| | | |
|
מסכים , אבל ..........
|
ה " אומן "
| |
22:26 27/04/2005
|
צריך להזהר לא להכשל בלשון הרע ,אז
ניתן לדברים להמשיך רגיל .
שהקב"ה יוצא יצר הרע גם מהמקום שיש בו קדושה.
|
| | | | |
|
תשובה 311 על המשיח.
|
ה " אומן "
| |
21:49 27/04/2005
|
ברגע שהמשיח יקבל את הסימן מהקב"ה,
אז הוא ידע , לפחות ממה שידוע עד אכשיו,הוא
אדם רגיל . |
| | | |   |
יש מסר ואין מוסר ואין נמסר
|
י
| |
16:24 28/04/2005
|
|
| | |
|
זה נכון שהמשיח לא יודע ,עד הסימן מהקב"ה.
|
ה " אומן "
| |
21:40 27/04/2005
|
|
| | |
|
האם המסר של המשיח עומד להתקיים בשביעי של פסח !!1
|
אבי
| |
18:44 27/04/2005
|
כנסו לאתר דוד נט ותווכחו שב"עה כן יהיה |
| | |
לכל כותבי התחזיות והנבואות בפורום
|
עייצס
| |
11:49 27/04/2005
|
חבל להוציא אנרגיות מיותרות ולכלות כוחות בויכוחי סרק.
הקמתי עבורכם פורום חדש ללא צנזורה. שנקרא "עולם הגאולה והעידן החדש".
http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=13699 |
| | |
|
אפשר את הכתובת יותר במדויק.
|
י.
| |
14:32 29/04/2005
|
|
| | |
|
לכל כותבי התחזיות והנבואות בפורום
|
עייצס
| |
11:46 27/04/2005
|
חבל להוציא אנרגיות מיותרות ולכלות כוחות בויכוחי סרק.
הקמתי עבורכם פורום חדש ללא צנזורה. שנקרא "עולם הגאולה והעידן החדש".
http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=13699 |
| | |
|
המשיח רוכב על "חומר " .אולי הוא כותב בפורום ?
|
ה " אומן "
| |
11:09 27/04/2005
|
|
| | | | |
|
פעמים זה ספריי דאודרנט ולא עשן..
|
מישהי
| |
18:52 27/04/2005
|
|
| | |
אשרי המאמין..נחכה ונראה.
|
שירן
| |
19:24 27/04/2005
|
|
| | |
|
המשיח רוכב על "חומר",אולי הוא כותב בפורום?
|
ה " אומן "
| |
11:07 27/04/2005
|
|
| | |
|
עייצס יש לך את זה..
|
איש פשוט
| |
16:22 27/04/2005
|
|
| | |
|
תיקון טעות.: לאומן יש חוש טוב.
|
איש
| |
00:08 28/04/2005
|
|
| | |
|
לאומן ולגולשים הנה השיר לבורא עולם
|
נעמי
| |
01:47 27/04/2005
|
ואשמח לשמוע תגובות
מה עשה לכם...
לעלות בקודש – בין השמשות – תהילה לבורא עולם
ריבון העולמים
אחי ואחיותי
עוד מעט ההצגה
הגדולה תיגמר
גלי הים- השמש-העננים
מהשמיים ירד
מסך שחור לאדמה.
בורא עולם אתה גדול הבמאים
שידך בכול
מכוון ומשגיח רגע רגע שעה שעה עלינו,
גם בערב בחוזרינו לביתנו
וגם בלילה בעלותינו על יצוענו
לצבור כוח לקראת יום חדש לעובדך באמת
ביראה ובאהבה.
אתה רבון העולמים הינך תמיד ער,
ממשיך ומחדש בטובך תמיד מעשה בראשית
גלי הים- השמש- העננים- אנחנו,
גדול הגדולים
השם אלוקינו רבון העולמים
היוצר הדגול של העולמות העליונים
ויוצרם הדגול של הארץ ו-4 רוחות השמים
אתה שבראת הכול
וממשיך בעבודתך בשקידה תמיד
תן לי כוח להזכירך ולקדש שמך באהבה ובחסד יום יום
להשתדל ולהתאמץ
לירא אותך כל זמן שאני חיה
ערה, נושמת ופועלת-יוצאת
ונכנסת לעובדת היותך מלך העולם, אדונו ואדוני.
-יהי שמך בפינו ברוך, מעתה ועד עולם,
אתה נפחת בגופנו רוח חיים
לחיות ולדעת דרכיך הישרות, הטהורות והנאמנות,
אשרינו מה רב חלקינו, מה רבה שמחתנו
-שבתוך כל מה שבראת ומעליו
דומם,צומח,חי ומדבר (ברעיון במחשבה ובפה)
אתה נמצא, ולבנו לך.
