-

בעבר שמענו את הרב גינסבורג מעומר, שהביא לנו פרקים בתניא באופן נפלא והינו בקיא הלכות.
אני מציעה את אחיו הרב יוסף יצחק גינסבורג, יח'' שניהם, משפיע בישיבת כפר חב"ד, גדול החסידים של הרבי שאין מגיד גדול ממנו כיום בנושא המדובר
הוא המוציא את ה"דבר מלכות" לאור - (שיחות לשנתים האחרונות שהרבי מסר לחסידיו.)
הוא כמובן רבּי - במילים אחרות אני בגרופיז שלו.

אני תקוה, שאם תבחר בו, יהושוע, לא נשמע אותו 1:45 לפנות בקר אלא ב-10:20 בלילה.

בתודה ובהצלחה.
וחג שמח

..

ממש
חבל על הזמן
הוא מנסה להחיות את הרבי שהסתלק
בכוח הזרוע

זה מה שנקרא משיחיסטים
או
רביניסטים

נתנאל הכהן - הוא משדר ברדיו לב המדינה. הוא מיסטיקן גדול, ראיינו אותו בטלביזיה הרבה פעמים, הוא עוסק בתורת המספרים והאותיות, והכל דרך הזוהר,
אני יודעת רק את הפקס של רדיו לב המדינה
אני מקווה שתיצרו איתו קשר , הוא מאד מעניין.
0547919191

רצוי ב- FM

של FM. האם אלו שידורי קודש?

.

בס"ד

מאכלי חלב בשבועות (תשובה גם לנעמי בלומנטל,
חברת -כנסת בישראל, במפלגה השלטת, שאיננה
יודעת לענות לעצמה, למה מאכלי חלב בשבועות,
כמו שנוכחנו לדעת השבוע.. מתשובותיה..)
"נוהגין לאכול מאכלי חלב בשבועות" רמ"א תצ"ד ג'',
וכתב המ"ב (סקי"ב) "ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד
שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקיבלו
התורה (כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה,
כמ"ש רב סעדיה גאון שבי'' הדברות כלולה כל התורה),
וירדו מן ההר לביתם, לא מצאו מה לאכול תיכף, כי אם מאכלי
חלב, כי לבשר צריך הכנה רבה, לשחוט בסכין בדוק,
כאשר צווה השם (עכשיו), ולנקר חוטי החלב והדם,
ולהדיח ולמלוח, ולבשל בכלים חדשים, כי הכלים
שהיו להם מקודם שבישלו בהם, באותו מעת לעת
נאסרו להם, על כן בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב,
ואנו עושים זכר לזה".
וכתב כה"ח בשם שיירי כנסת הגדולה והשל"ה:
"ואני אף על פי שאני מן הנוהגין שלא לאכול גבינה ובשר
בסעודה אחת, לקיים זה לאכול מאכל בשר וחלב ביום
חג השבועות, אני אוכל החלב עם הדבש קודם,
ואני מברך בהמ"ז, ואחר"כ אחר שעה אני אוכל
מאכל בשר".
ובאסרו חג: א"ר ירמיה .. כל העושה איסור לחג
באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח
והקריב עליו קורבן שנאמר איסרו חג בעבותים עד
קרנות המזבח (סוכה מ"ה ב'').
וכן פסק הרמ"א להרבות קצת באכילה ושתיה ביום
שאחרי החג והוא אסרו חג.

מעדני תפוחים:
"כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים" (שיר השירים ב'') -
כשם שהתפוח הזה מוציא פרי לחמישים יום משיוציא (ציץ),
כך ישראל קיבלו את התורה לקץ חמישים יום
לצאתם ממצרים וכו'' (פסיקתא זוטרתא).
ומצאתי את עצמי קוטפת מעץ התפוח שגדל לצד הפתח של
היציאה מביתי, תפוחים יפים ועסיסיים, מעשרת, ומכינה מהם
למטעמי השבת,
ואחר"כ בשבת מצאתי את הפירוש הנ"ל בספר התודעה..
אז בכלל זה עושה עוד תאבון למעדני תפוחים..
וגם היום לקראת ההכנות לשבועות, בע"ה אמשיך להכין
עוד ממעדני התפוח.
מחית תפוחים כתוספת לבשר, ועוגת תפוחים.
כן הלפתן תפוחים עם שזיפים שחורים.
אני מוסיפה ללפתן גם קצת מעלי התבלין הטריים,
הנמצאים מתחת לידי, אם זה נענע, רוזמרין, מרווה
או לואיזה, (לא כל סוגי העלים ביחד.. שניים לכל פעם..)
חוץ מהתיבול הרגיל..לימון הל קנמון צפורן סוכר,
וזה יוצא חבל על הזמן..ואולי גם גלידת תפוחים.. אפשר...

חג שבועות שמח לכולנו - שיצמיח לנו, בע"ה,
כוחות מחודשים ללימוד התורה.

http://www.nrg.co.il/online/11/ART/944/225.html

נשמע מעניין...

בס"ד

בהצלוחה! בע"ה.

זהו,
זה קץ הימין.

ברכותי
מחברון.

.

מה לא רואים ?

קבלת התורה כדבעי
מלכות שבמלכות
הוצאה לאור/לפועל
שנזכה

חג שמח

אודה על קבלת פרטים איך אפשר להגיע לרב
תודה מראש

בס"ד

תוכל לראות באתר "הידברות" - את ההרצאה הבאה.... חפש בגוגול..

או תנסה ב"ערכים" באזור המרכז. בטל. 5708062-03

...

