http://www.geocities.com/mashiach66/

לא יודע מי כתב את זה, לא יודע מאיזה מקורות ואיך הוא הגיע לתאריכים וההקשרים האלה, אבל דבר אחד אני כן יודע, זה מפחיד בצורה בלתי רגילה,
לאור העובדה שזה אובייקטיבי לחלוטין מה שמראה שזה נכתב בידי אדם כדי ליידע בלבד, כמובן גם להפחיד , כדי לגרום לשינוי בדרך חיים והזעקה למשיח.
קיצור, הביעו את דעתכם, אני חייב לשמוע דעות נוספות בנושא...

דמיסטיפיקציה של נושא המקדש.
או בלשון הקודש:
מקדש מן השמים או בידי אדם.

אדם הראשון נברא כשרגליו על הקרקע וראשו בשמים.
זהו גם שיעור הקומה אליו צריך לשאוף כל אדם.
אין משמעות הדבר שגופו היה גדול כל כך. התורה איננה ספר היסטוריה או אנטומיה. המדרשים הם "משלי חכמים וחידותם". רק על המקרא נאמר שאיננו יוצא מידי פשוטו.
כל אחד יכול להבין את המדרש הזה.
רגליים על הקרקע הוא ביטוי עכשווי וידוע.
ראש בשמים, במשמעות של גבוה ברוחניות, הוא גם כן ביטוי נפוץ היום.
יוצא שכל אחד מאיתנו, כל אדם, צריך להיות עם הראש או הנשמה ברמה רוחנית גבוהה ויחד עם זאת להיות מעוגן במציאות.
רגליים פרושן בחינת המעשה.

ידועה המחלוקת אם המקדש ירד מן השמים או יבנה על ידינו.
לכאורה מחלוקת בין רש"י והרמב"ם.
מה, רש"י טעה, ח"ו ?
למדנו מהרבי שכל המחלוקות הללו אינן שתי שיטות שהאחת נכונה והשניה טעות.
צריך להבין וליישב את המחלוקת.
המקדש עדיין לא ירד לקרקע. אפילו לגבי החכמים שעוסקים בנושא עדיין יש פרטים רבים שאינם ברורים. למשל התכנית לפי יחזקאל. המיקום המדויק. מה עם הכלים. איפה הארון ואפר הפרה. וכו''.

מעלה ומטה בתורה, או במילים אחרות שמים וארץ, הם שני הכוונים של הרוחני לעומת הגשמי.
להוריד פרושו להגשים או לממש.
לעלות פרושו להפשיט (אבסטרקציה – בלע"ז) או אל הרוחני.

לכולנו יש מקדש רוחני בלב. כל העסק זה לממש אותו ולהוריד אותו לקרקע ולהוריד את העומס מן הלב המסכן שלנו. זה לא קל ללב שלנו לסחוב את כל עבודת הקורבנות, וכו''.

מה זה מיסטיקה.
כל ידע שאינך מכיר ונראה לך שהוא עובד, הוא למעשה מיסטיקה עבורך.
השאמאן הקדמון בכל התרבויות עסק ברפואה, בפסיכיאטריה בפסיכולוגיה ובעבודה סוציאלית. וגם במדעים אחרים כגון במדעי הטבע בחברה של ציידים.
אם אינך יודע מתמטיקה או פסיכולוגיה הידע הזה לגביך הוא מיסטיקה כי אינך מבין ורואה איך החכם הזה יודע להסיק כל מיני מסקנות ולעשות כל מיני חשבונות.

דמיסטיפיקציה פרושה להסיר את הענן המיסטי מעל נושא מסוים ולהסבירו כך שיהיה ניתן להבנה פשוטה.


הבעיה של המקדש היום כפרויקט היא שהוא נמצא "בשמים".
אנשים מחכים לאיזו דמות שלא מן העולם הזה, למשיח לא ידוע. ורק אז מוכנים יהיו לחשוב בצורה רצינית על הנושא.
המשיח נמצא בינינו והוא אדם כמונו.
יש אמנם קשר בין ביאתו ובין הקמת המקדש, אך אין צורך לשבת באפס מעשה ולחכות סתם.
הרבי אמר שכל מה שנותר לעשות זה לקבל את פניו בפועל ממש.
מה יכול להיות יפה יותר כקבלת פנים מאשר להתחיל את פרויקט המקדש.

מקדש היום - איפוא ?!

משום מה נראה היום לישראלים, אפילו לדתיים שמקדש זה דבר לעתיד הרחוק ביותר.
הצליחו לעשות לנו את זה.

אבל האמת שיש הרבה מקדשים בעולם.

יש משהו של הבאהיים בחיפה, וזה לא מפריע לאף אחד. (לי קצת...)

ויש מקום בעולם שנראה ומתפקד ממש כמו המקדש שלנו.
בגודל דומה ומכיל כשני מליון איש עם מבנה קובייתי מרכזי ורחבה פתוחה ענקית ואכסדראות מסביב...
נראה ממש כמו מתחם המקדש.
וגם שם, אסור לזרים להכנס.
במכה.

והמזרח הרחוק מלא כל מיני מינים של מקדשים, וזה נורא נחמד...

ואפילו באירופה, הכנסיות הגדולות, וביחוד המתחם הזה של הקתולים ברומא...


אבל אנחנו יהודים. נקודה.

נדמה לי מעריב של השבוע.

נדמה לי מעריב
של השבוע האחרון.