נוכחותך עוטפת אותנו
כמו בתוך הסוכה הזו שאנו מקימים
ובה נשב 7 ימים
-לזכר 7 ימי בריאתך את העולמות-
בתוכם היום השביעי, יום השבת,
בו נחת, ואותו ברכת וקדשת
- וציוויתו לנו כיום מנוחה,
- אותו נזכור, נשמור ונקדש, מדי שבוע בשבוע,
- כאות ברית בינך – לביננו, השם, לעולמי עולמים.
וכמו בהימצאי בתוך האור החלול המרטיט והנורא הזה
שיצקת בבשרי,
והקפת בו את כל גופי – ברואתך אני – בוראנו הקדוש
ואשמח לעשות מצוותיך
ולשמח במצוותיך את זולתי
אתה מכובדנו, אתה כבודנו
אתה בנשמתנו, שהיא חלק אלוקה מעל
תמלוך עלינו לעד ולעולמי עולמים,
ויהי מה
ויהי מי
יהי שמך בפינו ברוך מעתה ועד עולם
|
| | |
|
דברים ממש יפים ונכונים!
|
ר.א.
| |
05:58 27/04/2005
|
ורק הערה קטנה פצפונת:
את הדימוי של "מסך שחור" אולי הייתי מחליפה עם דימוי של אור/עלות השחר וכדו''. כי לענ"ד המסך השחור זה המצב הנוכחי (הבלבול, החושך שבו כולנו שרויים), ולא המצב העתידי (שבו צפוי אור גדול, בע"ה בקרוב)...
|
| | |
|
לרינה
|
נעמי
| |
15:15 27/04/2005
|
בס"ד
הערה נחמדה, אבל למקום אחר בו גם יש לה מקום.
במקרה הזה, מצטערת, אי אפשר להתווכח עם עובדות. ...
זה היה זמן שקיעה,
כשעמדתי ארוכות על הצוק הגבוה במלון הילטון בת"א, למי שמכיר, והשקפתי ממולי ולמטה על גלי הים השמים החוף ואו טו טו שקיעה.
המראה היה כל כך מדהים, שלא יכולתי שלא להתפעם מתבנית הנוף שהתפרסה מול עיני, בצבעים המשתנים.
וכמו מביטה מתוך אולם תיאטרון או קולנוע, בהצגה או סרט של החיים,
כבר ראיתי איך הולך להחשיך,
משל למסך שהולך לרדת עם סוף ההצגה....
הגדולה מכל ההצגות...
פרי מכחולו, אם יורשה לי, של בורא עולם.
רינה, אפשר גם להגיד דברים פשוטים וכהוויתם בשיר,
לא כל דבר חייב להיות מכוון לאמירה גדולה,
ודווקא בפשוט, בטבעי בקטן הזה.......... גלום כל היופי שבעולם של השם יתברך.
סתם הסתכלות, התבוננות. אפשר נכון?.
אבל את צודקת שגם חשבתי להוסיף שם בשורות הראשונות איזה רמז קטן להבהיר קצת יותר טוב את הכוונה. ב"נ, בכוון של מה שספרתי לך כאן למעלה.................
בהמשך אני חושבת שישנן נגיעות בדברים יותר עמוקים מתוך ההוויה.......
ועוד הערה קטנה. השורות הראשונות מ"עוד מעט ההצגה."...........עד "לאדמה", נכתבו כבר בשנת התש"מ, כשיר אייקו קצר בסגנון יפני, מכירה?
ועם תחילת התשובה...... בערך, בתשרי תשנ"ח
המשכתי מהקיים ההוא הקצר, לכמו שזה נראה עכשיו,
אז את רק יכולה להבין, ולראות מה הקשר עם השם יתברך יכול לעשות לבן אדם?????!!!! נכון......
זו הערה גם בשבילך אומן.
בכל אופן תודה רבה על תגובה חמה.
ולא נאריך בזה
בגלל חול המועד.
לשמחה.
|
| | |
|
עכשיו הבנתי...
|
ר.א.
| |
01:20 28/04/2005
|
רק עכשיו אני שמה לב שבכותרת אמנם מופיעות המילים "בין השמשות", כלומר, השיר מדבר על שעת בין השמשות ועל החשיכה שמתקרבת...
ולכן ההערה שלי באמת לא היתה לעניין...
בכל מקרה, עכשיו כשהבנתי, השיר ממש "מסתדר" לי עם ברכת "מעריב ערבים" שאומרים לפני קריאת שמע של ערבית - מסר דומה במילים אחרות. אני צודקת?
|
| | |
|
לנעמי - פשוט נהדר
|
נחמה
| |
10:16 27/04/2005
|
בס"ד,
השיר שלך נהדר, אהבתי את השבחות לבורא העולמים, ואני חושבת שאדם שעובר משהו קשה בחיים וכותב דברים יפים כאלה, זוהי עבורו ממש צדקה, זה כאילו גם להצדיק את הדין.
ובכל אופן, השירה יפה מאד, והיתי רוצה לשאול, אם תוכלי לרשום שיר דומה, לגדולת בורא עולם מצד אדם, יותר שבחות, ויותר רגש ?