שלום
האם מישהוא יכול לומר לי איך אני יכול להגיע לרב
מפורת,אודה על מ"ס טלפון
תודה

כיום בישראל כל האנשים שונאים אחד את השני.
ראו את הרפואה, השקיעו פוליטיקאים כספים למחקר על חלל במיליארדים והגיעו לחלל אבל ברפואה היו יכולים להשקיע את ההון הזה למחקר ברפואה ואז יקירנו היו בריאים.
אבל מאחר וכל אחד שונא אחד את השני, אז אף אחד לא מרגיש את הרגשות של שני. במצב זה שכל האנשים פסיכופתים בישראל.
מדוע ?
עולים חדשים מציפים את הארץ ורובם לא יהודים.
הייתי במשרד הפנים ושאלתי למה כבר לא כותבים "יהודי" בתעודת הזהות, אז הוא ענה לי את האמת שכל העולים החדשים הם גויים ורוצים לחפות ולהסתיר את העובדה הזאת.
בינתיים נגרמים הנזקים, לביטוח לאומי אין כסף לשלם אוכל לזקנים ולחולים שמתים בגלל שאין תרופות.
והרוסים עושים את עצמם חולים והולכים לקבל הבטחת הכנסה.
הרסו את המדינה.
האם למדינה הזאת יש תקנה ??
או שעדיף כמו נטורי קרתה שלא מאמינים בקיום המדינה.
עדיף כבר להחזיר מפתחות לאום !!!
מה דעתו של הרב כדורי ?

בס"ד,
אינני יודעת מהו גילך ? אך אתה רואה את הדברים כמי שהיו כאן לפני קום המדינה.
אני נולדתי אחרי קום המדינה, אבל כאשר היו ערכים , עד קצת,
פעם היתה מפלגת שמאל אחת - רקח קראו לה, וזה היה מספיק בכדי שכולנו נכעס עליהם ועל הדעות השמלניות שלהם.
עתה, הכל כאן שמאל.
לדעתי, ושוב לדעתי, אנו הדתיים, ואולי לפחות אני, ואולי יש כאלה שחושבים אולי כמוני, נמצאים כאן, כי זוהי הארץ המובטחת, ואשר עיני ה'' אלוקיך בא מראשית השנה ועד אחריתה,
ולכאן יבוא משיח צדקינו, וכאשר יהיו פרעות בכל העולם, כאן יהיה הכי שקט והכי בטוח. כי זוהי ארץ ה'' ונחלת אבותינו.
להחזיר תעודה או משהו כזה למדינה, אולי לא, ולהתנהג בצורה קיצינית כמו נטורי קרטא בהחלט לא.
אבל לאהוב את אחינו - כן.
להפיץ את התורה ואת אהבת הארץ ואהבת ישראל - כן.
לבנות - כן
לא להתערבב עם הגויים שנמצאים כאן
ובעזרת ה'' כמו שאמר אדיר זיק ז"ל
עם ישראל, בעז"ה אנחנו ננצח
בברכת אהבת ישראל

.

מתוך הפורום, {כתב מורדכי היהודי : }
...בקיץ הקרוב עומדת מדינת ישראל להוציא מבתיהם 8,000 מאזרחיה ולשלוח אותם, לא ברור לכמה זמן, למגורים זמניים....

{שיטת המיטריה, מוסג הנהוג במכירת תוכנה למחשבים. * קודם דוחפים רק את הקצה הצר -השיפיצי - ואחר-כך...*}

חברי היקרים, מדובר לא רק ב 8000 אזרחים !!! הם מדברים להורדת עשרות רבות של יישובים, מדובר כאן על יותר מ 100.000 תושבי מדינת ישראל,
להוריד בכל פעם כמה יישובים בודדים, לאט- לאט.

.....
יש לאפשר לכל האוכלוסיה הערבית לבנות את בתיהם בין רפיח לבין אל-עריש, ובין אל-עריש לבין רפידים, על מנת להפריח את השממה במדבר.
פשוט אין מקום בעזה לכל האוכלוסיה הגדלה כל יום- מה הם יעשו בעוד25 שנים כאשר האוכלוסיה תיגדל בעוד כמה...?
בוודאי שאין בכלל מקום בארץ ישראל עבורם.
מה אנחנו ומדינת ישראל תעשה?

בברכה

..

שמעו אני עושה עבבבבבודה על חסידות ברסלב אז מישהו יכול לעזור לי!!!
אני לא יודע איפה יש חומר על הקמה החסידות וכו'' אז מי שרוצה מוזמן בכיף!!
בתודה מראש ברק

בס"ד

שלום תחפש בתאר של ברסלב

אחי היקר יש לך חומר באתר של ברסלב
www.breslev.co.il

בחסידות משול המנהיג האמיתי לאילן, הצומח ומתנשא מעל העם. העץ הוא "פלא יועץ", המנחה את העם בעצות פלאיות - הוא "יוצא מן הכלל", הצומח מעל ''קרקע המציאות'' בה חי העם, ומוביל אל מעבר למצוי במושגי העם בהווה. יחסי המלך (ה"יוצא מן הכלל") ועמו המונהג נבחן במדדי תהו-תיקון:

חריגה והתכללות - תהו ותיקון
ההבדל העקרי בין התהו לתיקון הוא ההתכללות:
עולם התהו חסר התכללות - כל דמות מבליטה את היחודי באישיותה. מלך תהו "יוצא מן הכלל" לבטא בקיצוניות את מדתו ולהשליטה על העם, שאינו מסוגל לחקות יחודיות מרשימה זו; התיקון מתיחד בהתכללות - כל דמות כוללת כקוי משנה באישיות את הקוים העיקריים שבזולת, ולכן פועלת בתיאום עם הזולת ובהנהגתו. מלך התיקון אינו "יוצא מן הכלל", אלא רק מבליט בעם הרבגוני את קו האופי העיקרי של עצמו.

ונדייק: מלך התהו בולט מעל עם שאינו דומה לו כלל (ולכן נתפס אצלו כמשני), אך גם מלך התיקון הוא "יוצא מן הכלל", שאם לא מאבדת המלכות את משמעותה - מנהיגות שרק מבליטה קו אופי קיים אינה מלכות - אין היא מוליכה ליעדים חדשים. מלך הוא החורג מהקיים וחושף קוי אופי ואורח חיים חדשים ונעלמים.

