אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ תהילים
כִּי הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבַּלֵּב וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב וְהִיא הִיא הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַקְשֶׁה אֶת לִבּוֹ לִפּל בְּרָעָה. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לִמּוּד הַפּוֹסְקִים כִּי שׁרֶשׁ הַמַּחֲלקֶת הַזּאת הוּא מִמַּחֲלקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַיְנוּ מַחֲלקֶת הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים שֶׁבַּגְּמָרָא וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם לְמַטָּה נִתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ מַחֲלקֶת הַיֵּצֶר הָרָע. וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת נִתְקַשֵּׁר אֶל הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה וְאָז נִתְבַּטֵּל מַחֲלוֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבְּלִבּוֹ וְנִפְתָּחִין לוֹ שַׁעֲרֵי הַשֵׂכֶל שֶׁיֵּדַע לְהָשִׁיב עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ

גַּם עַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ. כִּי עִקַּר מְנִיעַת הַתְּפִילָּה שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וְלִבּוֹ חָלוּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת אִם. הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִילָּה, בְּוַדַּאי הָיָה מְדַקְדֵּק מְאד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל. רַק מֵחֲמַת שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק וְאֵינוֹ חָזָק בִּידִיעָה זאת בְּלֵב שָׁלֵם בִּשְׁבִיל זֶה אֵינוֹ מְדַקְדֵּק כָּל כָּךְ וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לִבּוֹ הֵיטֵב בִּתְפִילָּתוֹ. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁבַּלֵּב הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין מַחֲלקֶת הַיֵּצֶר הָרָע בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת. וְזֶה "אוֹדְךָ בְּישֶׁר לֵבָב" ''לֵבָב'' דַּיְקָא בִּשְׁנֵי יְצָרִין אֵימָתַי "בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" כַּנַּ"ל

http://breslev.eip.co.il/?key=333

סוף להתנצחות

http://www.youtube.com/watch?v=-qAHA3uncn4

נכון, אין שום בעיה להציג את תורת ישראל כילדותית ומטופשת וזאת מכיון שהיא בבסיסה על טבעית !!!. היהירות המזלזלת המופגנת רק מדגישה את שטחיותו של המציין. ידיעת חוקי הטבע ללא נסיון להגיע לסיבתם היא בעצמה לוקה בחסר. הצגת הרבנים המדריכים את כלל הציבור בזמן המסובך הנוכחי בו רבים הנבוכים והמבוכים כחסרי אינטלגנציה ולשם הכעסה והתגרות מקטלגת את המציין כלץ במקרה הטוב וכרשע במקרה הרע. פני הדור כפני הכלב.

"הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון".

שמעתי- הרב ברוך אשלג מפיו של אביו בעל הסולם.

לכל אחד מותר ללמוד קבלה אבל התנאי הוא ללמוד אצל רב מקובל אמיתי בעל השגה אלוקית בעולומות העליונים,אדם שלומד לבד לא משתגע אבל גם לא מגיע לתכלית האמיתית שהיא "גילוי אלקותו יתברך לנבראים בעולם הזה" - בהצלחה לכולם ושנזכה לאהבת חינם בזכות החכמה הפנימית של ישראל.

אני מדבר כמובן ע שמעון פרס .
בסקר שנערך הוברר כי האדם הכי פופולרי במדינה.. חה חה חה..
האדם שהי''ה האבא של הסכמי אוסלו הארורים וההזויים, כאשר הביא לארץ אלפי טרוריסטים, חימש אותם, אימן אותם - ולאחר מכן הם רצחו אלפי יהודים ופצעו אלפים נוספים,
האדם שיצחק רבין כינה אותו "חתרן בלתי נלאה"
האדם שבישל את ה"תרגיל המסריח" ביותר בתולדות הפוליטקה הישראלית,
האדם שידוע כפוליטיקאי התככן ביותר במדינה,
האדם שכדי להיבחר לנשיא הבטיח לחברי הכנסת הערביים לתת חנינה למאות אסירים ערביים, [וגם קיים !]
האדם ששמו נקשר ברצח יצחק רבין, ואולי הי''ה למעשה היוזם והמתכנן, כדי לרשת את יצחק רבין כראש ממשלה..
והאדם הזה - הוא הכי פופולרי במדינה... !

זה לא מלמד כלום על שמעון פרס, אבל זה מלמד הרבה על העם הזה ! עם של אהבלים ודבילים שהתקשורת מסובבת אותו איך שבא להם, עם שקונה כל לוקש ושטות .
השם ישמור. באמת הגיע כבר הזמן לגאולה.

ישנו פרק שעניני מי עשוי להרויח מהרצח ? אחת האנשים שנזכרו בו , היה שמעון פרס. עקרי טענתו של בארי חמיש מופיעים כאן : "א.א. : ואיך כל זה מתקשר לרצח רבין?

חמיש : רצח רבין היה רצח כל כך שלומיאלי. הם השאירו כל כך הרבה עובדות ורמזים. רבין אמנם היה, כידוע, בונה חופשי בעצמו, אבל רצה בימיו האחרונים לשים קץ לסדר העולמי החדש ולתהליך השלום. הוא ניסה לבגוד בהם ולכן חוסל. יואל רובין, המאבטח הראשי של רבין, הוא שירה ברבין. זו הייתה קנוניה בחוגים המקורבים לרבין, ובראשה שמעון פרס, המרגל של קבוצת בידלברג, וכרמי גילון, ראש השב"כ, שיזמו את הרצח. אותם האנשים רצחו גם את מוטה גור, שלושה חודשים לפני רבין. "
מקור
http://www.e-mago.co.il/Editor/myth-511.htm

יי

ובימיה האחרונים גם שינתה את שם המשפחה שלה כדי שלא יהי''ה לה שום קשר עם המנוול הזה.