מקוה שירדת לסוף דעתי |
| | |
|
נחמה
|
נעמי
| |
15:22 27/04/2005
|
בס"ד
לא הבנתי בדיוק את כוונתך בדבר ה"קושי בחיים"
לכאן?
שנית
מה כוונתך כשאת אומרת לכתוב שיר "מצד אדם"?
"יותר שבחות" "יותר רגש"??????
נחמה,
יש לי די הרבה חומר אצלי במאגרים שלא יצאו בצורת ספרים עדיין. מלבד ספר אחד שהוצאתי עד כה..
בהזדמנות בעזרת השם, אביא עוד משהו, כשיהיה שייך.......
עזרי לי לרדת לסוף דעתך
שלך |
| | |
|
יקירתי - נעמי
|
נחמה
| |
21:04 27/04/2005
|
בס"ד,
נעמי, הסביר לך את עצמי,
ובכן, אני היום סבתא, אך יש לי פידבק, מעט מלא... ולפי מה שהכרתי ממך, אם לבן, גם לך יש את החבילה שלך, ובכל זאת אנו מפארות ומשבחות את בורא עולם, לפחות כמו שעשית את בשירך הניפלא, וזאת התפעלותי, ריבון העולם, מצדיקות אנו את הדין ומשבחות את שמך קל רחום וחנון.
ושנית, ראי, כאחת שמכירה אני את שיר השירים, את שירת הבריאה, ואת נשמת... נשנן עד פתגמי "פירגון" כביכול לה'' יתברך, שאולי יש לך בשירך האחרים, אינני יודעת בדיוק מה חיפשתי, אך ברור לי שחסר לי כאן (כמו מעט מלח ופלפל.. (אם הבנת אותי ? )
אבל פרט לכך, אם יש לך עד במאגר, אשרייך, שניחנת בכשרון עשיר לבורא עולם, אוי , אשריך יקירה, תמיד אמרתי לבורא עולם בני לבינו, כביכול, אבא, הלוואי ויכולתי לחבר לך שירה, אך לי אין את הכשרון העשיר הזה.
יישר כוחך יקירה.. |
| | |
|
הצחקת אותי עם המלח והפלפל
|
נעמי
| |
21:59 27/04/2005
|
בס"ד
בע"ה
גם יתגלה כאן .....
בעיתו........... |
| | |
|
מה הכוונה - איש בן- פרצי ?
|
איש -חסד- פרץ
| |
00:33 27/04/2005
|
במזמור של שבת בטח יש סודות במילים הנ"ל מהכותב רבי שלמה אלקבץ. |
| | |
|
תשובה בספק..
|
ציוני בדם ובנפש.
| |
01:35 27/04/2005
|
אני לא בטוח, אבל אני חושב שמדובר באביו של ישי(ישי=בנו של דוד המלך) שנקרא פרץ. |
| | |
|
לשדרן הרדיו
|
yosh
| |
23:53 26/04/2005
|
לשדרן הרדיו כל הכבוד,
אני באמת מאזין לשידור שלכם מברזיל.
כאן בברזיל; מספר היהודים המתבוללים הוא-המון -
מעל 35% .
מתוך כ- 250.000
אומנם חב"ד מפוזר בהרבה מקומות, אך לצערי הרב יותר ויותר יהודים מעדיפים ללכת לבית כינסת מסוג "רפורמי". (הדומים בניהולם יותר לכניסיות ולא לבית כנסת.).
עכשיו..., ברצוני לציין על תופעה שמשתרשת בגולה, ( בעיקר ברוסיה ) דווקא בעזרת מוסדות חב"ד,
הממומנים ע"י הקהילה המקומית וגם ע"י תורמים מהארץ.( לב לבייב)
להנציח את היהדות יותר לעומק ולרוחב בגולה, בצורת הקמת מבנים נוספים/חדשים ...,בתי מידרש -כולל-ישיבות וכו''...
להרחבה ולרווחת האוכלוסיה המקומית.
לדעתי הגיע הזמן להשקיע את המשאבים הנ"ל דווקא עכשיו בתוך מדינת ישראל, ולא בגולה..., לקרוא לעם ישראל לעלות ארצה .
התק"מ יצא עם תוכנית חדשה- בשם בוא הביתה-,
ומזמין את הישראלים הנמצאים בחו"ל להתישב בקיבוצים ובאזורי פיתוח ..,
מדוע תנועת הקיבוץ והיישוב הדתי לא מופיע ברשימה של הקהילה הקולטת?
ברכות חג שמח |
| | |
|
לכל דבר יש תפקיד...
|
ר.א.
| |
05:30 27/04/2005
|
אבל בודאי בודאי שאתה צודק וזו בכיה לדורות ש"נרדמנו בשמירה".
הייתי מציעה לך לשלוח email לכתובות הבאות:
ולהציע להם לפעול יותר למען עדוד יהודי התפוצות לעלות לקיבוצים, למושבים ולישובים הדתיים. (לפעמים זו שאלה של מודעות).