יבנה המקדש

What a great place to build a synagogue

By PAUL ADAMS
Saturday, September 13, 2003 - Page F2


From just a few dozen metres away, David Pisanti gazes intently at the Dome of the Rock, the centrepiece of Islam''s third holiest shrine, the Haram a-Sharif. You might expect that, being an engineer, he is admiring the renowned geometrical beauty of the seventh-century structure, or its famously shimmering golden dome.
But he and his associate are working on a scheme to knock it down. They want to replace it with something quite different.
"We are planning the Temple we''re working," says Mr. Pisanti, whose long untrimmed beard and outdoor clothing made him easily identifiable as a "settler" a Jew living in the Palestinian territories. "We''ve been working for years on the subject and for us it''s an engineering job."
Mr. Pisanti is one of hundreds of religious Jews who have taken the opportunity in recent days to tour the Haram a-Sharif, or Temple Mount as it is known to Jews, one of the more bitterly contested religious sites in the world.
The area had been closed to non-Muslims since Sept. 27, 2000, when Ariel Sharon, then the opposition leader but now the Prime Minister of Israel, toured the site in the company of hundreds of armed police. In a bid for the support of right-wing voters, he was trying to demonstrate that Jews have a right to go anywhere they want in the historic land of Israel. But coming so shortly after the apparent failure of the Camp David peace talks led by U.S. president Bill Clinton, the visit appeared to many Palestinians to be a sign that negotiations had hit a dead end, and Israel was intent on seizing what it wanted.
Depending on your point of view, the incident provoked, or provided a pretext for, the violent uprising by Palestinians that ensued, and convulses the region to this day.
The image of the Haram a-Sharif violated, as they see it, has seared itself into Palestinian consciousness. Their current revolt is known to them as the Al Aqsa intifada, after the site''s main mosque, and a militant group behind many attacks on Israelis calls itself the Al Aqsa Martyrs Brigades. Suicide bombers are invariably commemorated with posters in which their own pictures are juxtaposed with that of the Dome of the Rock.
Despite that potent symbolism, Mr. Sharon''s government has forced a partial reopening of the 14-hectare tree-lined plateau that looms above Jerusalem''s Old City. This has happened over the fierce objections of the Waqf, or Islamic trust, that manages the site, all of which is considered a mosque by Muslims.
In the morning hours, when it''s open to non-Muslims, the plaza seems deceptively serene at first. Few Muslims frequent the area so early, and the small clutches of Jews, and yet smaller numbers of foreign tourists, are almost lost in its vastness. Even the numerous Israeli paramilitary police seem incongruously relaxed, some sitting in small groups munching sandwiches and sipping on slushies or bottles of Coke.
But a closer look reveals Waqf security men warily giving a wide berth to the Israeli police even as they follow visitors to see whether they''re planning to pray something supposedly forbidden.
Although not specifically aware of what Mr. Pisanti i

צילם גדעון חרל"פ

הנה הצילום מהר הבית,
ושער הרחמים כבר מאחורי.

קודש הקודשים ואלקטרוסטטיקה.

הרעיון המקורי אינו שלי.
סטיבן ספילברג בסרטו "שודדי התיבה האבודה" מתאר את ארון הברית בתור קבל אלקטרוסטטי מסוכן.
הסרט הזה, דרך אגב, נעשה על דמות אמיתית, מר וונדיל ג''ונס מיודענו. וונדיל אומר שחייבים לו מליון דולר על התסריט. והתסריטאי אכן ישב קודם עם וונדיל.
לעניננו.
בתמונות היום של מכון המקדש כבר אפשר לראות את הענין.
קודש הקודשים מצופה זהב מבפנים. הארון מצופה זהב מבפנים ומבחוץ, ועוד הכרובים הללו....(יש להוסיף כאן).
המפחיד ביותר הם בדי הארון מצופים זהב גם כן והכהן חייב ללכת ביניהם ברגלים יחפות. פחד א-להים.

בדקתי את המודלים הללו עם אנשים.

למבנה המנורה

גם משה רבינו התקשה במנורה.
הרבי נ"ב היה מהנדס ולא שמעתי שהתקשה בזה.כנראה גם בצלאל לא התקשה כ"כ.
וראיתי במפרשים על "זרוק כיכר זהב לאור והיא נעשית מאליה" שאנשים אחרים כבר עבדו על זה ועל ידי כך נוצר הקשר עם משה רבינו.
לעניננו.
הזהב הוא אמנם מתכת רכה מאד. אך יוצרים ממנו טסים למשל, כשהצורה העגולה נותנת את החוזק.
כמו בקליפת הביצה שהמאמצים בה הם רק בדחיסה או בבועת סבון שבה יש רק מאמצי מתיחה.
התבונן בגביע כסף ותראה שהצורה הזאת חזקה מאד ביחס לכמות החומר וגודלה. אמנם הכסף אינו רך כזהב.
פחית זהב אמנם נכפפת בקלות אך עומדת במתיחה או במבנה כמו קליפת הביצה .

ליצירת מבנה של מטר ושמונים צורך ליצור קודם כל לרדד ע"י הכאה בפטיש ואח"כ לעצב את הפחים לכלל מבנה שבנוי מקנים.
הקנים הם כמו קנה הסוף או קנה החיטה - חלולים. זו הצורה הפשוטה בה הטבע פתר את בעית החוזק המבני כבר מזמן.
בין קנה לקנה יש בעיה של חיבור. הפתרון הפשוט הוא ליצור כדורים בצמתים המחברים את הקנים – כפתור ופרח.

במקדש יש הרבה קליפות מזהב – ציפויים וכלים.

מעבר לזה, כדי שהמנורה תאיר אל מול פניה יש רפלקטורים - הגביעים.
בצורה של כוסות קוניים מעוגלים בקצוות (חתך פרבולי).
הם משליכים ומעצימים את אור המנורה.

והרי בוצינא קדישא הוא הרשב"י הוא המנורה המאירה בהארת פנים.

היה דיון נחמד לחנוכה.
אני עדיין מחזיק שהרב עדין צודק והמנורה מזהב אינה עומדת אם זה לא חלול.

שים לב גם לקשר הלשוני "קנה" משמעותו חלול.

אישית אין לי ענין מיוחד בדיון הזה מאחר ולדעתי המנורה תמצא עם יתר כלי המקדש.
ראה ה"משניות העלומות" מספר "עמק המלך".
בענין האלקטרוסטטיקה אני מבין שאנחנו מסכימים.
היה מענין לראות איך דיון קטן ב"סנהדרין ווירטואלית" עובד.

ברכותי
ל"סנהדרין" = "סדר הדין"
דוד.

- Original Message -
From: Daniel Michelson
To: David Pisanti
Sent: Tuesday, December 14, 2004 9:39 PM
Subject: Re: first draft for your comments

המקור של טעות של רב עדין שטיינזלץ במשקל השקל. הוא 17.28 גר''. לכן ככר זהו 51.84 ק''''ג
- Original Message -
From: David Pisanti
To: Daniel Michelson
Sent: Tuesday, December 14, 2004 6:37 PM
Subject: Re: first draft for your comments

זאת חנוכה שמח.

הבעיה היא לא שלי.
ניסח אותה הרב עדין לפני כשבועיים כשישבנו איתו עם גדעון חרלפ.
לדעתו, שלשים קילו של זהב לא יעמוד אפילו אם תיצור טבעת.
והוא שאל איך זה עומד?
לי נראה פשוט שזה חלול, ובינתיים אני מחזיק במודל הזה.