גם שכחת להוסיף כי כאשר הפציצו את הכור העירקי - שמעון פרס הסתובב בכל העולם והסית נגד הממשלה של בגין.
הוא קרא לממשלת בגין "ממשלת דמים" ו"מחרחרת מלחמה"...
רק עם של נוכלים ודבילים הי''ה מסוגל לבחור נוכל ומנוול כזה לנשיא... ומהנשיא - לומדים על כל העם... עם של נוכלים ודבילים.

http://www.nrg.co.il/online/7/ART1/903/839.html

"מעמיק הנתק בין שמעון פרס לרעייתו: לאחר שסירבה להתגורר עמו בבית הנשיא בירושלים, שינתה סוניה את שם משפחתה לגל, כנראה עיברות של שם נעוריה גלמן. הבן חמי: "מדובר בנושאים אישיים"
מיכל שפירא | 15/6/2009 8:14
סוניה ושמעון בימים אחרים. צילום ארכיון: קוקואם מישהו היה זקוק לאישור נוסף למשבר בין נשיא המדינה שמעון פרס לרעייתו סוניה, הוא יכול למצוא אותו בכניסה לדירת המשפחה בבניין הדירות בשכונת נווה אביבים בצפון תל אביב: על תיבת הדואר ועל לוח האינטרקום מופיע השם "סוניה גל" שהוא כפי הנראה עיברות של שם הנעורים שלה גלמן, ללא כל אזכור של שם המשפחה "פרס".

השמועות על קרע בין בני הזוג הנשיאותי מרחפות בחלל האוויר זה כמה שנים, אולם נראה כי לאחרונה חל ריחוק משמעותי ביניהם, וסוניה החליטה לשנות את שם משפחתה לגל.

אומנם מאז ומתמיד העדיפה סוניה להתרחק מאור הזרקורים, האהוב כל כך על בעלה, ומיעטה להופיע באירועים פוליטיים וחברתיים, אולם מאז שנבחר לנשיא המדינה, לפני שנה בדיוק, העמיק הקרע ביניהם. היא נעדרה מטקס ההשבעה של בעלה, ומאוחר יותר אף סירבה לעבור להתגורר בבית הנשיא בירושלים והעדיפה להישאר לגור לבד בדירה בנווה אביבים.

תיבת הדואר והאינטרקום בבנין של סוניה צילום: רענן כהן

פרס עצמו מעדיף ללון במשכן הנשיא גם בסופי שבוע, וכשמזדמן לו לשהות באזור תל אביב הוא מעדיף ללון בבית מלון.

כיאה לאשת הנשיא, זכאית סוניה לעוזרת ונהג אישיים, לשירותי משרד ומזכירה, אך היא ויתרה עליהם. גם עמדת השמירה שהוצבה בחזית הבניין בצפון תל אביב נעלמה ממקומה, בהוראתה של סוניה.

את תגובתה של סוניה לא ניתן היה להשיג אתמול. חמי פרס, בנם של בני הזוג, סירב להגיב לידיעה באומרו כי "מדובר בנושאים אישיים". "

בזכות נשים צדקניות נגאלנו ועתידין להיגאל

''

“שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת. וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית'' לנבראיו בעולם הזה".
(בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה).

שמנהלו ר'' יוחנן באנון אתר שווה למידה ועיון



http://www.zohar-ahaim.com/

פרשת קדושים מהזוהר הקדוש
(ויקרא יט) וַיְדַבֵּר ה'' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'' אֱלֹהֵיכֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, (תהלים לב) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְגוֹ''. בְּכַמָּה פְעָמִים הַתּוֹרָה מְעִידָה בִּבְנֵי אָדָם, כַּמָּה פְעָמִי‎...‎ם הִיא מְרִימָה קוֹלוֹת לְכָל הַצְּדָדִים לְהָעִיר אוֹתָם, וְכֻלָּם רְדוּמִים בְּשֵׁנָה בַּחֲטָאֵיהֶם (בחוריהם), אֵינָם מִסְתָּכְּלִים וְאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בְּאֵיזֶה פָנִים יַעַמְדוּ לְיוֹם הַדִּין הָעֶלְיוֹן, כְּשֶׁיִּתְבַּע אוֹתָם הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן עַל עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה שֶׁצּוֹעֶקֶת כְּנֶגְדָּם, וְאֵינָם מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מוּלָהּ, שֶׁכֻּלָּם פְּגוּמִים בַּכֹּל, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱמוּנַת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם!

שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מְעִידָה בּוֹ וְאוֹמֶרֶת, (משלי ט) מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב (ואמרה) אָמְרָה לּוֹ. מַה זֶּה חֲסַר לֵב? שֶׁאֵין בּוֹ אֱמוּנָה. שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵין בּוֹ אֱמוּנָה וּפָגוּם הוּא מֵהַכֹּל. (ואמרה) אָמְרָה לּוֹ?! אוֹמְרָה לוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי. מַה זֶּה אָמְרָה? אֶלָּא לְהַכְלִיל וּלְהוֹסִיף אֶת הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא קוֹרֵאת לוֹ חֲסַר לֵב, פָּגוּם מֵהָאֱמוּנָה.


רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִי שֶׁלֹּא חָס עַל נַפְשׁוֹ, אֵיךְ יִשְׁלֹף נֶפֶשׁ כְּשֵׁרָה לִבְנוֹ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תְּמֵהַנִי עַל הַדּוֹר, וַהֲרֵי הַדָּבָר נֶאֱמַר וְכוּ''. וְעַל זֶה כָּתוּב אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְקַדְּשִׁים אֶת עַצְמָם בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ, וְנִמְצָאִים קְדוֹשִׁים בַּכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹלְפִים רוּחַ שֶׁל קֹדֶשׁ מִלְמַעְלָה, וְכָל בְּנֵיהֶם הֵם צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִקְרָאִים בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, בָּנִים קְדוֹשִׁים.


אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁכֻּלָּם חֲצוּפִים וּמַעֲשֵׂיהֶם חֲצוּפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ יוֹרְשִׁים בְּנֵיהֶם נֶפֶשׁ חֲצוּפָה מִצַּד הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְנִטְמֵתֶם בָּם. בָּא לְהִטָּמֵא - מְטַמְּאִים אוֹתוֹ. אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי זְנוּת (של טמאה) עַל הַכֹּל. אֵין הָבִין, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ אֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ. שֶׁאִם כָּךְ, כָּתוּב כָּאן אֵין הָבִין, וְכָתוּב שָׁם (ישעיה נו) וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין. כְּלומַר, יִהְיוּ מִזְדַּמְּנִים אותָם שֶׁנִּקְרָאִים עַזֵּי נֶפֶשׁ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָדְעוּ הָבִין.



דף פ'' ע''''ב

וְהֵמָּה רֹעִים, מַה זֶּה רֹעִים? אֵלּוּ אוֹתָם הַמּוֹבִילִים וְהַמַּנְהִיגִים אֶת הָאָדָם לַגֵּיהִנֹּם. לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל) לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב. מִשּׁוּם כָּךְ שֶׁהֵם הַב הַב, לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה. כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ. שֶׁהֲרֵי הֵם תַּיָּרֵי הַגֵּיהִנֹּם. וְכָל זֶה מִי גָרַם לָהֶם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְקַדְּשׁוּ בְּאוֹתוֹ זִוּוּג כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב, קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה''. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים לֹא רָצִיתִי לְהַדְבִּיק בִּי אֶלָּא רַק יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה''. אַתֶּם, וְלֹא שְׁאָר הָעַמִּים. (ועל כן כתוב כאן קדוש) מִשּׁוּם כָּךְ (קדשים תהיו דוקא). קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲ

רבים הולכים לקברי מתים, לקברי צדיקים ונושעים, נאמר בזוהר, צדיק לא מת, אלא לאחר שנפטר מגופו הוא מאיר יותר וחי יותר מאשר היה רק בעולם הזה, עכשיו הוא בשלוש עולמות בריאה יצירה עשייה. נפש הצדיק נשארת ליד קברו לאחר שנפטר ושנמצאים ישראל בצרה באים לקברי צדיקים ונפש הצדיק קורא לרוח שהולכת להעיר את אבותינו הקדושים בחברון מערת המכפלה והם קוראים לנשמה שעולה לבורא עולם להעתיר למען ישראל. כך שישראל לא דורשים אל המתים, אלא אל החיים ועוד איך חיים. כשבן הולך לקבר אביו ובוכה לו שהוא בצרה, הנפש של אביו קורא לרוח והרוח לנשמה ומסיעיים לאדם.
זוהר-אחרי מות-רנח:- שלושה מדורים עשה הקב"ה לצדיקים, לנפש רוח נשמה שלהם אחר פטירתם, אחד לנפשות הצדיקים, שלא הסתלקו מעולם הזה, ונמצאות בעולם הזה. כי נפש הנפטר אינה מסתלקת מהעולם הזה וכשהעולם צריך רחמים, ואלו בני האדם החיים יושבים בצער, הן מתפללות תפלה עליהם, והולכות ומuדיעות הדבר לישני חברון, דהיינו האבות, והן מתעוררות ועולות לגן עדן הארץ, ששם רוחות הצדיקים מתלבשים בעטרות של אור, ומתיעצות בהם, וגוזרות גזרה, והקדוש ברוך הוא עושה רצונן, ומרחם על העולם. ואלו נפשות הצדיקים נמצאות בעולם הזה, להגן על בני האדם החיים (ליד הקבר הם שוכנות) והן נקראות נפש (לא רוח ולא נשמה, נפש) וזו אינה מסתלקת מעולם הזה, ונמצאת בעולם הזה להסתכל ולדעת ולהגן על הדור, וזהו שאמרו החברים שהמתים יודעים בצער העולם ועונשם של הרשעים בארץ הוא בנפש הזאת, שכתוב ונכרתה הנפש ההיא מעמיה.

מדור שני, גן עדן תחתון ומדור שלישי הוא גן עדן עליון הנקרא צרור החיים ששם מתעדנת אותה המדרגה עליונה הקקדושה שנקראת נשמה. ונאמר בשעה שהעולם צריך לרחמים ואז אלו הצדיקים הזכאים, נפש ההיא שלהם שנמצאת בעולם להגן על העולם, עולה והולכת ומשוטטת בעולם ומודיעה לרוח, והרוח עולה ומתעטרת ומודיע לנשמה, והנשמה לקדוש ברוך הוא ואז מרחם השם על העולם ואז יורד מלמעלה למטה, הנשמה מודיעה לרוח והרוח מודיע לנפש. ובכל שבת ושבת וראש חודש, כולם הנפש והרוח והנשמה, מתחברים ומתעטרים יחד, עד שמתחברים לבוא להשתחוות למלך העליון ואחר כך חוזרים למקומם.

שנאמר, והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר וכו''. ובשעה שהעום צריך רחמים, והחיים הולכים ומודיעים לנפשות הצדיקים, ובוכים על קבריהם, והם ראויים להודיע להם, מה הטעם שראויים? הוא משום ששמים הרצון שלהם להתדבק נפש בנפש, אז מתעוררים נפשות הצדיקים ומתאספות והולכות ומשוטטות לישני חברון ומודיעות להם צער העולם. וכולן עולות לפתח גן העדן ומודיעות לרוח, ואלו הרוחות המתעטרים בגן עדן מלאכים עליונים הולכים ביניהם וכולם מודיעים לנשמה והנשמה מודיעה לקדוש סברוך הוא וכולם מבקשים רחמים על החיים. והשם מרחם בשבילם על העולם. וכמובן שאם רוצים שהצדיקים יעתרו לנו בעולם האמת, צריך לבוא בתשובה עם רצון לעשות תשובה ולתקן כדי שלא יהיה בלחינם וסתם יעמלו לכבודנו.