אפי איתם: efye@knesset.gov.il
יצחק לוי: ithakl@knesset.gov.il
זבולון אורלב: zorlev@knesset.gov.il
שאול יהלום: syahlom@knesset.gov.il
ניסן סלומיאנסקי: nslomianski@knesset.gov.il
גילה פינקלשטיין: gfinkelshtein@knesset.gov.il
מזכירות הקיבוץ הדתי: webmaster@kdati.org.il
צעירי חב"ד: chabad@chabad.org.il
בהצלחה ומועדים לשמחה!!! |
| | |
|
לר.א
|
נחמה
| |
21:32 27/04/2005
|
בס"ד,
אני רואה את הכתובת הכתובות כאן, ואני שואלת את עצמי, הכדאי לכתוב ? האם תהיה התייחסות ? האם "יבוא" להם בפירוש "יבוא" להם להתייחס ולרשום ?
אני למשל שלחתי כמה אימלים לכמה חברי כנסת, והמסכנים אפילו לא שלחו הימל באמצעות העוזרים הפרלמנטריים שלהם.
אז איזה מן שליחים אלה ?? |
| | |
|
זה מה שיש בידינו לעשות...
|
ר.א.
| |
23:57 27/04/2005
|
ואני מאמינה שהדברים מחלחלים הלאה, בדרך כזו או אחרת.
|
| | |
|
בורא עולם חזק אותנו ,בורא עולם אתה בנשמתנו.
|
ה " אומן "
| |
23:50 26/04/2005
|
יש שמחה בלב שבחרת בנו להיות ילדייך. |
| | |
|
לאומן שיר שלי לכבוד השורה שלך
|
נעמי ה.י.
| |
00:19 27/04/2005
|
בס"ד
בורא עולם אתה בנשמתנו
מופיע גם בשיר המצורף שלי.
לכבודך
ולכבוד כל יראי השם
המתחזקים |
| | |
|
קובץ השיר
|
נעמי ה.י.
| |
00:28 27/04/2005
|
|
| | |
|
לר.א . תודה על הסיפורים ,סיפורי צדיקים מחזקים
|
ה "אומן "
| |
23:46 26/04/2005
|
|
| | |
|
תודה. והנה עוד סיפור לפסח
|
ר.א.
| |
06:01 27/04/2005
|
הימים ימי ההכנה לפסח, הכנות והתרוצצויות מרובות,
והם מורגשים היטב בחצר הרבי מלובביץ''.
דבר ידוע בארה"ב, שרבים מאנשי העסקים והגבירים לפני סגירת עיסקה,
במיוחד במימדים גדולים - באים לבקש לפני כן ברכה מהרבי, ואם ישנה
הדרכה או עצה מסויימת, והניסיון מלמד ומוכיח שעיני קודשו של הצדיק
רואות כל דבר.
אחד מהגבירים היה סוחר שנוסע לרחבי העולם,
לפני פסח הוא היה צריך להגיע למדינה מסויימת באירופה וכמו כולם
הכניס מכתב במזכירות לקבלת ברכה מהרבי לרגל נסיעת העסקים.
התשובה החיובית הגיעה במהירות אבל מצורפת אליה בקשה תמוהה:
"לקחת חבילת מצות שהושארה במזכירות ולמסור ליהודים הנמצאים
במדינה X "
הסוחר התפלא, הוא צריך לנסוע למדינה במקום סמוך ולא אותה אחת שהרבי
הזכיר, אבל ידוע כשהרבי אומר - גם אם תמוה מבצעים.
הוא לקח את החבילה ויצא בטיסה הראשונה ליעדו באירופה כדי להשתדל
להגיע בעוד מועד,
כאשר ניסה המטוס לנחות הוא נתקל בערפל כבד ותנאי מזג אוויר שלא איפשרו
נחיתה, והקברניט הודיע כי בשל כך המטוס ינחת במקום אחר הסמוך,
להפתעת אותו סוחר - בדיוק המקום בו נקב הרבי....
מאוחר בלילה כמו במקרים דומים פונו הנוסעים לבית מלון והסוחר החליט
שמייד בבוקר הוא ילך למסור את חבילת המצות כהוראת הרבי.
זה היה מקום קטן, צנוע, וכבר בבוקר הלך לחפש יהודים במקום כדי למסור
את חבילת המצות, אבל להפתעתו הוא לא מצא...
כך גם היה למחרת ומחרתיים,
עברו כבר יומיים ולאחר חיפושים מרובים היה ניכר בפניו של הסוחר כי הוא
מאד מוטרד, אחד מעובדי המלון שהבחין בכך שאל אותו לפשר מבע פניו,
הסוחר סיפר לו את דבר החבילה שהוא צריך למסור ולא מוצא אף יהודי!