הרפלקטורים
תלויים כמו חצאיות של רקדנית כשהאור בראש.
ואז יש השלכה מסביב.

בכלל אני רואה מנורה דומה לזו של הרבי מחב"ד.


- Original Message -
From: Daniel Michelson
To: David Pisanti
Sent: Monday, December 13, 2004 1:09 PM
Subject: Re: first draft for your comments

לגבי חוזק המנורה ראה פרק 13 במאמר באנגלית http://truthofland..co.il/menora_form/form.htm. מוכח שם שמנורה שהצעתי תעמוד תחת כובד עצמי. גם עשיתי נסוי עם חתיכת זהב אשר מאשר את החישוב. אם אתה מומחה בחישוב חוזקים ואתה מוצא חישוב שלי מוטעה, אנא הודיע לי. לגבי קנים חלולים. עובי הקנה צריך להיות גודל תורני סטנדרטי כגון אצבע, חצי טפח או טפח, וכן העובי צריך להיות מספר רציונאלי. לא קיים צירוף כזה אשר יתן שטח החתך כמו אצלי. מאחר וגביעים ופרחים מולבשים על גבי קנה, הגדלת עובי הקנה תגרום הגדלת קוטר גביעים ופרחים. קרה נס שקבלתי מידות רציונליות של גביעים עבור קוטר הקנים אצבע. האם אתה יכול להציג נס דומה? לגבי רפלקציה, מעל הגביעים נמצא כפתור, אחר כך פרח ואחר כך נר. ונר מתרומם מעליו. איך אמורים גביעים בצורת חרוט לכוון אור אינני יודע. אני מציע לך לעשות ניסוי עם נר אחד וכוסית של קידוש מתחתיו.
- Original Message -
From: David Pisanti
To: Daniel Michelson
Sent: Monday, December 13, 2004 12:12 PM
Subject: Re: first draft for your comments

חנוכה שמח.
דוד.
- Original Message -
From: Daniel Michelson
To: David Pisanti
Sent: Sunday, December 12, 2004 11:29 PM
Subject: Re: first draft for your comments

את המנורה צריך ליצור מגוש זהב אחד ע''''י הכאת פטיש ולא ע''''י יציקה ולא ע''''י חיבור חלקים. האם חשבת איך ליצור גוף כזה עם קנים חלולים?
כן.
ורש"י מפרט ג"כ כזכור לי.
מגוש אחד, במכות פטיש ואזמל יוצרים את הצורה הגולמית הכללית עם שבעה קנים מלאים.
אח"כ נכנסים עם שיפוד פנימה לתוך כל קנה שוב במכות.
ממשיכים עם אימום פנימי (כמו סנדלר שעובד על נעל) עד לקבלת הצורה הסופית.
אני לא צורף, ואיש מקצוע בוודאי יוכל לשפר את התהליך.

לגבי ציפוי הקרשים לא נאמרו שום מגבלות באופן היצור. אבל לפי החשבון שלי אין צורך בקנים חלולים כי יש בדיוק כמות הנדרשת של זהב לקנים מלאים בעובי אצבע. ועצם התאמה המפליאה של משקל המנורה למשקל הנדרש בלי שהיתה לי יכולת להתאים פרמטרים, מוכיחה את נכונות הפתרון.
זה יפה מבחינה מתימטית אבל הסטטיקה על הפנים.
העסק הזה לא יחזיק כי הקנים יתכופפו בגלל משקלם.

למה הפרות משתגעות ?


למה המים מזוהמים ?
למה נהרגים כל כך הרבה אנשים ?
למה הכלכלה מקולקלת ?

בית המקדש והעבודה בו ומסביבו הוא המוקד לתיקון העולם.

הפרות למשל.
אפשר להקים מכון מחקר לבריאות הפרות ולפזר את האחריות בין המיניסטריונים השונים.
המחוקקים (שלא מבינים כלום בנושא) יחוקקו.
המשטרה (שמבינה עוד פחות) תשמור על הכללים.
משרד החקלאות יקשקש בקומקום ועוד כמה משרדים יתעסקו בניירת ובסחבת.

המקדש הוא מוקד של עבודה אמיתית.
שם נעשים הדברים באמת.
הפיקוח, ההסתכלות, ההבנה, והידע, כולם מרוכזים במקום אחד אצל החכמים באמת, המתמצאים ועוסקים בדברים.
בל נשכח שהסנהדרין יושבת ליד המקדש.
אחד הענינים הוא שיש עין פקוחה על הדברים – מצב הפרות, מצב המים, מצב הרוח של האנשים, מצב הבריאות של האנשים, וכו''.
ויותר מזה.

במקדש נעשית גם עבודה רוחנית של סגירת מעגלי "אנרגיה" שונים.
הכעס, הרציחה והעבירות מתנקזים למקום אחד ושם נעשית גם העבודה של כפרה, של חרטה והיטהרות.
כולנו מכירים את התהליך בו מגיע ילד שסרח אל אמא או אל המורה, מקבל עונש או מה שזה לא יהיה ויוצא עם שיר בלב.
כמובן, אם זה נעשה נכון.

הקמת שערי המקדש

הרבי נ"ב אמר שפרויקט בית המקדש נמצא כמו בקופסא.
אני מבין שכוונתו היא שכל המרכיבים נמצאים, ולא חסר שום דבר. (חוץ מהקמת מלך והכרתת זכר עמלק, כמובן).
והוא אמר גם שכשנרצה להתחיל את הפרויקט, מה שצריך אז, זה להתחיל מהקמת השערים. במגילת איכה כתוב "טבעו שעריה בארץ". אני מבין ששערי המקדש מכוסים בעפר ועלינו לחשוף אותם.

אני גם יודע שהרבי ידע הדק היטב על מה הוא מדבר.

כשנרצה להתחיל , ועוד לא התחלנו להתחיל, צריך להתחיל מהקמת השערים.

מה זה יתן. איני יכול לומר בוודאות.
אך מובן שקודם כל זו התחלה מעשית וקביעת עובדות בשטח, עניין שכולנו היום מתחבטים בו.
אבל תכלע''ס ממש, נראה לי שזה המפתח לאיתור המקומות השונים כגון המזבח ואבן השתיה.
ברגע שהדבר נעשה, אפשר כבר לבנות מזבח ולהקריב קרבנות.