וְשָׁם כָּתוּב, שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים, אֶחָד (שזכו אותם צדיקים שלא נאבדו מהעולם הזה, וכך צריך) לְנַפְשׁוֹת אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא הִסְתַּלְּקוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמְצוּיִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּכְשֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ רַחֲמִים, וְאוֹתָם הַחַיִּים יוֹשְׁבִים בְּצַעַר, הֵם מִתְפַּלְלִים עֲלֵיהֶם תְּפִלָּה, וְהוֹלְכִים וּמוֹדִיעִים אֶת הַדָּבָר לְאוֹתָם יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן, וּמִתְעוֹרְרִים וְנִכְנָסִים לְגַן הָעֵדֶן שֶׁל הָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים מְלֻבָּשׁוֹת בְּעַטְרוֹת אוֹר, וּמִתְיָעֲצִים עִמָּם, וְגוֹזְרִים גְּזֵרָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנָם וְחָס עַל הָעוֹלָם.


וְאוֹתָן נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים נִמְצָאוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהָגֵן עַל הַחַיִּים, וְזוֹ נִקְרֵאת נֶפֶשׁ, וְזוֹ לֹא מִסְתַּלֶּקֶת (נאבדת) מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְצוּיָה בּ

,

פעם כתבתי על כך מאמרים שלצערי אינם נגישים כעת,
אז קבל קישור למאמר מקיף של יגאל בן נון, איני יכול להעיד לגבי כל פרט שם כי טרם עיינתי במאמר,
אבל לגבי המקור הפגאני של המימונה ידוע לי בוודאות שהוא צודק,
עד היום שבטים כושים פגאנים שהתאסלמו חוגגים את החג הזה ואפילו השירים לכבוד השדים (אלילי המזל - מיימון וביתו מימונה) זהים בתוכנם לשירים אצל יהודי מרוקו.
לכל עדה יש את השטויות שהביאה מהגלות, בתקווה להבנה.
http://yigbin.canalblog.com/archives/2009/02/13/12507763.html

האם לא עלה בדעתך שהאינדיאנים העתיקו מהיהודים ולא להפך.
איך זה שהאינדיאנים חוגגים חג בתאריכים עבריים

הכוונה בחג לברך ,שירבה המזל להרווחת הממון לאחר חג הפסח.
מעיד על כך הברכה " תרבחו ותסעדו " ,
כלומר , תרויחו ותסעדו סעודה .

אף דרדק זב חוטם לא ילמד אותי מהי מימונה ומיהו מיימון אביה השד השחור האחראי על המזל,
שהשבטים שהתאסלמו חששו ממנו והיו עורכים לפניו שולחן כדי לפייסו,
והיהודים עמי הארצות למדו מהם,
וכיוון שמנהג גיהנם של ישראל "תורה" הוא,
חייבים להמשיך לפייס את השדים.
איך זה שיהודי צפון אפריקא שלא ממרוקו לא חוגגים את ה"חג" הזה ?
כיוון שהשבטים הפגאנים הללו ישבו בעיקר במרוקו.
אפילו השירים של עובדי האלילים ממרוקו זהים לשירים של חוגגי המימונה.
שירי הילולא לשדים.

לוקח ראש המסובים את המופליטה בידו ואומר: "מופליטה זו שאנו אוכלים על שום מה? על שום שכל האוכל מהגועל הזה עתיד לפלוט את מעיו". לוקח את הספינצ'' ואומר: "יהי רצון שסוף סוף זה יהיה יותר טעים מסמרטוט ספונג''ה"
לוקח את שאר המאכלים ואומר: "מימונה זו על שום מה? על שום שלא יכלנו כבר לסבול את החג היהודי הקרוא חג המצות ובחרנו לנו את אשר הנחילנו מוחמד (שר"י) לחגוג את סיום החג הזה וכמאמר חכמי היהודים: בשעה שהיהודים חוגגים הגוים אבלים ובשעה שהגוים חוגגים היהודים אבלים.
ואוכלים המסובים בשמחה ובהוללות ועושים לולולו

לכל עדה בישראל חגים ומנהגים שהביאו איתם מהגולה , המרוקאים הביאו איתם חג שמח שנקרא חג המימונה , ואילו האשכנזים הביאו איתם חג עצוב הנקרא יום השואה , האשכנזים הם משביתי שמחות , והרי רבי נחמן אמר :"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד"

דרך אגב : ביון היו 69600 יהודים כמעט כולם ספרדים , פרט אולי למשפחתו של הזמר יהודה פוליקר. 65000 מיהודי יון נספו בשואה , 8000 מיהודי תוניס נספו בשואה , כולם היו ספרדים , והושמדו באירופה. 650 מיהודי לוב , כולם ספרדים , נרצחו במחנה רכוז איטלקי בצחראא , מחצית מיהודי איטליה היו ספרדים ומחציתם אשכנזים . 8000 מהם אבדו בשואה. מחצית מיהודי צרפת היו ספרדים ומחציתם אשכנזים . 65000 מהם אבדו בשואה. מחצית מיהודי מה שהיתה יוגוסלאביה היו ספרדים ומחציתם אשכנזים . 14000 שמות נמצאים על מצבה בחצר בית הכנסת בסאראיבו בירת בוסניה.
השמעת אודות ה"פרהוד" שנעשה ביהודי בגדאד ב 1-2 ביוני 1941 ?

זו מצווה גדולה מהתורה לארח אנשים ולשמח אותם. מה רע בזה? גם טורחים למענם בדברי מתיקה וגם משמחים אותם, למה לקטרג סתם.

השם ירחם. אמן

המימיונה במרוקו "שם של שדה" וטען שהקמור שם , לא רק אצל יהודי מרוקו. היחס אל השדה הוא בשני אופנים : בערב , נערכת ארוחה כדי לפיס אותה וביום ליד מאגר מים , כדי להטביע אותה.