השיב לו העובד, כי אכן אין יהודים באותו מקום, אבל ישנו רק יהודי אחד
שהוא מכיר, ועובד כמלצר במסעדה מסויימת, ועידכן אותו בפרטים יותר
מדוייקים,
הסוחר הודה לעובד ולמחרת מייד פנה לאותה מסעדה ואיתר את המלצר,
אחרי שזיהה אותו לשמו כמו שנמסר לו ביקש למסור לו "מצות שהרבי מלובביץ''
שלח לו",
למרבה התימהון הכחיש אותו מלצר את דבר היותו יהודי...
דין ודברים והתפתח בין השניים,
אבל בסופו של דבר המלצר נשבר, וסיפר את אשר על ליבו:
אין אף יהודי באותו מקום, הוא יהודי יחידי שניצל מאירועי השואה,
נשאר ערירי ובודד כי משפחתו נספתה, והגיע לבדו לאותו מקום,
הבדידות הקשתה עליו, ויש לו מכר נוצרי קתולי אדוק, שיצר איתו קשר
וניצל את נקודת החולשה ולחץ עליו להתנצר,
תקופה ארוכה החזיק המלצר מעמד, אבל עם הזמן הוא נשחק,
והחליט שאם במשך עשרת הימים הקרובים הוא לא פוגש יהודים,
הוא אכן ימיר את דתו.
וכעת - אומר לו המלצר, היום זה היום העשירי, לקראת ערב, כשהגעת
ואני רואה את המצות אז אני חוזר בי....!!!!
הסוחר צירף את המלצר איתו להמשך הנסיעה האמורה והפנה אותו לקהילה
היהודית המקומית,
וכך - נשאר ביהדותו!!!!
|
| | |
|
ישר כח לכל המגיבים ,עוד מאמץ ,ועוד מאמץ ואז .....
|
ה"אומן"
| |
23:40 26/04/2005
|
הכוח של כל האנשים כאן ,עצום ,
אפשר לחזק את כוחו של הקב"ה בכוונות טובות
להשתדל לפחות להיות, קצת נאיבים.
אתם צדיקים ,אתם מקסימים כל אחד בנפרד בחשיבה שלכם ,למרות שב-5 שנים האחרונות
אני קורא ללא הפסק בכל שעות היום והלילה,
אני חושב שיש כאן אנשים גדולים בחכמתם ,
רק על תתבזו בשטויות , במחלוקות .
|
| | |
|
לשדרן מהרדיו
|
yosh
| |
22:47 26/04/2005
|
לשדרן מהרדיו, המשדר כרגע..,
אני מאזין לך מקצה השני של העולם,
תזמין את העם היהודי בהמוניו, לעלות לארץ ישראל.
צריכים לחדש את הציונות,
)לשדרן מהרדיו( הרם את הכפפה, תזמין את הנוער הצעיר לבנות ולהיבנות בארץ ישראל. |
| | |
|
ל - YOSH מהצד השני..
|
נחמה
| |
23:18 26/04/2005
|
בס"ד,
אני מאד שמחה לשמוע תגובות מעיין אלה, ממרחק, וחשוב גם ל"העיר" את כל היהודים שם, שיהיו כאן עימנו ביום פקודה - שיהי רצון שלא יצא לפועל.
כי הפוליטקאים צריכים לדעת שלא הכל הם יכולים. ויש כאן עד דעות, ולעם הזה יש עקרונות, ולא תציד חייבים לרצות את ארה"ב ואת האוייב. |
| | |
|
הזמנה
|
yosh
| |
22:36 26/04/2005
|
להזמין את כל עם ישראל למנגלים ולמימונה בגוש קטיף..,כולל את העם הנמצא בגולה...ישראל מחכה לכם. |
| | | רבי ישראל משורר עבר קציר כלה קיץ
ואנחנו לא נושענו"
הוי.. זה הניגון הוא מאנשי שלומינו זה היה עם התבודדות אנ"ש הלכו בלילה ליער וזה היה זמן לצעוק "עבר קציר" זה בחודש אלול זה סוף הקיץ ואנחנו לא נושענו ימי חיינו זה הבל עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו"בחודש אלול אנשי שלומינו הם הלכו להתבודד הם צעקו בקולות כאלה ביער מעמקי הלב לה'' יתברך"איפה אנחנו עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו מתי נזכה לתשובה מתי?כבר חדוש אלול!
עבר קציר כלה קיץ ואחנו לא נושענו עוד קצת ואנחנו הולכים לעולם האמת מה יהיה?עבר קציר כלה קיץ עבר כל חיינו עבר הכל ואנחנו לא נושענו... |
| | |
|
אדם מאמין לא מפחד ,אלא מתפלל ומשבח את הקב"ה
|
ה " אומן "
| |
02:11 26/04/2005
|
הייתי מעדיף לשמוע סיפורי ניסים על נפלאותיו
של הקב"ה. |
| | |
|
הנה סיפור
|
ר.א.
