונה והשנייה היא האמונה התמימה והפשוטה.
הסיפור האמיתי הבא ימחיש לנו זאת.
מים אחרונים הרגו את הנפש
====================
הגמרא דורשת על הפסוק "....וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים"
" שיש בו אזהרה על מים ראשונים ומים אחרונים. וז"ל (ברכות דף נג)
"והתקדשתם - אלו מים ראשונים, והייתם קדושים - אלו מים אחרונים", עכ"ל.
והגמרא מביאה מעשים חמורים על מי שלא נזהר בהם, וז"ל (יומא פג: , חולין קו):
"רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הוו קא אזלי באורחא, (-היו מהלכים בדרך וחיפשו מקום להתאכסן).
רבי מאיר הוה דייק בשמא, רבי יהודה ורבי יוסי לא הוו דייקו בשמא
(-רבי מאיר היה לומד את אופיו של כל אדם על פי שמו, ורבי יהודה ורבי יוסי לא היו מדייקים-מקפידים בכך).
כי מטו לההוא דוכתא, בעו אושפיזא, יהבו להו אמרו לו מה שמך, אמר להו - כידור
(כשהגיעו לבית מלון, אמר להם בעל המלון שקוראים לו ''כידור'').
אמר (ר" מאיר), שמע מינה אדם רשע הוא, שנאמר כִּי-דוֹר תַּהְפֻּכת הֵמָּה (דברים פרק לב כ )
(כיון שרבי מאיר היה לומד משמו של האדם את אופיו, הוא הבין שאותו בעל מלון היה רשע, שהרי כתוב "כי דור תהפוכות המה", ושמו של אותו בעל מלון היה "כידור").
רבי יהודה ורבי יוסי אשלימו ליה כיסייהו, רבי מאיר לא אשלים ליה כיסיה
(-רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו בידי בעל המלון את כספם - כי היה ערב שבת - והאמינו ביושרו, אבל רבי מאיר חשד בו ולא הפקיד בידיו את כספו).
אזל, אותביה בי קיבריה דאבוה (-רבי מאיר בחר להחביא את כספו בקברו של אביו של אותו בעל מלון שקראו לו "כידור").
אתחזי ליה בחלמיה, תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא
(נגלה אל בעל המלון, אותו נפטר, כלומר אביו... ואמר לו.."בוא ותיטול כיס מלא מעות שתחת ראשי").
למחר אמר להו הכי אתחזי לי בחלמאי, אמרי ליה חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא
(-למחרת בבוקר סיפר בעל המלון לר'' מאיר ולר'' יהודה ולר'' יוסי את החלום, וכדי למונעו מלילך ולקחת את הכסף אמרו לו שחלום כזה אין בו ממש...).
אזל רבי מאיר ונטריה כולי יומא ואייתיה (-רבי מאיר בכל אופן הלך לשמור על כספו מרחוק עד שיצאה השבת ובמוצאי שבת לקח את כספו).
למחר אמרו לו הב לן כיסן, אמר להו לא היו דברים מעולם !
(-במוצאי שבת ביקשו רבי יהודה ורבי יוסי את כספם מבעל המלון, אך הוא הכחיש ואמר שאין בידו מאומה ולא הביאו לו שום כסף ! ).
אמר להו רבי מאיר אמאי לא דייקיתו בשמא
(-אמר להם רבי מאיר לחבריו: "מדוע לא דקדקתם בשמו של בעל הבית ?
, אמרו ליה אמאי לא אמרת לן מר
(אמרו לו למה לא הזהרת אותנו ואמרת לנו לדקדק בשמו ?),
אמר להו אימר דאמרי אנא חששא אחזוקי מי אמרי.(אמר ר" מאיר:"אמרתי שיש לחשוש ולדקדק בשמו, אבל לא להחזיקו לגנב..)
משכוהו ועיילוהו לחנותא חזו טלפחי אשפמיה, אזלו ויהבו סימנא לדביתהו ושקלוהו לכיסייהו ואייתו (משכו רבי יהודה ורבי יוסי (בדברים) את בעל הבית לחנות ליינות והחליטו להערים עליו,השקוהו יין ושמו לב וראו..שיש על שפמו של אותו בעל מלון שיירי מאכל-עדשים, עלו לביתו כשהוא לא היה שם, ואמרו לאשתו של אותו בעל מלון שבעלה ציוה עליה להחזיר להם את כספם, ואף נתן להם סימן על פיו תאמין להם והסימן שבצהרים בישלה לו עדשים. אשתו האמינה להם, ומסרה להם את כספם).
אזל איהו וקטליה לאיתתיה
(כשסיפרה אשת בעל המלון לבעלה את אשר אירע, הוא כעס עליה ורצח אותה).
היינו.... "מים אחרונים הרגו את הנפש"
(מכאן הבינו את חכמת חז"ל, כי אילו היה אותו איש מקפיד על מים אחרונים, ושוטף את שפמו, לא היה להם סימן למסור ולא היתה אותה אשה נהרגת...)
עד כאן הסיפור...
===========
עתה,
הוספת תגובה