*

מאז שב מעולם האמת, אשר מסעוד ביטון, איש החברא-קדישא בקרית-שמונה ודמות ידועה בעיר, עובר ממקום למקום כדי לספר שיש חיים לאחר המות, יש דין ויש דיין,
יש גיהנום ויש גן-עדן. ''ראיתי זאת בעיני'', הוא מעיד ופורץ בבכי לפני כחצי שנה, למשך 45 דקות, הוגדר ביטון כ''מת קליני''. הנוכחים בחדר מעידים כי מכת חשמל החזירה אותו לחיים, אך הוא מתאר בפרוטרוט ובמילים פשוטות איך עמד בפני בית דין של מעלה, שם נמנו בפניו עוונותיו, זכויותיו, ייסוריו ואף הדמעות ששפך בחייו עם הנפטרים בעיר ברגעיהם האחרונים, וכיצד נגזר שישוב לחיים למרות שהשתוקק להשאר ''שם''.
אשר מסעוד ביטון, איש החברא-קדישא של קרית שמונה, הוא דמות מוכרת מאד בצפון הארץ. ביטון יושב בחדרי חולים הגוססים קורא עמם תהילים וגם את הוידוי, יודע לזהות את רגע המות המתקרב, לומר עם הגוסס ''שמע'' סמוך לרגע האחרון כדי שתצא נשמתו ב''אחד''. שנים רבות הוא עושה חסד עם הקרבים למות ומקפיד שלא לקבל שכר על כך. לפרנסתו, הוא עובד בעבודות שונות, אבל את שכר המצווה החשובה הזאת הוא שומר במשך שנים לעולם הבא. אלא שלאחרונה קיבל העיסוק במצוה זו תפנית מצמררת כשאשר עצמו יצא לביקור קצר לאותם מחוזות שאליהם הוא מלוה את ה''פציינטים'' שלו. אשר היה בעולם הבא.


אפילו עכשיו, חצי שנה לאחר המעשה אשר קרהו, כשהוא נזכר במה שעבר עליו ''שם'', בשרו נעשה חידודין חידודין והוא מתחיל לרעוד בכל גופו. "אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה", הוא אומר כמגיד מישרים של ממש ומדרבן את השומעים אותו להרהר הרהורי תשובה.


הוא עדין מחלים מהאירוע ההוא, עדין מתהלך על משענתו ומתנייד ברחבי העיר בעזרת קלנועית, אך נכותו הזמנית לא מונעת ממנו להיענות לכל קריאה, לספר את סיפורו המצמרר חינם אין כסף, סיפור ביקורו בעולם הבא ומשפטו בבית דין של מעלה, סיפור המסעיר את כל אזור הצפון ומשמש עדות מכלי ראשון על הנעשה שם אחרי המות. "נצטויתי לחזור לעולם הזה ולעורר את האנשים. כל מה שנאמר על המתרחש בבית דין של מעלה אכן קיים ללא פקפוק כלל", הוא אומר.



חסד שלפני המוות

רק בן שלוש עשרה היה אשר מסעוד כשהלכה סבתו לעולמה, לאחר שאמר עמה קריאת שמע ויצאה נשמתה ב''אחד''. מאז הוא מתנדב בחברא-קדישא בכל מקום שבו הוא גר ויושב עם הגוססים במשך יום או יומיים עד צאת נשמתם. הוא שהה ליד מאות אם לא אלפים שעברו לעולם שכולו טוב. "אני מקפיד שזה יישאר בגדר מצוה ולא אקח על כך כסף", מספר אשר הוא עבד בעיריית באר שבע, ומנסיבות אישיות עבר לקריית שמונה. אבל מעולם לא התפרנס מקיום מצוה זו.


קודם שהוא מתחיל בסיפורו מבקש מאיתנו אשר לקבל עלינו עול מלכות שמים, שכן הוא אינו רשאי לספר את סיפורו בטרם יקבלו השומעים עליהם עול מלכות שמים.


באותם רגעים שעליהם נסובה הכתבה היו בחדר פרט לצוות הרפואי בחדר המיון הקדמי, גם ראש עיריית קרית שמונה ר'' נסים מלכה, ובן דודו של אשר ר'' מכלוף אוחנה, אף הם התראיינו לכתבה זו וסיפרו מה הם ראו.



"הגעתי לבית העלמין כרגיל בשעה 10.30 ולפתע לא הרגשתי טוב", פותח אשר. "סבלתי כל היום מסחרחורות ומכאבי ראש, וכל הגוף שלי רעד, ולכן ביקשתי שייקחו אותי לקופת חולים. כשנכנסנו לקופת חולים החלטתי שלא להשתמש במדרגות אלא במעלית, כי חששתי שלא אוכל לעלות במדרגות. נכנסתי למעלית, ולפתע לא ראיתי שום דבר, כאילו התעוורתי, לא ידעתי מה קרה לי. לפתע ראיתי במעלית דמות של אדם לבוש שחורים, כל כולו היה שחור, פניו היו מפחידות, בידו הימנית החזיק חרב קטנה וכולו עיניים". רעד אוחז בקולו של אשר כשהוא מתאר את אשר ראו עיניו. "עד היום המראה הזה מפחיד אותי כשאני נזכר בו. האיש הזה הביט בי כאילו מצא את טרפו. אין לי ספק שהיה זה מלאך המות. הוא שם עלי את ידו, ואני הרגשתי שאיני יכול לנשום והתמוטטתי. ברגע זה נפתחו עיניו וראיתי מולי את האחות בקופת חולים. "מה קרה לך?&

היית עם גופך? עם נשמתך?