אם כן, זהו ההבדל בין התהו לתיקון: מלך תהו הוא "יוצא מן הכלל" שאינו חושף פן חדש החבוי בכלל העם, אלא חורג ממנו לחלוטין, תוך הבלטת נחיתותו. ממילא, הכלל אינו יכול ללכת בעקבות המלך, וסוף מלכותו משבר ומיתה. לעומתו, מלך התיקון מוגדר במדה (שהתורה נדרשת בה): "כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל - לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא" - בחשיפת קו אופי חדש הוא מלמד שהדברים טמונים בכל אחד, חידוש המלך נקלט בעם, והוא מתקדם בעקבותיו. התכללות התיקון גורמת לכך שתגליות המלך נקלטות בכלים - מתגלות כצפונות בכל אחד ואחד.

א. אין מנוס: צריכה להתחולל מהפכה בארץ!

ב. המהפכה המיוחלת צריכה להתחולל בשני מישורים: במישור הרוחני - מהפכה בדעות, בהשקפות העולם של כלל הצבור. במישור הגשמי - מהפכה בהנהגה המעשית של המדינה, באופי הדמויות המנהיגות, ובתחוקה שעל פיה מתנהגת המדינה.

ג. הבטוי המעשי של המהפכה הרוחנית הוא דרישת העם לחינוך כשר לפי רוח ישראל סבא, לא לחשוך מכל בן ובת ישראל את נחלת אבותיהם הרוחנית - "תורת הוי'' תמימה". גם המהפכה בשטח זקוקה ל"קומה עליונה" של תודעה רוחנית, לשם מה נלחמים נגד הממסד הקיים ולאן פנינו מועדות - אל ה'' אלקי ישראל ואל יעדי תורתו הקדושה
(לאפוקי מפניות אישיות, או גם צבוריות, כגון הרמת איכות החיים וכיוצא בזה. כמובן ופשוט, בכל הנוגע לבטחון עם ישראל, חוקי התורה מחמירים ביותר למגר כל גורם זר המסכן את חיי העם - בטחון עם ישראל הוא חוק התורה, ולא ''פניה'' שניתן לוותר עליה).

ד. צריכים להתאזר ברוח מהפכנית. אנו מאמינים במשיח כמציאות ממשית המחכה להתגלות בכל רגע. צריכים לרצות בו, צריכים לעשות משהו ממשי כדי להחיש את בואו. די לשבת אדישים ומיואשים מהמצב הקיים. די להשלות את עצמנו שהענינים יסתדרו איך שהוא, שיקום איזה ''גנרל'' חדש משורות צה"ל, יתפוס את ראשות הממשלה ויציל את המצב.

ה. המשיח רוצה שנדרוש אותו, וזה בשני המישורים הנ"ל, במישור הרוחני-חינוכי ובמישור המעשי-מהפכני בשטח. אם רוצים שלום באמת (והמשיח הוא שמביא שלום לעולם) צריכים להתאזר בעז של קדושה, עז של תורה, כמו שנאמר: "הוי'' עז לעמו יתן [עזות דקדושה לחולל מהפכה, ועל ידי זה דווקא] הוי'' יברך את עמו בשלום".

ו. פעם בהתוועדות חסידים, הרים הרבי מליובאוויטש את ידיו הקדושות מעל ראשו ובהתרגשות עצומה צעק לאלפי הנוכחים "קער א וועלט היינט [הִפכו את העולם היום]!". זה בניגוד להוראה החסידית הכללית שעובד ה'' יתברך אינו צריך להפוך את העולם, אלא רק לעשות עוד מצוה ועוד מצוה מתוך נקודת אמת, וזה מה שיתקן את העולם אט אט.

ז. אך היום זכינו לתפנית: "עשו כל אשר ביכלתכם להביא את המשיח בפועל ממש, בדרך של אורות דתהו - אבל - בכלים דתיקון". ההוראה של "הפוך את העולם היום!" היא הוראה של "אורות מרובים דתהו" (בעוד ההוראה הכללית הנ"ל שייכת לעולם התיקון, שבו, מצד עצמו, ה"אורות מועטים" ביחס ל"אורות דתהו"). "הפוך את העולם היום!" היינו לחולל מהפכה בארץ היום! ביחס למישור הרוחני - "היום, אם בקולו תשמעו". ביחס למהפכה בשטח, לידת המנהיג, המשיח, בפועל ממש - "... הוי'' אמר אלי בני אתה אני היום ילידתיך". חבלי לידת משיח סבלנו די, הגיע הזמן לעזור למשיח להיוולד בפועל ממש.

להתפלל להשם , שמלחמת אחים לא תקום .
הערב רב רק מתעצם .

רק כדי שלא יהיה לו חלק לעולם הבא.
והצדיקים בצער בדוחק ויגון נמצאים. עד בשורת הגאולה - אמן!

שלא תהיה שום מלחמת אחים בשום פנים ואופן.
גזירה כזאת לא גזרו בשמים ברוך השם.
כנראה שלא גזרו גם שתהיה תכנית ההתנתקות.

בקשר למלחמת אחים.
בכלל יכול להיות שמלחמת אחים הכרחית אחרי בוא המשיח כדי לברר בין הטובים לרעים.

.

שהוא הוא ולא אחר.
אין עוד מלבדו.
לא בפרנסה ולא בשום כלום.
שישלח לנו גם פרנסה טובה וכל טוב אמן!

לאמיתה

אמת לאמיתה.

ניום בבית כנסת, באמצע ערבית התחילו שניים לריב, אחד שמועמד להיות הגבאי של הבית כנסת ועוד אחד גרוזיני עצבני, היה קללות והשם ישמור,
ממש כואב לי לראות כל יום את מלחמת האחים מתעצמת...זה פשוט קורע לב...