ואפשר לעבור לשלב הבא,
שבוודאי יהיה כבר ברור יותר.

לדוד שלום.
השערים מזמן חשופים רק אנשים מסרבים לראות אותם.

שער עיקרי הוא שער הכהן אשר נמצא בכותל מערבי במחילות. היום הוא מכונה שער וורן. זהו שער הפרבר אשר מכוון אל קדש הקדשים. באמצעות שער זה נתן לחשב באופן מדוייק את מרכז קדש הקדשים.
כיצד? אם נעביר דרך מזוזה דרומית של שער זה קו הניצב לכותל מערבי (קו זה פונה 10.5522 מעלות צפונה מן המזרח) אז הוא יעבור דרך מזוזה צפונית חיצונית של שער שושן של בית שני. מאחר ורוחב שער שושן 10 אמות של 51 ס''''מ, נתן למצוא את מרכז השער. מרכז קודש הקדשים נמצא על ציר הבית אשר עובר דרך מרכז זה וניצב לכותל מזרחי (5.971 מעלות צפונה מן המזרח כזוית זריחת השמש 13 יום אחרי התקופה). זה נותן קו רוחב של מרכז ק''''ק. כדי למצוא את קו אורך יש לדעת שבין כותל מערבי פנימי לבין כותל מערבי חיצוני מרחק של בדיוק 40 מ'' שהם 100 אמות של 5 טפחים של 8 ס''''מ. מאחר וידוע לי מהי צורת הר הבית 500 על 500 אמה ומה מקומו של בית המקדש בתוך שטח זה, אז נתן למצוא את קו אורך החסר.

שער שני הוא שער קיפנוס. כנגדו נשתמר שער שלשלת בכותל מערבי חיצוני. שער זה עומד על גבי קשת וילסון. גבול דרומי של הקשת מכוון כנגד מזוזה דרומית של שער קיפנוס. מאחר וידוע לי מקום יחסי של שער קיפנוס בתוכנית מתמטית של הר הבית, נתן לחשב שוב את קו רוחב של מרכז ק''''ק. מקבלים אותה תוצאה כמו לעיל עד כדי ס''''מ.

שער שלישי הוא שער ברקלי. שער זה מכוון אל פינה דרום-מערבית של הר הבית המקודש. שער זה הוא שער פרבר חיצוני. שער זה לא מוזכר במשנה אבל מוזכר אצל פלביוס. התאמה בין שער זה לבין פינה הנ''''ל היא בגבולות עובי כתלים ורוחב השער. לכן לא נתן לדייק באמצעותו מרכז ק''''ק עד כדי ס''''מ.

שער הבא היה על גבי קשת רובינסון והוליך אל פתח סטיו למכותי. מאחר ולא ידוע במדוייק מקומו של סטיו זה ומקום יחסי של השער על גבי הקשת, לא נתן לדייק עד כדי ס''''מ.

שער הבא הוא שער הכפול בכותל דרומי אשר שמש לכניסת אבלים ויציאת ישראל. מרכז שער זה מכוון כנגד מרכז ק''''ק, דיוק עד כדי 20-30 ס''''מ. מאחר וזהו שער חיצוני ושער פנימי לא השתמר, לא נתן לדייק באמצעותו עד כדי ס''''מ. אבל דבר חשוב ביותר זהו גובה משקוף השער המקורי. גובה זה שוה בדיוק לגובה מפתן שער שושן, 22 אמה של 51 ס''''מ מתחת לפסגת סלע השתיה.

שער הבא הוא שער משולש אשר שמש יציאת אבלים ולכניסת ישראל וחתנים. שער זה מכוון בערך כנגד שער נקנור. לא נתן לדייק באמצעותו עד כדי ס''''מ.

שער הבא בכותל מזרחי הוא שער שושן. שער זה היה מעל הקרקע ולא נשתמר. טורקים השאירו במקומו שורת של 10 עמודים עגולים בולטים ומעליהם שקע מלבני בכותל-אולי מקום של שלט? מרכז רוחב השער נמצא באמצע שורה ובאמצע השקע. דיוק עד כדי ס''''מ (דוקא מתאים לחשבון של בית ראשון. מרכז שער שושן של בית שני היה 40 ס''''מ דרומית יותר).

שער הבא הוא שער רחמים. מתחתיו היה שער יציאה לטמאים. לא נתן לדייק באמצעותו. אבל מבנה של השער תואם את מקומו של מגדל חננאל אשר היה בפינה צפון-מזרחית של הר הבית. על כן גבול צפוני של שער רחמים מהוה גבול צפוני של הר הבית המקודש. דיוק עד כדי 30 ס''''מ.

אם השערים חשופים, מהו "טבעו בארץ שעריה"?
תשובה: כל השערים החשופים נמצאים מתחת לגובה 733.89 מ'' מעל פני הים שהוא גובה מפתן שער שושן והוא גובה קרקע הנמוך ביותר בהר הבית מקודש! ואילו שערים עליונים נהרסו. רק נשארו תאומים שלהם מתחת לגובה קרקע. ומה שנדרש מאתנו, זהו לשחזר שערים עליונים מתוך תחתונים.

מצ''''ב מפה מדוייקת של הר הבית וכל מה עליו וכן קובץ נתונים עם קורדינטות מדוייקות של מקומות אשר מצויינים במפה.

מספרים ומבנים בספר יצירה ובמקדש.

ספר יצירה הוא התיאוריה של התיאוריה, הספר המופשט ביותר.
המקדש, לעומת זאת, הוא ההגשמה הממשית ביותר ביהדות.
אישית, עסקתי בחקר שני הנושאים בו זמנית והם האירו לי האחד את השני.
יש עוד נושא שצריך לפתח והוא היסודות ותיקונם במקדש ובס"י.

מספרים
ספר יצירה מדבר על מספרים "שלשה ספרים: ספר וספר וסיפור".
הסיפור של המספרים ככלל הוא לא סיפור ידוע כל כך היום.
התרגלנו שלמספרים, לכאורה, אין משמעות. זו טעות.
תחשבו למשל על אדם אחד בודד, או על זוג... זה ממש לא אותו הסיפור. וזה לא שתי פעמים אדם בודד. יש כאן דינמיקה אחרת לגמרי.
ואם בא השלישי, שוב הדינמיקה הקבוצתית היא שונה לגמרי.
אין כל חידוש במה שנאמר כאן, המטרה היא רק להראות שמספרים הם לא סתם דבר יבש, אלא בעל משמעות.