| |
17:33 26/04/2005
|
מתוך הספר "השבת והלכותיה" של הרב אהרון זכאי שליט"א:
מסופר על האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא זצ"ל (הבבא סאלי), שיום אחד הופיע לפניו בחור על כסא גלגלים, הבחור ישב לפני האדמו"ר וסיפר שנפצע במלחמת יום הכפורים, ולאחר סידרת ניתוחים נשאר רתוק לכסא גלגלים כאשר רגל אחת בכלל לא מתפקדת, מצב הרגל אף אחל להתדרדר והיה חשש שיצטרכו לקטוע לו אותה, אותו בחור שהיה מרוחק מתורה ומצוות שוכנע כמעשה של יאוש לנסוע לנתיבות אל הצדיק אולי יש אמת בכל אותם סיפורים ששמע על ה"נסים" שיכול הצדיק לעשות, שמע הרב את סיפורו של הבחור פנה אליו ושאלו:
- תפילין אתה מניח בכל יום?
- לא - ענה הבחור.
- על השבת אתה שומר?
- לא - באה התשובה.
- אם כן, התפלא הרב, תן תודה שרגל אחת שלך כן בריאה... הרי את הכח אנו מקבלים מאתו יתברך, ואם אין אנו עושים את רצונו, בידו לקחת מאתנו את אשר נתן לנו ולשתק אותנו כליל, ואתה שאינך הולך בדרך התורה והמצוות, מה שכן יש לך הוא מתנת חינם.
מששמע זאת הבחור פרץ בבכי מר, שגרם התרגשות אצל כל הנוכחים. לאחר שנשתררה דומיה בחדר, היישיר הרב את מבטו אל עיני הבחור ושאלו:
- אם אברכך ברפואה שלמה, ותוכל לקום על רגליך, האם תהיה מוכן לקבל עליך עול מצוות?
- כן - באה התשובה.
- אם כן - אמר הרב - תן לי את ידך, ואני מברך אותך ברפואה שלמה לעבודתו יתברך.
לאחר שנישק הבחור את ידי הרב, אמרו לו הנוכחים לנסות לקום על רגליו. להפתעתו הצליח מיד לעמוד, ואף לצעוד מספר צעדים ללא עזרת איש...
בעודו המום מהשינוי הכביר שחל במצבו, ניסה להלך במהירות יותר גדולה, ועד מהרה מצא את עצמו ליד דלת דירתו של הרב. בקפיצה יצא החוצה, והחל לרוץ כשהוא פונה לעוברים ושבים בשאלה, היכן יש טלפון ציבורי? הטלפון הקרוב ביותר היה בישיבת הנגב מרחק כמאתיים מטרים מבית הרב, לשם הגיע הבחור בריצה, ובהתרגשות לא רגילה דיבר עם משפחתו, וסיפור להם בפרוטרוט את אשר קרהו בבית הרב. בחורי הישיבה ששמעו בהשתאות את סיפורו לא האמינו למשמע אוזנם, אך לאחר שחזר על סיפורו נתפסו לאוירת התעלות נפלאה, שילבו יד ביד ויצאו בריקוד של שמחה ביחד עם הבחור להודות להקדוש ברוך הוא על הישועה הגדולה. יותר מאוחר הגיעו רבים לבית הרב והשתתפו שם בסעודת הודיה מיוחדת לכבוד הנס הגדול.
הבחור המאושר שמר את הבטחתו ושינה באופן יסודי את אורחות חייו, אך לא רק הוא חזר בתשובה, אלא רבים שנוכחו ושמעו את הסיפור, לא שכחוהו זמן רב והתחזקו באמונה וביראת שמים (מאור ישראל).
|
| | |
|
ועוד סיפור:
|
ר.א.
| |
17:34 26/04/2005
|
והשיב לב אבות - על (ידי) בנים
(מתוך עלון של חב"ד, מחודש שבט תש"ס)
הוא הגיע לאי טסמניה בשליחות הסוכנות היהודית. עמו הגיעו גם אשתו ושלושת ילדיו. לפני צאתו אמרו לו בסוכנות שעליו ליצור קשר עם הקהילה היהודית במקום, ויתכן מאוד שעליו יהיה לשם כך לבקר בבית הכנסת המקומי.
"אבל איני דתי ואיני יודע אפילו כיצד נראה סידור תפילה, איני מתאים לתפקיד" אמר האיש.
אנשי הסוכנות הרגיעוהו: "אל דאגה איש מתושבי המקום לא יודע יותר טוב ממך..."
ואכן כאשר הגיע לבית הכנסת, הופתע לגלות כי בורותם ביהדות גדולה משלו. ובאופן טבעי, כמעט, ביקשו ממנו להיות החזן בבית הכנסת.
"אבל איני יודע איך מתפללים" טען האיש. והם התעקשו ואמרו לו שהוא יודע עברית והם לא. ובנוגע לסדרי התפילה הם יציידו אותו בספר "קיצור שולחן ערוך" כדי ללמוד את ההלכות של התפילות. בלית ברירה הוא לקח את הספר ולמד, ואת הספר שכח להחזיר.