"לא היה לי שום דבר. הרגשתי שאני בחלל. חשתי כבשה קטנה מול שבעים זאבים. ככה הרגשתי. כשהגעתי לבית הדין, הסתכלו עלי אותן דמויות שחורות במבטים חמורים וצעקו לי ''רשע, רשע, רע! מה עשית? אתה רשע". וכאן אשר לא עומד עוד ופורץ בבכי. הוא לא חוזר לדבר לפני שהוא שותה מים ונרגע קמעה. "לא יכולתי לענות. נכנסנו לאולם בית הדין, ואז החלו המלאכים השחורים להוציא את התיקים שלי, חשבתי שיש עשרה-חמישה עשר מקסימום, אבל היו ארגזים על גבי ארגזים, החדר התמלא ארגזים של עוונות, וכשראיתי זאת חשכו עיני, שוב ראיתי את אותם אנשים בבגדים שחורים – שהיו מלאכי חבלה – רוצים למשוך אותי אליהם, ואני התמלאתי בושה. כולם היו בעלי זקנים ועיניהם יקדו אש, מבטם היה מלא רוע. הציגו לי את החתימות שלי, כלומר הראו לי את כל העבירות שעשיתי. אחרי שהתלחששו ביניהם החליטו שדיני הוא לגיהנום והמשיכו לצעוק עלי ''רשע, רע''. הרגשתי חפוי ראש, התביישתי. את כל ישותי מילאו המילם ''אוי לנו מיום הדין''.



כל החיים ב"סרט"

"לפתע, בעודי מתארגן לקראת הצעידה לגיהנום, פרצו לבית הדין ארבע דמויות של ילדים קטנים לבושים בלבן ובעלי כנפיים, הדמויות הקיפו אותי, סנגרו עלי, ביקשו לגשת לבית דין צדק וטענו שלא הוגן לשפוט אותי מיד לגיהינום, בלי לשמוע על המצוות שעשיתי.



"הם החליטו לערער על עונשי בפני בית דין גדול יותר אבל קודם כל למרק את עוונותי המרכזיים שהיו: דיבור בבית הכנסת, דיבור לשון הרע והעובדה שגילחתי את זקני ופאותי יותר מהמותר. הושיבו אותי על כסא גדול וליפפו את גופי בחוטי ברזל.

הכסא החל מתחמם, ואני ממש הרגשתי מהי ''אש הגיהנום'', זה לא היה מושג פשוט, ואי אפשר לתאר את זה בלשון בני אדם, אבל אני יכול לומר שהרגשתי את אש הגיהנום. לאחר מכן הצליפו בי בשוטים של ברזל כשמלאך אחד מקריא את הפסוק ''והוא רחום יכפר עוון...'' שלוש פעמים. העונש הקשה ביותר היה על לשון הרע. הם סרקו את לשוני במסרקות של ברזל, ממש כמו רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל".



"ככה יעשה לאיש שמרד בקונו" – זה מה שאשר מספר כי שמע וסבל על כל עוונותיו. גם אחרי ש"שילם" על עוונותיו וחזר לבית דין צדק, שמע אשר את המשפט שחזר פעמים רבות כל כך: ''רשע למה דיברת בבית הכנסת!'' "התחילו לצעוק עלי ''למה דיברת בבית הכנסת?''", הוא מספר ומשתנק בבכי.



עדין לא יכולת להתגונן?

"לא. וגרוע יותר, הושיבו ואתי מול מסך שמקרין כביכול סרט והראו לי את כל חיי, מהרגע שנולדתי ועד הרגע שבו עלתה נשמתי למעלה".



איך ראית את הסרט, על גבי מקרן?

"קשה להסביר את זה במושגים ארציים, אבל להבדיל בין קודש לחול, זה כמו מסך. אתה רואה את מעשיך מיום נולדת, כולל בר המצוה, כולל הכל עד היום הזה. מראים לך מה היית עושה בחדרי חדרים, מה עשית בפומבי, ממש הכל. כמו שסיפרתי, נענשתי על דיבור בבית הכנסת. הראו לי את כל הפעמים שדיברתי בבית מקדש מעט, ועם מי דיברתי. מי פנה אלי ואיך עניתי לו".



על מה עוד הענישו אותך?

"היו הרבה סיבות, אך אחת החמורות היא חילול שבת – על שבכיתי בשבת וכעסתי בשבת כשהייתי בצער, וגם על עבירות כמו טלטול של פרטים קטנים.



אף על פי שהקפדתי. האשימו אותי שלא ידעתי איך לעשות את זה כמו שצריך.



יש דין ויש דיינים

"משמורקו עוונותי, לקחו אתי המלאכים למקווה טהרה של העולם הבא, שהוא כמובן מקווה רוחני שאי אפשר לתארו במילים, ורק כדי לפשט את הדברים, אני מתאר אותו כמקווה טהרה. ואז החלו המלאכים הלבנים במסע איסוף זכויותי לקראת הדיון בבית הדין הגדול, זכויותי היו במקום עבודתי, בבית העלמין של קרית שמונה. "משם ירדנו לעולם אחר, שדומה מאד לעולם הזה. הגענו לבית העלמין הצבאי של קרית שמונה. בימי שני, חמישי ושישי הייתי בא לבית העלמין

http://www.gula.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=150254

הכסא החל מתחמם, ואני ממש הרגשתי מהי ''''אש הגיהנום'''', זה לא היה מושג פשוט, ואי אפשר לתאר את זה בלשון בני אדם, אבל אני יכול לומר שהרגשתי את אש הגיהנום. לאחר מכן הצליפו בי בשוטים של ברזל כשמלאך אחד מקריא את הפסוק ''''והוא רחום יכפר עוון...'''' שלוש פעמים. העונש הקשה ביותר היה על לשון הרע. הם סרקו את לשוני במסרקות של ברזל, ממש כמו רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל".
זאת יש לתמוה : הרגיש אש הגיהנום לדבריו , ושב לחיות לאחר מכן , לדבריו הצליפו בו בשוטים של ברזל , והיכן הצלקות ? אם ישנן הוא לא מראה אותן , ואם אינן מעולם לא היו צלקות ולא הצליפו בו דבר. לדבריו גם סרקו את לשונו במסרקות של ברזל , גם זאת נתן לבדוק : אם הוא אלם , אבדה לשונו. אם אינן אלם ונותרה בו לשון , לא עוללו לו דבר.

וזכות הצדיקים האמיתיים בפרט מוהר"ן זצוק"ל תסייע לנו אמן .