אתמול שמאלנים ליד גדר ההפרדה ,הוציאו עין לחייל. היום סגרו בית ספר דתי ,ומוסד של חב"ד ,
נשאר רק להתפלל שלא תהיה מלחמת אחים

מנהיגות עלי הכהן, אופייה וחולשותיה
ספר שופטים מסתיים בפסוק "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (וראה גם שופטים יז,ו; יט,א). עלי הכהן, שהיה גם שופט, זקן, ובניו מנהלים את עבודת הקודש במשכן. חולשת מנהיגותו של עלי מתוארת בכתוב בציורו של היושב על כיסא אצל מזוזת ההיכל (שמו"א א,ט) והעם מגיע אליו ע"מ לקבל את צרכיו הרוחניים. הנתק בינו לבין הנעשה במקדש (ראה שם ב,כב-כד,כט) מצביע על מרחק עוד יותר גדול בינו לבין העם היושב בשדות.

ריכוזיות הכוח הרוחני, שהופקד בידי חופני ופנחס יצר אפשרויות של שחיתות. הפסוק (שם יג) "ומשפט הכהנים את העם כל איש זובח זבח" מראה שלעם לא נותרה כל ברירה אחרת. הזדקקותם של עולי-הרגל לשירותם הבלעדי היוותה קרקע פורייה להסתאבות. נוצרה תחושה של שררה וכוח (ראה שם טז: "ואמר לו כי עתה תתן, ואם לא ולקחתי בחזקה"). במקום שהכוהנים יהיו משרתי העם ומדריכיו, הפך העם להיות משרתם של הכהנים. מנהיגי הדור לא לימדו את "דרך הארץ" הדרושה כל-כך לתכנית יישוב עם-ישראל בארצו.


אחריות הסנהדרין
כאשר אין העם יונק את רוחניותו בדרך ציבורית מתאימה, הדבר מביא לשיבושים ברמה האישית והציבורית. תיאור הפער הרוחני, שהיה קיים לפני בא אלקנה, נמצא במדרש (תנא דבי אליהו פרשה יב):

ושמא תאמר, אותן שבעים אלף שנהרגו בגבעת בני בנימין מפני מה נהרגו? היה להם, סנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע פנחס בן אלעזר עמהם, שיקשרו חבלים של ברזל במותניהם, ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם, ויחזרו בכל עיירות ישראל, יום אחד בבית-אל, יום אחד לחברון, יום אחד לירושלים, וילמדו את ישראל דרך ארץ, בשנה בשתיים בשלוש, עד שיתיישבו ישראל בארצם. יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם כולו שברא מסוף העולם ועד סופו, הן לא עשו כן. אלא כשנכנסו לארצם, כל אחד ואחד נכנס לכרמו וליינם, אמר: ''שלום עליך נפשי'', כדי שלא להרבות את הטורח. ושנו חכמים במשנה: "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל ארח בפני כל אדם; ואם בטלת מן התורה, יש לך הרבה בטלים כנגדך" (אבות ב"י). וכשעשו בגבעת בני בנימין דברים מכוערים ודברים שאינן ראויין, באותה שעה ביקש הקב"ה להחריב את כל העולם כולו, אמר: לא נתתי תורתי אלא מדרך ארץ "ורדפו מכם חמישה מאה" (ויקרא כה,ח); אבל אם תעשו את התורה ותעדיפו עליה, "אחד מכם ירדף אלף ושנים יניסו רבבה" (דברים לב,ל). לפיכך נתקבצו ויצאו למלחמה, ונהרג מהן שבעים אלף. ומי הרג את כל אלו? אמרו: לא הרג אותן אלא סנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס בן אלעזר הכהן.

אנו רואים, א"כ, שמנהיגותו הרוחנית של העם אחראית על יחסיו עם ה'' ועל תוצאותיהם. המנהיגות הנכונה והאידיאלית יוצאת אל העם, ומשמשת מורה ומדריכה לעם. בו בזמן, מקבלת מושג מדויק על צרכי העם. אולם אז, המנהיגים התרכזו בעצמם.


שמואל כתב ספרו
הגמרא (בבא בתרא יד,ב) אומרת: "שמואל כתב ספרו ושופטים ורות". יש להניח, שהנביא הכותב, לא רק שמודע לתוכן סיפור המאורעות, אלא גם מגמתי בסידורן הכרונולוגי. אמנם, המפרשים טורחים ליידע אותנו, כי האירועים המתוארים בסוף "שופטים" שייכים לתקופה של עתניאל בן-קנז, ואולם, אם שמואל הנביא כתב את הספר, בוודאי גם ל"אי-דיוק" במיקום יש משמעות וחשיבות. לתוך תקופה זו בא אלקנה. אין כל מקריות בסיפורי התנ"ך, וע"כ גם עניינו של אלקנה אינו סיפור ש"בדרך-אגב", אלא משתלב להפליא בכרונולוגיה ובאיכות האירועים.


הוריו של שמואל
ויהי איש אחד מן הרמתיים צופים ושמו אלקנה... אפרתי. ולו שתי נשים, שם אחת חנה ושם השנית פנינה, ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים. ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה... (שמו"א א, א-ב).

התייחסות להורים ולמנהיגים בעתיד אינו דבר שבשגרה בתנ"ך. במקרה של הוריו של שמוא

יחסו המבין והאוהב למשפחתו מתבטא ביחסו לחנה העקרה -

ויהי איש אחד... ולחנה יתן מנה אחת אפיים, כי את חנה אהב. ויאמר לה אלקנה אישה: חנה למה תבכי, ולמה לא תאכלי, ולמה ירע לבבך, הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים (א,ח).