ספר יצירה מבוסס על המספר שלש.
זהו הסוד של היהדות:
שלשה שותפים באדם.
שביל הזהב בין שתי הקיצונויות אצל הרמב"ם.
שלשת קווים של עולם התיקון בקבלה.
לעומת זאת, עולמו של עשיו הוא עולם של דיכוטומיה, ניגודים:
כן או לא, שחור או לבן, שתי פנים לכל ענין.
ביהדות קו האמצע, האינטגרציה, או היחס בין שני הגורמים הוא הגורם השלישי, האלוקי. " ה'' מדבר מבין שני הכרובים", לא מאחד או מהשני, מבין השנים.
כמו "זכו שכינה ביניהם".
המבנה של גוף האדם הוא מבנה שמכונה בקבלה שלשה קוים.
לכוכב-ים, למשל, יש סימטריה מחומשת, לשושן הצחור סימטריה על בסיס שש.
המספר שלש הוא המבנה אצלנו, אצל מין האדם ומינים דומים.
קו האמצע כולל את האף הפה הגו וכו''.
בשני הצדדים, ימין ושמאל יש עינים אזנים, ידים ורגלים.
יש גם חלוקה אופקית לשלש: ראש, חזה ובטן, כאשר הידים נכללות בחזה והרגלים בבטן.

מבנים
מספרים הם פן אחד של מבנים. מבנים הם צורות, סימטריות מסוימות.
בגיאומטריה יש דברים כאלה, יחס בין צורות ומספרים.
לדוגמא, ריבוע של מספר, כלומר מספר כפול עצמו זהו הסיפור של ריבוע שבכל אחת מצלעותיו יש כך וכך יחידות. הצורה הזאת שטחה שווה למספר בריבוע.


בית
האות שפותחת את התורה היא בית.
בית המקדש נקרא בית.
הערך המספרי של האות הזאת הוא שנים.
זה ענין עקרוני ביותר.
סוד השנים, או הבית היהודי, היחידה הבסיסית של החיים היהודיים.
זהו גם הסוד של בית המקדש.
בית המקדש הוא הבית האידאלי. פונקציונלית הוא מתוכנן כבית מגורים אבסטרקי.
קודש הקדשים הוא החדר הפנימי שהוא חדר המיטות, והפרוכת שלפניו לצניעות.
האולם (סלון), שם מקבלים אורחים. לכן יש שם שולחן עם לחם ומנורה כמו בבית אנושי (את ענין הקטורת נפתח במקום אחר).
בחוץ, מנגל על האש - המזבח, וים של מים לכל צורך.
מה יש שם בחדר הפנימי ?
שני הכרובים.
היהדות סולדת מכל צורה גשמית, לא פסל ולא תמונה, ומה יש לנו בתוך קודש הקודשים, לא דמות אחת אלא שתים, והם עוד מעורים זה בזה.
חזרנו לענין של השנים, הבית.
בית יהודי של אבא ואמא, השלמות.
המספר שתים בשיא התגלמותו.

אבל כפי שאמרנו ס"י "לא אוהב" את המספר שנים ולא מזכיר אותו.
הסדרה המספרית בס"י היא אחד, שלשה, שבעה, שנים עשר.
אלה הם המספרים, ולכל אחד יש הסיפור שלו.

אז איפא השלישי בבית המקדש.
שני הכרובים מסמלים את ה'' ועם ישראל, או את אבא ואמא בבית היהודי.
השלישי הוא השם.
בענין של הכרובים הוא מיוצג ע"י ההיכל הכולל אותם, או ע"י הארון עליו הם יושבים, ובו התורה האלוקית.

אחד, השם.
שלשה, ראינו.
המספר הבא הוא שבעה.
ניחשתם? במקדש זו המנורה.
ס"י אומר ששבע, זה בנוי משלשה ואחד ושלשה.
שלשה קנים לצד אחד, שלשה לצד השני והקנה האמצעי.
זהו גם מבנה של גוף האדם בתורה: תנוך האוזן הימנית, הבוהן הימנית ובוהן הרגל הימנית (ראש חזה ובטן). כנ"ל בשמאל, ובמרכז קו האמצע.
במקדש מבנה זה הוא הכהן בברכת כהנים.
הוא מחבר את אצבעותיו כך ש

מצוות בנין מקדש.
מתוך הספר "דרך מצוותיך".

באדיבות
ד"ר חיותמן ידידי
כל הזכויות שמורות
באמת
ויש לנו הכוח לתבוע אותן גם כן.
בברכה
דוד.

באדיבות
קרן חיות.
כל הזכויות שמורות.

היה כיף לראות את כל בית ישראל מתכנס
מגיע לעצרת המונית נגד גירוש יהודים


מה ההתרשמיות שלכם מההפגנה?

בס"ד

הייתי שם לפני זה, באוהלים, שמעו, הקדושה והארגון והרוחניות , יוצאים מן הכלל.
ההפגנה, מרשימה למי שמבין ברוחניות ובא"י.
אבל השמאל וראשי המדינה לא מרגישים כלום, אטומים, אפילו לא יצאו.
טוב, חבל רק שזה חלק מהעם כאילו הארץ הובטחה רק למתנחלים, אם כל זרמי העם היו שם ומקבלים עליהם עול מלכות שמים ?
היה אחרת

-

סתם ככה, התחשק לי .

גם לי.

כולנו מחכים בכל רגע ממ"ש להתגלות הרבי מלך המשיח

כולנו מחכים לאותו מלך,
והוא יהיה גם מלובביץ'' וגם מברסלב וגם מל-אביב ובטח הוא יהיה הרבי מירושלים.

וכמובן הוא יהיה ממלא מקומו של הרבי מלובביץ'' שהיה נשיא הדור.
ויתלבשו בו נשמות הרבי ועד משה רבינו (מה ההבדל).

והרבי יכנס לגן עדן,
שהרי הוא, מסכן, תקוע בחוץ בגלל הנדר שעשה על דעת רבים שלא יכנס לגן עדן עד ביאת המשיח.

והכל יבוא על מקומו בשלום.

וחב"ד יתעלו בכתר (?)

אולי הוא יהיה איש צבא, כמו בר כוכבא?