הרב גלזרסון חיבר הרבה ספרים ,וידוע בעולם הקודים בתורה,כעת בסרטון תצפו דברים מדהימים,על הרב ניר וכיצד מופיעים המילים משיח ביחד עם השם של הרב ניר ועוד גילויים ,
http://www.gula.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=152908

האג''י ראדן , יותר מדהים.

שמו של המשיח ייבנה בן יוסף ויקום את דם הרוגי המלכות במהרה. אמן

הייתה לו פלנלית על העיניים. הורדתי אותה כדי להביט בעיניו"
, והסתכלתי לו בעיניים המדהימות. מבט ראשון בפני הרוצח, כל כך צעיר, ופתאום... קשה להאמין, אהבה ממבט ראשון, מי היה מאמין שזה יקרה לי, פעם ראשונה ודווקא עכשיו עם מי שנחשד כרוצח, איך אוכל לחיות ולהתמודד עם הרגשות המציפים אותי, חלחלה עוברת בגופי שאני חושב על החקירות שהוא צריך לעבוד ומבטי ההשפלה של פיקודי, לא! אני חייב להגן עליו בגופי, איני יכול לשאת את המחשבה שמישהו יעולל לצעיר כל כך יפה וחמוד כמוהו משהו לרעה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/218713

.מלאכים מלוים את האדם-
בימי החול יש לאדם מלאכים המלוים אותו ,
בשבת יש מלאכים אחרים המלוים אותו ,
והם קדושים יותר ממלאכי החול .
הם אינם הולכים עד שיבואו מלאכי השבת תחילה.
וזו הכוונה "צאתכם לשלום"
למלאכי ימי החול העוזבים עד מוצאי שבת
מדוע אומרים אנו למלאכים "צאתכם לשלום "?
מה איכפת לנו אם ישארו בזמן הקידוש והסעודה?
את הנשמה היתרה אשר באה בשבת
מלוים אותה מלאכים מעולם העליון,
ולהם אנו אומרים "שלום עליכם",
ואותם שני מלאכי השרת אשר הם מלוים את האדם (המוזכרים במסכת שבת)
הם אלה אשר מקבלים את הנשמה היתירה מהמלאכים,
והטעם לכך משום מעלתה של הנשמה ,
כדי לרדת לעולם הזה היא צריכה לאמצעי ,
כפי שהתינוק בבטן אימו הוא ממוצע
בין העולם העליון לעולם הזה,
ןלכן בראשונה הנשמה נמסרת למלאכי השרת של מעלה.
ומלאכים אלה מוסרים אותה למלאכים שלמטה
המלוים את האדם עד לבואה לאדם.
מכל מצוה שאדם עושה בשלמות נברא מלאך,
והם עומדים כל ימות השבוע כגוף בלי נשמה
ומחכים ליום השבת שתהיה להם עליה לעולמות עליונים.
מהזוהר הקדוש -"כי מלאכיו יצוה לך " - דהיינו הרבה מלאכים
"וחונה מלאך ה'' סביב ליראיו ויחלצם" - היינו השכינה ,
לסובב לבני האדם מכל הצדדים כדי להצילם .
ולאו דוקא בערב שבת מלוים את האדם, אלא בכל דרכיו,
מלאך הטוב והמלאך המקטרג..
המלאך הטוב מזלו צדק.
ומלאך הסמאל ממזל מאדים ..

ברוכים תהיו בהרבה מלאכים טובים
שנזכה יום יום לברוא ..מלאכים טובי..צדק אמן !!!!!

העלתה לפייסבוק ציפי שילוב

תורה מה יהיה עליה – שיעור פרשת משפטים יום ב''
בכל יום יוצאת בת קול מחורב-הר סיני.‎...‎...
תורה,תורה איילת אהבים,
זוהר משפטים
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם
נדרוש בע"ה זה מול זה עשה הקב"ה כפי חיות הקודש אריה שור נשר אדם של הקדושה, יש חיות מרכבת הטומאה.
נשר הוא צד התפארת, יונה היא כנסת ישראל, וכל יהודי הוא יונה או אפרוח או גוזל, או ביצה שטרם בקעה כפי מעשיו.
יונה-זו תפילה, כאשר אדם מתפלל הוא מתקן עולמות, בונה רקיעים חדשים, מעלה את השכינה ואת כל ניצוצות הקדושה, פודה שבויים, מרפא חולים ו"אני תפילה" אמר דוד המל ע"ה- כל מהותו של דוד – תפילה, כל ספר תהילים הוא תפילה והתפילה מבררת טוב מרע היא מוציאה את הקדושה מהשבי מפי הנחש מהקליפות העוטפות את הניצוץ והן נלחמות זה - מחשבות התוקפות בתפילה, זהו הנשר המסואב הרודף אחר היונה אחר התפילה שלא תגיע לשורש, שלא יקח יעקב את רחל ולאה ואת שבטי יה מבית לבן הנבל...יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם
עד בוא חשבון, עד יתעורר הנשר הקדוש ,קום נשר קדוש!, זו מידת הבינה,זו אמא המכסה בכנפיה על בניה, בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר נֶשֶׁר וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל עִרְבּוּבֵי הָאֻמּוֹת, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָה רָעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹרֵף אוֹתָם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה'' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
את זה אמר בלעם הרשע אשר ראה בנבואת טומאתו את מפלתם של הנוגשים בישראל "אין עמו אל נכר", אין לישראל אלא- הקב"ה, רק הוא, לבדו ימלוך על ישראל, מידותיו ,ספירות, פרצופים, הם הכל לבושיו... הכל זה "אחד יחיד ומיוחד", ללא פירוד, ללא תכלית.לו העוז והמשרה, והוא גואל ואין אחר אין גואל לבד מהקב"ה. גאולה כללית: אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ, עד שהקב"ה יחפוץ , עד אחרון השבויים לא ידח ממנו נידח, לא יוותר על אף ניצוץ קדוש, כולם ישובו ללא יוצא מן הכלל כולם יתוקנו לימי נצח ואם באים ייסורים תכופים - תשמח תרקוד, הקב"ה מנקה אותך..
גם אם אין לך כח ,כסף בריאות, גם אם אתה שבוי בתאוות עולם נפסד זה, הקב"ה יינקה אותך, רק זה יכאב יותר..
אתה יכול להקל על עצמך ועל ייסוריך, תדבק בו, תדבר איתו יש לך פה, ואם אתה לא יודע לדבר תבכה, ואם אתה לא יכול לבכות, אז תבכה על שאתה לא יכול לבכות ,תזעקקק, לך ליער ותצעק, תצעק בלב, ותצעק בקול, שומע כל תפילה, בוחן כל לב וכליה , הכל בידו יכול הכל הוא רוצה להציל אותך, ואתה? רוצה שהוא יציל אותך? קשה לך?
בלילה מתחת לשמיכה בוכה הנשמה, אתה חסר אונים? הוא הכתובת, הוא מחכה לך, למה אתה מחכה- צעק.
ואחר כך יבוא גואל פרטי יגאל אותך אני יודע, הוא גאל אותי ,אני צעקתי, בכיתי, התייסרתי והוא גאל אותי, ושימח אותי..ועכשיו אני רוצה לשמח אותך...כמוני!