במקום שנתן אלקנה לפנינה ולילדיה מנות - שזו היא חובתו, נתן לחנה מנה אחת אפיים ע"מ לאזן, "כי את חנה אהב". בעיני אלקנה - "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים" לא בא לבטא את אשר מרגישה חנה, כי ברור מהמשך הכתובים, שחנה לא הסתפקה באהבת אלקנה. אבל דבריו מבטאים בהחלט את אשר הרגיש הוא עצמו. ראיית צורך הזולת לא נסתיימה אצל אלקנה בין כותלי ביתו (אם כי ברור, שהתנהגותו בביתו משקפת את אופיו). אלקנה ראה את הדוגמא האישית ככלי הבדוק והטוב ביותר לעורר אצל העם את המוטיבציה לעליה רוחנית. לא עמד ונאם לאחרים את שהם צריכים לעשות, אלא הדגים. כתיאור המדרש (ילקוט שמעוני, שמואל, עז):

אלקנה ואשתו בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל, ובאים ולנין ברחובה של עיר. והייתה המדינה מרגשת, והיו שואלין אותן: "להיכן תלכו?" ואומרין: "לבית ה'' שבשילה, שמשם תצא תורה ומצוות. ואתם, למה לא תבואו עמנו ונלך יחדו" מיד עיניהם משגרות דמעות, אומרים להם: "נלך עמכם." ואומרים להם: "הן." עד לשנה הבאה חמישה בתין, ולשנה אחרת עשרה בתין, עד שהיו כולם עולין. ובדרך שהיה עולה שנה זו, לא היה עולה שנה אחרת, עד שהיו כולם עולים. אמר לו הקב"ה: "אלקנה, אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחינכתם במצוות וזכו רבים על ידך, אני אוציא בן ממך יכריע את ישראל לכף זכות, ויחנך אותם במצוות". הא למדת שבשכר אלקנה, שמואל.

ראינו את התכונות המייחדות את אלקנה ואת חנה, ראינו גם את הנסיבות אליהן נולד שמואל.


שמואל
ימיו הקצרים של שמואל (52 שנה) היו ממוצים ומלאי משימות. חשיבותו של שמואל, לא כמעמיד שושלת משל עצמו, אלא במישור הממלכתי בלבד. האיש, שהפסוק בתהילים (צט,י) משווהו למשה ולאהרון כאחד, שינה דפוסי התנהגות של עם ושל מנהיגיו; העמיד את המוסריות האלוקית מעל קוצר ראייה וחולשות אנוש (ראה קל וחומר של שאול יומא כב, ב). הוא בעל לב רגיש ונחישות של סלע - משסף את אגג, סובב בין אנשי העם, ויחד עם זאת יודע לייסרם. מבקר קשה ושנון, ומתפלל יחד עם כל עם-ישראל לטהרם במצפה.

שמואל הנביא, איש שכל חייו הוקדשו לה'', היה לוי, ואכן שרת את העם ושרת את ה''. איש, שזקנתו לא התבטאה בשנים, השכיל לשפוט את העם, וללמדו במקום מגוריו. לא חיכה, שהעם יגיע אליו, אלא הלך הוא אל העם. הבין אותו במקום בו היה, ושם נתן לו את ברכתו. שמואל נתייחד בזאת שכונה "הרואה" (שמו"א ט,ט), כמי שמראה לאנשים את דרכם המיוחדת להם בעבודת ה''.


שמואל הצעיר
הוא מחדש בישראל את נפיצות דבר ה'', כדברי הכתוב (ג,א): "והנער שמואל משרת את ה'' לפני עלי, ודבר ה'' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ". המקום הנרחב הניתן לעלייתו של שמואל נוכח ירידתו של עלי, משכיחה לעתים את העובדה, שמדובר באיש צעיר מאוד! הוא עומד תמים מול עלי ונושא את דבר ה''. עלי נוכח בחולשתו: "ויבן עלי כי ה'' קורא לנער" (ג, ח). לפני-כן תואר עלי כזקן ואילו ה'' קורא לנער. אנו איננו עוסקים כל-כך בעלי, אך הניגוד מדגיש גם את חשיבותו של שמואל, וכן את חשיבות תפקיד המנהיג החדש, הדוחק רגלי הישן.


עלייתו של שמואל
התפתחותו של שמואל בתפקידו מובעת בכתוב בתיאור מקביל של גדילתו מול ה'' וגדילתו מול ישראל: "ויגדל הנער שמואל עם ה''" (ב,כא), וכמה פסוקים אחר-כך (כו): "והנער שמואל הולך וגדל וטוב עם ה'' וגם עם אנשים". שיא הכרת מנהיגותו של שמואל לא אחר לבוא - "וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה''".

כלל ישראל זוכה להשראת השכינה בזכותו כהמשך הפסוק: "ויוסף ה''

המדרש המופיע בפסיקתא רבתי (פיס'' יד):

"קוראים אל ה'' והוא יענם" - זה קורא ונענה, וזה קורא ונענה. "בעמוד ענן ידבר אליהם" - שמענו במשה שנדבר עימו בעמוד ענן, דכתיב "וירד ה'' בענן" (שמות לד, ה), ובאהרון שנדבר עימו בעמוד הענן, דכתיב "וירד בעמוד ענן" (במדבר יב,ה). אבל בשמואל לא שמענו. והיכן שמענו? מן הדין קרא, "ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך" (שמו"א ט,יב). רבי יודן בשם מארי יעקב: אמרו להם הנשים: אין אתם רואין ענן שהוא קשור למעלה? ואין יש אלא ענן, דכתיב: "ויש אשר יהיה הענן וגו''."

וכן בהמשך אותו מדרש:

שמענו במשה, שנכתבה תורה לשמו - "זכרו תורת משה עבדי" ( (מלאכי ג,כב); ובשמואל נכתב לו ספר - "ויכתב בספר וינח לפני ה''" (שמו"א י,כה). אבל באהרן לא שמענו. אלא מלמד שנתנה לו פרשה זו ("שמרו עדותיו וחוק נתן למו" - תהילים צט,ז) שלא תזוז ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות.