הרי התפקיד שלו הוא להלחם בכל הגויים וגם לנצח אותם, בע"ה, ואז "להריץ" פרויקטים של עליה לארץ (קיבוץ נדחי ישראל) ושל בניה (בנין בית המקדש) - ולכן לי אישית נראה שמתאים למשוח למלך דווקא איש צבא, ולא רבי, כך לענ"ד.

מה דעתכם?

וילחם מלחמות השם וינצח.

ונשקו הוא התורה והשלום.

והמינוי שלו כבר היה.

ותרבות הניהול של צה"ל זה ממש לא זה.

ורבי זה - ראש בני ישראל.

והלבוש והצביון בוודאי לא יהיה של חצר חסידית מהגולה.

רבי כמו משה ויהשע.

רבי עקיבא ובר כוכבא

לא בכדי מביא הרמב"ם בהלכה דמות אחת כדוגמא למשיח. דמות זו איננה של צדיק או חובש ספסלי בית המדרש. בר-כוכבא לא נחשד אפילו ביתר יראת שמים, להפך. הוא בטח בכוחו וביקש מהשם שרק לא יפריע. דמות של לוחם גיבור ומנהיג מרד צבאי.
ורבו שתמך בו היה רבי עקיבא, אותו חכם שכל התורה שבע"פ כולה היא אליבא דרבי עקיבא, החכם הגדול של דורו.
רבי עקיבא לא חשב שהוא עצמו הוא המשיח הוא ראה בבר כוכבא את הדמות הנכונה.
והרמב"ם מביא את הדמות הזאת כדוגמא למשיח.

היום הנשק הוא כלי התקשורת ושדה המערכה הוא בתקשורת.

..

-

על הנושא של "משיח" ו"מיהו המשיח", אז
אשמח לשמוע את דעתך בנושא, ובע"ה גם לומר את דעתי.

מוויכוח לא משתכנע אף אחד.
רק כל אחד מתחפר יותר עמוק בעמדתו.
בברכה נאמנה.

אבל הנה מאמר של הרבי מליובביטש זצ"ל בנושא:

"בבואנו להגדיר את מה שהתחדש במצבו של עם ישראל בארץ ישראל לפני שלושים שנה... האם זז משהו בכוון הגאולה או התחלתה ע"י הקמת השלטון העצמאי של היהודים בארץ הקדש - לא ולא! כי ברור הדבר שאין לזה שום שייכות לגאולה או לאתחלתא דגאולה, שהרי "מפני חטאינו גלינו מארצנו", וכל זמן שלא בטלה הסיבה – מפני חטאינו – לא בטל גם המסובב – הגלות, ורק שתתבטל הסיבה שהביאה לגלות, ועם ישראל יחזרו בתשובה, רק אז יהיה מקום להתגלות הגאולה ע"י משיח צדקנו.

הרי לנו פסק דין ברור, שהגלות נמשכת עד אשר "יעמוד מלך מבית דוד..." ורק כשיבנה מקדש במקומו (כי אחר לא יעשה זה), ואחרי בנין בית המקדש – יקבץ נדחי ישראל, (כי עד אז עדיין פזורים יהיו), רק אז ידעו שזהו משיח ודאי ובקבוץ גלויות זה שע"י המשיח תתחיל הגאולה.

וזה הנסיון של התקופה שלנו – כי לכל תקופה יש נסיון אחר, ועל דרך שבתקופת הבית היה נסיון של עבודה זרה... וכמו כן בתקופתנו, דוקא כאשר מתקרבים יותר לביאת הגאולה האמיתית והשלמה ונמצאים בזמן של עקבתא דמשיחא, בימים האחרונים של הגלות, הנה מרוב התשוקה ל"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", מתעורר הנסיון, ונוצרת טעות הכי מבהילה, כשישנם יהודים המוכנים להחליף – ר"ל – את הגאולה האמיתית והשלמה, במעמד ומצב בו אנו נמצאים עכשיו, ולהמיר גאולה – באלף, בגולה - חסר אלף.

ורחמנא ליצלן, ישנם כאלו שהם בעלי תורה, אשר עם היותם מקיימי תורה ומצוות בכל הפרטים, אך יצרם אנסם לטעות ולפול בדעות כוזבות אלו, ואינם רוצים להתחרט או שאינם מוכנים להודות כי מתחרטים הם, וממשיכים לשים חושך לאור, ולקרוא לגלות מר וחשוך ורווי קורבנות בני ישראל (הי"ד), - "אתחלתא דגאולה", או "ראשית צמיחת גאולתנו", ועל כל אלו ההופכים חושך הגלות לאור – לדעת, שדעות כוזבות אלו המיטו בעבר אסונות על עם ישראל, כי בכל תקופה שהיו תנועות משיחיות אשר טענו שהגאולה התחילה – הביא הדבר לצרות צרורות, כבתקופת שבתאי צבי וכדו'', וגם עתה מביא הדבר להחמרת קושי הגלות וחבלי משיח ר"ל, וה'' יצילנו מהם ומהמונם, ויערה עליהם רוח ממרום לשוב בתשובה שלמה ויכפר שגגתם ברחמיו המרובים".


(ראה לקט מתורגם לעברית מתוך שחות האדמור מליובביטש ע"י מ. כהן "אלגמיינער זשורנאל" ניו יורק 21.5.82 תחת הכותרת "מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה ע"פ ההלכה". הובא בספר "מקטוביץ'' עד ה'' באייר" עמ'' 144, צ'' ויינמן, הוצ'' ותיקין, ירושלים, תשנ"ה, וכן בספר "דת הציונות" - יואל אלחנן):

לפי הזוהר המשיח יבוא מחברון.
זהו התהליך שנקרא א.ד.ם.
התהליך הזה התחיל עם אדם הראשון שגם הוא קשור לחברון . פתח המערה היא פתח גן עדן, ואדם וחווה הם הראשונים שקבורים שם.

הבא אחריו הוא דוד המלך.
הזוהר שואל למה דוד המלך היה צריך להתחיל את מלכותו דווקא כאן ולא בירושלים. לכאורה ירושלים הוא המקום הנכון ומשם מתפשטת המלכות על כל ישראל. הזוהר עונה, שחברון היא מקום חבור האמיתי, של ההתחברות הנכונה בשרשים. ובזכות עבודה זו נעשתה מלכותו של דוד מלכות נצחית.
דוד הוא הרי הרגל הרביעית של המרכבה. דוד משלים את שלשת האבות למבנה לכיד ויציב של ארבע רגלים שהן כסא השם. עד שהוא בא לא היה הכסא שלם. משמעות הדבר היא שדוד הוא ההוצאה לפועל של הכוח שהיה באבות. הם המדות – אהבה יראה ותפארת, ודוד מביאם לכלל ביטוי ממשי במלכות ארצית וחזקה.