יום אחד נסעו השליח ואשתו לעיר הסמוכה, ואת הילדים הפקידו בידי מטפלת. כשחזרו הופתעו לגלות את המטפלת סורגת להנאתה, בחצר הבית, ואת הילדים הם לא ראו. "היכן הילדים?" שאלו ההורים, והמטפלת סיפרה להם כי בהתחלה הילדים השתוללו והיה קשה לה להשתלט עליהם. עד שהם מצאו איזה שהוא ספר בבית, ומאז הבן הגדול מקריא לאחים שיושבים ומאזינים לו בשקט.
אחוזי סקרנות נכנסו ההורים לחדר הילדים ונדהמו לגלות את ה"קיצור שולחן ערוך" בידי בנם הבכור, שישב והקריא לאחיו הקטנים. כה שקועים בספר היו השלושה עד שלא הבחינו בהיכנס ההורים;
"אבא", קפץ הבן הקטן בשמחה לעבר אביו - "זה נכון שאנו יהודים?", שאל.
"ודאי", השיב האב.
"אן-כן", המשיך הילד להקשות, "מדוע אין אנו שומרים תורה ומצוות?".
"אנחנו לא דתיים", השיב האב קצרות.
"נכון", אישרו האחים האחרים את דברי האב.
"אנו לא יודעים איך עושים את זה", פלטה האם.
הילד הבכור התפלא על דברי אמו: "מה הבעיה? הכל כתוב פה בספר".
"טוב", אמרה האם בלי שהתכוונה לכך ברצינות, "בהזדמנות נלמד מהספר ונראה מה לעשות".
האם אמרה את הדברים כדי להתפטר באותה השעה מהשאלות הטורדניות של הילדים, אך הם לקחו ברצינות את דברי האם. עוד באותו היום לאחר ארוחת הערב, הזכירו הבנים להורים את הבטחתם. ההורים ניסו להתחמק בימים הראשונים בטענה כי אין להם זמן, אולם, ביום השלישי נאלצו לשבת עם הילדים וללמוד עמם כיצד אפשר לחיות כיהודי...
ערב ערב ישבה המשפחה ולמדה, ומזלזול מצד ההורים בתחילה, הפך הלימוד והיה לרציני עד שהחלו לקיים מצוות מעשיות בפועל. במשך הלימוד נתקלו במספר עניינים שלא הצליחו לברר בכוחות עצמם, וכמובן שלא היה להם את מי לשאול באי נידח זה.
"אני חושב שצריך לפנות לרב" אמר הבן הבכור, "הרי כך כתוב בספר, שכאשר לא מבינים משהו עלינו לפנות לרב".
"אולם היכן נמצא רב?" שאלה האם, "הרי באי זה אבא הוא הרב הכי גדול!"
"הבה נתפלל לקדוש ברוך הוא", אמר הבן הבכור, "הרי כתוב שהוא שומע תפילת כל פה. נתפלל אליו שישלח לנו רב..."
הסתכלו ההורים בחוסר אמון זה על זו והבנים נעמדו להתפלל לקדוש ברוך הוא שישלח להם רב...
למחרת, כשישבה המשפחה ללמוד את השיעור הקבוע, נשמעה דפיקה על הדלת. האב פתח את הדלת ולא האמין למראה עיניו. רב עמד בפתח! יהודי מזוקן חבוש כובע, ציצית מציצה מחולצתו כאותם רבנים מבני ברק וירושלים. לאחר שהתגבר על מבוכתו הזמין האב את האיש להיכנס. "אני שליחו של הרבי מליובאויטז באוסטרליה", אמר הרב "קיבלתי מהרבי הבוקר את המברק הזה". החסיד הושיט את המברק אל האיש המשתומם. הציץ האיש בזמן שליחת המברק וקריאת התפעלות פרצה מפיו. על המברק היתה רשומה שעת |
| | |
|
סיפור רביעי (ואחרון לבינתיים)
|
ר.א.