במדרש תנחומא (צו,יג) עה"פ "קח את אהרן ואת בניו" (ויקרא ח,ב):

זה שאומר הכתוב "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו" (משלי כ, ז) - זה אהרן ובניו. אם מן הדבר הזה, אף משה היה צדיק, ולא היו בניו כמותו. ואף עלי היה צדיק ולא היו בניו כמותו, ושמואל צדיק [היה] ולא היו בניו כמותו - "ולא הלכו בניו בדרכיו" (שמו"א ח,ג), למה אתה אומר "מתהלך בתומו צדיק"? שראה בניו אחריו בחייו משמשים בכהונה גדולה, לפיכך: "קח את אהרון ואת בניו אתו".

שמואל והעם
לאחר תיאור עלייתו של שמואל, עושה המקרא הפסקה ארוכה ומתאר את מלחמות ישראל עם פלישתים, עד נפילת ארון ברית ה''. אין אף מלה אחת על שמואל בכל תיאור האירועים הללו. העם פועל בדרך "טכנית" - אולי נוכחות הארון תעזור! זה לא מה שקורה, וכאשר חוזר הארון לקרית-יערים - "וירבו הימים וינהו כל בית ישראל אחרי ה''". מעורבותו של שמואל להשגת מטרה זו רק מובנת מבין השיטין.

בפרשת בהעלותך מתארת התורה, איך הונהג העם במדבר, וכיצד התקבלו החלטות:

"ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי-כן יסעו בני-ישראל. ובמקום אשר ישכן שם הענן על המשכן יחנו" (במדבר ט,יז).

התורה מפליגה בתיאור תלות העם בהתנהגות הענן בקביעת חנייתם ומסעם. אם נמשיך, הרי גם המזון שקיבלו היה מן שמים - לא ניתן לבני-ישראל את ה"זכות" לדאוג למחר, הכל נקבע בידי שמים, גם בגלוי. בדורו של יהושע, אף במלחמות שבני-ישראל ניהלו, כביכול, בעצמם, היה קשר ברור והנהגה משמים. בתקופת השופטים אין אנו שומעים על הנחייה ברורה מה'' דרך אמירה נבואית, רק איש מורם מעם נהיה שופט והוא, בסייעתא דשמיא, גואל את העם מצרותיו ושופט אותו. הפסוק עצמו מעיד: שאין חזון נפרץ". מבט העם הוא אל מנהיגו. עבודת האלקים היא דבר אישי ופרטי, גם אם יש משכן.

שמואל ניצב מול עם, אשר הורגל בהדרכה רוחנית ב"שלט רחוק" (ראה המדרש לעיל). אירועים מסוימים גרמו לו לעלות ולרדת מבחינה רוחנית. נראה, ששמואל עובר עם העם תהליכים, שדורשים הבשלה ומוכנות. שמואל, בא מבית-מדרשו של אביו, אלקנה, אשר ידע לעורר את ליבות ישראל לעלות לבית ה'', ישן ברחובה של עיר; ושל אמו, חנה, הדומה לצוק קשה ואיתן, המנהלת דין-ודברים עם ה'' צבאות. בתחושות של מה רצוי להיעשות עם העם הזה, פונה שמואל אל העם ואומר:

אם בכל לבבכם אתם שבים אל ה'', הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות, והכינו לבבכם אל ה'' ועבדוהו לבדו, ויצל אתכם מיד פלישתים.

בשלב זה, בני-ישראל מודרכים ומושפעים ממצוקותיהם, הבאים עליהם מן האויב, פלישתים. זו המוטיבציה שמשתמש בה שמואל, ועדיין מזכירה את ימי השופטים (שופטים ב,יח):

וכי הקים להם ה'' שופטים, והיה ה'' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט, כי ינחם ה'' מנאקתם

כאשר ה'' אומר לשמואל "לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם" אנו מבינים, שעד עתה ה'' שימש בתפקיד המלך, ואותו מעבירים, כשהשעה ראויה, למי שנבחר לשאת בתפקיד. המעבר מעם המונהג ע"י שופטים, הפוטרים בעיות מזדמנות ולא מתחילים את המהלך ההיסטורי של עם היושב על אדמתו, לעם המונהג ע"י מלך, בדרך להקמת המקדש. הרב קוק בספרו אורות-הקדש (ח"ג, מוסר הקדש, סעיף עט) מביא את דברי הזוהר על ספירת המלכות:

"מלכותא דלית לה מגרמא כלום" - מלך בישראל אינו מייצג בתפקידו את עצמיותו, אלא את התפקיד שהוא ממלא. הוא מייצג את השכינה כלפי העם, ואת העם כלפי שמיא. כאשר שמואל שומע את העם המבקש לעצמו מלך, הוא שואל את עצמו איזה סוג מלך העם מבקש? האם זה "תנה לנו מלך", או האם זה "שימה עלינו מלך"?

מלכות שאול - מלכות שעה
לכאורה, דבר ברור הוא, שמלכותו של שאול עמדה מראש להיכשל:

א. ההיסטוריה מראה, שדוד הועדף על פניו, שנאמר "קרע ה'' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמו"א טו,כח).

ב. כבר בברכת יעקב לבניו נאמר: "לא יסור שבט יהודה ומחוקק מבין רגליו, עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים" (בראשית מט,יא).

ג. בהמלכתו של שאול, אומר שמואל לעם:

"ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן ה'' עליכם מלך. אם תראו את ה'' ועבדתם אתו ושמעתם בקולו ולא תמרו את פי ה'' והייתם גם אתם וגם המלך אשר מלך אחר ה'' אלקיכם" (שם יב,י-יד) -

אין כל זיכרון לאורך ימי המלכות, ואילו לדוד נאמר ע"י ה'': "ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך, כסאך יהיה נכון עד עולם" (שמו"ב ז,טז).