זה גם הענין של "קרית ארבע היא חברון" – השלמת שלשת היסודות אש רוח ומים וחבורם לקרקע. הקשר לאדמה וההתחברות הממשית לארץ ישראל.

ראיתי את מאמר הזוהר הזה רק לאחר שעברתי לגור כאן.
אפשר להבין את הדברים הללו באופן תיאורטי כנוסחה קבלית או כדרשה יפה. כמו הרבה דברים בתורה. התורה היא תורת חיים, רק כשמצטרף ניסיון החיים המתאים אדם קולט מה באמת הענין. לומדים לדוגמא עניני נשים, ועד שלא מתחתנים...
או לומדים על ארץ ישראל בניו-יורק ועד שלא באים לחיות כאן באמת לא קולטים על מה מדובר. "הציבי לך ציונים" ואכ"מ.
כמו שיש הבדל בין חוץ לארץ וארץ ישראל, בין תל אביב וירושלים ורק מי שעשה את העליה הזאת יבין באמת. אותו דבר בנוגע לחברון. זהו מקום קשה וטרשי, והאנשים קשים כחלמיש. כאן נמצאת הסיבוכיות של רצח ומוות יחד עם חיי נצח, של עיר מקלט לרוצחים ומקום שהוא בסיכומו של דבר בית קברות, קברות אבותינו. זוהי עיר המלכות, עיר האדמה העפר השורשים פתח גן העדן. גם המקום כאן הוא כזה וגם האנשים הם כאלה. שלש הערים האחרות הן: ירושלים – אש, טבריה – מים, וצפת - אויר. פתח הגיהנום (לפחות זה המוכר לי) הוא בירושלים.
חברון מגדלת ענקים.

חברון ביחס לשאר הארץ היא כמו ארץ ישראל ביחס לעולם כולו. חברון היא המקום המאפיין ביותר את ארץ ישראל.
לכן גם יהשע וכלב ניצלו מעצת המרגלים בגלל שבאו דרך כאן.
זו עבודתו של דוד, יסוד העפר, המלכות, ההוצאה לפועל.
כאן.

והזוהר אומר שהמשיח יבוא דרך חברון בדיוק מאותן סיבות.

המם הסופית של א.ד.ם. היא המם של לםרבה המשרה, האות של המשיח.
אות סגורה ומרובעת. סימטריה מושלמת שסוגרת את הבעיתיות של ה"ב" של "בראשית" שהיתה פתוחה מצפון, ו"מצפון תפתח".
סוגרים עניין.

בברכת גאולה שלמה,

ומ.י.ד. כ"פשוטו" אצל הרבי אלה ראשי תיבות:
מ.שה רבינו
י.שראל בעל שם טוב
ד.וד מלכא משיחא.

ומיד כפשוטו

דוד
מקרית ארבע היא חברון.

אם אנחנו מבינים שהרבי מליובביטש זצ"ל אינו המשיח, לאור העובדה שהוא נפטר,

למה אף אחד לא הולך לשכנע את ה"משיחיסטים" של חב"ד על גודל טעותם????

הרי הם על סף הדרדרות ל"נצרות מספר 2"!!!!
בנוסף, הם עלולים חס ושלום לא לקבל את משיח צדקנו, יהיה אשר יהיה, כאשר נגיע בע"ה לשלב זה של המלכת מלך!!!

ולכן נראה לי שמישהו חייב ללכת לטפל בהם - הם אנשים טובים כל כך - כואב הלב עליהם!!!!

צריך עידכון.
אשמח להארות והערות רציניים.

שפה ברורה

the modern personal computer

שפה ברורה

שפה ברורה

וקבלה

באנגלית

"שפה טבעית" – עברית.

חשבנו והתיעצנו רבות בנושא והגענו למסקנה שיש לנו משהו יחודי ומשמעותי מאד לתרום בנושא.

יש כל מיני סוגי דקדוק והיום יש גם דקדוק אוניברסלי.
אני לא ממומחה בזה, אבל, דבר אחד אני יודע הדקדוק הסטנדרטי אינו מתאים לעברית.

הדקדוק האמיתי של לשון הקודש הוא עתיק מאד ומופיע בכל מיני חיבורים כגון: ספר יצירה, חז"ל, פירוש רש"י, והדקדוק האמיתי על פי הקבלה הוא ברד"ק.

הידע הזה היום הוא נדיר ואיזוטרי.

ידוע לי שנושא השפה הטבעית בעולם הוא נושא חם מאד וזה המצב גם לגבי עברית.
מובן שבעתיד הקרוב ממש נתקשר עם מחשבים בשפה טבעית.

יש השקעות ומאמצים בנושא, אך לי לא ידוע שיש מי שעוסק בזה מהזווית של ספר יצירה וכו''.
בתור מקצוען בתכנה מצד אחד ומי שנחשף לנושא מצד שני אני יודע שלגישה הזאת יש הרבה מה לתרום.

שפת תכנות עברית

שיטת טיפוסים בפסיכולוגיה - מפתח לשיטות ניהול

ריפוי

לחימה.

דקדוק עברי

באנגלית

נו...

כי עת לחננה כי בא מועד.

יחוד השם בארבע רוחות השמים
ובשבעה רקיעים והארץ.
השולחן ערוך מחייב לכוון כל זאת בקריאת שמע.

איך עושים זאת ?

הסינים יודעים משהו שאנחנו שכחנו.

רואים ?

דומה לרמב"ם ?

בצ''י קונג

צ''י קונג.

הוא גם לימד אותי לראשונה את הקשר בין ספר יצירה ואמנויות המזרח.
הידע שלו עמוק ורלוונטי מאד.
הנה האתר שלו:
http://www.spiritalentart.com/about.html

בעברית הפעם.

באדיבות קרן חיות
וכל הזכויות שמורות.

הטיפוסים

אני רואה עברתה לג'' ראשונות

את השם לפרויקט נתן הרב יצחק גינזבורג שליט"א.