| |
17:35 26/04/2005
|
מסופר על משפחה מסויימת שהתתגוררה בירושלים העתיקה לפני כשבעים שנה ,באותה תקופה יום כביסה למשפחה ,היתה זאת מהעבודות הקשות במשק הבית ,עקרות בית של היום עם מכונות הכביסה האוטומטיות וחצי אוטומיות ,לא יכולות לתאר לעצמן מה הקשיים שהיו כרוכים בעבודה מאומצת זו כשמעט כל בני הבית התפנו לכך, ובכן בשעה טובה ומוצלחת אחרי כשש שעות עבודה מפרכת , תלתה עקרת הבית כנגד השמש שני חבלים מלאים בכביסה על שתי קורות לאורך החצר,
בצהרי היום נכנסה אחת השכנות בחצר כשהיא צועדת לבית, נראו לה משום מה שתי הקורות האלכסוניות וחבלי הכביסה לתלוים עליהם כמפריעים לה בדרך הילוכה ,וכי המעבר בחצר לא מספיק רחב לה לעבור בה, במקום לקבל זאת בהבנה ולשמור על יחסי אנוש בין שכנים , ולכוף מעט את הראש כדי לעבור ברגע קט , תקף אותה יצרה ואחזה בולמוס של כעס ונקימה , נכנסה בזריזות לביתה ,תפסה מספריים יצאה לחצר וחתכה את שני החבלים מלאי הכביסה , כל הכביסה הצחה והנקיה לאחר עמל מפרך , נפלה ברעש בחצר הבלתי מרוצפת ,
האישה בעלת הכביסה עמדה כרגע המומה בפני מבחן אש, לפי טבע האדם היתה לכאורה צריכה להתפרץ בצעקות וקללות על השכנה על השכנה ופעולתה המרושעת ,כל היצרים האפלים התלקתו בקרבה דרוכים כאש עצורה , אך האישה לפתע שאבה כוחות אדירים ממעיין אמונתה הצרופה והזכה ,תוך כדי שניות גורליות גועשות התגברה על הנסיון המר ,חסמה את שפתיה והצדיקה עליה את דין שמים , מסתמא זה מגיע לי , ותהא צרתי כפרתי !
היא אספה את הכביסה מהרצפה ,שטפה והסירה את הלכלוך, חיברה וקשרה את החבלים והלכה למגרש שכונת "בתי מחסה " ותלתה שוב את הכבסים בככר הגדולה ,בשעות הערב הביאה את הכביסה היבשה לביתה במצב רוח טוב , פרשת הנסיון טרם באה לסיומה , בעלה של האישה חזר הביתה אחר תפילת ערבית ,והיא לא מספרת ומגדת לו ממה שקרה לה בחצר !
דומה כי הנסיון השני גדול הוא מהראשון ,כי עתידים לקרות לה בעוד ימים ספורים מאותה שכנה רעה ,אולם היא מתאפקת שנית ושותקת,
הדבר היה נשאר בהעלם , לולא אותה שכנה עצמה שנכנסה בלילה מבויישת לבית חברתה וביקשה לסלוח על אותה תקרית מכוערת ,היא סיפרה , כי בתחילת הלילה קיבל הילד שלה חוה גבוה מאוד באופן פתאומי , והיא תולה זה כעונש מן השמים על רשעותה היום בצהרים.
אותה צדקנית גבורת הרוח, זכתה ולשנה הבאה נולד לה בן שהיו הוא אחד מתלמידי החכמים הגדולים של ירושלים עיר הקודש , כמה מאושרת הרגישה אישה זו כעבור אותו רגע , בו יכולה להתפרץ בחמת זעת ובבכי היסטרי , אולם היא העדיפה את דרך התורה : לבלום עצמה בשעת מריבה !!!! בסופו של דבר לא התחרטה מצעדה הנכון ,
ואותו בן שנולד , כיום הוא אחד מגדולי הפוסקים בדורנו, הרה"ג רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א,
|
| | |
|
לרינה, ספורים יפים.
|
נעמי הר ירוק
| |
20:59 26/04/2005
|
בס"ד
רינה
תודה לך רינה על הסדר והאור האמיתי אותם את זורעת כאן
בגישתך המאד ישרה, מלומדת, חכמה,
אבל גם מעודנת ונעימה.
היות והחושך והבלבול הם גם
מנת חלקנו בסובב אותנו,
- לפעמים גם כאן-
אני שמחה שיש נשים כמוך
שמדברות מלב רחב ועין טובה
לעודד גם גולשים חדשים כמו ה"אומן"
וגם גולשים יותר ותיקים כמוני ואחרים, בהבאת
הדוגמאות הטובות מעמנו ומיכולותינו הטמונים בנו.
גם בהכוונתך ועצותיך הראויים לשבח לנקודות
החשובות באמת בעשייה, ולא רק בדברי בקורת לשמה.
תבורכי.
אני גם ראיתי את המסירות שלך
בעבודתך בבלוגים שלך בתפוז
כמה סבלנות ועמל את משקיעה לענות
למגיבים.
אני באמת מעריכה אותך מאד, רינה,
ומאחלת שירבו כמותך בישראל.
השם יהיה אתך
וימלא כל משאלות לבך לטובה ולברכה.
זמנים וחגים לששון ולשמחה.
|
| | |
|
תודה על כל המחמאות
|
ר.א.
| |
05:35 27/04/2005
|
אבל גם לי יש את נקודת התורפה שלי - יש סוג של התנהגות שמצליחה להעלות לי את ה"פיוזים", וזה כש"יורדים" על אנשים בצורה לא צודקת. (מה שקרה לדעתי עכשיו בפורום השני) ואז הכתיבה שלי היא לא כ"כ עדינה ומתחשבת אלא די מפחידה...
בכל מקרה, שוב תודה על כל המחמאות, ומועדים לשמחה! |
| | |
|
מה שלומך מאמי
|
עידן
| |
12:05 9/10/2005
|
|
|
|
הוספת תגובה