לא זה המקום לשקול ולהשוות את מעשי האישים השונים (בזאת עסק רבות הרב בכרך, בספרו "מה בין שאול לדוד"). כאן ננסה להציג את הנהגת העם ע"י אדם כשאול, שמלכותו, היא זו של בוסר, אל מול מלכות דוד, המיועדת מראש ל"עד עולם".

העם ננזף על בקשתו את המלך, אשר מלכותו עומדת ותלויה. מצב רוחו של שאול הוא דוגמה לחוסר היציבות המאפיינת את מלכותו. במלכות דוד, העם מתאר את המלך, כמי שהיה כבר, המוציא ומביא בימיו של שאול. דוד סימל עבור העם יציבות. כל צעד בתחילת פעולתו של דוד מתואר בכתוב שבא לאחר "וישאל דוד בה'' וכו"''.


בגרות העם למלוכה
נחזור לנביא שמואל. הוא מעביר את העם ממשטר של שופט למשטר של מלכות. העם מודה בתחילה, כי חטא כאשר שאל לו מלך, אחרי ששמואל מדגים להם באות, כי זה לא ברצון שמים: "ויאמרו כל העם אל שמואל, התפלל בעד עבדיך אל ה'' אלקיך ואל נמות כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאול לנו מלך". העם מכיר שהיה זה רע לשאול מלך, ומסתבר שטעותו הייתה בהבנתו את חלוקת הסמכויות והתפקידים. העובדה, ששמואל מרצה בפניהם את אשר יעשה להם המלך מראה, כי בזה טעו. במלכות שאול אנו מוצאים, שהיה ערעור על המלוכה ע"י אנשים, ומשום כך היה זקוק שאול ל"המלכה נוספת", על מנת לחזק אותו. עמידתו של שמואל כצל שומר, משגיח ומייסר, מראה את הליווי, שמלוכה זו זקוקה לו. דוד, לעומת-זאת, לא מתואר כנפגש עם שמואל מאז משיחתו, והוא הולך וגדל כמנהיג. קשה גם להתעלם מן ההדרגתיות של חיבור דוד עם ה'' ועם העם, משהו המזכיר את גדילתו של שמואל עם ה'' ועם העם.


מלכות דוד
לאורך תיאור הנהגתו של דוד, אנו מוצאים עדיפות לחשיבה הממלכתית, על זו הפרטית, גם אם הדבר נוגע לבנו שלו. דוד המלך רצה להשלים את המצוות שנצטוו ישראל עם כניסתן לארץ, גם זאת לא עלה בידו, כי ידיו מלאו דמים. מסתבר, כי לכל תפקיד בייעודו של עם-ישראל חייב לעמוד אדם המתאים לכך. שאול הרגיל את העם להנהגת מלך, אך העם רק בשל בתקופתו של דוד.

בימים בהם היה שאול לה'', העביר שמואל את שלטון השחיתות של משפחת עלי, וקבע סטנדרטים מוסריים בהנהגת מלך ועם. הוא העמיד את

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/shmuel-2.htm

בס"ד

בישיבת הסנהדרין מהיום נבחרו 7 טובי הסנהדרין, ונשיא חדש, הרב עדין שטינזלץ שליט"א

כמו כן התקבלה ההחלטה בעניין המקדש והר הבית , לקרוא לגופים העוסקים בבית המקדש
והר הבית, לתכנן במפורט תכניות המקדש לשם הקמתו.
הסנהדרין קוראת למכון המקדש להקים ועדת פוסקים, וועדת אדריכלים ומהנדסים, לשם יישום ההחלטה, עד לביצוע התכנון המפורט ברמה של תכניות עבודה.
העם היהודי נקרא לתרום להקמת המקדש. התרומות תעשנה כתרומות חולין לשם תכנון המקדש ובנייתו.
הסנהדרין תקים ועדת גזברים שתנוהל בשקיפות ההלכתית הראויה.

דובר הסנהדרין מוזמן להוסיף דברו..........

בס"ד


להזמנה: "תפילין בית אל"
במפעל 9975158 - 02
או בחנות המפעל 6522256 – 02

בס"ד

חובה
כנסו.
www.odemArt.com

בס"ד

תענית צדיקים (בשו"ע תק"פ) על פטירת
שמואל הנביא הלוי בן אלקנה וחנה,
בשנת ב'' תתפ"ג, ובמג"ת כתוב בכ"ט עי'' כה"ח

רצוף עבודה שלי......

.

.

לעולם לא היה עולה בדעתם של אף דתיים או חרדים לבנות את בית המקדש השלישי, או לפחות לאסוף חלקים לבנייתו, אבל הנה זה לפנינו בדור שכולו תואם לדברי חז"ל כדורו של משיח, רק צריך להשתמש בארגון הזה שיזכה כנראה להרבה פרסום, שיפרסם גם את מפקד האחדות שבו יוכלו לדבר על כל מה שקשור לבית שלישי, חוץ מקבלת עול מלכות שמיים ותפילה המונית.

אני פשוט לא מאמין שזכיתי להיות בדור הזה, שכולנו זכינו.

ישתבח שמו לעד!

בהמשך תהודעה על תערוכת ציורים של האמן
אני מעלה קבצים של ציורים המוגצים בתערוכה

תמונות נוספות:

משרדי הבריאות והביטחון נמנעים ממתן מידע לציבור על ההיערכות לטרור ביולוגי, מחשש לפאניקה. זאת, למרות שהגופים ערוכים כראוי

בכל הקשור לאיום הטרור הביולוגי - אחד האיומים הפחות מוכרים והיותר מפחידים - אין דבר המתבקש יותר, לכאורה, ממסירת מידע לציבור, אבל עמדת הרשויות הפוכה. "יש מערך הסברה שיופעל בעת הצורך", ענה דובר משרד הבריאות איתי ליטמן לשאלת "הארץ", מדוע לא יוסבר לציבור שניתן להתמודד היום בהצלחה יחסית, כמעט עם כל המחלות שיכולות לשמש טרור ביולוגי (אבעבועות שחורות, דבר, אנתרקס) - דבר שיכול למנוע פאניקה במקרה של מתקפה ולהקטין את הסיכון להדבקה המונית.