ואחר כך יבוא גואל כללי אז מִשָּׁם וְאֵילָךְ אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אין מקבלים גרים , למה ?
מכיוון שאין בהם ניצוצות קדושה יותר,כל הקדושה עברה לצד של הקדושה, לישראל, ונשארה הטומאה מופרדת.
אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ, יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּה שֶׁל אָדָם לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, לְקַיֵּם בָּהֶם (ישעיה ס) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךָ יֹאבֵדוּ. לְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ''. (שם ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ''.
ומסביר :
וּמִצַּד שֶׁל תְּבוּאוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, שְׁ

אין אפיקורסים בישראל, יש לכלוך על ישראל והלכלוך מדבר, הקליפה מדברת, לא ישראל, רק צריך להאיר את ישראל הפנימי של האדם שנראה כביכול כופר והוא בעצמו יסלק את הקליפה.
רוב הטועים מוכחים בכעס, ברוגז. לא זו הדרך כנגד הקליפה, קליפה היא כמו קוף, כפי שתגיב היא תגיב, תכעס, היא תכעס, תאהב היא תאהב, אז תאהב ותשמיד אותה באור אהבתך את הקדוש, בתחבולות תעשה לך מלחמה כפי יעקב..
תשתמש בכלים של העולם הזה, אל תרכוש אותם לעצמך, תשתמש בהם.. שבור את הקליפה של חברך, אהובך, אחותך, בעלך, אשתך, ילדייך, ע"י הרבה אהבה, דוגמא אישית, נועם הליכות ואל תכעס על שום דבר , דע לך שברגע שאתה מרגיש כעס זה אומר שעברת לשליטת הקליפה הכעס הוא הקליפה, אש הגהנום.."כל הכועס כל מיני גהנום שולטים בו"... "אין לו אלוה" עובד עבודה זרה על שום דבר.. אל תכעס....
יש כעס מדומה לצורך חינוך, זה בסדר- בתנאי שהוא חיצוני , הוא לא יושב בלב, וליבי חלל בקרבי- חלל- לא חלול בלי מפריד, חלל אחד שלם של אהבה חסד ,שלימות, אחדות, ללא כל הפרדה כפי דוד המלך בלי יצר הרע ומהיכן הוא ניזון?- היצר הרע..
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, וַיְּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. עַד שֶׁיִּהְיוּ דְרוּכִים בֵּין רַגְלֵיהֶם, בַּגָּלוּת הֵם לֹא נִבְרְרוּ מֵהֶם: יצר הרע ניזון מחיקוי הגויים לימוד מעשיהם טמבליוזיה תשקורת לשון הרע הבלי עולם זה תלבושות מפוארות על גוף שתכליתו להיות מאכל לתולעים וּבִשְׁבִילָם אָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, (שם מט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי הם עוונות שלמדנו מהגויים, מתרבותם המקולקלת..
ראו הבדל בין חינוך תורני לבין חינוך של גויים אי אי אי עד שלא ראיתי לא האמנתי.. איזו תרבות , אילו מנהגים, מידות מתוקנות אוהבים ,מנדבים את הסוכריה האחרונה, שרים, מזמרים לקב"ה, מעירים השחר לשמוע קולם המרעיד ב 5 בבוקר, ילדים בני חמש שש מזמרים תהילים, קוראים משנה, מתרגשים ליום חדש, מבקשים עוד ממתק לילד שאין לו, מטבע לצדקה לקופה, מסודרים..
הם מבקשים .. ראיתי גם ראיתי את הצד השני של אחיי, ילדיי מקודם חינוך של גויים מותגים, סדרות ירודות של לשון הרע ורשעות חיצוניות שטוחה, מתעתעים בנו..
אנחנו עם עתיק 3500 שנה מאז מתן תורה.. ולא הכנסנו חינוך מקולקל והתפרנסנו וחיינו ולמדנו תורה בלי ליבה בלי חינוך של עולם נפסד זה, , ,
תעוררו את האהבה תחת התפוח
וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה (שיר השירים א) צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵ"י הַצֹּאן. בְּיַעֲקֹ"ב. שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר אֶל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, (בראשית ג) הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הַגָּלוּת נִמְשָׁלִים לְתַפּוּחִים וּלְכָל הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שיר השירים ח) תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ
יקרע לנו את ים סוף,
כנסו לים התורה, עלו להר, שמעו את קולו של האחד אני ה'' אלוקיכם ,אני ולא אחר , אני ולא מלאך, אני ולא שרף, - פתאום יופיע המלך בהיכלו- היינו כחולמים.. אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אמן כן יהי רצון..תיהיו ברוכים..ראה/י עוד
מאת‎:‎ יוחנן באנון..

http://www.thekotel.org/cameras.asp

בעזרת השם
תכנסו לאתר הבא:

http://www.formula-gate.com/subjects/astrology/astrology.aspx