הרב יוסף כרמל \ אתר ישיבת בית אל (נתקבל בדוא"ל)

חכמים קבעו לנו לקרא את פרק ו'' בספר ישעיהו כהפטרה של פרשת יתרו. הסיבה היא ברורה בפרשת יתרו הקב"ה מתגלה, במתן תורה, לכל עם ישראל. בכך הופך עם ישראל לעם של נביאים ואף עם ישראל לדורותיו לעם של נביאים, בפוטנציאל. בהפטרה אנו קוראים על ההתגלות לה זכה ישעיהו, גילוי שכינה שהפך אותו לנביא.

הקדשתו של ישעיהו כנביא הייתה חלק מרצף מאורעות שארעו באותה העת. האירועים האחרים שהתרחשו במקביל היו:
1. עוזיהו מלך יהודה התפרץ אל הקודש ונצטרע. בהפטרה מצינו "בשנת מות המלך עזיהו" (ישעיהו ו'' א). ומסביר רש"י בעקבות התרגום- כשנצטרע. והדברים מבוארים בדברי הימים "וכחזקתו (של עוזיהו) גבה לבו עד להשחית ... ויבא אל היכל יקוק להקטיר על מזבח הקטרת:... והצרעת זרחה במצחו" (דברי הימים ב כ"ו טז-יט).

2 . עמוס, כנראה, הפסיק להנבא (לדורות, תחילת נבואתו של עמוס מתוארכת בפסוק הראשון של ספרו "שנתים לפני הרעש" ומסתיימת בתאור הרעש בראש הפרק האחרון, תאור מקביל לפרקנו).

3. התרחשה רעידת אדמה חזקה באיזור ירושלים. רעידת האדמה מתוארת בפסוקים בלשון זו "וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן" (ישעיהו ו'' ד). ובסדר עולם רבה מוסבר " והוא (הקדשת ישעיהו כנביא) היה ביום הרעש" (פרק כ). רעידת אדמה זו נחרטה עמוק בתודעתם של אנשי ירושלים. לכן זכריה הנביא, שניבא בתקופה הפרסית, מאות שנים אחרי ישעיהו, כשהוא מדבר על הגאולה העתידית ועל רעידת אדמה שתהיה חלק מאותו תהליך גאולה מזכיר גם הוא את המאורע הטראומטי. וז"ל:
"ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה: ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה" (זכריה י"ד ד-ה).

המעניין הוא שגם עמוס וגם ישעיהו בהקשר של רעידת האדמה - הרעש מנבאים גם על אסון נוסף והוא גלי ים שעולים על החוף ברעש נורא ומציפים את מקומות הישוב. עמוס מנבא "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יקוק שמו" (ה'' ח) וישעיהו מנבא "ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות...וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר" (ה'' כה-ל).

ההתגלות המתוארת, בפרשתנו, פרשת יתרו שמשמעותה מתן תורה, העלאת עם ישראל ובעקבות כך, העלאת העולם למדרגה רוחנית חדשה, העמידה בפנינו אתגר ושאיפה לתקון עולם במלכות שדי. עשרת הדיברות הפכו לסולם ערכים מחייב, לכל יהודי ולזרקור שאמור להאיר את דרכו בכל אשר יפנה. בהקדשתו זוכה ישעיהו לגילוי שכינה כהמשך ומכוח מעמד הר סיני. מתוך כך, ישעיהו חוזה בנבואתו, חזון של שלום, שלום העולמי, שירושלים והמקדש תופסים בו משמשים בו כמרכז העם היהודי שמפיץ תורה לכל העולם. עמוס, מסיים את נבואתו, תוך כדי קבלת נבואה שמשמעותה גילוי שכינה, לאחר שהביא לעולם בנבואתו את הדרישה לצדק ומוסר חברתיים, תוך כדי הצבת סולם ערכים חברתי שעד היום האנושות עוד לא הצליחה לישם אותו.

בענווה שמתבקשת בשעות מעין אלה, נתפלל כולנו לחידוש הנבואה, ולהמשך תיקון העולם על יסוד התגלות דבר ד'' מאז מתן תורה ב"עשרת הדיברות" ועד סוף הנבואה וחזון הנביאים המזהירים " זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים" (מלאכי ג'' כב).

שלום
אני חולה כבר דיי הרבה זמן סובלת מכאבים עזים
ואני מרגישה במבוך
קיבלתי ברכת רב
אני מרגישה עיפה כבר
אשמח אם תוכלו לברך אותי
איילת בת אסתר
כז סיון תשלג
מבקשת רק להיות בריאה קשה לי רוצה לצאת מפה
עזרו לי

אני מקווה שהתפילה שלי תעזור לך, אבל אני יודעת שהתפילה שלך יותר מועילה מכל תפילה אחרת, אז תתפללי נשמה טובה ואל תתייאשי.
אפילו חרב חדה מונחת על צאוורו של אדם, אל יתייאש מהרחמים.

רפואה שלימה.

שישלח לך רפואה שלמה ברחמיו הרבים
אל תתיאשי!!!
השם יתברך רוצה שתתפללי אליו
שובי אליו בתפילה והוא יושיע אותך מכל רע
אמן אמן ואמן

תוכלי לקרוא בתהלים ליום שבת
את שיר המעלות

זה עוזר ומושיע

איילת רפואה שלימה בכל איבריך וגידיך
תיכף ומיד ממש!

לא שלי

המתכננים ידעו כנראה ספר יצירה
המיסטיקאים המוסלמים הרי למדו אצלנו.
ידידי ד"ר חיותמן פירסם מאמר בענין.

הנה כתובת האתר שלו.

http://www.thehope.org/welcome.html

אישית אני מסתייג מהקו הפוליטי שלו,
אבל,
הטכנולוגיה והידע נפלאים ממש, ואמיתיים.

מי שלא מסוגל לברר ולהבדיל בין טמא לטהור
שלא ילך לשם.

ועוד מנורות...

עם עלה

נפלא

אבסטרקט נפלא
שמסביר את מנורה כעץ חיים.

מתכת :)

-

-

למרים
מה קורה בקשר לאירן

שמת לב שכל שבוע את אומרת שלא יהיה שקט במשך השבוע והפלשתינים ימשיכו?

צריך גדולים כמוך אצלנו התושבים כי עכשיו שומעים אותנו

הכל מושחת ומשוחד מקריבים את העם היהודי על מזבח הציונות .כל ההנהגה "היהודית"מעורבת בקשרים עסקיים עם הפלסטינאצים ופה משחקים בנידמה לי .

יש לך משהו מעשי להציע?
נשמע.
אם רציני אני בא.

.

-