"הסברה ערטילאית לציבור, בהעדר איום קונקרטי, אינה יעילה", הוסיף הדובר. לשאלה האם ישראל ערוכה לכך, מבחינה רפואית ולוגיסטית, השיב הדובר, כי "ישראל ערוכה היטב לאיומי טרור ביולוגי, בהשוואה לארצות המתקדמות בעולם". לציבור לא נותר אלא להאמין לרשויות, כפי שהאמין שיש די ערכות מגן עד הפלישה לעיראק.


מאז ה-9/11 הפכה הסכנה הביולוגית מוחשית


"יש מלאי חיסונים מספיק לכל מדינת ישראל, פלוס"שאלות כמו האם צריכה המדינה למסור לציבור מידע בנושא הטרור הביולוגי, גם כשלא נשקפת ממנו סכנה מיידית; האם המידע צריך לכלול את הסיכונים בכל אחד מהסוגים המוכרים של נשק ביולוגי, ואיך ניתן להתגונן מפניהם; והאם יש למסור לציבור מידע על מוכנות הגורמים האחראים, כלומר משרדי הביטחון והבריאות, יידונו בסדנה של נאט"ו, שתיפתח מחרתיים בקיבוץ עין גדי, בחסות המרכז לחקר טרור ביולוגי באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות כ-30 מומחים מארה"ב, אירופה, ירדן, הרשות הפלסטינית וישראל.

נושאים נוספים שיועלו: מה הסבירות שארגוני טרור ישתמשו בנשק ביולוגי; האם כדאי לפתח תכשירים לזיהוי מוקדם של טרור ביולוגי; והאם רצוי לחסן את האוכלוסייה מראש, גם אם הסבירות לטרור ביולוגי נמוכה.

מאז מתקפת הטרור של אל-קאעדה בארה"ב בספטמבר 2001, ומעטפות האנתרקס שנשלחו לאחר מכן, הפכה סכנת השימוש בנשק ביולוגי למוחשית. אמנם ב-1975 נכנסה לתוקף האמנה האוסרת על פיתוחו, ייצורו ואחסונו של נשק ביולוגי, שעליה חתמו עד היום 165 מדינות (ישראל, אגב, לא ביניהן), אך לפי הערכות שונות כ-17 מדינות שמרו על יכולת ביולוגית כלשהי. לדברי הפרופ'' הלל ברקוביאר, סגן נשיא האוניברסיטה העברית, יו"ר הרשות למחקר ולפיתוח של האוניברסיטה, ובעבר ראש המכון למיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה ומנהל מרכז קובין למחלות טרופיות ומחלות מידבקות, בברית המועצות פיתחו בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 "עשרות טונות של אבעבועות שחורות ושל דבר, שנמצאים באיזשהו מקום בסיביר, אנחנו לא יודעים איפה בדיוק". לדבריו, המכון שייצר את הנשק הזה היה שמור מאוד עד 1990, אבל כשפקח או"ם ביקר בו ב-1997, הוא מצא אותו חצי ריק וכמעט שלא היתה שמירה על החומר. ברקוביאר מתנחם בכך שגם אם חלק מהחומר הגיע לארגוני טרור, "זמן חיי המדף שלו אינו לנצח, ובכל שנה, החלק שנמכר לטרוריסט, אם נמכר, הוא פחות יעיל".

מחקר ממשלתי שנעשה בארה"ב ביוני 2001, במסגרת תרגיל "חורף אפל", שבחן את מוכנות ארה"ב למתקפת טרור ביולוגי, העלה שאם יותקפו שלוש ערים באבעבועות שחורות, בתוך חודשיים ימותו מיליון בני אדם ושני מיליון נוספים יידבקו במחלה. ארה"ב רכשה במהירות כמות חיסונים המתאימה להגנת המדינה כולה. מה המצב בישראל? "עד כמה שאני יודע, יש מלאי חיסונים מספיק לכל מדינת ישראל, פלוס", אומר הד"ר איתי ויזר, מתאם המרכז לחקר טרור ביולוגי באוניברסיטת תל אביב, העושה עתה מחקר בפקולטה לרפואה על החסינות לאבעבועות שחורות בישראל.

אם לאל-קאעדה תהיה יכולת לעשות רק פיגוע אחד, ההנחה היא שהארגון ינסה לבצעו בארה"ב, אומר יורם שווייצר, חוקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוני

שלום לכולם :

אני שמח להזמין אתכם לתערוכה מיוחדת במינה של האמן החסידי : ברוך נחשון מקרית ארבע האמן אשר קיבל את בירכת הרבי "לתקן את חוש הציור ולהביאו לקדושה" התערוכה מתארת מסע אל עולמות אחרים, מרתקים, עולם מלא צבע שמחה ואור .
בטוח אני שלכל אחד מאיתנו ישנה איזו נקודה חבויה שמסתתרת ורוצה להתגלות ,עמדתי לפני יומים
בפתיחה לתערוכה וראיתי את אותן דמעות של אושר ואור הפורץ ממעמקי הלב .לכל אותן אנשים אשר הגיעו לפתיחת התערוכה והעלתי חיוך רחב על שפתי, חיוך של שמחה עצומה.

אם עדין לא נפתחו חדרי הלב אני מגיש לפניכם את התמונה שפותחת את התערוכה "המסע אל הזוהר האין סופי"

התערוכה מתקימת במרכז אמנות ירושלים ר"ח הע"ח 9 מוסררה (מעל לבית הספר לצילום מוסררה)
בין התאריכים 2/06/05- 23/06/05
בחסות עיריית ירושלים ומרכז אמנות ירושלים,
התערוכה נעשתה במסגרת פרויקט סיום לחוג אוצרות מוזאולוגיה, שנערך במקום